האם צריך להעניש הורה ששכח את ילדו ברכב, והילד מת ?

[נוצר תאנה]

היצרן כותב כדי שלא יבואו אליו בטענות כשקורה משהו.
אני מכיר מישהו שקורא כל דף של תרופה לפני שנוטל אותה, הוא לא מסוגל לקחת כמעט שום תרופה שהרופא רושם, על הרבה תרופות כתוב למשל שיכול להביא לרצון להתאבדות רח"ל, וכהנה רבות.
הם רוצים שתישא באחריות על כל מה שאתה עושה ועל ההשלכות שלהם

[זאב ערבות]

היצרן כותב כדי שלא יבואו אליו בטענות כשקורה משהו.
אני מכיר מישהו שקורא כל דף של תרופה לפני שנוטל אותה, הוא לא מסוגל לקחת כמעט שום תרופה שהרופא רושם, על הרבה תרופות כתוב למשל שיכול להביא לרצון להתאבדות רח"ל, וכהנה רבות.
הם רוצים שתישא באחריות על כל מה שאתה עושה ועל ההשלכות שלהם

היצרן כותב כיוון שלא יבואו אליו בטענות כדבריך, אך בהרבה מקרים - ובפרט בתרופות החוק דורש זאת ממנו.
כנראה שאינך מבין הרבה בעסקים ועוד לא התנסית בתביעות משפטיות. היום כאשר קורה משהו, למשל תאונה, מיד מאשים כל נהג את השני.
כל כלי אלקטרוני מחוייב לשאת באזהרות ממשרד התקנים. בדרך כלל אלא כללי זהירות פשוטים שכל אחד צריך לדעת אותם אך הרבה לא יודעים, אז אני שואל: מדוע שהיצרן ישא באחריות על חוסר הזהירות של הצרכן המתעצל לקרוא את ההזהרות? וודאי שהם לא רוצים לשאת באחריות וכל עוד נוהגים לפי החוק ומצרפים דף מידע ולא מוכרים מוצר פגום - חובת הזהירות על הצרכן. אם קריאת ההזהרות לתרופות גורמת לחברך שלא יכול לקחת תרופות - שידבר עם הרופא שלו מה לעשות. כבר כתבתי במקום אחר בנושא החיסונים שאין תרופה כלשהיא בלי תופעות לוואי או סכנות לאנשים מסויימים, ודרך אגב יש הרבה מאכלים שיש אנשים אלרגיים אליהם ויכולים אף להמית אותם ותסתכל בעטיפות של הרבה מוצרים וכתוב עליהם מוצר זה מכיל כך וכך לידיעת מי שאלרגי אליו. אז האם גם כאן תאמר שהיצרן כותב זאת שלא תבוא אליו בטענות? (הדבר מצוי הרבה בדגנים, או מוצרים המכילים שקדים ואגוזים).

[יוֹסֵפֶר]

אינני יודע מה לומר לכם, אך המציאות היא שהאסון הזה אירע (רח''ל) גם אצל אנשים אחראים מאד.

וכה קראנו היום בנביא: גַּם-אֵ֣לֶּה תִשְׁכַּ֔חְנָה.

אני רואה שחוץ ממני עוד הרבה נזכרו בענין זה בעת ההפטרה, וכן בבית נאמן של הגר"מ מזוז השבוע.

[זאב ערבות]

אינני יודע מה לומר לכם, אך המציאות היא שהאסון הזה אירע (רח''ל) גם אצל אנשים אחראים מאד.

וכה קראנו היום בנביא: גַּם-אֵ֣לֶּה תִשְׁכַּ֔חְנָה.

אני רואה שחוץ ממני עוד הרבה נזכרו בענין זה בעת ההפטרה, וכן בבית נאמן של הגר"מ מזוז השבוע.

אולי ראוי שיתחילו מעתה והלאה להזהר מדברים הקשים לשכחה, או להיפך שיתעסקו עם דברים המועילים לזכרון. איני סבור ששכחת ילדים ברכב קשורה כלשהוא למידת האהבה של ההורים אליהם. אהבה זה לא דבר הניתן למדידה. אמנם יש מה שנקרא סינדרום מינכהויזן (Munchausen syndrome by proxy)
מדובר במחלה פסיכולוגית שבה הורה או אדם אחר המטפל בילד ממציאים סימפטומיים או אפילו גורמים אותם במו ידיהם בכדי שהילד יראה חולה ולפעמים גורמים ע"י כך למותו. דבר זה יכול לקרות גם במצבים שיש ילד שלא אוהבים מסיבה זו או אחרת ורוצים להפטר ממנו ע"י מה שנראה לכאורה כתאונה כמו שכחת הילד ברכב. אמנם סינדרום זה נדיר אך רק הבאתי אותו כדוגמא (ידוע לי מקרה כזה).

[ישראליק]

אני נוהג כבר כמה שנים לטובה ב"ה, בעת שאני מתיישב באוטו אני אומר תפלת הדרך ונותן פרוטה לצדקה, ומבקש מהשי"ת בפרטי פרטיות שלא יארע תאונה ח"ו ושלא אפגוש צבי בדרך, ושהמשטרה לא יעצור אותי וכו', וכו', ואולי כדי להוסיף בתפלת הדרך או בהתפילות הפרטיות: "שלא אשכח אף אחד מבני ובנותי באוטו", וכו', אני חושב שזה יפטור הבעיה בעז"ה

[ביקורת תהיה]

אולי ראוי שיתחילו מעתה והלאה להזהר מדברים הקשים לשכחה, או להיפך שיתעסקו עם דברים המועילים לזכרון.

אין מערבין שכחה בשכחה.
יש שכחה שהוראתה מחיית דברים מן המאגר שבמוח,
ויש שכחה שהוראתה הֵעלמוּת דבר מן הדעת.
הדברים הקשים לשכחה, ומנגד הדברים שהם תרופה לה – נאמרו על השכחה הראשונה בלבד.

[מעיין]

קראתי האשכול, ולא ראיתי מהמגיבים לציין לנושא דומה שנידון הרבה בספרי תשובות אשה שמחמת עייפות לקחה הילד למטה להניק ובשוגג נתהפכה על הילד ונחנק ומת ל"ע אי צריך כפרה ובדרך כלל החמירו הפוסקים להצריך כפרה אף שעסקה בהנקת הילד, ולא כתבו שדי לה בעונש שאיבדה ילד, ומ"מ כמדומני שבימינו אלו להרבה בנ"א אין להחמיר בתשובה, שדברים אלו אפשר שיגרמו בעיות נפשיות לההורים, וכבר כתבו הפוסקים להקל בתשובה, בחשש מכשול ולא אאריך במראי מקומות יבואו החברים וירחיבו, ודון מינה ואוקי באתרין בנידון האשכול

[זאב ערבות]

אולי ראוי שיתחילו מעתה והלאה להזהר מדברים הקשים לשכחה, או להיפך שיתעסקו עם דברים המועילים לזכרון.

אין מערבין שכחה בשכחה.
יש שכחה שהוראתה מחיית דברים מן המאגר שבמוח,
ויש שכחה שהוראתה הֵעלמוּת דבר מן הדעת.
הדברים הקשים לשכחה, ומנגד הדברים שהם תרופה לה – נאמרו על השכחה הראשונה בלבד.

חילוק מענין. יש לך מקור לכך. הדעת באה מהמח ואולי מבחינה תורנית מחשבתית אלו שני דברים שונים, אך מבחינה ביולוגית גופנית לא ידוע לי על הבדל בינהם. שכחה זה שכחה. כלומר אם תנסה להגן על עצמיך בחילוק זה בפני שופט על ששכחת את ילדיך ברכב איני סבור שיקבל את תירוצך.

[זאב ערבות]

קראתי האשכול, ולא ראיתי מהמגיבים לציין לנושא דומה שנידון הרבה בספרי תשובות אשה שמחמת עייפות לקחה הילד למטה להניק ובשוגג נתהפכה על הילד ונחנק ומת ל"ע אי צריך כפרה ובדרך כלל החמירו הפוסקים להצריך כפרה אף שעסקה בהנקת הילד, ולא כתבו שדי לה בעונש שאיבדה ילד, ומ"מ כמדומני שבימינו אלו להרבה בנ"א אין להחמיר בתשובה, שדברים אלו אפשר שיגרמו בעיות נפשיות לההורים, וכבר כתבו הפוסקים להקל בתשובה, בחשש מכשול ולא אאריך במראי מקומות יבואו החברים וירחיבו, ודון מינה ואוקי באתרין בנידון האשכול

יש הבדל בין אדם שנרדם ועל ידי כך גרם למות לבין אדם עירני ששכח ועל ידי כך נגרם בעקיפין המות. למעשה יתכן מאוד שהשכחה נגרמה על ידי עיפות או טרדות כלשהן.

[מעיין]

ודאי יש הבדל - ויש לדון בסוגי' אדם מועד לעולם בין ער וכו' ובפלוגתת הראשונים במזיק באונס גמור ובדברי הירושלמי כשקדמו כלים והדברים עתיקין, ובסוגיא דגרמא וגרמי, דיני שמים ודיני אדם, היזק ותשובה וכפרה
והפך בה והפך בה דכולא בה כל שאלה יש מקום לדמות מילתא למילתא ולמצוא סמוכין בדברי תורה, ולא לגבב סברות בסברת הכרס, ורגשי לב מדומים, שבאים מסברת הרחוב.
בענינים אלו הרבה פעמים רואים דעת בעה"ב היפך דעת תורה

[עזריאל ברגר]

ודאי יש הבדל - ויש לדון בסוגי' אדם מועד לעולם בין ער וכו' ובפלוגתת הראשונים במזיק באונס גמור ובדברי הירושלמי כשקדמו כלים והדברים עתיקין, ובסוגיא דגרמא וגרמי, דיני שמים ודיני אדם, היזק ותשובה וכפרה
והפך בה והפך בה דכולא בה כל שאלה יש מקום לדמות מילתא למילתא ולמצוא סמוכין בדברי תורה, ולא לגבב סברות בסברת הכרס, ורגשי לב מדומים, שבאים מסברת הרחוב.
בענינים אלו הרבה פעמים רואים דעת בעה"ב היפך דעת תורה

אתה צודק מאוד, וכפי שהביאו לעיל:

קראתי האשכול, ולא ראיתי מהמגיבים לציין לנושא דומה שנידון הרבה בספרי תשובות אשה שמחמת עייפות לקחה הילד למטה להניק ובשוגג נתהפכה על הילד ונחנק ומת ל"ע אי צריך כפרה ובדרך כלל החמירו הפוסקים להצריך כפרה אף שעסקה בהנקת הילד, ולא כתבו שדי לה בעונש שאיבדה ילד, ומ"מ כמדומני שבימינו אלו להרבה בנ"א אין להחמיר בתשובה, שדברים אלו אפשר שיגרמו בעיות נפשיות לההורים, וכבר כתבו הפוסקים להקל בתשובה, בחשש מכשול ולא אאריך במראי מקומות יבואו החברים וירחיבו, ודון מינה ואוקי באתרין בנידון האשכול

[מעיין]

גם מתרפה במלאכתו אח היא לאיש משחית
מ"מ גדרי ענישה של תורה שונה בשב ואל תעשה מקום ועשה
מ"מ בעצם הדבר ראינו שפושע נחשב בגדר מזיק לכמה פוסקים
***
עוד אשכול הוסב לנושא החיסונים... [דרך אגב, לדעתי אני רואה את המונע חיסונים מבניו לא 'חובל' בבניו אלא מי ש'נחבל' לפרסומת שקרית של אנשי רחוב, זה מה שנוגע לעצמי ואל איזה כיוון יש להעסקנים לכוון חיצם לא להרעיש אל המונעים כרוצחים אלא לעשות פרסומת נגדיית ומעט מן האור דוחק הרבה מן החושך, עכ"פ לאלו שיש להם עינים פתוחות]
***
מה שהובא פה בדרך אגב מהגאון רשכבה"ג ר' חיים עוזר זי"ע זה דוקא לאדם גדול מסוגו, שמוחו שלט על לבו בכל חייו, אבל מי שאינו משכמו ולמעלה, ודברים גשמיים ואיבוד ממון מוציאים אותו משווין נפש ועל העדרות קרובו אין הדבר נוגע לנפשו זה נובע מאכזריות וחוסר רגשית

[זאב ערבות]

כמובן שאנו דנים כאן בגדרי ענישה של תורה, אך אנו דנים פה בשני מישורים שונים, שאמנם שניהם חשובים אך נפרדים. יש את הצד התורני תלמודי הלכתי וכו' ויש את הצד הרגשי שלא ניתן להתעלם ממנו ועליו מכוונים דברי ועליו לא ניתן לומר סברות כרס ודעת בעל הבית. את מה שהבאתי מרח"ע לא הבאתי בדרך אגב אלא במכוון.

[ביקורת תהיה]

חילוק מענין, אך מבחינה ביולוגית גופנית אין ידוע לי על הבדל ביניהם. שכחה זֹה שכחה.

כלום אינך מכיר את בעלי הזכרון הפנומנלי, בורות סודים שאינם מאבדים טיפה, אך את כרטיס המקוה שוכחים תדיר להביא אתם?

[זאב ערבות]

חילוק מענין, אך מבחינה ביולוגית גופנית אין ידוע לי על הבדל ביניהם. שכחה זֹה שכחה.

כלום אינך מכיר את בעלי הזכרון הפנומנלי, בורות סודים שאינם מאבדים טיפה, אך את כרטיס המקוה שוכחים תדיר להביא אתם?

זה בגלל שהם מפוזרים ולא בגלל שכחה. הראש שלהם כל הזמן בסוגיות לכן אתה שומע סיפורים שנתנו להם כוס תה עם מלח ולא הבחינו. האם גם זה קשור לשכחה.

[זאב ערבות]

גם מתרפה במלאכתו אח היא לאיש משחית
מ"מ גדרי ענישה של תורה שונה בשב ואל תעשה מקום ועשה
מ"מ בעצם הדבר ראינו שפושע נחשב בגדר מזיק לכמה פוסקים
***
עוד אשכול הוסב לנושא החיסונים... [דרך אגב, לדעתי אני רואה את המונע חיסונים מבניו לא 'חובל' בבניו אלא מי ש'נחבל' לפרסומת שקרית של אנשי רחוב, זה מה שנוגע לעצמי ואל איזה כיוון יש להעסקנים לכוון חיצם לא להרעיש אל המונעים כרוצחים אלא לעשות פרסומת נגדיית ומעט מן האור דוחק הרבה מן החושך, עכ"פ לאלו שיש להם עינים פתוחות]
***
מה שהובא פה בדרך אגב מהגאון רשכבה"ג ר' חיים עוזר זי"ע זה דוקא לאדם גדול מסוגו, שמוחו שלט על לבו בכל חייו, אבל מי שאינו משכמו ולמעלה, ודברים גשמיים ואיבוד ממון מוציאים אותו משווין נפש ועל העדרות קרובו אין הדבר נוגע לנפשו זה נובע מאכזריות וחוסר רגשית

למי שלא מודע, דברי הרב המעיין מוסבים להודעה שנמחקה.
דרך אגב, יש הרבה נושאים שיש עליהם אשכולות רבים וכן כאלו שנזכרים בדרך אגב פעמים רבות בדרך אגב באשכולות שלא מן הנושא, ולדוגמא פאות ותכלת. השאלה בענין החיסונים כאן לא היתה על החיסונים אלא על אחריות ההורים שמנעו את החיסון וע"י כך הילד ניזוק או מת ובמה זה שונה משכחת ילד ברכב.

[זאב ערבות]

השבוע נפתח אשכול בשם "הורים מסכנים היזהרו בדבריכם" וראוי לעורר אשכול זה והתריע "הורים מסכנים היזהרו בילדכם", שכן תוך יומיים השבוע נודע על שני תינוקות שנשכחו ברכבם, אחד בלייקווד ואחד במאנסי בחום של 35 מעלות, וזאת למרות אמצעי האזהרה שהתקינו במכוניות בשנים האחרונות, והשאלה הנוקבת שוב: כיצד יתכן שהורה שוכח את ילדו? מה ניתן עוד לעשות בנידון?