הודעהעל ידי גביר » ד' ספטמבר 27, 2017 8:43 am
שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן סד
/במקור מופיעה כאן תשובה ס"ד הראשונה/ שאלה: האם מותר מן הדין להשתמט מתשלומי מס הכנסה, ומס ערך מוסף, ומכס, וכיוצא בזה, הנועדים לקופת המדינה, או יש להחיל עליהם את הכלל דינא דמלכותא דינא?.
תשובה: בבבא בתרא (דף נד ע"ב) אמר שמואל, דינא דמלכותא דינא. ופירש רשב"ם, שכל דיני מסים וארנוניות ומנהגי משפטי המלכים שרגילים להנהיג במלכותם דין הוא, שכל בני המלכות מקבלים עליהם מרצונם חוקי המלך ומשפטיו, הילכך דין גמור הוא. ע"כ +והנה הבית שמואל באבן העזר (סימן כח סק"ג) סובר שהכלל דינא דמלכותא דינא אינו מן התורה אלא תקנת חכמים. ע"ש. ובאבני מילואים (שם סק"ב) בד"ה אלא, תמה עליו, שהרי נראה דמה שאמרו דינא דמלכותא דינא אינו מדבריהם אלא מן התורה הוא. ע"ש. ולכאורה ראיה לדבריו ממה שכתב הרשב"א (בנדרים כח ע"א) בשם התוספות, בשם ה"ר אליעזר ממיץ, דלא אמרינן דינא דמלכותא דינא במלכי ישראל, תדע דהא בסנהדרין (כ ע"ב) איכא מאן דאמר כל האמור בפרשת מלך, מלך אסור בו, ולא נאמר אלא ליראם ולבהלם, ואמאי, תיפוק ליה משום דינא דמלכותא דינא, אלא ודאי שלא נאמר כלל זה אלא במלכי אומות העולם ולא במלכי ישראל. ע"ש. ואם איתא מאי קשיא ליה, נימא דאכתי לא תקנו דין זה. אלא ודאי דסבירא ליה שהוא מן התורה. ובשו"ת חתם סופר (חלק יורה דעה סוף סימן שיד) תמה גם כן על הבית שמואל, וסבירא ליה בפשיטות דדינא דמלכותא דינא הוי מן התורה. ע"ש. וכן העלה בשו"ת דבר אברהם חלק א' (סימן א' סוף ענף ב'), ודחה דברי הבית שמואל. ע"ש. ואף שבשו"ת בנין ציון החדשות (סוף סימן טו) תמה על החתם סופר הנ"ל, שמדברי הרמ"א בתשובה (סימן פז) מוכח כדברי הבית שמואל דהוי מדרבנן. ע"ש. אבל מדברי הראשונים מוכח כדברי החתם סופר וכנ"ל. ודו"ק.+ וכתבו הרשב"א והר"ן בנדרים (דף כח ע"א) בשם התוספות, שהכלל שאמרו בגמרא שם דינא דמלכותא דינא, לגבי מכס, הוא שייך רק במלכי אומות העולם, ובחוץ לארץ, שהמדינה שלהם, ויכולים לומר לתושביהם אם לא תעשו כמצותינו נגרש אתכם מן המדינה שלנו, אבל במלכי ישראל לא שייך לומר דינא דמלכותא דינא, לפי שארץ ישראל כל ישראל שותפים בה, ואין למלך בה יותר מכל איש אחר. (וראה עוד בזה בתשובת הרשב"א חלק א' סוף סימן תרלז). וכן כתב בספר אור זרוע הגדול, בבא קמא (סימן תמז). וראה עוד בשו"ת מהר"ח אור זרוע (סימן קי). וכן כתב הנימוקי יוסף (נדרים כח ע"א) בשם רוב המפרשים +הנימוקי יוסף שם הסביר החילוק בזה, כי מלכי ישראל אין דנים דין אלא על פי התורה, משום דקיימא לן בסנהדרין (כ ע"ב) כל הכתוב בפרשת המלך מלך אסור בו, ולא אמרה תורה אלא ליראם ולבהלם שלא ישאלו להם מלך. עכ"ל. ולכאורה קשה, שהרי בסנהדרין שם /דף כ'/ איתא, אמר רב יהודה אמר שמואל, כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו, ורב אמר לא נאמרה פרשה זו אלא לאיים עליהם. כתנאי, רבי יוסי אומר, כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו, רבי יהודה אומר, לא נאמרה פרשה זו אלא כדי לאיים עליהם. ע"ש. ואנן קיימא לן (עירובין מו ע"ב), רבי יהודה ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי. וכן במחלוקת רב ושמואל קיימא לן הלכה כשמואל בדיני (בכורות מט ע"ב), ומכיון דרבי יוסי ושמואל סבירא להו כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו, יש לפסוק כדבריהם, ואמאי נקיט הנימוקי יוסף דקיימא לן כמאן דאמר מלך אסור בו. והרמב"ם (בפרק ד' מהלכות מלכים הלכה א') פסק כמאן דאמר כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו. והסביר הכסף משנה שם שטעמו משום דקיימא לן הלכה כשמואל בדיני, וכן במחלוקת התנאים רבי יהודה ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי. ע"כ. וכן במאירי נדרים (כח ע"א) כתב, שדינא דמלכותא דינא נוהג גם במלכי ישראל, שהרי פסקנו בסנהדרין (כ ע"ב) שכל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו, אלא שהתוספות כתבו שבמלכי ישראל לא אמרינן דינא דמלכותא דינא, והביאם לכך דעת האומר שכל האמור בפרשת מלך מלך אסור בו ולא נאמר אלא לבהלם וליראם, ותיפוק ליה משום דינא דמלכותא דינא. ואין צורך בכך, שהרי פסקנו שכל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו. ע"כ. ובשו"ת דבר אברהם חלק א' (סימן א' בהערה שבדף ח' ע"א) הקשה על מה שכתב הר"ן בשם התוספות, דלא אמרינן דינא דמלכותא דינא במלכי ישראל, שהרי גם במלכי ישראל יש לומר שיהיו דיניהם דין לענין מסים, משום פרשת המלך, לדעת רבי יוסי ושמואל דסבירא להו כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו, שהרי הלכה כרבי יוסי לגבי רבי יהודה, והלכה כשמואל בדיני לגבי רב, ומסים נאמרו בפרשה זו. וצריך לומר דלא סבירא להו כמו שכתב הרמב"ם (ריש פרק ד' מהלכות מלכים) שיש רשות למלך להטיל מס, שנאמר ואתם תהיו לו לעבדים, ולהלן הוא אומר והיו לך למס ועבדוך וכו', הילכך סבירא ליה שאין המלך מותר אלא במס מעשר האמור בפרשה. ע"ש. ולא זכר שר מדברי הנימוקי יוסף דסבירא ליה כמאן דאמר כל האמור בפרשת מלך מלך אסור בו. וכנראה שהנימוקי יוסף גורס כגירסת רבינו חננאל (בסנהדרין כ ע"ב), רבי יוחנן (במקום גירסתינו רב) אמר, כל האמור בפרשת מלך מלך אסור בו וכו'. ע"ש. וקיימא לן (עירובין מז סע"ב), שמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן. וכן כתבו התוספות (עירובין סו ע"א) ד"ה יפה, בשם הר"ח, דבכל דוכתא קיימא לן כרבי יוחנן נגד שמואל. (ועיין בספר יד מלאכי סימן תרטז). וראיתי בספר פסקי בתי הדין הרבניים חלק א' (עמוד רפד) שעמדו בזה על דברי הנימוקי יוסף הנ"ל, שהרי יש לפסוק כרבי יוסי נגד רבי יהודה, וכשמואל נגד רב. וע"ש. ולפי האמור אתי שפיר. ועיין בחידושי המהר"ץ חיות (נדרים כח ע"א) ובשו"ת ישכיל עבדי חלק ו' (חשן משפט סימן כח אות ז' והלאה), ובשו"ת אהל משה צוייג חלק ג' (סימן טז). וי"ל ע"ד. ואכמ"ל.+ אבל הרמב"ם (בפרק ה' מהלכות גזלה ואבדה הלכה יא) כתב, שהמבריח מן המכס לפי מה שקבע המלך קצבת המכס, הרי זה גוזל מנתו של המלך, בין שהוא מלך ישראל בין שהוא מלך גוי, לפי שדין המלך דין הוא. וכן כתב בפירוש המשנה (פרק ג' דנדרים דף כח ע"א) שאסור להבריח מן המכס, בין כשהמלך ישראל ובין כשהמלך גוי. וכן פסק להלכה הרשב"א בתשובה חלק ב' (סימן קלד). וכן כתב המאירי (נדרים כח ע"א). וע"ע להריטב"א נדרים שם. ומרן הבית יוסף חשן משפט (סימן שסט), הוכיח כן מהגמרא בבא קמא (דף קיג ע"א), שהקשו על המשנה (נדרים כח ע"א) נודרים לחרמים ולמוכסים וכו', והרי אמר שמואל דינא דמלכותא דינא, ולא תירצו שהמשנה מדברת במלך ישראל, אלא ודאי שגם במלך ישראל שייך הכלל דינא דמלכותא דינא. וכן פסקו הטור והשלחן ערוך חשן משפט (סימן שסט סעיף ו'). וכן עיקר להלכה, שאין כל הבדל בזה בין מלכי ישראל למלכי עכו"ם. וע"ע להכנה"ג בשו"ת בעי חיי חו"מ ח"ב (סוף סימן רד). ע"ש. וידוע שאין לומר קים לי נגד פסק הרמב"ם ומרן השלחן ערוך, וכמו שכתב בשו"ת הלכות קטנות (סימן קפב), ובשו"ת מהר"י פראג'י (סימן כב), ובשו"ת גנת ורדים (חשן משפט כלל ה' סימן טז ויז), ובשו"ת נחפה בכסף (חשן משפט סימן יח), ובברכי יוסף חשן משפט (סימן כה ס"ק כז - כח), ובשו"ת קול אליהו חלק ב' (חשן משפט סימן א'), ובשו"ת חיים לעולם (חלק יורה דעה סימן א'), ובשו"ת רב פעלים חלק ב' (חלק חשן משפט סימן ג'). ועוד.
ונראה שגם במדינה שאין השלטון על פי מלך, אלא על פי ממשלה הנבחרת על ידי תושבי המדינה, שייך בהם הכלל דינא דמלכותא דינא, בכל מה שנוגע לתשלומי מסים וארנוניות ומכס וכדומה. וראיה לכך מקושית הגמרא (בבא קמא קיג ע"א) על המשנה נדרים (כח ע"א) נודרים לחרמים ולמוכסים, והרי אמר שמואל דינא דמלכותא דינא, ולא העמידוה בממשלה שאין שם מלך, וכמו שכתבו התוספות עבודה זרה (דף י ע"ב) שברומי נשבעו שלא יהיה להם מלך אלא ממשלה של שלש מאות יועצים וכו'. ע"ש. (וכעין הוכחת מרן הבית יוסף בחשן משפט סימן שסט לגבי מלכי ישראל). וכן כתב בשו"ת הרשב"א חלק א' (סימן תרלז), שכל שלטון של ישראל המושל במקומו דינו דין, והוא בכלל מה שאמרו דינא דמלכותא דינא. וכדין מלך ממש, וראיה לזה ממה שאמר רבא (בבא קמא דף קיג ע"ב), תדע דאמרינן דינא דמלכותא דינא, שהרי שלוחיו כורתים אילנות דקלים לעשות מהם גשר, ואנו עוברים עליהם וכו'. (וכן הוא ברמב"ם פרק ה' מהלכות גזלה ואבדה הלכה יז). וכן הדבר בכל שלטון ישראל על ידי הפקידים הממונים על כך. ע"כ. וראה עוד בתשובות הרשב"א (חלק א' סימן תריב, וחלק ב' סימן שנו). וכן כתב הכנסת הגדולה חשן משפט (סימן שסט הגהות הטור אות י', והגהות בית יוסף אות סא). ושכן כתב המהר"י קולון (סימן קצה), ובשו"ת תומת ישרים (סימן טז). ע"ש. וכן כתב בשו"ת פאת שדך (סימן קסה), שאין הדבר תלוי במלכות ממש, אלא בכל שלטון שייך הכלל דינא דמלכותא דינא. ע"ש. וכן מבואר מדברי הגרא"י קוק בשו"ת משפט כהן (סימן קמד אות יד), שגם בזמן שאין מלך בישראל, חוזרים כל משפטי המלוכה בכל מה שנוגע למצב הכללי של תושבי ארץ ישראל, אל העם השוכן בתוכה, והממשלה הנבחרת על ידו יש לה כל דיני מלכות. וכן כתב בשו"ת ישכיל עבדי חלק ו' (חלק חשן משפט סימן כח סעיף ב) שהוא הדין לממשלה שיש לה בית נבחרים ומחוקקים, אף על פי שאינם מעוטרים בעטרת מלוכה, דינם דין גמור בעניני המדינה, ושייך בהם הכלל דינא דמלכותא דינא, ושכן הדין לגבי מדינת ישראל שאזרחי המדינה בוחרים בכנסת וכו'. ע"ש. (וראה עוד בזה להגר"ש ישראלי בספר עמוד הימיני חלק א' סימן ז'). ואמנם בשו"ת פאת שדך (סימן צא) כתב, שלגבי הכנסת שנבחרים בה כמה מפריצי עמנו, ויש בהם גם כן שונאי דת, לא שייך לומר בחוקים שלהם דינא דמלכותא דינא, ושוב חזר לומר, שאי אפשר לעמוד בזה אם לא נדון שבקצת דברים שייך בהם דינא דמלכותא וכו'. ע"ש. אולם אין דבריו נכונים להלכה, שהרי אפילו במלך רשע ועובד עבודה זרה שייך הכלל דינא דמלכותא דינא, וכמבואר בתוספות (סנהדרין כ ע"ב). ובזוהר הקדוש (פרשת וישב דף קצב ע"ב). ע"ש. והעיקר כמו שכתב בשו"ת ישכיל עבדי הנ"ל, שגם לגבי מדינת ישראל שייך הכלל דינא דמלכותא דינא. וכן כתבו בפסקי בתי הדין הרבניים חלק א' (עמוד רפה). ע"ש. ולכן נראה להלכה שבכל מה שנוגע למסים וארנוניות ומכס, יש לקיים את החוק של המדינה, שזה בכלל מה שאמרו חז"ל דינא דמלכותא דינא +אולם אנו צריכים למודעי, שלפי ההלכה (בבבא בתרא דף ח ע"א) אסור להטיל מס על תלמידי חכמים העוסקים בתורה, וכן פסקו הטור והשלחן ערוך יורה דעה (סימן רמג סעיף ב') שתלמידי חכמים פטורים מכל מיני מסים, בין ממסים הקצובים על כל בני העיר, בין ממסים שקצובים על כל איש ואיש בפני עצמו, בין ממסים קבועים בין שאינם קבועים וכו'. ע"ש. ועיין בבית יוסף. ובשו"ת אבקת רוכל (סימן א'), גזרו בגזרת נח"ש על כל מי שיגבה מסים כל שהם מתלמידי חכמים. וכן הוא בשו"ת המבי"ט חלק ב' (סימן כה). ומבואר בפסקי הרא"ש (סנהדרין כז ע"ב) שגם ריוח שהשיג התלמיד חכם על ידי משא ומתן, והרויח מעסקיו, פטור ממס. ובזה יישב מה שאמרו בגמרא שם, קם בר חמא נשקיה לכרעיה וקבל עליה כרגא דכולי שנים, והרי הוי כשוחד מאוחר, ותירץ, דהיינו משום דבלאו הכי רבנן פטירי מכרגא. ע"ש. ועיין עוד בברכי יוסף חשן משפט (סימן ט' סק"ט), ובשו"ת מהר"י אשכנזי (חלק יורה דעה סימן לט). וי"ל ע"ד. ועיין בשו"ת מהרימ"ט חלק ב' (חלק חשן משפט סימן נט), ובמה שהביא הארץ חיים יורה דעה (סימן רמג). ובשו"ת משפטי עוזיאל (חיו"ד מה"ת סימן לט). ובשו"ת שרידי אש ח"ג (חלק חושן משפט סי' סז). ובשו"ת דברי חזקיה שבתי ח"ב (חלק חו"מ עמוד סט). ע"ש. ואכמ"ל.+