למדין הלכה מגמרא? ומדברי אגדה? תמיהה כפולה.

נבון · הודעהעל ידי **נבון** » ו' יוני 19, 2015 9:54 am

אחד מגדולי וצדיקי הדורות האחרונים זצוק"ל חיבר ספר שלם, להוכיח ולהכריח חידוש הלכה כלשהוא, מדברי אגדה שנאמרו בגמרא.
וכאן הבן שואל:
א. דבר הלכה שלא הרמב"ם, ולא השו"ע, ולא שאר הפוסקים הראשונים והאחרונים, הוציאוהו מדברי הגמ', האם שייך בזמן הזה לחדש חידוש שכזה מדברי הגמ'?.
ב. אף אם נימא שבדבר שיש לו הכרח קצת שייך להוציא דבר הלכה, וכי למדין הלכה מדברי אגדה?
ג. עוד הסתפקתי, האם היה בזמנו פוסק בשיעור קומה [לא כולל צדיקים מפורסמים ומנהיגי קהילות] שהסכים לחידושו ההלכתי?
ד. וכן, האם ידוע מהגאון הנ"ל עוד פסיקה הלכתית כלשהיא, או שזהו הפסיקה ההלכתית היחידה שנשתמרה לדורנו?

כמובן שאיני מערער ומהרהר כלל על אותו גאון וצדיק, אבל תורה היא ולימוד אני צריך.

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ו' יוני 19, 2015 11:56 am

א. אתה מעלה כאן נידון מעניין.
אבל צריך להסביר את הנידון. א. לגבי הגמ'. מה הנידון אם אפשר להוציא דין מהגמ'. נגד הראשונים? עי' באשכול העוסק בענין זה.
כשהראשונים סותמים, אם זה נידון שהראשונים אמורים להתיחס אליו, הרי"ף הרמב"ם והרא"ש, אז בדר"כ יש ראיה ממה ששתקו שלא נפסק דין זה להלכה. ולחלוק על כל אלו זה ממש לא פשוט. כאשר אין ראיה מד' הראשונים. הרי הנידון הוא האם אנו ראויים להבין את ד' הגמ' כראוי ולהכריע עפי"ז. בפשטות התשו' היא כן. אבל כמדומני יש תשו' ר"י מגאש ע"כ.
ב. לגבי האגדה, כתוב בירושלמי אין למדין מן האגדות ומן המדרשות וכו'.
אמנם עי' בספר הישר לר"ת סי' תרי"ט, ומשמע שם שבמקום שאין ראיה מהתלמוד אפ' להביא אף מד' אגדה. ועי' כללי הגמרא להכנסה"ג סי' ע'.
אמנם בנוב"י יור"ד סי' קס"א נראה דבכל ענין אין למדין.

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ו' יוני 19, 2015 11:57 am

אגב, אתה מתכוין בענין הג' שבועות

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ו' יוני 19, 2015 12:04 pm

ד. וכן, האם ידוע מהגאון הנ"ל עוד פסיקה הלכתית כלשהיא, או שזהו הפסיקה ההלכתית היחידה שנשתמרה לדורנו?

אם כדברי ישא ברכה שכוונתך לאדמו"ר מסאטמאר יש לו ספר תשובות דברי יואל שני חלקים על ד"ח שו"ע. נמצא באוצר.

נבון · הודעהעל ידי **נבון** » ש' יוני 20, 2015 11:21 pm

אוצר החכמה כתב:
ד. וכן, האם ידוע מהגאון הנ"ל עוד פסיקה הלכתית כלשהיא, או שזהו הפסיקה ההלכתית היחידה שנשתמרה לדורנו?

אם כדברי ישא ברכה שכוונתך לאדמו"ר מסאטמאר יש לו ספר תשובות דברי יואל שני חלקים על ד"ח שו"ע. נמצא באוצר.

לא התכוונתי ח"ו לומר כי זהו פסיקתו היחידית.
אלא האם יש עוד פסק הלכתי ש[תלמידיו, לכה"פ] נוהגים כמותו, היינו איזשהוא חידוש דין בעניני שבת, יו"ד, או בשאר חלקי השו"ע שיש לו בזה שיטה מחודשת ותלמידיו נוקטים כמותו?

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » א' יוני 21, 2015 12:43 am

מכיון שהנושא המדובר לא היה הלכתי אלא הגותי, על כן אפשר להשען בזה על האגדה.

נבון · הודעהעל ידי **נבון** » א' יוני 21, 2015 8:48 am

תוכן כתב:מכיון שהנושא המדובר לא היה הלכתי אלא הגותי, על כן אפשר להשען בזה על האגדה.

למה לא הלכתי, בכל הספר הוא מדגיש שהכל הלכה ממש!!!

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » א' יוני 21, 2015 6:36 pm

איך קובעים מהי אגדה ומהי הלכה. למשל, עד כמה שזכור לי, המגלת אסתר קובע שהרמב"ם לא מנה מצות ישוב א"י במנין המצות מפני שאינה נוהגת לדורות, על סמך אותן שלש שבועות.

געצל · הודעהעל ידי **געצל** » ה' יוני 25, 2015 9:02 am

א. קשה לדחות גמ' מפורשת רק מפני שלא הובאה ברי"ף וברמב"ם, ואדרבה יש למצוא טעם למה לא הובאה ברי"ף וברמב"ם, וכמו שעשה המחבר.
ב.הובאה בשו"ת הריב"ש וברשב"ש ובפסקי הריא"ז ובמגילת אסתר, והרמב"ם עצמו מביא השבועה של שה"ש באגרת תימן בנוגע משיחי שקר.
ג. למה כתוב בגמ' אם לא כדי שילמדו ממנו ולכאורה אין זה ענין לאין למידין מן האגדות.
ד. עיין בלשון האבנ"ז אות מ' http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=504 ומשמע שלא עלה על דעתו לומר שאין הגמ' להלכה.
ה.ידוע פסקיו להלכה בהרבה דברים, אבל ענין השש שבועות אינו חידוש כלל והוא מוסכם לכו"ע.

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ה' יוני 25, 2015 9:47 am

געצל כתב:א. קשה לדחות גמ' מפורשת רק מפני שלא הובאה ברי"ף וברמב"ם, ואדרבה יש למצוא טעם למה לא הובאה ברי"ף וברמב"ם, וכמו שעשה המחבר.
ב.הובאה בשו"ת הריב"ש וברשב"ש ובפסקי הריא"ז ובמגילת אסתר, והרמב"ם עצמו מביא השבועה של שה"ש באגרת תימן בנוגע משיחי שקר.

אפשר לפרש את הגמ' כמו שפירש הרמב"ם בעצמו באיגרת שהזכרת, ששלמה המלך הזהיר את ישראל שלא ,יסתכנו בנפשם בשביל לחזור לארץ וכו', וממילא נקודת הדיון היא אם זה מסוכן או לא.
ואפשר לפרש בדרך אחרת שהוזכרה באחרונים, שהענין הוא השבעת מלאכים שלא יוכלו לעשות כן, וממילא אם הצליחו - ראייה שכבר חלף זמן השבועה שהיה רק "עד שתחפץ".
ואפשר לפרש שהשבועות לישראל תלויים בשבועות לאומות, וכשעברו האומות על השבועה - שוב איננו חייבים לשבועתנו.
מ"מ, כל זמן שלא הביאוהו הפוסקים להלכה, לא שייך לחייב בזה מצד הלכה, ונדון בזה בדרך של אגדה. ותשובות הגאון הנזכר על הטעם שלא הזכירוהו - דחוקות מאד לכל מעיין.
ובעל השו"ע - לא זו בלבד שלא הביאו להלכה - אלא אף תמך בהקמת יישוב יהודי מחודש בארץ עם אוטונומיה יהודית, בראשותו של סולטן תורכיה, לפי רעיונו של דון יוסף נשיא. והר"י מפריז בקש להקריב את התמיד כדברי הרדב"ז בפירושו על הרמב"ם. ותלמידי הגר"א הקימו צבא ללחום בבדואים. ולא חששו כל אלה לשבועות.

געצל · הודעהעל ידי **געצל** » ה' יוני 25, 2015 4:21 pm

אפשר לפרש את הגמ' כמו שפירש הרמב"ם בעצמו באיגרת שהזכרת, ששלמה המלך הזהיר את ישראל שלא יסתכנו בנפשם בשביל לחזור לארץ וכו', וממילא נקודת הדיון היא אם זה מסוכן או לא.

שלמה המלך הזהיר שלא לעשות כן מפני שהוא מסוכן ולא הזהיר שצריכים לדון בזה.

ואפשר לפרש בדרך אחרת שהוזכרה באחרונים, שהענין הוא השבעת מלאכים שלא יוכלו לעשות כן, וממילא אם הצליחו - ראייה שכבר חלף זמן השבועה שהיה רק "עד שתחפץ".

המהר"ל שפירש כן כתב שזה דבר מסוכן מאד, משמע שיש איסור גם עלינו וכתוב במדרש שבני אפרים ואחרים עברו על השבועה משמע שיכולים לעבור.

ואפשר לפרש שהשבועות לישראל תלויים בשבועות לאומות, וכשעברו האומות על השבועה - שוב איננו חייבים לשבועתנו.

מהיכי תיתי. ואי אפשר לומר כן שהרי מבואר במדרש שעברו על זה בשעת השמד. ועיי"ש מה שעשו להם בשעת השמד.

מ"מ, כל זמן שלא הביאוהו הפוסקים להלכה, לא שייך לחייב בזה מצד הלכה, ונדון בזה בדרך של אגדה. ותשובות הגאון הנזכר על הטעם שלא הזכירוהו - דחוקות מאד לכל מעיין.

הרי הביאוהו להלכה כנ"ל ועיין באבני נזר הנ"ל שאף שהם דברי אגדה למידין מהם להלכה.

געצל · הודעהעל ידי **געצל** » ה' יוני 25, 2015 9:47 pm

1. יש לעיין איך מתייחס הרמב"ם בכלל לאגדות חז"ל, וכאן עכ"פ כותב ששלמה המלך הזהיר שלא לעשות כן ומסתבר שיש לנו לקבל עצתו.
ובענין דעתו של המהר"ל כבר כתבתי שכתב בחי' אגדות שהדבר הזה מסוכן מאד מאד ומשמע שזה נוגע לנו למעשה. ולא ראיתי שום ראיה מכל מה שכתבת, דבודאי שעצם השבועות הם ענין סודי, אבל איפה ראית שזה לא נוגע לנו. ואדרבה במדרש מבואר שד' דורות עברו על השבועות ולדבריך איך אפשר לעבור? והשבועות נאמרו דוקא כשיש התעוררות לזה. וממה שלא הובאו בשו"ע לכאורה אין ראיה כלל.

4. ענין של שנים שנשבעו הוא באופן שנשבעו זה לזה, אבל כאן שניהם הושבעו מפי הקב"ה. ובמדרש ובש"מ ובפנ"י שהבאת כתוב רק שזה גורם שהקב"ה יביא את הקץ לפני הזמן ולא שיהא מותר לנו. וקצת משמע שגם הם הושבעו על דחיקת הקץ!

געצל · הודעהעל ידי **געצל** » ה' יוני 25, 2015 9:58 pm

ובעל השו"ע - לא זו בלבד שלא הביאו להלכה - אלא אף תמך בהקמת יישוב יהודי מחודש בארץ עם אוטונומיה יהודית, בראשותו של סולטן תורכיה, לפי רעיונו של דון יוסף נשיא. והר"י מפריז בקש להקריב את התמיד כדברי הרדב"ז בפירושו על הרמב"ם. ותלמידי הגר"א הקימו צבא ללחום בבדואים. ולא חששו כל אלה לשבועות.

