הודעהעל ידי יבנה » ב' יולי 24, 2017 12:41 am
מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דנזיקין פרשה יח
כל אלמנה ויתום לא תענון. אין לי אלא אלמנה ויתום, שאר כל אדם מנין, תלמוד לומר לא תענון, דברי רבי ישמעאל, רבי עקיבא אומר אלמנה ויתום שדרכן לענות, בהן דבר הכתוב.
מנחת חינוך פרשת משפטים מצוה סה
(ב) שהבא ליפרע כו'. ד"ז צ"ע דא"כ הו"ל לומר כן באלמנה ולא מצינו זה רק ביתומים אבל אלמנה לענין טו"ת היא ככל אדם מישראל. וד"ז דלא יפרע אלא בשבועה ביתומים הוא אפי' ביורשים גדולים וזקנים דכל הנפרע שלא בפניו צריך שבועה וכן הבא ליפרע מלקוחות עש"ס ור"מ וח"מ סי' ק"ז ומיתומים אף בשבועה אין נפרעין ע' ח"מ סי' ק"י. ושו"ר במשנ"ח הרגיש בזה על הרהמ"ח וע' ח"מ סי' צ"ז בסמ"ע וט"ז גבי לאו דחובל בגד אלמנה דעתם דגם גרושה בכלל זה וגם בתולה דעת הט"ז שהיא בכלל לאו דאלמנה ע"ש ואפשר לדבריהם כאן גם כן גרושה בכלל זה ובש"ך השיג עליהם דדוקא אלמנה וה"ה הכא ומכל מקום צ"ע בדבר וע"ש בס' או"ת ומכל מקום כאן כ"ע מודים דהרי י"א דבכל אדם שייך אזהרה זו וגם מלשון הרהמ"ח שמביא דחז"ל אשה קובלת לבעלה כו' א"כ אפשר הכל בכלל וצל"ע בדבר: