היחס למשנה ברורה קודם לשואה

[נחומצ'ה]

א. בהקשר לשועה"ר בפולין. שמעתי מצדיקי בית פולין, שהכריעו כ'רב' בשו"ע בלבד ולא כפסקי הסידור שנכתב בעיקר לחסידיו.
[וכנראה בעיקר באו"ח. כי ביו"ד ח"ב לא פסקו כמוהו גם בפולין].
ב. השפעת המשנ"ב למשל בנושא עירובין, היא בעיקר אצל בני הישיבות. [ידוע שג' פעמים מכריע בביה"ל לחשוש לחומרא ברשות הרבים-ט"ז אמה].
ג. לחזו"א אכן יש השפעה עצומה בהטמעת פסקי המשנ"ב בארה"ק. מאידך ידוע שהרב שך התנגד שידפיסו הגהות החזו"א על צורת הדף במשנ"ב.

[נוצר תאנה]

בשו"ת חשב האפוד ח"ג סי' פ' מביא דבר שחתנו הראה לו במשנ"ב דלא כמו שהוא נהג, ופלפל בזה, ובסוף מסיים למעשה: אכן אחר שנתפרסם ספר משנה ברורה המחמיר בזה וכו' ודאי אין להקל בזה וכו'

[גיורא בשמי שמיא]

מגוחך לדמיין שהמ"ב נתפרסם בהשפעת החזו"א. הרי המ"ב נדפסה כמה וכמה פעמים בחיי הח"ח, במהדורות רבות (כאלו שידועות וכאלו שאינם ידועות, כמו שנכב"ב), והיה נמצא בכל בית כנסת כבר בחייו. ואחרי המלחמה, בריבוי לימוד התורה בין שכבות העם, היה נמצא בכל בית. וזה עוד לפני שהתפרסם לימוד החזו"א, שהיה (ועדיין) נחלת הת"ח ומעמיקי עיון.

[נים ולא נים]

הדבר מפורסם שהרבנים הזקנים פה נוא יארק, ששרדו השואה, לא פסקו כהמשנ"ב ולא כהשועה''ר באופן קבוע רק בכל שאלה לגופו של ענין ובדעת תורה ונוטה ועפ"מ מה שקיבלו.

[נחומצ'ה]

והיה נמצא בכל בית כנסת כבר בחייו.

.

מהיכן המקור לכך?

[צופה_ומביט]

לגבי היחס למשנה ברורה לפני השואה והאם החזון איש הוא שהשפיע על תפוצת/התקבלות הספר או שגם לפניו היה כן:

בספר הזיכרון לתורת החזו"א "אחד היה אברהם", בפתיחה עמ' 8-9:

סיפר לי הגאון ר' חיים קלופט שליט"א שבשנותיו הראשונות של החזו"א בבני ברק [א"ה: התיישב שם בשנת תרצ"ג, שנת פטירתו של החפץ חיים] היה אביו הגאון ר' יואל קלופט בביקור בשבת אחה"צ אצל חמותו שהייתה דרה באותם שנים בבני ברק, וכיבדה אותו בצ'ולנט חם, והוא התפלא כיצד יש לה צ'ולנט רותח בשבת אחה"צ, ואמרה לה חמותו שיש כאן רב שאמר לה שאפשר להשאיר את הצ'ולנט על הכירה ולהוציא מתוכו בשבת גם כאשר הוא על האש ואין בזה חשש של מגיס, והוא תמה מאוד שיש רב שחולק על הכרעת המשנה ברורה, ולאחר שהלך לבקר את הרב הנ"ל, חזר ואמר לחמותו "אכן יש לכם רב שיכול לחלוק על המשנה ברורה".

[מטה עז]

בירושלים של הזמן ההוא לא סבר אדם מעולם שכבר התפשט הספר ופסקיו
שהרי בזמנו לקח זמן רב כדי שיתפשט ספר מעבר לים ובפרט שאצלם רבני המעבר לים כמעט ולא היו מוכרים להם
כי קמבעיא בחו''ל באזורו של הח''ח ובחלקי אירופה הקרובים
ואחזור שוב לעורר האם יש למישהו הוכחה להשפעת הגהות החזו''א על המשנ''ב ביחס לתפוצת הספר מחמתם

בסדרת הספרים 'סיפורים ירושלמיים', הוא מביא מקרה שרבי אהרן פרוש זצ"ל, מעץ חיים, שלח מירושלים השגה לחפץ חיים על דבריו בברכת מאורי האש בעששית, וכן הוא מביא מי מיקירי ירושלים היה המפיץ של המשנה ברורה בירושלים, כשלוחו של החפץ חיים.

[גביר]

מכתב לראי"ה קוק [משנת תרס"ב] בו הוא מתואר כ"חושב כי העוסקים והמעריצים את ספרי בעל 'חפץ חיים' הם מהנחשבים להאברים הבריאים של האומה העברית" וביקורת על כך –
שמואל אלכסנדרוב : מאמרים ואיגרות ‏ ההדיר והוסיף מבוא והערות יצחק סלייטר
ירושלים תשפ"ד עמ' 154.
הקטע הקודם במכתב עוסק ביחס לקיום ההלכה ויש מקום להשערה לפיה הכוונה היא בעיקר לספר'משנה ברורה' שחלק ממנו כבר יצא אז לאור .

[אליסף]

פתחתי היום את ספרו של ר' חיים נאה (מירושלים בשנות התר"פ) והוא מביא הרבה ודן בדברי המשנ"ב

[גביר]

אבי מורי ז"ל אמר לי (לא זוכר מילה במילה אבל זו רוח הדברים) שבילדותו בירושלים (לפני כ80 שנה, תחילת שנות הת"ש) כמעט לא ידעו מספר משנה ברורה, וספר ההלכה שלהם (אשכנזים פרושים) היה חיי אדם.

שמעתי בשם הרב אברהם כהנא שפירא [ראש ישיבת מרכז הרב, אף הוא, כידוע, יליד ירושלים ומגידוליה] שהמליץ לבחורים, שעיקר לימודם בסוגיות הש"ס ולא בהלכה למעשה, לרכוש ידע בהלכה מספר 'חיי אדם' דווקא, בשל המבט הכולל והמקיף שהוא נותן.

[גל של אגוזים]

בס' ארח דוד [במשנת הג"ר דוד בהר"ן זצ"ל נפ' תש"ו לפ"ק] עמ' ז' כ"כ:

סיפר, שכאשר יצא לאור משנ"ב ח"א שלחו להח"ח זצ"ל מירושלים מכתבים רבים שמחכים בכליון עינים לשאר חלקי המ"ב, ואמר אז הח"ח זצ"ל שבכל העולם לא העריכו את הספר מ"ב כמו בירושלים.

ובהערה שם הביא מהגרשז"א זצ"ל בהליכו"ש (מועדים ח"ב עמ' ער"ה) שסיפר:

הת"ח שבירושלים היו הראשונים להכיר גדלו וחשיבתו של ספר משנ"ב וקבעו לימודם בו בשיעורין כסדרן.