גם לסטמר יש במונרו יישוב עם אוטונומיה יהודית שקוראים קרית יואל תחת ממשלת ארה"ב. ובווילימסבורג יש להם חברת שומרים ללחום עם הגנבים.

פעלעד · הודעהעל ידי **פעלעד** » ה' יוני 25, 2015 10:58 pm

אולי כדאי גם לזכור את מה שהורו חז"ל (להלכה...) ש"חמירא סכנתתא מאיסורא"!
וא"כ ברגע שחז"ל הדגישו בגמ' ומדרשים את גודל הסכנה שבעבירה על הג' שבועות, זה כבר לא רק הלכה שדנים עליו אם הוא למעשה או לא, אלא הוא סכנתא, שהוא בעצם חמור שבעתיים מסתם הלכה שדנים עליו אם הוא למעשה או לא.
נקודה למחשבה...

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ו' יוני 26, 2015 6:23 pm

נבון כתב:
תוכן כתב:מכיון שהנושא המדובר לא היה הלכתי אלא הגותי, על כן אפשר להשען בזה על האגדה.

למה לא הלכתי, בכל הספר הוא מדגיש שהכל הלכה ממש!!!

זהו הנוסח באונגרן.

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » א' יוני 28, 2015 5:02 pm

געצל כתב:
ובעל השו"ע - לא זו בלבד שלא הביאו להלכה - אלא אף תמך בהקמת יישוב יהודי מחודש בארץ עם אוטונומיה יהודית, בראשותו של סולטן תורכיה, לפי רעיונו של דון יוסף נשיא. והר"י מפריז בקש להקריב את התמיד כדברי הרדב"ז בפירושו על הרמב"ם. ותלמידי הגר"א הקימו צבא ללחום בבדואים. ולא חששו כל אלה לשבועות.
גם לסטמר יש במונרו יישוב עם אוטונומיה יהודית שקוראים קרית יואל תחת ממשלת ארה"ב. ובווילימסבורג יש להם חברת שומרים ללחום עם הגנבים.

יראו עיניך מה שמקלדתך כותבת!
איך מותרים הדברים האלו לפי דברי ספר 'ויואל משה' (איני רוצה לומר לפי דברי הקנאים של ארצנו שצועקים 'געוואלד' על ה'שומרים שיש בכמה ריכוזים חרדיים בארץ הקדש)?

אב בבינה · הודעהעל ידי **אב בבינה** » ג' יוני 30, 2015 7:13 pm

גם הכפתור ופרח [עמוד רלד] הביא איסור עליה כחומה להלכה למעשה.

געצל · הודעהעל ידי **געצל** » ג' יוני 30, 2015 10:00 pm

מרנא ורבנא כתב:לגבי מה שהזכירו סכנה ופחד מהשבועות, כשסוברים שהשבועות אינן תקפות, כדעת רבים מגדולי ישראל, אז אין מה לפחד מהשבועות ואין סכנה בהן וחוזרת מצוות יישוב הארץ למקומה ללא כל פחד מהשבועות.

מיהם הגדולי ישראל?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ג' יוני 30, 2015 10:42 pm

הבנת ר' געצל?..

הרמב"ן, השו"ע וה'פתחי תשובה' סוברים שהשבועות אינן תקיפות...

געצל · הודעהעל ידי **געצל** » ג' יוני 30, 2015 10:53 pm

יאיר כתב:הבנת ר' געצל?..

הרמב"ן, השו"ע וה'פתחי תשובה' סוברים שהשבועות אינן תקיפות...

לא הבנתי. הם מדברים על יישוב א"י ולא על השבועות ועיין בשו"ת הרשב"ש סי' ב'.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ג' יוני 30, 2015 11:27 pm

כמובן שאני כשיטתך.

אבל הפרשנות של הר' אליהו שונה ממך והוא טוען בכל תוקף שיש לזה קשר לשבועות...

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ד' יולי 01, 2015 3:40 pm

מלבד כל הדיון סביב שלשת השבועות אם הם תקפות להלכה או לא - הוסיף הגאון הנזכר חידושים גדולים בתחום שמעולם לא נשמעו.
לדוגמא:
א. שכשעולים בכנופיא אפילו ברשות האומות, זה נקרא לעבור על השבועה שלא יעלו בחומה (ראייתו מוזרה ביותר שכן הוא מביא את הראייה מגמ' שמרשיעה את ישראל על שלא עלו כחומה בימי עזרא ומפני זה חרב הבית, ואם אכן אסור לעשות זאת הרי טוב עשו והחוטאים הם אלה שעלו).
ב. שמרידה באומות זה גם אם יש אומה כלשהי שאינה חפצה במעשה זה, אף אם האומה/ות השולטות עלינו חפצות בזה (לפי זה, כל מי שסייע בגלות למלך ארצו במלחמתו מול אומה אחרת - עבר על השבועות).
לולא חידושיו, איננו צריכים להתיר את השבועות כדי להתיר את יישוב הארץ בימינו, שכן אין כאן סתירה כלפי אף אחת מהשבועות.

וירטואלי · הודעהעל ידי **וירטואלי** » ד' יולי 01, 2015 3:42 pm

איש גלילי כתב:מלבד כל הדיון סביב שלשת השבועות אם הם תקפות להלכה או לא - הוסיף הגאון הנזכר חידושים גדולים בתחום שמעולם לא נשמעו.
לדוגמא:
א. שכשעולים בכנופיא אפילו ברשות האומות, זה נקרא לעבור על השבועה שלא יעלו בחומה (ראייתו מוזרה ביותר שכן הוא מביא את הראייה מגמ' שמרשיעה את ישראל על שלא עלו כחומה בימי עזרא ומפני זה חרב הבית, ואם אכן אסור לעשות זאת הרי טוב עשו והחוטאים הם אלה שעלו).

היכן המקור לדברי כת"ר המחודשים, שגם בעליית עזרא בזמן עומדו של בית שני חלו איסורי ג' שבועות?

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ד' יולי 01, 2015 4:45 pm

וירטואלי כתב:
איש גלילי כתב:מלבד כל הדיון סביב שלשת השבועות אם הם תקפות להלכה או לא - הוסיף הגאון הנזכר חידושים גדולים בתחום שמעולם לא נשמעו.
לדוגמא:
א. שכשעולים בכנופיא אפילו ברשות האומות, זה נקרא לעבור על השבועה שלא יעלו בחומה (ראייתו מוזרה ביותר שכן הוא מביא את הראייה מגמ' שמרשיעה את ישראל על שלא עלו כחומה בימי עזרא ומפני זה חרב הבית, ואם אכן אסור לעשות זאת הרי טוב עשו והחוטאים הם אלה שעלו).

היכן המקור לדברי כת"ר המחודשים, שגם בעליית עזרא בזמן עומדו (?) של בית שני חלו איסורי ג' שבועות?

מנין לך ששלמה המלך היה בימי בית שני?
הגאון הנזכר בעצמו מביא אח"כ מדברי הרמב"ן שבני בבל נמנעו מלעלות מפני השבועות.

וירטואלי · הודעהעל ידי **וירטואלי** » ד' יולי 01, 2015 8:17 pm

שלמה המלך מדבר על שבועה שלא למרוד באומות בשעת גלות לא בשעת פקידה

געצל · הודעהעל ידי **געצל** » ד' יולי 01, 2015 10:34 pm

איש גלילי כתב:מלבד כל הדיון סביב שלשת השבועות אם הם תקפות להלכה או לא - הוסיף הגאון הנזכר חידושים גדולים בתחום שמעולם לא נשמעו.
לדוגמא:
א. שכשעולים בכנופיא אפילו ברשות האומות, זה נקרא לעבור על השבועה שלא יעלו בחומה (ראייתו מוזרה ביותר שכן הוא מביא את הראייה מגמ' שמרשיעה את ישראל על שלא עלו כחומה בימי עזרא ומפני זה חרב הבית, ואם אכן אסור לעשות זאת הרי טוב עשו והחוטאים הם אלה שעלו).
ב. שמרידה באומות זה גם אם יש אומה כלשהי שאינה חפצה במעשה זה, אף אם האומה/ות השולטות עלינו חפצות בזה (לפי זה, כל מי שסייע בגלות למלך ארצו במלחמתו מול אומה אחרת - עבר על השבועות).
לולא חידושיו, איננו צריכים להתיר את השבועות כדי להתיר את יישוב הארץ בימינו, שכן אין כאן סתירה כלפי אף אחת מהשבועות.

א. גם בפירוש יפה קול על שה"ש כתוב כן. והביא הראיה הנ"ל.
ב. במדרש איתא שגם בסוף בית שני עברו על השבועה. ולכאורה אין זה משנה מי הם השולטים, דבאמת א"י מוחזקת לנו מאבותינו רק מ"מ אנו מחוייבים לקבל גזרתו של הקב"ה.

געצל · הודעהעל ידי **געצל** » ד' יולי 01, 2015 10:38 pm

מרנא ורבנא כתב:במקורות שהבאתי ישנם מבחר גדולים שדעתם שהשבועות אינן תקפות

מבחר גדולים?

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ד' יולי 01, 2015 11:27 pm

וירטואלי כתב:שלמה המלך מדבר על שבועה שלא למרוד באומות בשעת גלות לא בשעת פקידה

כשרואים את השגחת ה' להשיב את ישראל על אדמתם זאת שעת פקידה.

וירטואלי · הודעהעל ידי **וירטואלי** » ד' יולי 01, 2015 11:30 pm

איש גלילי כתב:
וירטואלי כתב:שלמה המלך מדבר על שבועה שלא למרוד באומות בשעת גלות לא בשעת פקידה

כשרואים את השגחת ה' להשיב את ישראל על אדמתם זאת שעת פקידה.

אין לי בעיה שתתוכח ע"ז עם הגאון מסאטמאר רק אל תעשה אותו כקטלא קניא.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ה' יולי 02, 2015 12:10 am

סתם שאלה. עיינת במקורות עצמם?...

געצל · הודעהעל ידי **געצל** » ה' יולי 02, 2015 2:07 am

איש גלילי כתב:
וירטואלי כתב:שלמה המלך מדבר על שבועה שלא למרוד באומות בשעת גלות לא בשעת פקידה

כשרואים את השגחת ה' להשיב את ישראל על אדמתם זאת שעת פקידה.

אם קבלה היא נקבל.

נבון · הודעהעל ידי **נבון** » ה' יולי 02, 2015 1:41 pm

וירטואלי כתב:אין לי בעיה שתתוכח ע"ז עם הגאון מסאטמאר רק אל תעשה אותו כקטלא קניא.

ח"ו אף אחד לא מתווכח אישית עם האדמו"ר מסאטמר, רק מצדדים בעמדת רוב מנין ובנין של גדולי ישראל פוסקי הלכות.

אב בבינה · הודעהעל ידי **אב בבינה** » ה' יולי 02, 2015 2:21 pm

הרב נבון,
בתחילה כתבת " א. דבר הלכה שלא הרמב"ם, ולא השו"ע, ולא שאר הפוסקים הראשונים והאחרונים".
נו, כבר הביאו לפניך את דברי הריב"ש, וברשב"ש, ובפסקי הריא"ז, הרמב"ם באגרת תימן, הכפתור ופרח. ממילא יסוד דבריך אינם נכונים כלל.

ולכן עיצה טובה קמ"ל, אולי לא כדאי לפתוח אשכול על דרך הלימוד של האדמו"ר מסטמר קודם שתיעיין בספריו.

אגב אינני סטמר'ר כלל וכלל [אדרבה...] אלא שאינו ראוי לדון על דבריו כאילו בדו שיטותיו מליבו

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ה' יולי 02, 2015 2:34 pm

געצל כתב:
איש גלילי כתב:
וירטואלי כתב:שלמה המלך מדבר על שבועה שלא למרוד באומות בשעת גלות לא בשעת פקידה

כשרואים את השגחת ה' להשיב את ישראל על אדמתם זאת שעת פקידה.

אם קבלה היא נקבל.

מצו"ב קטע מתוך ספר 'התקופה הגדולה' של הגרמ"מ כשר.

נבון · הודעהעל ידי **נבון** » ה' יולי 02, 2015 2:35 pm

אב בבינה כתב:הרב נבון,
בתחילה כתבת " א. דבר הלכה שלא הרמב"ם, ולא השו"ע, ולא שאר הפוסקים הראשונים והאחרונים".
נו, כבר הביאו לפניך את דברי הריב"ש, וברשב"ש, ובפסקי הריא"ז, הרמב"ם באגרת תימן, הכפתור ופרח. ממילא יסוד דבריך אינם נכונים כלל.

הוא אשר דיברתי, לא הרמב"ם ביד, לא השו"ע, ולא שאר הפוסקים [אכן, לבד מפסקי הראי"ז] הביאו לגמ' זו להלכה.

אב בבינה · הודעהעל ידי **אב בבינה** » ה' יולי 02, 2015 8:24 pm

נבון כתב:הוא אשר דיברתי, לא הרמב"ם ביד, לא השו"ע, ולא שאר הפוסקים [אכן, לבד מפסקי הראי"ז] הביאו לגמ' זו להלכה.

נו, אין שום ראי' משו"ע כיון שלא דיבר כלל על מצות ישוב א"י, ולכן כוונתך הוא שתמוה ביותר שהאדמו"ר מסטמר חשש לדבר שלא מובא ברמב"ם ביד, רק באגרת תימן, ולא מובא בשאר הפוסקים [חוץ מ5 שמובא למעלה], וזה נראה בעיניך כל כך תמוה שתמה על כל דרך הלימוד של האדמו"ר. נו נו. יש פסקים יותר מחודשים.

געצל · הודעהעל ידי **געצל** » ה' יולי 02, 2015 9:50 pm

יש להוסיף שדברי שו"ת הרשב"ש הנ"ל הובאו להלכה בספר פאת השולחן, שכוונת הספר היתה להשלים הלכות א"י שנחסרו בשו"ע. http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =1&hilite=

געצל · הודעהעל ידי **געצל** » ה' יולי 02, 2015 10:21 pm

נבון כתב:
וירטואלי כתב:אין לי בעיה שתתוכח ע"ז עם הגאון מסאטמאר רק אל תעשה אותו כקטלא קניא.

ח"ו אף אחד לא מתווכח אישית עם האדמו"ר מסאטמר, רק מצדדים בעמדת רוב מנין ובנין של גדולי ישראל פוסקי הלכות.

מי דן בזה בכלל????

נבון · הודעהעל ידי **נבון** » ה' יולי 02, 2015 11:45 pm

געצל כתב:מי דן בזה בכלל????

כל מי שלא חשש לדבריו.

געצל · הודעהעל ידי **געצל** » ו' יולי 03, 2015 1:50 am

כנראה שלא חלקו על עצם ענין השבועות, רק אם מחמת זה אסור להשתתף בהממשלה ובכנסת. עיין בספר בעיות הזמן להגאון ר' ראובן גראזאווסקי זצ"ל ובקריינא דאגרתא.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר