לאור דבריו, די מובן שבכל מקום הבנים מתגדרים לפי הענין, כאן בהתחכמות ובשחיטת פרות קדושות, בעקירת ובדיקת מוסכמות, ושם בתמימות ובפשטות.ככה יחליף מצב הישראלי וקיומו בעמים, כאשר עין המשכיל יראה בספר דברי הימים. וזה לשתי סיבות: לקיום הדת האמיתי וטהרתו, ולקיום האומה. כי כאשר ינוח ישראל בעמים יפריח ויגדל תורתו ופלפולו, ובניו יעשו חיל, יתגדרו נגד אבותיהם, כי ככה חפץ האדם אשר האחרון יחדש יוסיף אומץ מה שהיה נעלם מדור הישן. וזה בחכמות האנושית, אשר מקורן מחצבת שכל האנושי והנסיון, בזה יתגדרו האחרונים יוסיפו אומץ, כאשר עינינו רואות בכל דור. לא כן הדת הא - לוקי הניתן מן השמים, ומקורו לא על ארץ חוצב. הלא אם היה בארץ ישראל מלפנים, הלא היה להם להתגדר בתיקון האומה כל אחד לפי דורו - בית דין הגדול היה יכול לבטל את דברי בית דין הקודם. ומה שנדרש ב - י"ג מידות, אף בית דין קטן היה יכול להראות אופן הישר בעיניהם. וראה ביום הכיפורים לענין שעורים מה שאמרו, שבדיני נפשות הוא כל אחד כפי הסכם חכמי דורו איזה שעור קצוב, יעויין שם. ומלבד זה היה תמיד הופעה א - לקית רוחנית, מלבד מקדש ראשון, ששרה עליהם הרוח, והיו נביאים ובני נביאים, ואסיפת בעלי חכמה והטהרה המוכשרים לזה, כאשר כתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה, והיה אורים ותומים. אף במקדש שני אמרו ששם שואבים רוח הקודש, והיה גלוי אור א - לקי תמיד חופף, אשר לא ידעו הדור מלפנים. ומההנהגה של האומה בענינים הזמניים, כאשר היה המשפט מסור להם לדון להוראת שעה, שהשעה היה צריכה לכך.
לא כן בגולה, שנתמעט הקיבוץ והאסיפה בלימוד התורה, שמטעם זה אין רשות לשום בית דין לחדש דבר, כמו שכתב הרמב"ם בהקדמתו לספר משנה תורה, ואין שום חוזה ונביא, ומחיצה של ברזל מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים. כך היה דרכה של האומה, שכאשר יכנסו לארץ נכריה, יהיו אינם בני תורה, כאשר נדלדלו מן הצרות והגזירות והגירוש, ואח"כ יתעורר בהם רוח א - לקי השואף בם להשיבם למקור חוצבו מחצבת קדשם, ילמדו, ירביצו תורה, יעשו נפלאות, עד כי יעמוד קרן התורה על רומו ושיאו. הלא אין ביד הדור להוסיף מה, להתגדר נגד אבותם! מה יעשה חפץ האדם העשוי להתגדר ולחדש? יבקר ברעיון כוזב את אשר הנחילו אבותינו, ישער חדשות בשכוח מה היה לאומתו בהתנודדו בים התלאות, ויהיה מה. עוד מעט ישוב לאמר "שקר נחלו אבותינו", והישראלי בכלל ישכח מחצבתו ויחשב לאזרח רענן. יעזוב לימודי דתו, ללמוד לשונות לא לו, יליף מקלקלתא ולא יליף מתקנא, יחשוב כי ברלין היא ירושלים, וכמקולקלים שבהם עשיתם כמתוקנים לא עשיתם. "ואל תשמח ישראל אל גיל כעמים" (הושע ט, א).
אז יבוא רוח סועה וסער, יעקור אותו מגזעו יניחהו לגוי מרחוק אשר לא למד לשונו, ידע כי הוא גר, לשונו שפת קדשנו, ולשונות זרים כלבוש יחלוף, ומחצבתו הוא גזע ישראל, ותנחומיו ניחומי נביאי ה', אשר ניבאו על גזע ישי באחרית הימים. ובטלטולו ישכח תורתו, עומקה ופלפולה, ושם ינוח מעט, יתעורר ברגש קודש, ובניו יוסיפו אומץ, ובחוריו יעשו חיל בתורת ה', יתגדרו לפשט תורה בזה הגבול, אשר כבר נשכחה, ובזה יתקיים ויחזק אומץ. כה דרך ישראל מיום היותו מתנודד - פוק חזי אמירות דברים בספר אור זרוע סוף הלכות תפילה בתשובה מר"א מביהם ז"ל מעמד האומה בארצות פר"א, יעויין שם
תוכן כתב: מתגבשות להם כל מיני קבוצות ותת קבוצות המורכבות מאברכים שהם כופרים למחצה, לשליש או לרביע, ומפרסמים בינם לבין עצמם כל מיני תורות ודעות הסותרים ועוקרים לאט לאט אבל ביסודיות את כל עיקרי היהדות.
חבר פורום אוצר החכמה כתב:תוכן כתב: מתגבשות להם כל מיני קבוצות ותת קבוצות המורכבות מאברכים שהם כופרים למחצה, לשליש או לרביע, ומפרסמים בינם לבין עצמם כל מיני תורות ודעות הסותרים ועוקרים לאט לאט אבל ביסודיות את כל עיקרי היהדות.
נורא ואיום. על כמה חברה מדובר?
תוכן כתב:אתה נוגע בנקודה כואבת מאד. אתאר את הדברים מנקודת מבטי, כאחד שגדל בחו"ל והגיע לארץ להצטרף לקיבוץ.
כבר כתב הסטייפלר בחיי עולם (?), שזה דבר רגיל למתבגר שיעלו אצלו ספיקות בקשר לאמונות שעליהן התחנך. תהליך זה של חינוך פשוט ותמים, ספיקות, דיון בספיקות והבהרתם, ואז להגיע לאמונה עמוקה יותר וצרופה יותר, הוא תהליך שמאפיין הרבה אנשים חושבים. כשאדם עובר את התהליך הזה בשלום, זה בונה אותו ומחשל אותו לקראת החיים העתידיים.
תוכן כתב:מתגבשות להם כל מיני קבוצות ותת קבוצות המורכבות מאברכים שהם כופרים בדברים שאני, רבן של ישראל 'תוכן', מאמין, למחצה, לשליש או לרביע,
עקביה כתב:אני תוהה האם הסטייפלר הוא זה שכתב את מה שהבאת (תחת סימן שאלה) משמו. הרי בהקדמה לחיי עולם הוא כותב שהמקסימום שמותר לענות למי שיש לו ספיקות באמונה, הוא, וכי חכם אתה מהרמב"ם/הגר"א/רע"א וכו'? הרי הם כבר חישבנו את כל מה שאתה יכול להעלות על הדעת ובכל זאת היו אדוקים באמונתם, ומה לך מסתפק.
עקביה כתב:השאלה היא מה ומי כן ניתן כיום להציע לשואלים. רק שיהיה ברור ש'ערכים' 'הידברות' ושאר כיוצא בהם אינם באים בחשבון אצל השואלים דנן. הם מעוררים בוז ולעג (במידה לא מבוטלת של צדק) ותו לא.
תוכן כתב:אולי מותר לקוות שככל שהציבור החרדי נפתח שלא מרצונו, כך ההתמודדות החשובה הזאת תגיע בשנים קדומות יותר, וכך יווצר ציבור של אברכים שלבם שלם עם ה' ותורתו. אבל המצב כרגע הוא, שישנם הרבה אברכים כלואים ומתוסכלים, ומי יודע מה אנשים אלו יעוללו לציבור החרדי בעשורים הבאים.
תוכן כתב:הבעיה היא שכיום אין לנו אנשים שליבם נאמן לחלוטין לבורא ולתורתו מצד אחד, מצד שני הם יודעים מה להשיב ומצד שלישי הם ת"ח מופלגים.
תוכן כתב:אני שאלתי בזמנו את ר' גדליה נדל, שמצד אחד היה מבקר חריף עם השכלה רחבה, ומצד שני היה מאמין באמונה פשוטה שאין פשוט ממנה, שכל דברי התורה וחז"ל אמת לאמתה.
מענה איש כתב:תוכן כתב:אולי מותר לקוות שככל שהציבור החרדי נפתח שלא מרצונו, כך ההתמודדות החשובה הזאת תגיע בשנים קדומות יותר, וכך יווצר ציבור של אברכים שלבם שלם עם ה' ותורתו. אבל המצב כרגע הוא, שישנם הרבה אברכים כלואים ומתוסכלים, ומי יודע מה אנשים אלו יעוללו לציבור החרדי בעשורים הבאים.
לכאורה אלו שהשאלות והספיקות מגיעים להם בגיל 17-18 בסופו של דבר הם חותכים לכיוון של תארים ומכללות.
עקביה כתב:תוכן כתב:הבעיה היא שכיום אין לנו אנשים שליבם נאמן לחלוטין לבורא ולתורתו מצד אחד, מצד שני הם יודעים מה להשיב ומצד שלישי הם ת"ח מופלגים.
נכון מאד. גם אם נוותר על התנאי השלישי (כי הוא פחות חשוב), עדיין אנו חסרים את אותם אנשי אמנה.
עקביה כתב:תוכן כתב:אני שאלתי בזמנו את ר' גדליה נדל, שמצד אחד היה מבקר חריף עם השכלה רחבה, ומצד שני היה מאמין באמונה פשוטה שאין פשוט ממנה, שכל דברי התורה וחז"ל אמת לאמתה.
אתה בטוח שהאמין באמונה פשוטה שכל דברי חז"ל אמת לאמיתה? קראת את ספרו של ר"י שילת "בתורתו של רבי גדליה"? (כוונתי לשיעורים בחומש בראשית).
תוכן כתב:כששאלתי אותו, איך אני יודע שהתורה אמת, הוא ענה לי בצורה שהבהירה לי שאי אפשר בכלל להסתפק על דבר כזה.
עקביה כתב:תוכן כתב:כששאלתי אותו, איך אני יודע שהתורה אמת, הוא ענה לי בצורה שהבהירה לי שאי אפשר בכלל להסתפק על דבר כזה.
מה הוא ענה?
(ייש"כ על כלל תשובתך).
תוכן כתב:עקביה כתב:תוכן כתב:כששאלתי אותו, איך אני יודע שהתורה אמת, הוא ענה לי בצורה שהבהירה לי שאי אפשר בכלל להסתפק על דבר כזה.
מה הוא ענה?
(ייש"כ על כלל תשובתך).
הוא ענה לי שעד לפני מאתים שנה, רוב רובם של האנושות האמינו בתורה מן השמים כדבר הכי פשוט ומובן מאליו. הוא אמר, שאם זה לא היה אמת, זה היה בלתי אפשרי שכל כך הרבה אנשים ישתכנעו בדבר שקר.
תוכן כתב:הוא ענה לי שעד לפני מאתים שנה, רוב רובם של האנושות האמינו בתורה מן השמים כדבר הכי פשוט ומובן מאליו. הוא אמר, שאם זה לא היה אמת, זה היה בלתי אפשרי שכל כך הרבה אנשים ישתכנעו בדבר שקר.
אוצר החכמה כתב:הגרג"נ היה ת"ח גדול וחכם גדול וזה די מאכזב לשמוע שבתשובה לשאלה במה האמין ר' גדליה נדל שכל דברי התורה וחז"ל אמת התשובה שלך היא חלה ברוטב דג טעימה ואיזה רעיון מופלא אודות שער ומטפחת.
עקביה כתב:אוצר החכמה כתב:הגרג"נ היה ת"ח גדול וחכם גדול וזה די מאכזב לשמוע שבתשובה לשאלה במה האמין ר' גדליה נדל שכל דברי התורה וחז"ל אמת התשובה שלך היא חלה ברוטב דג טעימה ואיזה רעיון מופלא אודות שער ומטפחת.
אני מבין שהוא בא לבטא איזה רעיון, כגון שעלינו לשנות את דעתנו ומחשבתנו כך שתתאים עם האופן בו חז"ל ראו לנכון לחשוב.
לא אכחד שזה נשמע לי קצת מוזר על ר' גדליה, שלא זכיתי להכירו, אבל ע"פ מה שקראתי אצל שילת זה נראה רחוק.
אוצר החכמה כתב:הגרג"נ היה ת"ח גדול וחכם גדול וזה די מאכזב לשמוע שבתשובה לשאלה במה האמין ר' גדליה נדל שכל דברי התורה וחז"ל אמת התשובה שלך היא חלה ברוטב דג טעימה ואיזה רעיון מופלא אודות שער ומטפחת.
אפרים זלמן כתב:חבל שר' גדליה לא ניחם את האמורא שבכה ריש חגיגה.
אוצר החכמה כתב:תוכן כתב:הוא ענה לי שעד לפני מאתים שנה, רוב רובם של האנושות האמינו בתורה מן השמים כדבר הכי פשוט ומובן מאליו. הוא אמר, שאם זה לא היה אמת, זה היה בלתי אפשרי שכל כך הרבה אנשים ישתכנעו בדבר שקר.
תשובה תמוהה למדי בהתחשב בעובדה שרוב רובה של האנושות גם האמינה בדברים שישעיה הנביא לעג להם באמרו חציו שרף במו אש וגומר.
שלא לדבר על כך שאותם אנשים גופא שהאמינו בתורה מן השמים גם מאמינים שישו הנוצרי היה הבורא או שמוחמד היה נביא.
תוכן כתב:מציאות זו מצערת מאד. א. האברכים עצמם סובלים. וב. האבידה לציבור הרחב. יש הרבה אברכים שהולכים לאיבוד, שלמרות שהם כשרוניים ות"ח, בעלי מידות וכיוצא, אין להם שום אפשרות להגיע למקום שהציבור זקוק להם, מכיון שהם עצמם מלאים בספיקות, תהיות, חרטות והתלבטויות.
.
אליסף כתב:בעקבות הדברים של ה' יחיאל מאיר באשכול על ר' שמואל זצ"ל, שמתי לב שבציבור בני התורה בארץ רואים ושומעים דעות מדעות שונות, ופעמים דעות ומהלכים מחודשים שקשה למצוא להם בית אב (בדורות האחרונים...), דבר שאינו קיים בארה"ב- מקום מושבי, רצוני לומר אצל בני תורה שחונכו בישיבות המיינסטרים.
לדעתי שורש ענין זה הוא דוקא מעלה בבני א"י שיותר "חיים" ופחות בקבעון מחשבתי, אך כמובן יכול להביא לתוצאות לא רצויות.
האם המציאות אכן כך? האם נפוץ אצל בני תורה התפלספות נוסח הרב מאיר הנ"ל? מהיכן זה מגיע? מחוגי חזו"א או זילברמן? או סתם פתיחות כזו?
מוטי כתב:תוכן כתב:מציאות זו מצערת מאד. א. האברכים עצמם סובלים. וב. האבידה לציבור הרחב. יש הרבה אברכים שהולכים לאיבוד, שלמרות שהם כשרוניים ות"ח, בעלי מידות וכיוצא, אין להם שום אפשרות להגיע למקום שהציבור זקוק להם, מכיון שהם עצמם מלאים בספיקות, תהיות, חרטות והתלבטויות.
.
יש לך פתרון לאותם אברכים שמתגוללים כדומן על פני חוצות ללא גואל, או שאתה יודע רק להתגולל על אחרים?
כשהיינו ילדים ידענו בצורה הכי פשוטה שיש בורא לעולם, ויש שכר ועונש, וגן עדן וגהינם. אם עשינו עבירה פחדנו, ואם עשינו מצוה היינו מאושרים. כשהתבגרנו התחלנו לאט לאט להבין שהעולם מורכב יותר, והדברים לא כל כך חד משמעיים. תובנה זו הביאה אותנו בפני בחירה, האם להמשיך להאמין או לחיות בספק במידה זו או אחרת.
תוכן כתב:מוטי כתב:תוכן כתב:מציאות זו מצערת מאד. א. האברכים עצמם סובלים. וב. האבידה לציבור הרחב. יש הרבה אברכים שהולכים לאיבוד, שלמרות שהם כשרוניים ות"ח, בעלי מידות וכיוצא, אין להם שום אפשרות להגיע למקום שהציבור זקוק להם, מכיון שהם עצמם מלאים בספיקות, תהיות, חרטות והתלבטויות.
.
יש לך פתרון לאותם אברכים שמתגוללים כדומן על פני חוצות ללא גואל, או שאתה יודע רק להתגולל על אחרים?
ישנם אברכים שכבר הגיעו למסקנות, והם אינם מעוניינים באמת לדון בדברים. ניסיתי פעם (יותר מפעם בעצם) לדון עם אברך כזה, שמלא בכעס ובתסכול על הראשונים והאחרונים, ולנסות להראות לו שהחיים מורכבים, וכמו שאין תשובות חד משמעיות כך אין שאלות חד משמעיות, אבל זה היה ברכה לבטלה. אני חושב לעומת זאת, שאם ישנם אברכים שמתחילים לגלות עולם חדש, ורוצים לדעת איך היהדות מתמודדת עם אותן שאלות חשובות ומהותיות, שישנם אברכים פה ושם שמסוגלים לענות להם. אבל לא אדע איך אפשר לקשר בין האברך המסתפק והאברך שכבר עבר את השלב הזה, ובפרט שאלו שנפלטו החוצה הרבה יותר אגרסיבים בכל הקשור לפרסום דעותיהם.
תוכן כתב:מוטי כתב:תוכן כתב:מציאות זו מצערת מאד. א. האברכים עצמם סובלים. וב. האבידה לציבור הרחב. יש הרבה אברכים שהולכים לאיבוד, שלמרות שהם כשרוניים ות"ח, בעלי מידות וכיוצא, אין להם שום אפשרות להגיע למקום שהציבור זקוק להם, מכיון שהם עצמם מלאים בספיקות, תהיות, חרטות והתלבטויות.
.
יש לך פתרון לאותם אברכים שמתגוללים כדומן על פני חוצות ללא גואל, או שאתה יודע רק להתגולל על אחרים?
ישנם אברכים שכבר הגיעו למסקנות, והם אינם מעוניינים באמת לדון בדברים. ניסיתי פעם (יותר מפעם בעצם) לדון עם אברך כזה, שמלא בכעס ובתסכול על הראשונים והאחרונים, ולנסות להראות לו שהחיים מורכבים, וכמו שאין תשובות חד משמעיות כך אין שאלות חד משמעיות, אבל זה היה ברכה לבטלה. אני חושב לעומת זאת, שאם ישנם אברכים שמתחילים לגלות עולם חדש, ורוצים לדעת איך היהדות מתמודדת עם אותן שאלות חשובות ומהותיות, שישנם אברכים פה ושם שמסוגלים לענות להם. אבל לא אדע איך אפשר לקשר בין האברך המסתפק והאברך שכבר עבר את השלב הזה, ובפרט שאלו שנפלטו החוצה הרבה יותר אגרסיבים בכל הקשור לפרסום דעותיהם.
יודקרת כתב:יש לי איזו תיאוריה שבמשך הזמן מתחזקת והולכת, ולפיה 'תוכן' אינו אלא סוכן חרש שכל תכליתו להגדיל כוחם של אותם האנשים שהוא כביכול מדבר בגנותם. האפשרות האחרת היא שהוא תם/טיפש אמיתי שבא לברך ונמצא מקלל. משום מה האפשרות הראשונה מתיישבת יותר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 147 אורחים