פורום אוצר החכמה

אני הרבה זמן מתלבט לגבי סדר קדשים מספר התלבטויות והייתי שמח אם יעירו עיניי

למה בבריסק כל כך דבוקים בקדשים?

האם, כמו שהתרשמתי, העיסוק בקדשים החל במיוחד במאה שנים האחרונות(עולים בדעתי כעת הגר"מ זעמבא, הח"ח, בריסק, חזון איש ועוד) ולפני כן כמעט ולא נגעו או שאני טועה?

הרב אלישיב אמר שבקדשים יש יותר 'רייד' מנשים נזיקין האם מישהו יכול לבאר זאת לקטן כמוני? ובמה זה מתבטא?

יש לי עוד שאלות ניואנסיות שנגזרות מהשאלות הראשונות אבל נשאער זאת להמשך בעזרת ה'.

תודה מראש

א. בבריסק התחילו ללמוד קדשים רק אצל הגרי"ז שזה היה תחום ההתמחות המיוחדת שלו, אצל הגר"ח רואים התפרסות על כל הש"ס ובמיוחד על סדר טהרות, ואילו הבית הלוי עוסק בכלל הסוגיות הכבידות של גדולי הדורות ההם, רוב, חזקה, וכדו'.
ב. סדר קדשים היה תמיד תחום שלא שייך להמון העם, כי אם לגדולי הרבנים, (כמו היום תלמוד ירושלמי), ולכן כשהיו רבנים נפגשים היו משתעשעים בסדר קדשים. מי שהנגיש אותו להמונים היה בעיקר הגרי"ז.
ג. איני יודע על כ"כ הרבה רייד בקדשים, אם כי יש חומר עליו של גדולי הדורות, שאגת אריה, נודע ביהודה, שואל ומשיב, וכדו', וכנ"ל סעיף ב'.

יש גם יתרון בקדשים שאין עליו יותר מדי ספרי אחרונים, ומשום כך עדיין אפשר לחדש בו.

דינים דאורייתא שאינם תלויים בדעת ומנהגי בנ"א (בשונה מדיני ממונות), גדריהם חתוכים ומדוייקים, ומתאימים לחשיבה בריסקאית.

עיין ב"מ קט: כי מטית לשחיטת קדשים וברש"י וכנראה שגם בזמן חז"ל פחות התעסקו בזה.

משוש דורים כתב:ג. איני יודע על כ"כ הרבה רייד בקדשים, אם כי יש חומר עליו של גדולי הדורות, שאגת אריה, נודע ביהודה, שואל ומשיב, וכדו', וכנ"ל סעיף ב'.

והאחיעזר עולה על כולנה, ויתכן שזה אולי בהשפעת הח"ח (אולי, בהסתייגות).
מעניין שגם ה'נזר הקודש' שלמד עם החזו"א חברותא בקיידאן, חיבורו הגדול הוא ע"ס קדשים. וכך היה החארקובער רב, עם נתיבות הקודש, אף שאת הגרי"ז הוא הכיר דוקא בארץ.
לא מבין למה יש יותר לומדות בקדשים, אבל קדשים מלא לומדות גם אילו היו כל הראשונים והאחרונים כותבים עליו (או אז היה אולי יותר מאשר היום)

אבל לכאורה רוב יוצאי בית מדרשו של ר' חיים הלכו לנשים נזיקין איך דווקא הרב מבריסק הלך לקדשים? הוא פשוט אהב את זה?
האם יש שינויים משמעותיים בין בתי המדרש של בריסק, הגרמ"ד, הגרא"י?
האם שאומרים קדשים באמת העיסוק הוא בכל קדשים או רק במקומות מסוימיים?
למשל האם מישהו יודע מה סבב הלימוד בישיבת בריסק?

גם על הגרי"ז היתה השפעה מסויימת של הח"ח.
שמעתי מהגה"צ רמ"א שטרן זצ"ל, ששמע מהגרי"ז שפעם אחת הגיע הח"ח להדבר עם הגר"ח מבריסק בענייני השעה, וסיכמו ללכת למחרת בבוקר השכם יחדיו לצורך שתדלנות.
ואז התפלל הח"ח שחרית עם עלות השחר, וקודם הנה"ח כבר היה בבית הגר"ח וראה שהגר"ח מתפלל שחרית כי לא רצה להתפלל קודם הנה"ח, ואז אמר הח"ח אני התפללתי תפילת בדיעבד לכתחילה, והוא מתפלל תפילת לכתחילה בדיעבד.
וכשהמתין על הגר"ח שוחח עם הגרי"ז ושאל אותו: מה לומד הפרוש? (פרוש היה כינוי לאברך), והשיב הגרי"ז: קדשים. ואמר לו הח"ח שאיתא בספר חסידים שמי שמתעסק בחלק מהתורה שאין לו לומדים נעשה בעה"ב על חלק זה, וכל מי שיצטרך ללמוד חלק זה בעתיד, יזדקק לו.

עוד ראיתי בספר על הצדיק ר"ש בלוך (תלמיד הח"ח) שפ"א שלח הח"ח מכתבים לרבני הדור שיכתבו לו כמה כהנים יש בקהילתם שיודעים הלכות עבודה, ויוכלו לעבוד אם יבוא משיח צדקנו.
והיחיד שהשיב לו תשובה מפורטת היה הגרי"ז, שכתב לו כמה יש בעירו בקיאים בהלכות ממש, וכמה יודעים קדשים אבל צריכים עוד לימוד למעשה, וכמה ת"ח יש שיוכלו ללמוד בפרק זמן קצר, וכמה יש שיוכלו ללמדם אם ישכרו להם מלמדים וכו'.

יש להניח שמה שהניע את הגרי"ז היו הכיסופים לגאולה, אלא שעשה זאת בדרך בריסקאית. וראה בספר חמש דרשות של בן דודו רי"ד מבוסטון, שמתאר את הכיסופים לגאולה בבית הגר"ח שכולם הוכנסו לתוך לימוד ענייני א"י ביהמ"ק והמסתעף.

אמיר כרמי כתב:אבל לכאורה רוב יוצאי בית מדרשו של ר' חיים הלכו לנשים נזיקין איך דווקא הרב מבריסק הלך לקדשים? הוא פשוט אהב את זה?
האם יש שינויים משמעותיים בין בתי המדרש של בריסק, הגרמ"ד, הגרא"י?
האם שאומרים קדשים באמת העיסוק הוא בכל קדשים או רק במקומות מסוימיים?
למשל האם מישהו יודע מה סבב הלימוד בישיבת בריסק?

סבב הלימוד בישיבות בריסק כולל את כל סדר קדשים וגם את נזיר ויומא. אצל הגרי"ז סיימו המסכת, וכן אצל בנו הגרי"ד וחתנו הגרי"מ פיינשטיין (אם כי הוא למד גם נשים נזיקין). היום אין מסיימים הכל, אך נוגעים בכל הנושאים העיקריים.

משוש דורים כתב:גם על הגרי"ז היתה השפעה מסויימת של הח"ח.
שמעתי מהגה"צ רמ"א שטרן זצ"ל, ששמע מהגרי"ז שפעם אחת הגיע הח"ח להדבר עם הגר"ח מבריסק בענייני השעה, וסיכמו ללכת למחרת בבוקר השכם יחדיו לצורך שתדלנות.
ואז התפלל הח"ח שחרית עם עלות השחר, וקודם הנה"ח כבר היה בבית הגר"ח וראה שהגר"ח מתפלל שחרית כי לא רצה להתפלל קודם הנה"ח, ואז אמר הח"ח אני התפללתי תפילת בדיעבד לכתחילה, והוא מתפלל תפילת לכתחילה בדיעבד.
וכשהמתין על הגר"ח שוחח עם הגרי"ז ושאל אותו: מה לומד הפרוש? (פרוש היה כינוי לאברך), והשיב הגרי"ז: קדשים. ואמר לו הח"ח שאיתא בספר חסידים שמי שמתעסק בחלק מהתורה שאין לו לומדים נעשה בעה"ב על חלק זה, וכל מי שיצטרך ללמוד חלק זה בעתיד, יזדקק לו.

עוד ראיתי בספר על הצדיק ר"ש בלוך (תלמיד הח"ח) שפ"א שלח הח"ח מכתבים לרבני הדור שיכתבו לו כמה כהנים יש בקהילתם שיודעים הלכות עבודה, ויוכלו לעבוד אם יבוא משיח צדקנו.
והיחיד שהשיב לו תשובה מפורטת היה הגרי"ז, שכתב לו כמה יש בעירו בקיאים בהלכות ממש, וכמה יודעים קדשים אבל צריכים עוד לימוד למעשה, וכמה ת"ח יש שיוכלו ללמוד בפרק זמן קצר, וכמה יש שיוכלו ללמדם אם ישכרו להם מלמדים וכו'.

יש להניח שמה שהניע את הגרי"ז היו הכיסופים לגאולה, אלא שעשה זאת בדרך בריסקאית. וראה בספר חמש דרשות של בן דודו רי"ד מבוסטון, שמתאר את הכיסופים לגאולה בבית הגר"ח שכולם הוכנסו לתוך לימוד ענייני א"י ביהמ"ק והמסתעף.

ישר כח עצום על המידע החשוב
אגב הרב סולובייציק הוא אחיינו של הרב מבריסק.

אמרו בשם הרב שך: נרפים אתם נרפים על כן אתם אומרים נלכה נזבחה (נלמד מסכת זבחים)

יותר עמל הוא לחדש חידושים גם בסוגיות שיש בהם מלא 'רייד' (בשים לב שהרייד הללו אינם תורה מסיני שאנו חייבים לקבלם כמות שהם)

אמיר כרמי כתב:[אגב הרב סולובייציק הוא אחיינו של הרב מבריסק.

אני מצטט את דבריו של ריד"ס (חמש דרשות עמ' 24/25)
בביתי מילאה ארץ ישראל תפקיד גדול, ר' חיים היה הראשון שניתח באורח הלכתי הגדיר וניסח ברמת מחשבה גבוהה את המושגים "קדושת הארץ" "קדושת מחיצות" "קדשה לשעתא וקדשה לעתיד לבוא" "ביאת כולכם" "כל יושביה" "יש קנין לנכרי" וכן הלאה.
המונחים ייצגו לא רק מושגים מחשבה מופשטת וחידוש פורמלי אלא רגשות עמוקי שרשים אהבה געגועים וחזון, "ארץ ישראל" "קדושת בתי ערי חומה" "קדושת ירושלים" היו שירי ערש שלי בהם הרדימו אותי, ר' חיים היה אולי חובב ציון הגדול ביותר שחי בדור ההוא, תמיד השתעשע ברעיון כי לאחר שישיא את ילדיו ימסור את הרבנות לאחד מבניו, ובעצמו ישתקע בארץ ישראל, יקנה פרדס ויקיים מצוות התלוית בארץ.
מי שלא ראה את ר' חיים מתפלל בר"ה וביוה"כ את "ובכן תן פחדך" בהשתפך לבו בשלשת ה ובכן" וביחוד בהתחננו לפני הקב"ה ברטט ובקדושה להגשמת התפלה "ובכן תן כבוד ה' לעמך תהלה ליראיך ותקוה טובה לדורשיך ופתחון פה למיחלים לך שמחה לארצך וששון לעירך". לא ראה גילוי יותר נרגש של אהבת ישראל וחיבת הארץ, מי שלא ראה את ר' חיים ביו"כ אחר העבודה כשהא קורא "כל זאת בהיות ההיכל על מכונו כהן גדול עומד ומשמש דורו ראו ושמחו אשרי עין ראתה כל אלה", לא שמע מימיו תפלה יותר חמה וגדושת כיסופים, כל האישיות שלו כולה היתה מועברת 'לירושלים ומתערבת עם "הכהנים והעם העומדים בעזרה.
אולם אהבת ציון וחיבת ירושלים של ר' חיים מבריסק אין לה כל שייכות לציונות של חיים ווייצמן כפי שהיא באה לידי ביטוי בספרו "מסה ומעש", להיפך היא נמצאת בסתירה גמורה אתה...

דודי צח כתב:אמרו בשם הרב שך: נרפים אתם נרפים על כן אתם אומרים נלכה נזבחה (נלמד מסכת זבחים)

יותר עמל הוא לחדש חידושים גם בסוגיות שיש בהם מלא 'רייד' (בשים לב שהרייד הללו אינם תורה מסיני שאנו חייבים לקבלם כמות שהם)

אני שמעתי שהרב שך אמר שהוא לא מוכן לוותר על בין הזמנים כי בזמן הזה הוא לומד קדשים...

אמיר כרמי כתב:

דודי צח כתב:אמרו בשם הרב שך: נרפים אתם נרפים על כן אתם אומרים נלכה נזבחה (נלמד מסכת זבחים)

יותר עמל הוא לחדש חידושים גם בסוגיות שיש בהם מלא 'רייד' (בשים לב שהרייד הללו אינם תורה מסיני שאנו חייבים לקבלם כמות שהם)

אני שמעתי שהרב שך אמר שהוא לא מוכן לוותר על בין הזמנים כי בזמן הזה הוא לומד קדשים...

אתה מוסיף שמן למדורה - אדרבה, בין הזמנים הוא זמן הנרפים...

אגב הסיפור על הח"ח והגרי"ז ממקודם האם אמנם יש דרך לימוד חדשה יותר לקדשים שהיא לא מה"מהלך" של הרב מבריסק? מי מייצג אותה?

המימרא נרפים וכו', אינה של הרב שך, אלא של ר' חצקל סרנא.

סגנון הלימוד של בריסק שעיקרו מבוסס על יסודי הדינים בפרט לסגנון של הרי"ז שנטה לעסוק בדברים חדים וברורים ואפשר גם לומר "פשוטים" בלבד, מותאם מאד לקדשים, אבל גם הגר"ח למד קדשים יותר ממה שלמדו אחרים, וכבר היו לו חבורות בישיבת ולאז'ין ללמד סדר זה. אבל בוודאי גאון כמותו התפרס על כל הש"ס וידועה חיבתו גם לסדר טהרות שבאה לידי ביטוי בשיעור היומי בוואלז'ין, גם סדר זה אופייני לחשיבתם המופשטת וגם במה שאין מקום כ"כ לאומדנים ולסברת דרבנן, זה מאפיין את שיטתם.

באופן כללי מעידן ההשכלה החלו יותר ללמוד לשם לימוד ולא רק הלכה למעשה, וגם הספרים נהיו יותר מצויים עם הזמן, [ידוע המעשה עם ר' יצחק אלחנן שהלך לקבל סמיכה מר' משולם איגרא והזדמן לו סדר זבחים שלא נפגש אתו מולאז'ין ולמד בו כל הלילה...], גם היה באוויר רצון לידע ולהרחבת התחומים, ומאז הקדישו יותר זמן ללימוד של חלקים אחרים בש"ס בבלי וירו' גם אם אינן נוגעים להלכה, כמובן שגם קודם למדו, אבל אז זה התפשט בין הלומדים, כנראה זו רק אחת מהסיבות, יש לחקור העניין עוד.

פרי יהושע כתב: [ידוע המעשה עם ר' יצחק אלחנן שהלך לקבל סמיכה מר' משולם איגרא והזדמן לו סדר זבחים שלא נפגש אתו מולאז'ין ולמד בו כל הלילה...],

???
ר' משולם איגרא נפטר בשנת תקס''ב, ואילו ר' יצחק אלחנן נולד בשנת תקע"ז!!!

יעקב_ב. כתב:

פרי יהושע כתב: [ידוע המעשה עם ר' יצחק אלחנן שהלך לקבל סמיכה מר' משולם איגרא והזדמן לו סדר זבחים שלא נפגש אתו מולאז'ין ולמד בו כל הלילה...],

???
ר' משולם איגרא נפטר בשנת תקס''ב, ואילו ר' יצחק אלחנן נולד בשנת תקע"ז!!!

אופס עשיתי טעות, ברח לי כרגע השם הנכון, אשמח למי שיודע שיתקן.

פרי יהושע כתב:

יעקב_ב. כתב:

פרי יהושע כתב: [ידוע המעשה עם ר' יצחק אלחנן שהלך לקבל סמיכה מר' משולם איגרא והזדמן לו סדר זבחים שלא נפגש אתו מולאז'ין ולמד בו כל הלילה...],

???
ר' משולם איגרא נפטר בשנת תקס''ב, ואילו ר' יצחק אלחנן נולד בשנת תקע"ז!!!

אופס עשיתי טעות, ברח לי כרגע השם הנכון, אשמח למי שיודע שיתקן.

אני מכיר סיפור אחר שמזכיר קצת את שלך שהלך להיבחן להיות רב במקום פלוני ולא היה לו אלא דף גמרא אחד ולמד בו כל הלילה והיה שם תוס' שאומר ששק מקבל טומאה בג אצבעות אע"פ ששימושו הוא רק מד' אצבעות(דרך אגב איפה התוספות?) ולמחרת שאלו אותו בבחינה ואמר את התשובה(כל זאת שמעתי מהרב זילברשטיין שליט"א עם המשך מעניין מאוד...)
ואולי לזה כוונתך...

הסיפור המוסמך הוא מה שכתוב בתולדות יצחק, (תולדותיו כפי שנכתבו ע"י מקורבו ר' יעקב ליפשיץ), שכשנסע לרבנותו השניה, התאכסן בלילה בכפר, וביקש ללמוד דבר מה ולא היה שם שום ספר, עד שהכפרי הציע לו את הסידור שלו, שהיה סידור דרך החיים לר"י מליסא, ואז ישב ולמד כל הלילה את ההגהות וההלכות שכתב ר"י מליסא, למחרת כשהגיע לעיר קראו בתורה ונתעוררה שאלה על הס"ת, ופסק מיד כפי מש"כ בדרך החיים, ואז הקיפו אותו בעלי תריסין איך פסק כפי שפסק, ומיד פתח להם הדה"ח והראה המקור.

אמיר כרמי כתב:אבל לכאורה רוב יוצאי בית מדרשו של ר' חיים הלכו לנשים נזיקין איך דווקא הרב מבריסק הלך לקדשים? הוא פשוט אהב את זה?
האם יש שינויים משמעותיים בין בתי המדרש של בריסק, הגרמ"ד, הגרא"י?
האם שאומרים קדשים באמת העיסוק הוא בכל קדשים או רק במקומות מסוימיים?
למשל האם מישהו יודע מה סבב הלימוד בישיבת בריסק?

פעם רבי (שלמד אצל)רמ"ד אמר לי שהיו לומדים אצלו ארבעים או חמישים דף זבחים בזמן חורף בעיון ושדרכו של רמ"ד הוא לומד בדרך פשוטה סתם לדוגמא בשיעור שמוסר בראשון שלישי וחמישי הוא מוסר הערות פשוטות ועמוקות בגפ"ת ותלוי לפי העניין ברמב"ם ובתורת כהנים.
אך אצל רא"י הוא מוסר בסגנון יותר חריף אבל גם כמדומה לי שלא פותחים כמעט ספרים שהם לא הגמ' כמו אצל רמ"ד.
ואצל הגרמ"ש שפירא הוא בייסוד שימר את כל מה שקיבל מהגרי"ז בדרך הלימוד אך העלה עוד קומה של "למה מה" דייהנו מה יצא ולמה זה ולא להכניס בגמ' ועוד אמר לי רבי שאמר לו נכדו של הגרמ"ש שכל מה שעלו שם בישיבה עוד קומה ולא נשארו בידיוק במה שקיבלו מהגרי"ז זה בשביל הבחורים שלא מכירים את סגנונו של הגרי"ז ולא רגילים בו אך שלומדים לבד משמרים את הדרך של הגרי"ז במלואה.,אני חושב ממה שייצא לי לשמוע את אחד מהרבנים לבית שפירא שהוא איזה סוג של דבר אמצעי בין רמ"ד לרא"י.(אך שהוא אוהב לחדש ולקח את הלימוד לנשים נזיקים כמו עוד הרבה מתלמידי הגרי"ז).

אמיר כרמי כתב:אני מכיר סיפור אחר שמזכיר קצת את שלך שהלך להיבחן להיות רב במקום פלוני ולא היה לו אלא דף גמרא אחד ולמד בו כל הלילה והיה שם תוס' שאומר ששק מקבל טומאה בג אצבעות אע"פ ששימושו הוא רק מד' אצבעות(דרך אגב איפה התוספות?) ולמחרת שאלו אותו בבחינה ואמר את התשובה(כל זאת שמעתי מהרב זילברשטיין שליט"א עם המשך מעניין מאוד...)
ואולי לזה כוונתך...

משוש דורים כתב:הסיפור המוסמך הוא מה שכתוב בתולדות יצחק, (תולדותיו כפי שנכתבו ע"י מקורבו ר' יעקב ליפשיץ), שכשנסע לרבנותו השניה, התאכסן בלילה בכפר, וביקש ללמוד דבר מה ולא היה שם שום ספר, עד שהכפרי הציע לו את הסידור שלו, שהיה סידור דרך החיים לר"י מליסא, ואז ישב ולמד כל הלילה את ההגהות וההלכות שכתב ר"י מליסא, למחרת כשהגיע לעיר קראו בתורה ונתעוררה שאלה על הס"ת, ופסק מיד כפי מש"כ בדרך החיים, ואז הקיפו אותו בעלי תריסין איך פסק כפי שפסק, ומיד פתח להם הדה"ח והראה המקור.

אלו ואלו דא"ח
חשוקי חמד בבא מציעא דף ז עמוד א
וגיסי הגר"ח קניבסקי שליט"א ... והביא לזה ראיה שכעין מעשה זה אירע לרבי יצחק אלחנן (מובא בספר תולדות יצחק תולדות רשכבה"ג הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, סוף סימן ב), בנסעו מבארעזא לנישוועז להתקבל לרבנות, באמצע הדרך, עצר העגלון בבית מלון להינפש, רבנו על אף שהיה עייף ויגע מאוד מהדרך שנסע, ביקש מבעל המלון אולי יש לו איזה ספר להגות בו. בעל המלון ענהו, כי אין לו כל ספר בבית, מבלעדי סדור התפלה עם פירוש דרך החיים, ויען תנה לי את הסדור, ובפתחו אותו נגללו לעיניו במבטו הראשון, דיני קריאת התורה, וישם עיונו בהם. ויהי ממחרת בבואו לנישוועז, נזדמנה בבית המדרש שאלה בקריאת התורה, ממש כאותה השאלה שפגע בדרך החיים שהגה בה במלון, והורה כמו שנפסק בדרך החיים, הלומדים החריפים החלו להתפלפל עמו בדין הזה, והביאו ראיות מפוסקים ראשונים ואחרונים. אבל באחרונה אמר אחד מהמפלפלים, נייתי סדור דרך החיים ונחזה, ויבקש וימצא הדין כדבריו, ותמו הפלפולים.
וכמקרה הזה, קרהו גם בנוסעו לקבל הרבנות נאווארעדאק, ודרכו היה לפני שבתו בעגלה, לעיין באיזה ספר למען יהיה הענין הזה להגות בו בדרך. ובמקרה שם עינו בדברי תוספות אחד... והנה למחרת יום בואו לנאווארעדאק באו אליו כל הלומדים, ומה נפלא היה המקרה כי הלומדים החלו לפלפל אתו באותה סוגיא בדברי התוס' הזה.
ושמעתי מגיסי הגר"ח קניבסקי שליט"א שהנידון היה דהרי ידוע שהרוצה לקנות בבגד קנין סודר, צריך לתפוס בה שיעור ג' אצבעות, והוא משום ששיעור קבלת טומאה בבגד הוא ג' אצבעות. מה הדין בבא לקנות בשק, ששיעור קבלת טומאה שלו היא ד' אצבעות, האם צריך לתפוס ד' אצבעות כשיעור חשיבות לגבי טומאה? ור' יצחק אלחנן אמר שיש לפשוט ספק זה מדברי התוס' בב"ב (דף קעג ע"ב ד"ה חסורי) שכתבו שקונים בכליו של קונה, וכגון דנקיט ביה שלש על שלש, דבציר מהכי לא מהני אם אינו כלי, ואין חילוק בין עור לשק, כדאמרינן בשנים אוחזין דף ז ע"א כיון דנקיט ביה שלש על שלש, יעו"ש.
[מפורסם המעשה המובא בעליות אליהו על הגר"א שלמד בהיותו נער בליל שמחת תורה את מסכתות זבחים ומנחות, ועי"ע שם בהע' טז שלמד בזמן מועט לפני התפילה את חציה השני של מסכת חולין]
עוד נשאר הגליון חלק ע"כ אציין בענין לימוד סדר קדשים לשדה צופים בהקדמתו לסדר קדשים עמ' 26 ואילך https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?160362&
וספר דף על הדף עמ' 21 ואילך https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?161703&

בקרו טלה כתב:

אמיר כרמי כתב:אני מכיר סיפור אחר שמזכיר קצת את שלך שהלך להיבחן להיות רב במקום פלוני ולא היה לו אלא דף גמרא אחד ולמד בו כל הלילה והיה שם תוס' שאומר ששק מקבל טומאה בג אצבעות אע"פ ששימושו הוא רק מד' אצבעות(דרך אגב איפה התוספות?) ולמחרת שאלו אותו בבחינה ואמר את התשובה(כל זאת שמעתי מהרב זילברשטיין שליט"א עם המשך מעניין מאוד...)
ואולי לזה כוונתך...

משוש דורים כתב:הסיפור המוסמך הוא מה שכתוב בתולדות יצחק, (תולדותיו כפי שנכתבו ע"י מקורבו ר' יעקב ליפשיץ), שכשנסע לרבנותו השניה, התאכסן בלילה בכפר, וביקש ללמוד דבר מה ולא היה שם שום ספר, עד שהכפרי הציע לו את הסידור שלו, שהיה סידור דרך החיים לר"י מליסא, ואז ישב ולמד כל הלילה את ההגהות וההלכות שכתב ר"י מליסא, למחרת כשהגיע לעיר קראו בתורה ונתעוררה שאלה על הס"ת, ופסק מיד כפי מש"כ בדרך החיים, ואז הקיפו אותו בעלי תריסין איך פסק כפי שפסק, ומיד פתח להם הדה"ח והראה המקור.

אלו ואלו דא"ח
חשוקי חמד בבא מציעא דף ז עמוד א
וגיסי הגר"ח קניבסקי שליט"א ... והביא לזה ראיה שכעין מעשה זה אירע לרבי יצחק אלחנן (מובא בספר תולדות יצחק תולדות רשכבה"ג הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, סוף סימן ב), בנסעו מבארעזא לנישוועז להתקבל לרבנות, באמצע הדרך, עצר העגלון בבית מלון להינפש, רבנו על אף שהיה עייף ויגע מאוד מהדרך שנסע, ביקש מבעל המלון אולי יש לו איזה ספר להגות בו. בעל המלון ענהו, כי אין לו כל ספר בבית, מבלעדי סדור התפלה עם פירוש דרך החיים, ויען תנה לי את הסדור, ובפתחו אותו נגללו לעיניו במבטו הראשון, דיני קריאת התורה, וישם עיונו בהם. ויהי ממחרת בבואו לנישוועז, נזדמנה בבית המדרש שאלה בקריאת התורה, ממש כאותה השאלה שפגע בדרך החיים שהגה בה במלון, והורה כמו שנפסק בדרך החיים, הלומדים החריפים החלו להתפלפל עמו בדין הזה, והביאו ראיות מפוסקים ראשונים ואחרונים. אבל באחרונה אמר אחד מהמפלפלים, נייתי סדור דרך החיים ונחזה, ויבקש וימצא הדין כדבריו, ותמו הפלפולים.
וכמקרה הזה, קרהו גם בנוסעו לקבל הרבנות נאווארעדאק, ודרכו היה לפני שבתו בעגלה, לעיין באיזה ספר למען יהיה הענין הזה להגות בו בדרך. ובמקרה שם עינו בדברי תוספות אחד... והנה למחרת יום בואו לנאווארעדאק באו אליו כל הלומדים, ומה נפלא היה המקרה כי הלומדים החלו לפלפל אתו באותה סוגיא בדברי התוס' הזה.
ושמעתי מגיסי הגר"ח קניבסקי שליט"א שהנידון היה דהרי ידוע שהרוצה לקנות בבגד קנין סודר, צריך לתפוס בה שיעור ג' אצבעות, והוא משום ששיעור קבלת טומאה בבגד הוא ג' אצבעות. מה הדין בבא לקנות בשק, ששיעור קבלת טומאה שלו היא ד' אצבעות, האם צריך לתפוס ד' אצבעות כשיעור חשיבות לגבי טומאה? ור' יצחק אלחנן אמר שיש לפשוט ספק זה מדברי התוס' בב"ב (דף קעג ע"ב ד"ה חסורי) שכתבו שקונים בכליו של קונה, וכגון דנקיט ביה שלש על שלש, דבציר מהכי לא מהני אם אינו כלי, ואין חילוק בין עור לשק, כדאמרינן בשנים אוחזין דף ז ע"א כיון דנקיט ביה שלש על שלש, יעו"ש.
[מפורסם המעשה המובא בעליות אליהו על הגר"א שלמד בהיותו נער בליל שמחת תורה את מסכתות זבחים ומנחות, ועי"ע שם בהע' טז שלמד בזמן מועט לפני התפילה את חציה השני של מסכת חולין]
עוד נשאר הגליון חלק ע"כ אציין בענין לימוד סדר קדשים לשדה צופים בהקדמתו לסדר קדשים עמ' 26 ואילך https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?160362&
וספר דף על הדף עמ' 21 ואילך https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?161703&

ישר כח עצום כמו שאמרתי את הסיפור השני שמעתי כמו שאמרתי מהרב זילברשטיין בשיעור לפני כמה שבועות...ההמשך היה שהוא אמר שהגרמ"מ שולזינגר "רצה להרביץ לו"(כך על פי דבריו) באמרו וכי עד אותו ערב הוא לא ידע את התוספות?! והרב אלישיב אמר לו שהוא יכול להמשיך את הסיפור...

נכתב בפורום לתורה
כתב רא"ד פרידמן בספרו מפי ספרים וסופרים (א תעא בהגה):
"...שמעתי מהגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין זצ"ל בשם חותנו הגרי"ז מבריסק זצוק"ל שאמר לבאר את סדר הלימוד בבריסק שלומדים מה שכתוב ולא לומדים למה כתוב כן (-מלערנט וואס שטייט און נישט פארוואס שטייט) ולכן קבע הגרי"ז בישיבתו ללמוד סדר קדשים אף שהוא היה בקי כמו"כ בכל הש"ס כולה מ"מ על בקיאותו בסדר קדושים העידו גדולי ישראל שלא יכלו לתפוס אותו ברש"י ששבח או שלא ידעו על בוריו כי שם אי אפשר לבוא ולחדש סברות כאמור כי הכל הם הלכות שלומדים מקראי או הלכה למשה מסיני.
אמנם לכן לימד הגרי"ז בישיבה גם את בבא קמא להקיש מסכת ב"ק לשאר מסכתות שבקדשים שבשניהם א"א להבין למה כך הדין אלא צריך לברר עומק הדין".

קראקובער כתב:עיין ב"מ קט: כי מטית לשחיטת קדשים וברש"י וכנראה שגם בזמן חז"ל פחות התעסקו בזה.

ועיי' ברמב"ן שם דברים נפלאים.

בספר 'לקוטי תורה' לבעה"ת בסוף פ' קדושים מדבר במעלת לימוד סדר קדשים, עיי"ש.

דרומי כתב:בספר 'לקוטי תורה' לבעה"ת בסוף פ' קדושים מדבר במעלת לימוד סדר קדשים, עיי"ש.

אולי אפשר לבקש להעתיק הדברים לכאן

אליהו חיים כתב:

דרומי כתב:בספר 'לקוטי תורה' לבעה"ת בסוף פ' קדושים מדבר במעלת לימוד סדר קדשים, עיי"ש.

אולי אפשר לבקש להעתיק הדברים לכאן

https://chabadlibrary.org/books/adhaz/l ... 6%22%D7%9C

נלע"ד שמדבר על המשניות.

ייש"כ להעתקת הדברים.
שם כתב הלק"ת בדבריו הקצרים שלימוד קדשים מכפר על עוונותיו של אדם כמו שכתב האריז"ל, אולי אחד מהחברים יודע קצת במסתרים היכן האריז"ל מדבר ע"ז, ואם יש כפרה כללית לכל העוונות אף למזידין ויותר ממה שמבואר בסוף מס' מנחות דכל העוסק בתורת חטאת וכו' כאילו הקריב חטאת וכו' .