סגפנות

אש משמים · הודעהעל ידי **אש משמים** » ו' דצמבר 29, 2017 9:31 am

עניין סגפנותו של מרן (הגראי"ל) זצוק"ל הוא דבר חדש בדורנו אנו ויש לשאול כמה שאלות בעניין:
א. מה העניין בדבר זה כשלעצמו? (תשובה? חיבוט הקבר? פרישות?)
ב. מדוע לא ראינו גדולים אחרים נוהגים כן?
ג. האם יש ללמוד ממעשיו או שאין לנו קשר למעשים כאלו?
ד. מאיזה גיל התחיל בהנהגות אלו, ומה הוביל אותו לכך?

היות ולא דובר בעניינים אלו באשכול הקודם פתחתי אשכול חדש לשם כך.
מי שיוכל לשפוך מעט אור לעניין עמום זה יבורך משמים.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ו' דצמבר 29, 2017 10:59 am

זה לא בדיוק יענה על שאלתך אבל עצם המושג שנוי במחלוקת כבר מזמן התנאים:

רבי אלעזר הקפר ברבי אומר: מה תלמוד לומר "וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש"? וכי באיזה נפש חטא זה? אלא שציער עצמו מן היין. והלוא דברים קל וחומר: ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר ודבר - על אחת כמה וכמה!
רבי אלעזר אומר: נקרא קדוש, שנאמר: "קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו". ומה זה שלא ציער עצמו אלא מדבר אחד נקרא קדוש, המצער עצמו מכל דבר - על אחת כמה וכמה.

ודברי רבי יוחנן בירושלמי שאדם עתיד ליתן דין על מה שלא נהנה רק לפי ר"א הכפר.

אצל חסידי אשכנז זה היה נפוץ בעיקר לתשובה ופחות פרישות לשמה.

בסופו של דבר זה גם ענין אופי והרב משה שטרנבוך מעיד שכבר בתור בחור בשווייץ היה פרוש.

(מענין לענין נזירות שמשון היתה מאד נפוצה אצל יהדות ספרד במאה ה16 http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mah ... anut-2.htm)

מנצפך · הודעהעל ידי **מנצפך** » ו' דצמבר 29, 2017 12:29 pm

הבהרה למי שיחשף בעוד כמה שנים לאשכול זה:
נשוא האשכול הינו "מרן הגראי"ל שטיינמן זצוקללה"ה"

אש משמים · הודעהעל ידי **אש משמים** » ו' דצמבר 29, 2017 3:18 pm

דברים שכתב אחד מרה"י אחר פטירת הגראי"ל זצוק"ל.

רחוב חזון איש 5. מהכתובת הזו, מהבית הצנוע והסגפני של הרב שטיינמן זכר צדיק וקדוש לברכה – יצאה מיטתו השבוע למנוחת עולם אחרי מאה שנים של עבודת ה' - כשמאות אלפים עומדים אבלים בכל הרחובות הסמוכים ומבכים את סילוקו של גדול הדור.

באופן מיוחד היה 'רבי אהרן לייב', כפי שהיה מכונה עד לא מכבר, אדם קדוש שמנעוריו היה ממעט באכילה וגם המעט שאכל היה אך ורק לקיום המינימלי, הוא לא ראה את עצמו כסגפן אלא פשוט בז לעולם הזה ודבק רק בחיי הרוח. ישב על כסא ללא משענת או על 'מיטת הסוכנות' ששימשה אותו עד החדשים האחרונים, בבית הצנוע שאת דלתו פתח בעצמו עד לפני שנים לא רבות, ובו עסק בתורה יומם וליל.

