תופעת ה"עדר"

[אש משמים]

ידוע שהציבור כולו (היום בפרט) הוא עדר ממש, כבר מגיל קטן הילד הולך לגן "כמו כולם" ואח"כ לחיידר ומתנהג "כמו כולם" וכן הלאה בישיבות ובכוללים. כמובן שיש בעדר עוצמה חזקה מאוד של שמירה מדברים שונים שאין מקומם בציבור החרדי כי אין מי שיעז ללכת כנגד העדר.
אך מנגד העדריות מובילה את הציבור לרמה אחידה רוחנית (גשמית), ללא שאיפות יוצאי דופן, ולבינוניות מזעזעת.
השאלה היא מה עדיף יותר והאם התופעה נוצרה בכוונה תחילה או שעם השנים כך יצא, ברור שהשאלה מאוד מאוד משמעותית לכל יחיד ויחיד באשר הוא וכן לגבי חינוך הילדים האם לחנך להיות "כמו כולם" או לחנך להיות "יחיד במינו", ה"גדולים" וודאי היו יחידים ולא הלכו ב"תלם" החרדי אך יש גם יחידים שלא גדלו ואולי להפך שווה לקחת את הסיכון??
אשמח לידע או מקורות בעניין.

[חד ברנש]

אלו שכתבו בעניין היו, בבירור, שלא מן העדר, וכיצד אתה או חברך -הנמנים על העדר- תסמוך על דבריו?

[איש גלילי]

הנושא מן הסתם קרוב לנושא זה.

[אוצר החכמה]

יש להמליץ על תופעה זו את דברי חז"ל ותהי האמת נעדרת שנעשית עדרים עדרים והולכת לה.

[י. אברהם]

איתא כן בשם הגאון ר' יהושע אבד''ק קוטנא
בל''נ אחפש

[הרואה]

ידועים דברי החזו"א שהישיבות הם הצלה לדור וצרה לפרט.
לגבי חינוך, לא הבנתי את השאלה.
צריך לחנך לעבוד את ה'.
לא לחנך להיות כמו כולם, ולא לחנך להיות יחיד במינו.

[איש גלילי]

כאן הביא הרב פרנקל תאומים בשם הגרי"ז מבריסק, שרצה בדוקא שילדיו יהיו שונים.

[אש משמים]

ידועים דברי החזו"א שהישיבות הם הצלה לדור וצרה לפרט.
לגבי חינוך, לא הבנתי את השאלה.
צריך לחנך לעבוד את ה'.
לא לחנך להיות כמו כולם, ולא לחנך להיות יחיד במינו.

ברור שהחינוך הוא לעבוד את ה' השאלה היא האם לחנך ליחודיות ולמציאת החלק האישי או להכניס לתלם המוכר והידוע. בתפילה בלימוד ובעשיית מצוות אפשר לעשות את המצווה עם חשק ולעבוד את ה' אך אפשר לעשות את המצווה כנטיית נפשו של האדם כמו שראינו אצל גדולי ישראל שלכל אחד היה נקודה יחודית לו.

[אש משמים]

כאן הביא הרב פרנקל תאומים בשם הגרי"ז מבריסק, שרצה בדוקא שילדיו יהיו שונים.

העניין כאן הוא השינוי במהות ולא בחיצון.

[הרואה]

ידועים דברי החזו"א שהישיבות הם הצלה לדור וצרה לפרט.
לגבי חינוך, לא הבנתי את השאלה.
צריך לחנך לעבוד את ה'.
לא לחנך להיות כמו כולם, ולא לחנך להיות יחיד במינו.

ברור שהחינוך הוא לעבוד את ה' השאלה היא האם לחנך ליחודיות ולמציאת החלק האישי או להכניס לתלם המוכר והידוע. בתפילה בלימוד ובעשיית מצוות אפשר לעשות את המצווה עם חשק ולעבוד את ה' אך אפשר לעשות את המצווה כנטיית נפשו של האדם כמו שראינו אצל גדולי ישראל שלכל אחד היה נקודה יחודית לו.

ושוב כנ"ל.

[אש משמים]

מה כנ"ל ?
לחנך ללמוד כמו כולם בחיידר ובישיבה לחשוב כמו כולם או להפך ???
השאלה היא בחינוך אב לבנו ולא בישיבות.

[הרואה]

לא הבנתי את השאלה.
צריך לחנך לעבוד את ה'.
לא לחנך להיות כמו כולם, ולא לחנך להיות יחיד במינו.

[יענקלה המשיב]

ראה גם באשכול אודות הספר בעצתך תנחינו
viewtopic.php?f=7&t=8572&p=86099&hilit=%D7%91%D7%A2%D7%A6%D7%AA%D7%9A+%D7%AA%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95#p86040

[אש משמים]

לא הבנתי את השאלה.
צריך לחנך לעבוד את ה'.
לא לחנך להיות כמו כולם, ולא לחנך להיות יחיד במינו.

לחנך ללמוד ב"הספק" כמו החברה בה הוא נמצא ?
ללמוד בצורת מחשבה כמו המקובל ?
לעסוק גם בספרים פחות מקובלים ?
ללמוד בשעות המקובלות ?
וכן הלאה והלאה.
מה לא ברור בשאלות ???

[יזל מדליו]

יש אנשים שחושבים בלבם, הלוואי היה בידינו גרזן והיינו שוברים את הגדרות צאן וכל העדר היה מתפזר לכל הרוחות שבעולם, כבש כבש לבדו.

גם החזו"א [הנ"ל] שגדל ללא ישיבה, לא רק שלא ניסה להוריד את המסגרות אלא הוסיף מסגרת על המסגרת.

"עדר" זה צורה של הכלל, גם בציבורים אחרים יש "עדר" בציבור ה"סרוג" יש "עדר" ללכת לצבא, בציבור החילוני יש עדר לעשות תספורת "קרבולת" ו"אייפון" [וכל מיני דברים רדודים] וכן באומות העולם. ואם אדם התבונן בעצמו הדק היטב יראה שגם הוא בעדר.
כל אדם נמצא באיזה שהו "עדר" ואין מציאות כזאת של כבש כבש לבדו.

לפני מאה שנה אז היה "עדר" ללמוד השכלה וללכת לכל מיני תנועות חלוציות.
אנחנו מצויים בעידן "תור הזהב" ביחס למה שהלך באירופה.
מול הבעייתיות של ה"עדר" שזה מצמיח "מלומדה" ואנשים הולכים ללמוד בלי שום חשק והם עייפים.
צריך לעשות.
א. צריך לבנות מסגרות לחלשים ושמשלבים תורה ועבודה כאשר המודל לחיקוי זה יהדות גרמניה.
ב. לעסוק ברוח של המצוות מה שנקרא בימינו "מחשבה".

[שש ושמח]

כו"ע מודו שהמסגרת וה"עדריות" [בשקלול המעלות והחסרונות] מועילה לקטנים ומזיקה לגדולים. מעתה הנידון היחיד שנשאר האם הרב אש משמים שליט"א שייך לאלו או לאלו. באמת זה נידון מרתק מאד המתאים מאד לפורום.
אשמח לידע או מקורות בענין.

ועוד: נראה לי שלאחרונה נוצר "עדר" שסיסמתו היחידה היא ש"לא ללכת אחרי העדר". וממילא י"ל שאולי הותר האיסור החמור ד"עדר" כי ממ"נ עובר באיסור זה, וצ"ע.

[הרואה]

לא הבנתי את השאלה.
צריך לחנך לעבוד את ה'.
לא לחנך להיות כמו כולם, ולא לחנך להיות יחיד במינו.

לחנך ללמוד ב"הספק" כמו החברה בה הוא נמצא ?
ללמוד בצורת מחשבה כמו המקובל ?
לעסוק גם בספרים פחות מקובלים ?
ללמוד בשעות המקובלות ?
וכן הלאה והלאה.
מה לא ברור בשאלות ???

צריך לעבוד את ה' בין אם זה כמו כולם ובין אם זה אחרת מכולם. יש לך ספק בזה?!
אם שאלתך האם לעבוד את ה' זה כמו כולם או אחרת, זה תלוי כמובן בכל פרט לגופו, ועל כן אתה צריך לשאול שאלה פרטית על כל הלכה.

[אש משמים]

חשבתי לקבל תשבות יותר מושקעות מגדולי המבינים שכאן..