תא חזי כתב:שש ושמח כתב:המציאות היא שהאינטרס והרצון של רוב הציבור החרדי הוא שלא תהיה אכיפה של חוקי תכנון ובניה, ולכן אין שום סיבה להתחשב בחוקיהם ותקנותיהם של הפקידים מהמשרדים הממוזגים. בעיקר במציאות ימינו, שאין בניה רצינית לציבור החרדי בזכות הפקידים יר"ה שעסוקים רוב הזמן בשתיית תה וחלק מהזמן בהערמת מכשולים. [וגם בערים חילוניות מצוקת הדיור גרמה להרבה פיצולי דירות].
בהחלט מתאים לרוב מוחלט של הציבור החרדי ששכונותיהם יהיו פחות נאות ומסודרות אם זה יקל קצת על מצוקת הדיור שלהם ושל שכניהם.
כמובן כל זה כשמקבלים את הסכמת השכנים, ובונים בפיקוח הנדסי, ורוב מוחלט של חריגות הבניה כך הם.
א. בדקת חרדי-חרדי לדעת שזה רצון הרוב שלא תהיה אכיפה של חוקי תכנון ובניה?
ב. אם רצונך לראות מה זה אומר שלא תהיה אכיפה, ושאין שום סיבה להתחשב בחוקי הממוזגנים למיניהם (שאגב כבר לא שותים תה, אלא לאטה דל-קפאין עם חלב שקדים...) - סע נע עיניך וראה בכפרי בני-דודינו, איך המצב שם נראה, בבחינת ופרצת וכו', פשוט גועל נפש מרוכז. אין סיבה שבהיעדר ריכוזיות ורגולציה גם השכונות שלנו לא יראו כך... אלמלא מוראה של מלכות...
ההבדל בין החרדים (שלא "זכו" עדיין להשיל מעליהם עול ועדות התכנון) לבין האחרים, הוא שהחרדים לא ישברו לך את החלונות וינסו לשלוף אותך מהמכונית כשתיכנס לשכונה שלהם.
ג. זה שאין בניה רצינית לציבור החרדי זה אסון גדול - אבל דמנו לא סומק טפי משאר הציבור במדינה של גיהנם הזו, כולם סובלים מזה. וזאת, אגב, למרות שהתפרסם לאחרונה שמספר יחידות הדיור שנבנו בשנה האחרונה עקף את התוכניות של משרד השיכון והאוצר - ולמרות זאת מחירי הדיור המשיכו לעלות בחדות למרות שיפור ההיצע (אם כי הוא עדיין לא עולה על הביקוש). וגם חבורת הגלמים שמנהלת כיום את ממשלת הערב-רב הנוכחית הכריזה כבר בתחילת הקדנציה שמחירי הדיור לא הולכים לרדת בשנים הקרובות (אגב,
אמירה כזו בעצמה - גורמת העלאת מחירים. אין קץ לכסילות).
ד. ובפרטות - אם נסתכל על כל עיר חרדית וסיבותיה שלה למה-לא-לגדול, נרגע (כביכול) קצת:
עמנואל, ביתר, מודיעין עילית (מעלה עמוס) - כמעט ואין להם מקום להתרחב, הן התנחלויות כמו כל ההתנחלויות, עם 'קו כחול' וכו'. כמובן שיש הבדלי מוטיבציה בין ראשי הרשויות, אבל בסופו של דבר השטח הוא כמעט סופי, ומוגבל.
בני ברק - אין לה לאיפה להתרחב. האפשרות היחידה אולי, זה או שיבנו בכיפין ע"ג כיפין על ביה"ק שומרי שבת, או שיתחילו לעשות פינוי-בינוי לבניינים בני 4 קומות והפיכתם למגדלים בני 20-22 קומות (אגב, שם אי אפשר לבנות תוספות בניה עם 'רצפה תלויה' (זה לא קשור לועדת התו"ב של בני ברק, זה קשור לכח הכבידה...), וגם מרפסות סוכה לסירוגין לא יעבדו בקומות עם חמשה דיירים...
ירושלים - בחלק מהשכונות אותו סיפור כמו עמנואל וכו' (ותודה לאמריקאים), בחלק מהשכונות דירות רפאים או מתחמי יוקרה (ותודה לאמריקאים), וחלק מהשכונות עדיין לא התחרדו (וצע"ג אם אי פעם זה יקרה, אני מהמר שכן, אבל יקח זמן).
בית שמש - היחידה שאין בה (לפחות בעתיד הקרוב) את המגבלות של הנ"ל - ולכן מחירי הדירות בה שפויים יחסית (רק יחסית), אם כי בסופו של דבר גם השטח שם ייגמר, והאמריקאים באים גם לשם בהמוניהם.
(אגב מוטיבציה: רק שיהיה ברור, לראשי רשויות האינטרס שלהם הוא שכל העיר תהיה מאוכלסת בבנייני עסקים ומסחר, במיוחד בנקים. ההפרש בין ארנונה למגורים לבין ארנונה למסחר הוא ענק, מתחיל מפי 2 ויותר, ויכול לנסוק עד פי 30 ויותר (כגון אם משווים, לצורך הדוגמא - ארנונה למגורים באזור ד' בירושלים (40 ש"ח למטר), לבין ארנונה לבנקים בירושלים בכל העיר (1400 ש"ח למטר), וכעזה"ד בשאר הערים). וכל שכן וק"ו ב"ב שק"ו, כשנשווה את הארנונה למגורים בערים חרדיות, שרבים הם ב"ה המקבלים הנחות בארנונה, ומגיעים עד כדי לשלם 8-10 ש"ח למטר - בעוד אין מושג כמעט של הנחה בארנונה למסחר, ובכך הפער יכול להיות עד כדי פי 50 ויותר, אפילו מהסכום הסטנדרטי למסחר (דוגמא, ארנונה למגורים באזור ד' בירושלים, אחרי הנחה של 80% = 8 ש"ח למטר, מול ארנונה למסחר ומשרדים (ללא הגדרה מיוחדת) שהיא 340 ש"ח למטר, פי 40 יותר (ואם נמשיך עם הדוגמא של הבנק - זה כבר פי 175...)). אז ברור מהי רמת המוטיבציה הכללית של ראשי הרשויות החרדיות (וכ"ש הערים המתחרדות), ומשם אפשר רק לרדת, בדרך הטבע.
ישראל בטח בה'!)
ה. יש הבדל עצום (מבחינה אסתטית עירונית) בין פיצולי דירות לבין הבקעת תוספות בניה מעל ראשי עם קדוש.
ו.
שש ושמח כתב:בהחלט מתאים לרוב מוחלט של הציבור החרדי ששכונותיהם יהיו פחות נאות ומסודרות אם זה יקל קצת על מצוקת הדיור שלהם ושל שכניהם.
זה לא "פחות" נאות ומסודרות. כשמקבלים אישור לבנות יחידת דיור (מעירייה מסודרת ובלי קומבינות) בודקים (או אמורים לבדוק) היתכנות בתשתיות - חשמל, מים, חינוך, מקום חניה וכו'. כשבונים בלי היתרים ובלי מגבלות (כדמשמע שהוא רצונו הטהור של כקש"ת), אז אולי עם יחידה אחת או שתיים בעיר, לא נוצר לחץ על התשתיות, אבל כשמדובר בעיר עם 65K תושבים, ועם 8000 יחידות דיור - בהחלט נוצר לחץ על התשתיות - ממים, דרך סלולר, דרך מקומות חניה וחינוך וישיבות וכו'. לא סתם מתכננים ערים.
(כדוגמא קלה - בבניין של הוריי יש 16 דירות, 10 מתוך בעלי הדירות בנו כ8 יחידות דיור, והיום כיוון שכמעט לכל זוג בן 6-7 שנים יש כבר איזה רכב נחמד, הרי שכל החניות (שבלאו הכי ברחוב, ולא מתחת הבניין) - תפוסות, ותוסיף על כך את אחד הדיירים ביחידות שהוא גם בעל חברת הסעות, שמחנה הן את הג'יפ שלו והן את המיניבוס שלו בחניות השייכות לבניין, וכמובן תוסיף את ה"צפרדע" של האשפה (שכמובן עולה על גדותיה בשבתות ובחגים, ובמועדים כגון ר"ה או חגים הסמוכים לשבתות - שישו ושמחו ממש, וחצי מהרחוב אסור בד"ת...) והרי לך תשתיות הכורעות בנטל הבניין ה"כפול". וזה עוד מבלי לדבר על חשמל פיראטי, זרם חלש במים, וכו'. (ומדובר בבניין שמאוכלס בכמה וכמה עסקנים חשובים, וכולם קיבלו "אישור" מהרשויות. הוי אומר שהאישור אינו ערובה להרבה, אבל לכל הפחות בהרבה מקרים הוא 'כח המעכב' מפני קריסת מערכות).
היום חלק מראשי החופשים ימ"ש מדברים על "צמצום ילודה" (עפרא לפומייהו הטמא), אבל גם אם אנו הס מלהזכיר ולהרהר בכגון דא, צריכים ליתן את הדעת שלא להגזים בהפקרות בבניה ומשום כך לחיות בפראות (ואגב במריבה, כי כשם שפרצופיהם שונים כך וכו'). הפתרונות הנורמליים והשפויים (שהם כמובן לצנינים בעיני ראשי החפשים ימש"ו, כי הם רוצים יותר מכבודו שהחרדים יישארו "בגטאות" שלהם ויבנו גג על גג כרצונם) הוא לצאת לערי השדה ושם להשתכן ולכונן ערים של תורה ויראה ודרך ארץ.