ר' יונה · הודעהעל ידי **ר' יונה** » א' דצמבר 31, 2017 12:34 am

יש את המו"מ הידוע בין רבנו לבין הגר"ח גריינמן בשבעה ר' יודל שפירא שבו רבנו שיבח את היסורים ועל כך שהם מצילים מדינה של גיהנם, ובעקבות זה הגר"ח גריינמן גם קיבל ע"ע יסורים, וכנראה שזה גם הכונה לסגפנות שלו.
וסתם כך ידועה מאמר חז"ל דע שיתפלל וכו' יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך מעיו.

פרנקל תאומים

הבנתי מנכדו של מרן זי"ע שהוא אחז שכל הנאה חומרית שלנו בעוה"ז מנכה לנו מזכויותינו בעוה"ב. ולכן, היות שכל ימיו, הנושא שהעסיק אותו היה הכנה לטרקלין של העוה"ב, אזי היה חבל לו להפסיד כל פירור עוה"ב בשביל איזו הנאה חומרית ולו הקטנה ביותר.
הנכד סיפר שאמרה לו הרבנית ע"ה שכאשר היתה רוצה לחדש משהו במטבח היה מרן זי"ע משכנע אותה להימנע מכך באומרו: "חבל לך, לא כדאי לך, כל מה שיהיה לך כאן, יוריד לך ממה שיהיה לך שם (בעוה"ב)".

גם זו לטובה

פרנקל תאומים כתב:הבנתי מנכדו של מרן זי"ע שהוא אחז שכל הנאה חומרית שלנו בעוה"ז מנכה לנו מזכויותינו בעוה"ב. .

באמת ראוי לברר מה המקור של ההשקפה הנ"ל, והאם מוסכמת על הקדמונים.

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » א' דצמבר 31, 2017 4:17 am

גם זו לטובה כתב:
פרנקל תאומים כתב:הבנתי מנכדו של מרן זי"ע שהוא אחז שכל הנאה חומרית שלנו בעוה"ז מנכה לנו מזכויותינו בעוה"ב. .

באמת ראוי לברר מה המקור של ההשקפה הנ"ל, והאם מוסכמת על הקדמונים.

מעין זה מצאנו בדברי חז"ל על רחב"ד.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » א' דצמבר 31, 2017 4:25 am

אני לא יודע מה יש לחדש בעיקר הנושא שדנו בו ראשונים ואחרונים.
אבל נראה מוזר שדנים בכך (ולא בפעם הראשונה) מבלי להזכיר הלכה פסוקה בשו"ע (סי' רלא) שאין לאדם לעשות שום דבר בעולם לצורך הנאתו כ"א רק לשם שמים. אני לא נכנס כרגע לעומק הסוגיא המורכבת, ובוודאי לא מתיימר לומר שאני זוכה לקיים הלכה זו כתיקונה, אבל לכל הפחות כשדנים בנושא צריך לזכור שיש סימן כזה בשו"ע...

מענה איש · הודעהעל ידי **מענה איש** » א' דצמבר 31, 2017 7:49 am

סגי נהור כתב:אני לא יודע מה יש לחדש בעיקר הנושא שדנו בו ראשונים ואחרונים.
אבל נראה מוזר שדנים בכך (ולא בפעם הראשונה) מבלי להזכיר הלכה פסוקה בשו"ע (סי' רלא) שאין לאדם לעשות שום דבר בעולם לצורך הנאתו כ"א רק לשם שמים. אני לא נכנס כרגע לעומק הסוגיא המורכבת, ובוודאי לא מתיימר לומר שאני זוכה לקיים הלכה זו כתיקונה, אבל לכל הפחות כשדנים בנושא צריך לזכור שיש סימן כזה בשו"ע...

הסעיף הזה אינו בא לעניין סגפנות רק שכל מה שעושה האדם יהיה לשם שמים אדם יכול לאכול גם סעודת מלכים לשם שמים כמו בסעודות חג ושבת שמכווין למצוות שמחה ועונג

אביגדור · הודעהעל ידי **אביגדור** » א' דצמבר 31, 2017 8:10 am

ידוע מהגר"א (עיין באבן שלמה) שעל כל הנאה שנהנה בעולם הזה שלא לשם שמים ידונו אותו בקבר.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » א' דצמבר 31, 2017 9:04 am

רק להעיר על המונח 'סגפנות' שקנה שביתה בקשר למרן, וכמדומה שמגיע ממחוזות אחרים, דהיינו התקשורת החילונית.

לגופו של דבר, אין הוא נכון כלל. סגפנות פירושה לצער את הגוף. דרכו של מרן היתה למעט בהנאות העולם ולצרוך ממנו רק מה שדרוש, זוהי פרישות ולא סגפנות. יוצאים מן הכלל הם הסיפורים על כך שלא אבה לקבל הרדמה בטיפול שיניים כדי לנכות את הכבוד שקיבל. זה באמת סיגוף עצמי.

בברכה המשולשת

לכל עניין האשכול יעויין בספר צבי לצדיק של מרן הגרימ"ח.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » א' דצמבר 31, 2017 3:06 pm

מענה איש כתב:
סגי נהור כתב:אני לא יודע מה יש לחדש בעיקר הנושא שדנו בו ראשונים ואחרונים.
אבל נראה מוזר שדנים בכך (ולא בפעם הראשונה) מבלי להזכיר הלכה פסוקה בשו"ע (סי' רלא) שאין לאדם לעשות שום דבר בעולם לצורך הנאתו כ"א רק לשם שמים. אני לא נכנס כרגע לעומק הסוגיא המורכבת, ובוודאי לא מתיימר לומר שאני זוכה לקיים הלכה זו כתיקונה, אבל לכל הפחות כשדנים בנושא צריך לזכור שיש סימן כזה בשו"ע...

הסעיף הזה אינו בא לעניין סגפנות רק שכל מה שעושה האדם יהיה לשם שמים אדם יכול לאכול גם סעודת מלכים לשם שמים כמו בסעודות חג ושבת שמכווין למצוות שמחה ועונג

פשוט, ולא רק בשבת ויו"ט אלא גם ביום חול אם מכוון להצליח יותר בלימודו וכיו"ב (כבגמרא יומא עו, ב, ב"ק עב, א. וראה תניא ח"א פ"ז). אלא שדעת לנבון נקל שזו דרגא גבוהה יותר מן הפרישות... ובכל אופן לא באתי להכנס לעיקר הנידון כאמור, אלא רק להעיר על ההנחה המשתמעת כאילו פשוט הדבר שראוי לאדם ליהנות ככל אוות נפשו מהעולם הזה, עד לפליאה על מי שהשתדל להמנע מזה.

אבי עזרי · הודעהעל ידי **אבי עזרי** » ב' ינואר 01, 2018 12:40 am

שמעתי מנכדו, ר"י ברלין, כך: מרן זצ"ל לא התנהג בפרישות לשם פרישות. הוא התנהג כך משום שההתעסקות בענייני עוה"ז, ולו המינימלית ביותר, מפריע לעליה בתורה וביראת שמים. העוה"ז היה בשבילו כמו זבוב טורדני שאין ברירה וצריך לסלק אותו.
אמנם הוא עצמו אומר, בכל מה שקשור להנהגותיו בקודש של מרן, שהוא נהג בהסתר גדול, ובכל פעם שמישהו שאל אותו לטעמו על הנהגה מסוימת, הוא היה אומר טעם אחר, כאשר יתכן ואת הטעם האמיתי, הוא שמר לעצמו, ולא גילה לאיש.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ב' ינואר 01, 2018 2:47 am

גם זו לטובה כתב:באמת ראוי לברר מה המקור של ההשקפה הנ"ל, והאם מוסכמת על הקדמונים.

מדברים פה כמו גרי צדק.. וכך גם פתיחת האשכול..
ראוי לברר?...
זה לא דבר ידוע, מי יותר ומי פחות? יש פה דבר חידוש?
בכל דור כאלו היו; החזו"א היה כך, ואף הרבה הרבה למעלה מזה. ר' חצקל היה כך, הסטייפלער היה כך (וכל גדולי הדורות. אלא שבדרך כלל הנהגתם היתה בהסתר עם עצמם, וכאן זה היה מודגש מכמה סיבות).
הגר"א לא היה כך בפרישות לשם פרישות? הרי ספריו מלאים על זה.
החידוש הוא רק באדם שהשיג את זה עד קצה היכולת שלו.

גם זו לטובה

קו ירוק כתב:
גם זו לטובה כתב:באמת ראוי לברר מה המקור של ההשקפה הנ"ל, והאם מוסכמת על הקדמונים.

מדברים פה כמו גרי צדק.. וכך גם פתיחת האשכול..
ראוי לברר?...
זה לא דבר ידוע, מי יותר ומי פחות? יש פה דבר חידוש?
בכל דור כאלו היו; החזו"א היה כך, ואף הרבה הרבה למעלה מזה. ר' חצקל היה כך, הסטייפלער היה כך (וכל גדולי הדורות. אלא שבדרך כלל הנהגתם היתה בהסתר עם עצמם, וכאן זה היה מודגש מכמה סיבות).
הגר"א לא היה כך בפרישות לשם פרישות? הרי ספריו מלאים על זה.
החידוש הוא רק באדם שהשיג את זה עד קצה היכולת שלו.

הנידון לא היה על פרישות (שהיא נושא בפ"ע) אלא ע"כ שכל הנאה בעוה"ז היא על חשבון העוה"ב.
האם יש לזה מקור בתנ"ך בחז"ל ראשונים? למיטב ידיעתי- אין.
ובכל אופן מה המקור? ראוי לברר.

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ב' ינואר 01, 2018 5:18 am

גם זו לטובה כתב:שכל הנאה בעוה"ז היא על חשבון העוה"ב.
האם יש לזה מקור בתנ"ך בחז"ל ראשונים? למיטב ידיעתי- אין.
ובכל אופן מה המקור? ראוי לברר.

וכבר ציינתי למעלה למעשה דרחב"ד.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ב' ינואר 01, 2018 8:50 am

גם זו לטובה כתב:
קו ירוק כתב:
גם זו לטובה כתב:באמת ראוי לברר מה המקור של ההשקפה הנ"ל, והאם מוסכמת על הקדמונים.

מדברים פה כמו גרי צדק.. וכך גם פתיחת האשכול..
ראוי לברר?...
זה לא דבר ידוע, מי יותר ומי פחות? יש פה דבר חידוש?
בכל דור כאלו היו; החזו"א היה כך, ואף הרבה הרבה למעלה מזה. ר' חצקל היה כך, הסטייפלער היה כך (וכל גדולי הדורות. אלא שבדרך כלל הנהגתם היתה בהסתר עם עצמם, וכאן זה היה מודגש מכמה סיבות).
הגר"א לא היה כך בפרישות לשם פרישות? הרי ספריו מלאים על זה.
החידוש הוא רק באדם שהשיג את זה עד קצה היכולת שלו.

הנידון לא היה על פרישות (שהיא נושא בפ"ע) אלא ע"כ שכל הנאה בעוה"ז היא על חשבון העוה"ב.
האם יש לזה מקור בתנ"ך בחז"ל ראשונים? למיטב ידיעתי- אין.
ובכל אופן מה המקור? ראוי לברר.

ראה ליקוט נכבד באורות הגר"א.

אש משמים · הודעהעל ידי **אש משמים** » ב' ינואר 01, 2018 9:47 am

לגופו של דבר, אין הוא נכון כלל. סגפנות פירושה לצער את הגוף. דרכו של מרן היתה למעט בהנאות העולם ולצרוך ממנו רק מה שדרוש, זוהי פרישות ולא סגפנות. יוצאים מן הכלל הם הסיפורים על כך שלא אבה לקבל הרדמה בטיפול שיניים כדי לנכות את הכבוד שקיבל. זה באמת סיגוף עצמי.

פשוט שהיה מרן זצוק"ל פרוש מעוה"ז מאוד אך שאלתי התמקדה יותר בתעניות רבות שהיה עושה עד שהגיע במצב קשה לביה"ח וכדומה שהם ללא ספק סגפנות.

שמעתי מנכדו, ר"י ברלין, כך: מרן זצ"ל לא התנהג בפרישות לשם פרישות. הוא התנהג כך משום שההתעסקות בענייני עוה"ז, ולו המינימלית ביותר, מפריע לעליה בתורה וביראת שמים. העוה"ז היה בשבילו כמו זבוב טורדני שאין ברירה וצריך לסלק אותו.

אם כך יש להקשות על שאר גדולי עולם בדורות אחרונים איך עלו בתורה ויראה בלא הפרישות והסגפנות הגדולה?

מדברים פה כמו גרי צדק.. וכך גם פתיחת האשכול..
ראוי לברר?...
זה לא דבר ידוע, מי יותר ומי פחות? יש פה דבר חידוש?
בכל דור כאלו היו; החזו"א היה כך, ואף הרבה הרבה למעלה מזה. ר' חצקל היה כך, הסטייפלער היה כך (וכל גדולי הדורות. אלא שבדרך כלל הנהגתם היתה בהסתר עם עצמם, וכאן זה היה מודגש מכמה סיבות).
הגר"א לא היה כך בפרישות לשם פרישות? הרי ספריו מלאים על זה.

גם לגר צדק מותר לפתוח אשכול..
מאז הגר"א ועד מרן זצוק"ל לא ידוע על צורת פרישות כ"כ גדולה עם יר"ש וגדלות בתורה כפי שהיתה בו, השאלה היא מדוע נהג כך ומדוע אחרים לא השקיעו בכך?

ברקים רב · הודעהעל ידי **ברקים רב** » ב' ינואר 01, 2018 9:58 am

אש משמים כתב:
מאז הגר"א ועד מרן זצוק"ל לא ידוע על צורת פרישות כ"כ גדולה עם יר"ש וגדלות בתורה כפי שהיתה בו, השאלה היא מדוע נהג כך ומדוע אחרים לא השקיעו בכך?

תגידו, אתם נורמליים?

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ב' ינואר 01, 2018 10:04 am

אש משמים כתב:
מדברים פה כמו גרי צדק.. וכך גם פתיחת האשכול..
ראוי לברר?...
זה לא דבר ידוע, מי יותר ומי פחות? יש פה דבר חידוש?
בכל דור כאלו היו; החזו"א היה כך, ואף הרבה הרבה למעלה מזה. ר' חצקל היה כך, הסטייפלער היה כך (וכל גדולי הדורות. אלא שבדרך כלל הנהגתם היתה בהסתר עם עצמם, וכאן זה היה מודגש מכמה סיבות).
הגר"א לא היה כך בפרישות לשם פרישות? הרי ספריו מלאים על זה.

גם לגר צדק מותר לפתוח אשכול..
מאז הגר"א ועד מרן זצוק"ל לא ידוע על צורת פרישות כ"כ גדולה עם יר"ש וגדלות בתורה כפי שהיתה בו, השאלה היא מדוע נהג כך ומדוע אחרים לא השקיעו בכך?

גם גר צדק יכול לפתוח אשכול, רק שישאל בהכנעה, ולא יאמר בהתרסה 'ידענית' ראוי לברר..
ומה עם ר' נחומק'ה מהורדנא. ומה עם מידת הרעב שהיתה נחלתו של ר' יצחק אלחנן (עד שנהיה נשיא ישראל)? והפרישות של החזו"א שהיתה בתוך הנורמליות המדהימה שלו. ופרישותו של החפץ חיים? ובכלל יש לנו מושגים בפרישות של הגר"א, ולא זו בלבד אלא שהגר"א לא גרס פרישות אלא שאמר שהעקשן יצליח! ואין לנו מושג מה הם ה'פרושים'. וכי ידוע לנו אורחות חייהם של גדולי ישראל ואפס שייכותם לעולם הזה?
גם הגראי"ל זצ"ל לא היה שונה מהם. זה שהוא הגיע לבית חולים, כי הוא סבל מאולקוס ולא מרעב (וגם זו היתה סיבה להתנזר מאוכל). יש דברים שאולי לא מוכרים כמו הליכתו למקווה לפנות בוקר, אך זה משום שראו אותו.. את הרב שך פשוט לא ראו הולך למקווה לפני שיעור כללי...
בקיצור, לא הפרישות שלו ייחדה אותו אלא נקיותו והתנזרותו מהחומר כמו כל גדולי ישראל.

מענה איש · הודעהעל ידי **מענה איש** » ב' ינואר 01, 2018 1:51 pm

קצת בעייתי לשאול למה אצל גדול בישראל פלוני ראינו הנהגה של פרישות ואצל אחרים לא עצם עריכת ההשוואה היא לא בדיוק מכובדת אפשר לומר בצורה חיובית אצל גדול פלוני היה מיוחד בעניין מסוים וכעין המשנה המוכרת באבות.

ובפרט בעניין של פרישות יתכן שאצל אחרים היה הדבר גורע מעסק התורה והעבודה לכן לא עסקו בכך.
ויש שהדבר בא להם ממילא על ידי שקיעות בעסק התורה העוה''ז כבר לא דבר אליהם.
וגם יש כאלה שטבע גופם קרוב לפרישות וכמו שהעיד הגראי''ל על עצמו,

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ב' ינואר 01, 2018 2:08 pm

מענה איש כתב:וגם יש כאלה שטבע גופם קרוב לפרישות וכמו שהעיד הגראי''ל על עצמו,

הדברים האלו תלויים בטבע הגוף וגם באופי, ולאו דוקא בשיטה.
השאלה היא אחת: האם לית מאן דפליג שסגפנות היא 'מעלה', אלא שמי שטבע גופו/אופיו אינו כזה עדיף שיתרכז בדברים אחרים. או דילמא, היו כאלו שסברו שאיננו 'מעלה' בכלל .
זה, ורק זה, הוא נידון האשכול, וכל הדוגמאות מיותרות.

אש משמים · הודעהעל ידי **אש משמים** » ב' ינואר 01, 2018 2:50 pm

כוונתי היתה לומר שבכל הדורות האחרונים ממש לא היתה דמות שהסמל שלה היה פרישות וסגפנות כפי שהיה אצל מרן זצוק"ל (למיטב ידיעתי הדלה) ולכן שאלתי האם היה סיבה מיוחדת לכך והאם זו מעלה נצרכת לכל גדול בישראל.
אין בכך שאחרים לא נהגו כך זלזול כלל משום שכל אחד יש בו מעלות שונות מחבירו.
קשה לומר שכל גדו"י היו פרושים ומסוגפים כמותו ורק אנו לא יודעים משום שאפשר היה לראותם יושבים על כסאות וכורסאות טובים ומשובחים אוכלים אוכל משובח כפי הנצרך חיים בדירות נאות וכו'
על כן יש לבאר עניין זה לענ"ד.

לעולם יהיה אדם

גם זו לטובה כתב:
פרנקל תאומים כתב:הבנתי מנכדו של מרן זי"ע שהוא אחז שכל הנאה חומרית שלנו בעוה"ז מנכה לנו מזכויותינו בעוה"ב. .

באמת ראוי לברר מה המקור של ההשקפה הנ"ל, והאם מוסכמת על הקדמונים.

בפשטות, אין הכוונה שמה שנהנה בעולם הזה מהווה שכר תמורת ההנאה בעולם הבא.
אלא כיון שהנאה גשמית מפריעה להתעלות רוחנית, נמצא שמחירה של הנאה יהיה פחות שכר בעולם הבא.

לעולם יהיה אדם

אש משמים כתב:כוונתי היתה לומר שבכל הדורות האחרונים ממש לא היתה דמות שהסמל שלה היה פרישות וסגפנות כפי שהיה אצל מרן זצוק"ל (למיטב ידיעתי הדלה) ולכן שאלתי האם היה סיבה מיוחדת לכך והאם זו מעלה נצרכת לכל גדול בישראל.
אין בכך שאחרים לא נהגו כך זלזול כלל משום שכל אחד יש בו מעלות שונות מחבירו.
קשה לומר שכל גדו"י היו פרושים ומסוגפים כמותו ורק אנו לא יודעים משום שאפשר היה לראותם יושבים על כסאות וכורסאות טובים ומשובחים אוכלים אוכל משובח כפי הנצרך חיים בדירות נאות וכו'
על כן יש לבאר עניין זה לענ"ד.

בקשר לפרישות עצמה, כנראה שעיון בפרק יג במסילת ישרים יענה על שאלותיך.
בקשר למדוע שאר גדולי ישראל היו פחות פרושים - אם המצב אכן כך - זה עניין של סדרי עדיפויות, ומה להדגיש יותר. בוודאי גם עניין של אופי.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ב' ינואר 01, 2018 4:10 pm

אין שום תימה על צדיקים שלא ראו אצלם דגש על פרישות, שכן בעומק הדברים פרישות מהעולם היא דרגת ביניים, ויש דרגא גבוהה הימנה, והיא השימוש בעניני העולם הזה לשם שמים, תיקונם והעלאתם לקדושה. זה היה אחד הדגשים המרכזיים של תורת הבעש"ט (ואכן נקודה זו פחות מוכרת בעולם הלא חסידי). זהו גם עומק הביאור בדברי ר"א הקפר ור' יוחנן שהובאו לעיל, וזה באופן כללי היישוב לרוב הספקות והתמיהות שעלו כאן באשכול.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' ינואר 01, 2018 8:04 pm

בענין דומה מובא בספר 'סיפורי חסידים' להגרש"י זוין שהיו שני צדיקים. כמדומני ר"י מרוזין ור"מ מפרימשליאן. הראשון נהג בעשירות גדולה, כידוע, והשני בדיוק הפוך - היה מחלק כל אשר קיבל. והמליצו ששתי הנהגות אלו מובילות בעצם לאותו מקום (כמובן כשהן נעשות לשם שמים וכו'), ואסמכתא לכך בתהלים מזמור קיב, שבפסוק אחד שם נאמר "הון ועושר בביתו - וצדקתו עומדת לעד", ובפסוק נוסף שם נאמר "פזר נתן לאביונים - צדקתו עומדת לעד". וק"ל.

גם זו לטובה

איש גלילי כתב:
גם זו לטובה כתב:שכל הנאה בעוה"ז היא על חשבון העוה"ב.
האם יש לזה מקור בתנ"ך בחז"ל ראשונים? למיטב ידיעתי- אין.
ובכל אופן מה המקור? ראוי לברר.

וכבר ציינתי למעלה למעשה דרחב"ד.

וזה לא ראייה כלל, שם מבואר שיש אופן מסויים שנותנים לאדם שכר מיוחד בזה העולם במקום שכרו בעוה"ב.

פרנקל תאומים

ומדוע מצאו חז"ל טעם לשבח "שלא נהנה אפילו באצבע קטנה"?

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ב' ינואר 01, 2018 11:43 pm

פרנקל תאומים כתב:ומדוע מצאו חז"ל טעם לשבח "שלא נהנה אפילו באצבע קטנה"?

זאת ראיה למעלת הפרישות, אבל לא ראיה לטענה שכל הנאה לוקחת מהנאת עוה"ב.

פרנקל תאומים

איש גלילי כתב:
פרנקל תאומים כתב:ומדוע מצאו חז"ל טעם לשבח "שלא נהנה אפילו באצבע קטנה"?

זאת ראיה למעלת הפרישות, אבל לא ראיה לטענה שכל הנאה לוקחת מהנאת עוה"ב.

ז"א שמי שלא נהנה באצבע קטנה יהיה לו יותר עוה"ב, ומי שנהנה אפי' באצבע קטנה יהיה לו פחות עוה"ב. הלא כן?

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ג' ינואר 02, 2018 1:03 am

פרנקל תאומים כתב:
איש גלילי כתב:
פרנקל תאומים כתב:ומדוע מצאו חז"ל טעם לשבח "שלא נהנה אפילו באצבע קטנה"?

זאת ראיה למעלת הפרישות, אבל לא ראיה לטענה שכל הנאה לוקחת מהנאת עוה"ב.

ז"א שמי שלא נהנה באצבע קטנה יהיה לו יותר עוה"ב, ומי שנהנה אפי' באצבע קטנה יהיה לו פחות עוה"ב. הלא כן?

מחילה, לא הבנתי את ההגיון.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ג' ינואר 02, 2018 1:21 am

בספר הליקוט 'אורות הגר"א' לר' יששכר דב רובין זצ"ל, עמ' צז (אות יג, שם. ומלוקט ממשלי ז כב):
"חיבוט הקבר זהו כשיניחוהו בקבר יבואו מלאכי חבלה וייסרוהו ביסורים קשים בשוטים של אש ששורפים באדם כארס הנחש כל אבר ואבר שנהנה בו בעוה"ז שלא במצוה".

ושם בעמ' שט"ז מתוך הקדמת בניו לביאור הגר"א שו"ע או"ח:
"אכל לחם צר צנומה שרויה במים שיעור שני זיתים ואכל אותן ערב ובוקר ולא טעמן בחכו רק בלען שלמות".

יחד עם זאת הדברים פשוטים שמי שנהנה כדי שיהיה לבו בריא אולם לקיום המצוות יקבל שכר על זה. ולא כ"א יש בכוחו פרישות.
ורבינו תם הניח ציווה להניח לפניו מטבעות של זהב לשמח לבו כשהיה ענין חמור בלימודו.

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » ג' ינואר 02, 2018 6:28 am

גם זו לטובה כתב:
פרנקל תאומים כתב:הבנתי מנכדו של מרן זי"ע שהוא אחז שכל הנאה חומרית שלנו בעוה"ז מנכה לנו מזכויותינו בעוה"ב. .

באמת ראוי לברר מה המקור של ההשקפה הנ"ל, והאם מוסכמת על הקדמונים.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ג' ינואר 02, 2018 9:13 am

הרב גדליה הוניגסברג, מוסף שב"ק ויגש תשע"ח

: הגראי''ל - מעט דבש.PNG (68.93 KiB) נצפה 10584 פעמים

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ג' ינואר 02, 2018 9:20 am

על חיבוט הקבר:
viewtopic.php?p=103488#p103488
viewtopic.php?p=134083#p134083
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=410918#p410918
viewtopic.php?p=79177#p79177

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' ינואר 02, 2018 10:09 am

בענין זה יש דברים נפלאים בט"ז על אבן העזר סימן כה. מומלץ לעיין בפנים

אש משמים · הודעהעל ידי **אש משמים** » ג' ינואר 02, 2018 3:04 pm

דרומי כתב:בענין זה יש דברים נפלאים בט"ז על אבן העזר סימן כה. מומלץ לעיין בפנים

נפלא ביותר!
אכן שופך אור על הסוגיה.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר