לייטנר כתב:לרשימת התומכים בדעה שהזכיר הרב מילר, אפשר להוסיף גם את רבנו בחיי והנצי"ב שאף הסתמך על דברי חז"ל בב"ר:
והיינו דאיתא בבראשית רבה (פד ו) שנגנב יוסף ב' פעמים, היינו האחים גנבוהו מאביהם, והמדינים מן האחים. מ"מ אמר יוסף כשנתוודע לאחיו: "אשר מכרתם אותי מצרימה", משום שהמה גרמו לדבר וידעו מעשה המדינים ולא מיחו עליהם, הרי זה כמו שעשו המהיהושפט כתב:תורת המן כתב:סוף דבר, אם היה הגרא"מ ז"ל אומר, 'כתב הרשב"ם והחזקוני כי האחים לא מכרו אותו', לא היה פוצה פה, אך משום מה לא נהג להביא מקורות, והכל נשמע מחודש ביותר.
גם אם יש דעה כזו, הרי רש"י מפרש לא כך וכך פשטות חז"ל ראה למשל תנחומא וישב שם נתפרש שכל אחד מהאחים קיבל כסף בעד נעלים וכדרש הידוע, אז איזה טעם יש בתשובה פסקנית לשואל שהאחים לא מכרו אותו כשברש"י כתוב אחרת?, אמנם הוא אומר שמי שמפרש שהם מכרו אותו בעצמם זה רק רעיון, אבל ברור שהכוונה בהנ"ל היא כפשוטו
אם חוזרים לשאלה האם מותר לפרש אחרת מרש"י (ומחז"ל), יש על כך אשכולות שלמים. בפועל, הנצי"ב מעדיף להראות שמדובר במדרשים חלוקים.
אינני חושב שזו השאלה כאן, לצורך הענין אין שום בעיה לפרש אחרת, אבל כששואלים על הדעה הרווחת שיש לה מקורות, מה טעם לענות שלדעתי שג"כ מובה במקורות זה לא הפשט?