חזון-איש'ניק כתב:שמעתי שהיה לו משנה מיוחדת לגבי היציאה לעבודה, מה זה היה?
שבילי דנהרדעא כתב:שמי שאינו לומד, שילך לעבוד, ולא יבטל את הזמן. נקודה. זה לא משנה מיוחדת, כך היה דעת כל גדו"י בעבר.
חיים כתב:יש לציין שבארה"ב, יום ראשון בשבוע הוא יום חופש מעבודה שאפשר להנהיג בו סדרי לימוד מלאים, וזה עוד הבדל בין ארה"ב לאר"י.
יענקלה המשיב כתב:כמובן שזו היתה תפיסת כל גדולי ישראל "החסידיים" כעיקרון. אולם כל זה בנוגע לחו"ל וגם כאן בארץ למי שיש לו פטור אבל למי שאין לו פטור וצריך לעבור מסלול גיוס בשביל זה זו שאלה חדשה.
בזמנו של רבי יואל, התבססה החסידות על הערצה כלפיו. בהתאם לדעתו "שנשתכחה תורת הבעל שם טוב", התאפיינו חסידיו כהתארגנות של אנשים ההולכים בדרכו האידאולוגית ומחזיקים מוסדות לצורכי הקהילה, ולא חסידות, שבה העיקר הוא עצם ההתקשרות לאדמו"ר העומד בראשה.
חיים ושלו' כתב:ברים כתב:במציאות ההיסטוריה מספרת שהיה קנאי גם בשאר העניינים. אלא שחוץ מקנאות היה גם שכל ישר.
ברור שכך, שכל דבר שראה בו פירצה בחומת הדת, לחם בו מלחמה כבידה, בין אם זה היה ציונית, ובין אם זה היה קדושה, טלוויזיה וכדומה, צניעות, ועוד.
אבל מסופר שאחד מן הרבנים רצה שבהקול קורא נגד הטלוויזיה יכניסו גם איסור על רדיו וכאשר פנה אל הרה"ק שיצרף גם הרדיו, אמר לו, אני לא רוצה להתיר את הטלוויזיה כדי לאסור את הרדיו... כלומר שהבין למרות שהבין שאין שומעים שם דברי קדושה אבל הבין גם שאיסור על הרדיו לא יתקבל אצל ההמון עם, וזה רק יוריד את רמת החומרא בהקול קורא.
אמיר כרמי כתב:מויקיפדיהבזמנו של רבי יואל, התבססה החסידות על הערצה כלפיו. בהתאם לדעתו "שנשתכחה תורת הבעל שם טוב", התאפיינו חסידיו כהתארגנות של אנשים ההולכים בדרכו האידאולוגית ומחזיקים מוסדות לצורכי הקהילה, ולא חסידות, שבה העיקר הוא עצם ההתקשרות לאדמו"ר העומד בראשה.
ושאלתי היא לגבי חסידות סאטמר ובכלל חסידיות הונגריות, עד כמה יש להם זיקה לבעל שם טוב?
ואם מישהו יוכל לפרט בכלל על השתלשלות ההונגריים שכרוכים אחרי החת"ס להגעתם לחסידות(אולי קשור הדבר לרבו ההפלא"ה?)
יענקלה המשיב כתב:כמובן שזו היתה תפיסת כל גדולי ישראל "החסידיים" כעיקרון. אולם כל זה בנוגע לחו"ל וגם כאן בארץ למי שיש לו פטור אבל למי שאין לו פטור וצריך לעבור מסלול גיוס בשביל זה זו שאלה חדשה.
יענקלה המשיב כתב:אודה ולא אבוש שלא ידוע לי כי גדו"י החסידים מורים כן הלכה למעשה מאז ועד היום אבל אצל הליטאים עובדא קיימת שעד לפני כעשור רובם ככולם לא יצאו לעבוד לפחות לא בגיל מוקדם כמו החסידים ואיני בקיא אם זה מצב שנוצר בעצמו או שהוראת גדו"י הליטאים היתה - בכל מקרה ראוי שלא להסיט את האשכול מעיקר עניינו ואני רק הגבתי לשאלת מישהו לפני על דעת הרה"ק מסטמר
משה נטע כתב:אמיר כרמי כתב:בכל אופן יש חילוק משמעותי בין סאטמר לחסידות של תלמידי המגיד.
במילים אחרות במה סאטמר הם חסידות יותר מהליטאיים של ימינו?
מהו החילוק המשמעותי?
הם יותר חסידים, זה פשוט. הם לומדים בספרי חסידות ונוהגים בהנהגות שהם ממקור חסידות וכדומה, מה קשה כאן, והיכן סאטמאר דומים לליטאים בני ימינו האוחזים בשיטת אחרות לגמרי?
וונדרבר כתב:יענקלה המשיב כתב:כמובן שזו היתה תפיסת כל גדולי ישראל "החסידיים" כעיקרון. אולם כל זה בנוגע לחו"ל וגם כאן בארץ למי שיש לו פטור אבל למי שאין לו פטור וצריך לעבור מסלול גיוס בשביל זה זו שאלה חדשה.
לאחרונה התפרסם בשם כ"ק האדמו"ר מצאנז שליט"א:
"שקר שהשאיפה להישאר בכולל זו רק שיטה ליטאית".
https://www.google.co.il/?gws_rd=ssl#q= ... 7%9C%D7%9C
אמיר כרמי כתב:הבנתי עד כה שהם חסידות רק בזה שיש להם אדמור ואם כן מאי שנא מהליטאים של ימינו כלפי הגראי"ל וכדומה,
אתה אומר שהם לומדים בספרי חסידות, איזה? כלומר מי רבותיהם? הבעל שם טוב? החתם סופר?
באמת שואל מבורות
שבילי דנהרדעא כתב:ואם יהא הוראה מהרבי כנגד התורה, הרי הרבי נעשה "שייגעץ"
שבטיישראל כתב:יענקלה המשיב כתב:אודה ולא אבוש שלא ידוע לי כי גדו"י החסידים מורים כן הלכה למעשה מאז ועד היום אבל אצל הליטאים עובדא קיימת שעד לפני כעשור רובם ככולם לא יצאו לעבוד לפחות לא בגיל מוקדם כמו החסידים ואיני בקיא אם זה מצב שנוצר בעצמו או שהוראת גדו"י הליטאים היתה - בכל מקרה ראוי שלא להסיט את האשכול מעיקר עניינו ואני רק הגבתי לשאלת מישהו לפני על דעת הרה"ק מסטמר
ובכן, יורשה לי לשאול מה נקרא אצלך "גדול"י ליטאיים" ?
בארץ ליטא היו הרבנים מצד אחד, בני הישיבות וראשי הישבות ובעלי המוסר וכו' מצד שני, ומצד שלשי הרוב "עמך" שעמלו קשות לפרנסתם ככל עם ישראל במקומות מושבותיהם.
מה שנקרא היום "הציבור הליטאי" (ובפרט בא"י) הוא "זרם חדש" מ40 שנים האחרונות ונתייסד בצורה יותר פורמלית ע"י הרב שך ז"ל בשנת תשמ"ט, שבמקרה קרוי ע"ש ארץ "ליטא" בגלל שרוב הישיבות מקורם בארץ "ליטא", למרות שהמנמים על ציבור זו ברוב מסתמא כלל אינם ממוצא "ליטאי".
ברזלים כתב:הנסיונות היום גדלו, תסתכל בכל התמונות של פעם, הכל היה שחור לבן היום הכל צבעוני...
שטייגעניסט כתב:ברזלים כתב:הנסיונות היום גדלו, תסתכל בכל התמונות של פעם, הכל היה שחור לבן היום הכל צבעוני...
לדבריך צריך לומר שלעיוור צבעים יש פחות יצה"ר מאדם רגיל...
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:פעם בגאליציען ואונגארען לא היו יושבי האהל אלא הבנש"ק. לעומת זה בליטא כולם רצו ושאפו ללמוד, ומי שנדבה רוחו אותו היה בוחר לו אשה שהסכימה לעבוד עבור המשפחה והיו חיים חיי דחק כו'
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בליטא רצו ושאפו כולם לזה, מנין לך? אבותיך סיפרו לך כן? לכן מי שהיה לו סיכוי להצליח בה מה הכוונה סיכוי להצליח? לא הבנתי, עשה כן.
התקופה שבין המלחמות איננה אופיינית לכל התיישבות היהודים בליטא, ומה גם שאז נהרו הרבה תושבי ליטא רוסלאנד לחו"ל, כידוע וברוסלאנד לא למדו יוצאי ליטא אחרי הנישואין?.
ומנין מה הי' קודם לתקופה הנ"ל כאמור? השערה?
משה נטע כתב:עניין הכוללים, ובכלל שורש המקור לקרא להם 'כוללים', לענ"ד הוא מקופות הכוללים שתרמו לבני א"י שרובא דרובא מהם היו יושבי אוהל, מחמת מחסור בעבודה בזמנים מסוימים, ועניין תורת א"י וכיוצא באלו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 135 אורחים