פורום אוצר החכמה

לצערנו ישנם במגזר הרבה גרושים וגרושות, לצערנו היחס עליהם לא כמו אלמנה \אלמן וכן לילדים שלהם וכפי שאני שומע הם בצער גדול. והשאלה היא האם ע"פ ד"ת אלמנה זה דווקא בפטירת בעל או גם גרושה וכן לגבי היתומים.

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דנזיקין פרשה יח
כל אלמנה ויתום לא תענון. אין לי אלא אלמנה ויתום, שאר כל אדם מנין, תלמוד לומר לא תענון, דברי רבי ישמעאל, רבי עקיבא אומר אלמנה ויתום שדרכן לענות, בהן דבר הכתוב.

מנחת חינוך פרשת משפטים מצוה סה
(ב) שהבא ליפרע כו'. ד"ז צ"ע דא"כ הו"ל לומר כן באלמנה ולא מצינו זה רק ביתומים אבל אלמנה לענין טו"ת היא ככל אדם מישראל. וד"ז דלא יפרע אלא בשבועה ביתומים הוא אפי' ביורשים גדולים וזקנים דכל הנפרע שלא בפניו צריך שבועה וכן הבא ליפרע מלקוחות עש"ס ור"מ וח"מ סי' ק"ז ומיתומים אף בשבועה אין נפרעין ע' ח"מ סי' ק"י. ושו"ר במשנ"ח הרגיש בזה על הרהמ"ח וע' ח"מ סי' צ"ז בסמ"ע וט"ז גבי לאו דחובל בגד אלמנה דעתם דגם גרושה בכלל זה וגם בתולה דעת הט"ז שהיא בכלל לאו דאלמנה ע"ש ואפשר לדבריהם כאן גם כן גרושה בכלל זה ובש"ך השיג עליהם דדוקא אלמנה וה"ה הכא ומכל מקום צ"ע בדבר וע"ש בס' או"ת ומכל מקום כאן כ"ע מודים דהרי י"א דבכל אדם שייך אזהרה זו וגם מלשון הרהמ"ח שמביא דחז"ל אשה קובלת לבעלה כו' א"כ אפשר הכל בכלל וצל"ע בדבר:

לאיזה ענין השאלה?
גרושה אסורה לכהן הדיוט ואלמנה מותרת

השאלה היא לגבי דיני הונאה או צער,או לגבי מצות עשה לקרב את היתום והאלמנה.-לא לעניין נשואין היתה השאלה.

היתה כאלמנה...

עובדיה חן כתב:השאלה היא לגבי דיני הונאה או צער,או לגבי מצות עשה לקרב את היתום והאלמנה.-לא לעניין נשואין היתה השאלה.

איפה המצות עשה הזו?
אני מכיר רק לא תעשה: "כל אלמנהה ויתום לא תענון" וה"ה בכל אדם אלא שדיבר הכתוב בהווה.
בפועל, במדה מסויימת המצב של הגרושות וילדיהן הוא מורכב יותר מאלמנות ויתומים. לצער אסור לאף אדם ולעודד ולעזור מצוה לכל אחד, אבל דווק במצבים מורכבים צריך לדעת איך לעשות את זה בדרך הראויה

יש מצווה לשמח אלמנה בחג עיין חגיגה דף ו גבי שרויה אצלו וכו (מהזיכרון)