פורום אוצר החכמה

הכל יודעים שאין הכשר מהודר אחד שלא תמצא עליו משמיצים את רמת הכשרות מצד אחד ומשבחים ומהללים מצד שני.
היות ובלתי אפשרי לאדם פשוט לעמוד על האמת, אין לו אלא לסמוך על אלו שטוענים שיודעים את האמת, והיות שיראים ושלמים נוהגים לאכול הכשרים אלו, מן הראוי לסמוך ולאכול מה שרוב הציבור אוכל ולא לאכול מה שרוב הציבור לא נוהג לאכול.
עד כאן הסבר הגיוני לנוהג העולם. וכעת לשאלה.
עובדה היא, שרבים מאנש נוהגים שלא לסמוך על הכשרים מסוימים המקובלים כפחות מהודרים. ועל כן לא מכניסים מהם לביתם. אבל כשמתארחים אצל חברים שכן אוכלים מהכשר זה, נוהגים הם להקל ולאכול.

לכאורה זו הנהגה תמוהה כי מה לי בבית מה לי בחוץ, או שאתה סומך או שלא.

אבל לפי דעתי יש להם על מה לסמוך, כי כאמור אין כאן ידיעה שזה לא כשר, אלא הכל מתבסס על אמון ומנהג העולם, וא"כ הגיוני לומר אני מאמין שהכשר זה לא מהודר, אבל ודאי אינו טרף, ולא עוד אלא שהרבה סבורים שזה הכשר מהודר. וא"כ בשעת הצורך שלא לפגוע בכבוד המארחים יש לסמוך עליהם.

ובודאי זה עדיף מאשר להכריז אני לא אוכל מהכשרות הזו, ולפגוע בבן אדם.

לדבריך יש מקור בפוסקים.

ולפי הזכור לי יש תשובה של בעל התניא לחסידיו בנידון זה, שגם אלו המחמירים בענין מסויים הנוגע לשחיטת הבשר, כאשר הם משתתפים בסעודת מצוה אצל שכניהם שאינם מקפידים על אותו ענין, אל יפרשו מן הציבור, כי זה רק חומרא בלבד וכו'.

ןאם זה לא בציבור?
ומה הדין כשאוכל במסעדה? יש מקום להקל?

שמעתי שכן נהג הגרש"ז, ואף ראו אותו אוכל פעם בבית מיזרוחניק.

הדבר פשוט שכל הנכלל בגדר "חומרה" אינו נוהג במקום שמחמתו יוצא ביטול דבר שהוא מעצם הדין.
וכאמור לעיל שודאי להעליב מארח הוא איסור, ועל כן אין להחמיר.
השאלה הגדולה מהי רמת הכשרות המינימלית שפחות ממנה הרי הוא בחשש איסור אכילה מעיקר הדין.
וכן יש לכאורה חילוק בסוג האוכל המוגש אם יש בו ריבוי חששות (כגון בשר ועוף) אם לאו.

הרואה כתב:שמעתי שכן נהג הגרש"ז, ואף ראו אותו אוכל פעם בבית מיזרוחניק.

נו נו.
ישנם"מיזרוחניקים" אוכלי מהדרין בלבד.

ראיתי מציינים בענין זה לרמ"א יורה דעה סי' סד סעיף ט. ואינו תחת ידי.

מזמן הרהרתי שאולי כדאי לייחד פורום מיוחד לנושאי כשרות והכשרים.
ואולי מכאן תצא הקריאה והפנייה.

ברור שאסור לפגוע אפילו פגיעה קלה ביהודי בגלל הידורים.
אך צריך גדר בזה עד היכן נחשב הידור.
ברור שההבדלים בין 3 ההכשרים המפורסמים למהודרים, הם בכלל זה בוודאי, ההבדלים ביניהם מינוריים ואף אחד מהם אינו בחששות איסור. תקלות מקומיות ייתכנו בכל דבר בעולם.
מסתמא שישנם עוד שאינם כלל קרובים לחשש איסור.
השאלה תהיה בהכשרים היותר מקילים, אם יש ביניהם שמבחינה הלכתית אינם בחזקת כשרות. [בעיני בשר בודאי יש חשש כזה, השאלה מה הדין בגדרי עאנ''ב וכו'].

נשים דברים על השולחן. בודאי שהדברים האמורים נכונים כלפי שארית, בדץ, לנדא, רובין, ולא כלפי הרבנות שאינה מהדרין. השאלה היא מה עם מחפוד, בית יוסף מוצפי וכיו"ב

כמדומני שיש ט"ז שהולכי דרכים לא צריכים להקפיד על בשר חלק.

מוישי כתב:נשים דברים על השולחן. בודאי שהדברים האמורים נכונים כלפי שארית, בדץ, לנדא, רובין, ולא כלפי הרבנות שאינה מהדרין. השאלה היא מה עם מחפוד, בית יוסף מוצפי וכיו"ב

מה המכנה המשותף לרשימתך הראשונה,
ומה המכנה המשותף לרשימתך השניה?

אם כבר לשים דברים על השולחן, כדאי עד הסוף.

מוישי כתב:עובדה היא, שרבים מאנש נוהגים שלא לסמוך על הכשרים מסוימים המקובלים כפחות מהודרים. ועל כן לא מכניסים מהם לביתם. אבל כשמתארחים אצל חברים שכן אוכלים מהכשר זה, נוהגים הם להקל ולאכול.

לכאורה זו הנהגה תמוהה כי מה לי בבית מה לי בחוץ, או שאתה סומך או שלא.

כדמות ראיה לדין זה
משנה ברורה קע, טז

כל מה שיאמר וכו' - ... ואם האורח נוהג איזה פרישות בדבר שעושה משום סרך איסור אינו מחוייב לשמוע לבעה"ב לעבור אבל דבר שהוא פרישות בעלמא טוב לגבר להסתיר מעשיו

הספק שהצגתי מבחינה הלכתית יבשה, יתכן שזה אף ברבנות רגילה, תלוי כמובן חלבי, בשרי מסעדה, וכדומה. איני יודע.
יש הכשרים נוספים מעבר לאלו שציינת [אשכנזיים...] שאיני יודע מה גדרם, חלקם מסתמא גרועים יותר.

שמעתי ממישהו שהתלווה אל אדמו''ר מראחמסטריווקא שליט''א כמה פעמים, שזהירותו בענייני כשרות מופלגה ביותר, עד שכאשר צריך להכין עבורו צידה לדרך בפרט לשבת וכדו' זה מבצע לוגיסטי בלתי אפשרי. [כמדומני שאת השוה''ט החלבי בשבועות אינו מסכים לערוך באולם הרגיל שבו יערוך אח''כ סעודה בשרית, לחדרו אין מכניסים חלב כל השנה ועוד כהנה]
ואולם כאשר מתארח אצל אנשים אוכל כדרכו ! ואמר לי שפעם שמע ממנו שמידות זה הרבה לפני חומרות בכשרות.

אני שואל גם על מקרה שיכול להימנע ולהתחמק מלהתארח בבית זה

תודה

האם מישהו יודע מידע מוסמך על רמת הכשרות בהכשר על עופות של הרב נויבירט?
ניתן לכתוב לי במייל
[email protected]