פורום אוצר החכמה

אברהם כתב:אבל מה נעשה, ובשו"ע הביא המחבר דין זה של בקשת מחילה דוקא בערב יוהכ"פ, ואילו בערב ר"ה לא הזכיר מזה כלום. והוא פלא, הלא ביוהכ"פ אין נידונים אלא הבינונים וכו' ולמה בר"ה שהוא חתימת הדין לרשעים ולצדיקים אין צריך לבקש מחילה מחברו?!

אברהם כתב:מש"כ "וזה ע''פ ה'קבלה לעתיד' של כאו''א ואינו קשור לעבירות השנה שעברה" חלילה חלילה לומר כן, והדברים מפורשים שבר"ה אדם נידון עפ"י מעשיו שבשנה שעברה אם יש לו רוב זכויות או רוב עבירות, עי' ברמב"ם הל' תשובה.

אברהם כתב: אבל מה נעשה, ובשו"ע הביא המחבר דין זה של בקשת מחילה דוקא בערב יוהכ"פ, ואילו בערב ר"ה לא הזכיר מזה כלום. והוא פלא, הלא ביוהכ"פ אין נידונים אלא הבינונים וכו' ולמה בר"ה שהוא חתימת הדין לרשעים ולצדיקים אין צריך לבקש מחילה מחברו?!

ועושין כן כדי שיהא לב כל ישראל שלם כל אחד עם חבירו ולא יהיה מקום לשטן לקטרג עליהם והכי איתא בפרק ט"ו מפרקי ר"א ראה סמאל שלא נמצא חטא בישראל ביום הכפורים ואומר רבון העולם יש לך עם אחד בארץ כמלאכי השרת מה מלאכי השרת יחיפי רגל אף ישראל יחיפי רגל ביה"כ מה מלאכי השרת אין להם קפיצה אף ישראל אין להם קפיצה עומדין על רגליהם ביום הכפורים מה מלאכי השרת נקיים מכל חטא כך ישראל נקיים מכל חטא מה מה"ש שלום ביניהם כך ישראל ביום הכפורים והקב"ה שומע עדותן מן המקטרגין ומכפר עליהם.

יאיר כתב:אבקש בקשת סליחה ומחילה מכל באי פורום קדוש זה ובפרט ממי שחושב שנפגע ממני (ולא אפרט שמות מפאת קוצר הזמן והמקום),

בברכת כתיבה וחתימה טובה לנו ולכל עם ישראל.

אמן!

אברהם כתב:יאיר,
לפום ריהטא דבריך נכוחים, שמן הראוי לבקש מחילה וסליחה זה מזה עוד קודם ראש השנה, שהרי בר"ה כולנו עומדים בדין וצדיקים ורשעים אף נחתמים בו, ומי יעמוד לפניו בדין.
אבל מה נעשה, ובשו"ע הביא המחבר דין זה של בקשת מחילה דוקא בערב יוהכ"פ, ואילו בערב ר"ה לא הזכיר מזה כלום.

יאיר כתב:אבקש בקשת סליחה ומחילה מכל באי פורום קדוש זה ובפרט ממי שחושב שנפגע ממני (ולא אפרט שמות מפאת קוצר הזמן והמקום),

בברכת כתיבה וחתימה טובה לנו ולכל עם ישראל.

אמן!

חכם באשי כתב:אע"פ שנהוג לבקש סליחה בערב יום הכיפורים, לא אסטה ממנהג המקום, ואף אני אבקש את סליחת החברים, ואם באחת מהודעותי פגעתי במישהו, הודיעוני ואמחקנה לאלתר.

יאיר כתב:אבקש בקשת סליחה ומחילה מכל באי פורום קדוש זה ובפרט ממי שחושב שנפגע ממני (ולא אפרט שמות מפאת קוצר הזמן והמקום),

בברכת כתיבה וחתימה טובה לנו ולכל עם ישראל.

אמן!

אברהם כתב:יאיר,
לפום ריהטא דבריך נכוחים, שמן הראוי לבקש מחילה וסליחה זה מזה עוד קודם ראש השנה, שהרי בר"ה כולנו עומדים בדין וצדיקים ורשעים אף נחתמים בו, ומי יעמוד לפניו בדין.
אבל מה נעשה, ובשו"ע הביא המחבר דין זה של בקשת מחילה דוקא בערב יוהכ"פ, ואילו בערב ר"ה לא הזכיר מזה כלום. והוא פלא, הלא ביוהכ"פ אין נידונים אלא הבינונים וכו' ולמה בר"ה שהוא חתימת הדין לרשעים ולצדיקים אין צריך לבקש מחילה מחברו?!

מוישי כתב:לענ"ד טיבה של בקשת המחילה הינה כאדם האומר לחברו: אל נא תקפיד עלי על אשר ציערתיך. וא"כ ראוי ליתן טעם מדוע עלי להסיר את קפידתי. או לכה"פ לקרב ולרצות, ואם אינו עושה כן, מה טעם יש במעשה כה חסר תוכן?!

מוישי כתב:לענ"ד טיבה של בקשת המחילה הינה כאדם האומר לחברו: אל נא תקפיד עלי על אשר ציערתיך. וא"כ ראוי ליתן טעם מדוע עלי להסיר את קפידתי. או לכה"פ לקרב ולרצות, ואם אינו עושה כן, מה טעם יש במעשה כה חסר תוכן?!

ישא ברכה כתב:

מוישי כתב:לענ"ד טיבה של בקשת המחילה הינה כאדם האומר לחברו: אל נא תקפיד עלי על אשר ציערתיך. וא"כ ראוי ליתן טעם מדוע עלי להסיר את קפידתי. או לכה"פ לקרב ולרצות, ואם אינו עושה כן, מה טעם יש במעשה כה חסר תוכן?!

א. יש אופנים שאכן האדם בכדי להתרצות זקוק לריצוי ארוך וכו' וכו'. אבל הרבה פעמים האדם מתרצה בכך שהפוגע מכיר שפגע והתנהג לא נכון, והוא מיצר על כך, ובזה לבד יתרצה. גם הרבה פעמים ההשפלה של מבקש הסליחה אל מול הכבוד לבעל הסליחה מיישבים את ההדורים.

ב. אני מסתפק האם כאשר פגעתי באדם לפני זמן רב והוא שכח את מה שהיה ולא איכפת לו עוד ממה שהיה (והמדד לזה הוא אם נזכיר לו את הסיפור, אם יהיה בו צער או שיגיב שכבר שכח מהענין), אם יש צורך במחילה או שכבר אין קפידא מחמת ששכח את מה שהיה. ואי נימא שאי"צ מחמת שהסיפור כבר לא על לב הנפגע אי"צ במחילה, א"כ רוב הפגיעות ב"א לחבירו שאנחנו נכשלים בהם לצערינו (הבורא יעזרנו להבא) הם בדר"כ פגיעות נשכחות כעבור מעט זמן.

ג. ומאידך, הפגיעות העמוקות והארוכות טווח, בדר"כ הם פגיעות עמוקות עם סיבות (לדוגמא מי שפגע בחבירו בסיפור לשה"ר, והסיפור עודנו חי בין אנשים והוכתם שמו), ובכה"ג עבודת הפיוס והריצוי קשה היא עד מאד. וזה פחות שכיח. אבל גם בזה בדר"כ מה שמניע את האדם למחול ולוותר על זכותו שיקבל הפוגע את עונשו, הוא ההכרה של החוטא בחטאו מחד והשפלתו לפניו מאידך, ואז בבחינה מסוימת הוא משיב את הגלגל כאשר היה.

ד. לכן, ראוי שעיקר העבודה היא לחשוב האם פגענו אי פעם פגיעה משמעותית שיכולה להתיר רישום לדורות. ואז לעמול לפייס את חבירו עד שיתרצה.

בתקווה כי בורא העולם יתן בלב כל אדם אהבה ואחווה איש לרעהו כי בני אל אחד אנחנו ובצלם אלוקים בראנו.

אש משמים כתב:נתעוררתי לחשוב האם מועילה בקשת סליחה כאשר אין הנפגע יודע מי הפוגע, ולמי יסלח?
מסתמא כשם שאפשר לפגוע ע"י 'ניק' כך אפשר גם למחול. ויל"ע דהפגיעה היא מציאות שהאדם מרגיש רע ואילו הסרת ההקפדה היא דבר שבלב כלפי האחר, ואולי יכול להועיל כפי שמועיל מה שאומרים 'הריני מוחל לכל מי שהכעיס'.