קרית מלך כתב:לא התברר לי עד היום מה היתה כוונתו של רבנו שהוברר שאין זו הקדמתו של הבעל המאור
מקדש מלך כתב:אבל אין לנו שום חבר מתועד (למיטב ידיעתי, אשמח אם יראו לי) לחיבור עצום ומדהים כהשב שמעתתא בגיל 12.
גם האגדות על הגר"א והשאגת אריה לא מתקרבות אליו. שינון בעל פה של כמויות חומר גדולות, או "דרשה שהפליאה את לב שומעיה", נמצאים שלוש ליגות מתחת לחיבור שמצריך בשלות של יוצר גאוני.
ומאשר חסתי על מיטב ימי נעורי
אולם מאשר יגורתי מפני השגיאה אשר עלי נתיב בני הנעורים
קרית מלך כתב:ביום הולדתי הי"ט ביקשתי את ברכתו של מרנא הגרש"ז זצללה"ה, אכן זכיתי לברכתו. ואז במתק לשונו שאל אותי האם ידוע לי מי חיבר חיבור בגיל י"ט, ומיניה וביה השיב ואמר שבהקדמה לבעל המאור על הש"ס כתוב שחיבר את חיבורו בגיל זה [לשונו בהקדמתו: ולא תימא זעירין שנוהי ובצירין, בגין די מן עשרין בצירא לה שתא], אך הוסיף מיד ואמר בסערת רוח לא רגילה, אבל האמת היא שלא יתכן דבר כזה, לא יעלה על הדעת שהבעל המאור בגיל צעיר כזה ישיג על דברי הרי"ף, היה ברור לי שאין זו הקדמתו של הבעל המאור, ואכן לאחרונה התברר שזו היא הקדמה של מחבר אחר לספר אחר.
עד כאן מה ששמעתי.
לא התברר לי עד היום מה היתה כוונתו של רבנו שהוברר שאין זו הקדמתו של הבעל המאור, אולי יבואו החכמים ויבארו פשר דבר.
מאידך ראוי לציין שמרנא הגרש"ז עצמו כתב את השגותיו על השב שמעתתא בהיותו בגיל י"ח. והדברים ידועים.
נוטר הכרמים כתב:הוא לא האמין גם לסיפור על הדיבוק שהיה אצל החפץ חיים.
עיק כתב:בזכרוני שפרופ' תא שמע ז"ל בספרו על בעל המאור טען שהקדמה זו שנדפסה בתחילת ספר המאור אינה שייכת לחיבור זה, ור' זרחיה כתב את ספרו כאשר היה לכה"פ בן חמישים.
מענה איש כתב:בהמשך ההקדמה הוא כותבומאשר חסתי על מיטב ימי נעוריאולם מאשר יגורתי מפני השגיאה אשר עלי נתיב בני הנעורים
שומע ומשמיע כתב:נוטר הכרמים כתב:הוא לא האמין גם לסיפור על הדיבוק שהיה אצל החפץ חיים.
ראיתי פעם על איזה אדם גדול שהיה נוכח שם ואחז שזה היה בשביל להרגיע אותה, מוכר?
קרית מלך כתב:עיק כתב:בזכרוני שפרופ' תא שמע ז"ל בספרו על בעל המאור טען שהקדמה זו שנדפסה בתחילת ספר המאור אינה שייכת לחיבור זה, ור' זרחיה כתב את ספרו כאשר היה לכה"פ בן חמישים.
כבר זיכה אותנו ידדינו הרב בקרו במקורות ברורים לכל הנ"ל, ראה לעיל בהודעתו רבת התוכן והידע.
נוטר הכרמים כתב:מי שטוען כך על המונח 'סברות כרס' כנראה אינו רגיל בשותא של רבותינו הראשונים והאחרונים, בפרט בספרות התשובות.אפרים זלמן כתב:נוטר הכרמים כתב:אם זוהי המחשה אצלך, אז הצדק עם בריסק. אין כאן שום 'סיקול אבנים', אלא סברות כרס, במחילה.
הש"ש כותב ברור 'ימי הילדות והשחרות' 'טרם היותי לאיש', מה מכריח לעקם ולומר שלאו דווקא?
סברת כרס = סברא של מישהו שאני לא אוהבבצעירותי הכרתי ת"ח גדול שהיה 'מבטל' מאין כמותו של כל הסיפורי נפלאות והמופתים. הוא לא האמין גם לסיפור על הדיבוק שהיה אצל החפץ חיים. שמו היה רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן. ופעם באיזו שיחה או מבחן בישיבה הוא הזכיר את הסיפור על ר' יהושע לייב דיסקין שהיה רואה עץ ויודע את מספר העלים שבו כמו הנחה פשוטה שזה היה, והסביר או הקשה מזה על איזה מאמר חז"ל. אצל כל אדם קיימת אמונה מעל השכל כלפי מי שמעריצים ומשגיבים, כל השאלה כלפי מי, ובאיזה מינון.מה שנכון נכון כתב:ה'פניני' אזיל לשיטתו שהבית הלוי היה מספר סיפורים ממה שראה אצל ר"ח מואלאז'ין בגיל שנה ותשעה חדשים או שנה וחצי. ואפי' ידע אז לצחוק (תוך כדי משחק) על סברא לא נכונה של רב אחד. (עמ' קנז).
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:נוטר הכרמים כתב:מי שטוען כך על המונח 'סברות כרס' כנראה אינו רגיל בשותא של רבותינו הראשונים והאחרונים, בפרט בספרות התשובות.אפרים זלמן כתב:נוטר הכרמים כתב:אם זוהי המחשה אצלך, אז הצדק עם בריסק. אין כאן שום 'סיקול אבנים', אלא סברות כרס, במחילה.
הש"ש כותב ברור 'ימי הילדות והשחרות' 'טרם היותי לאיש', מה מכריח לעקם ולומר שלאו דווקא?
סברת כרס = סברא של מישהו שאני לא אוהבבצעירותי הכרתי ת"ח גדול שהיה 'מבטל' מאין כמותו של כל הסיפורי נפלאות והמופתים. הוא לא האמין גם לסיפור על הדיבוק שהיה אצל החפץ חיים. שמו היה רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן. ופעם באיזו שיחה או מבחן בישיבה הוא הזכיר את הסיפור על ר' יהושע לייב דיסקין שהיה רואה עץ ויודע את מספר העלים שבו כמו הנחה פשוטה שזה היה, והסביר או הקשה מזה על איזה מאמר חז"ל. אצל כל אדם קיימת אמונה מעל השכל כלפי מי שמעריצים ומשגיבים, כל השאלה כלפי מי, ובאיזה מינון.מה שנכון נכון כתב:ה'פניני' אזיל לשיטתו שהבית הלוי היה מספר סיפורים ממה שראה אצל ר"ח מואלאז'ין בגיל שנה ותשעה חדשים או שנה וחצי. ואפי' ידע אז לצחוק (תוך כדי משחק) על סברא לא נכונה של רב אחד. (עמ' קנז).
תסלח לי על הטעות, אבל נראה מתוך כל דבריך כאן, עם השליליים הכפולים וההסתייגיות, שאתה רוצה לטעון שהראי"ל זלזל בהח"ח ולא בהגריל"ד.
אם כן, בבקשה למסור את השם של האמא, בדחיפות.
הסיפור על ר' יהושע לייב דיסקין שהיה רואה עץ ויודע את מספר העלים שבו כמו הנחה פשוטה שזה היה,
שש ושמח כתב:הסיפור על ר' יהושע לייב דיסקין שהיה רואה עץ ויודע את מספר העלים שבו כמו הנחה פשוטה שזה היה,
סיפור זה ודאי אינו נכון, אם היה רואה את כל העלים שבעץ והיה משער מספרם אולי היה אפשר להאמין, אבל הרי א"א לראות את כל העלים אלא רק החיצוניים ביותר.
ישא ברכה כתב:מקדש מלך כתב:אבל אין לנו שום חבר מתועד (למיטב ידיעתי, אשמח אם יראו לי) לחיבור עצום ומדהים כהשב שמעתתא בגיל 12.
גם האגדות על הגר"א והשאגת אריה לא מתקרבות אליו. שינון בעל פה של כמויות חומר גדולות, או "דרשה שהפליאה את לב שומעיה", נמצאים שלוש ליגות מתחת לחיבור שמצריך בשלות של יוצר גאוני.
אם קוראים את לשונו היטב רואים שלא את כל החיבור הוא כתב בגיל צעיר אלא את תחילת החיבור יתכן גיל 12 ויתכן גיל 14.
אני לא רואה כאן איזה משהו על טבעי, אם היה ילד גאון שהתעניין בנושא ספיקות בתורה והחל לברר את הענין.
סיפור עדין בהרבה מסיפורי המופת החסידיים על הגר"א בגילו הצעיר, כמו סיפורים אחרים על גדולי ישראל.
מה גם שהמחבר כותב את לשונו באופן די ברור, חוזר על כך כמה פעמים, וקשה מאד לומר שהכל משל. מה גם שבאותם ימים אדם בן 16 בחזקת נשוי.
אולי רבי דב התכוין רק לשלול את ההנחה שהחיבור נעשה לפני בר מצווה, מחמת הלשון 'טרם היותי לאיש', כי לשון זו יכולה להתפרש בכמה אופנים.
בקיצור, לעת עתה הרב הנוטר צודק בטענתו.
אליסף כתב:את השמועה על ה"הוראת שעה" אני שמעתי בשם הסטייפלר ממורי הרב וולבה
גיסו ר' חיים קרייזוירט התרעם על ענין הכוללים בימינו באמרו שבכל ליטא היו 12 אברכים (?), המשגיח "פייס" אותו עם דברי הסטייפלר
פרנקל תאומים כתב:אני חושב שמצוי שחכמים התבטאו על ימי צעירותם בנוסח של "בילדותי" וכיו''ב, הגם שכבר היו בסביבות גיל העשרים.
הקונטרס הזה חברתיהו בעודי בימי הילדות והשחרות. ואבני פינותיו טרם היותי לאיש ירה יריתי. ומאשר חסתי על מיטב ימי נעורי. וחמלתי על רב טרחי ויגיעי בו בימים אלה. גם כי פעמים הרבה אזכיר אזכירהו בקרב ספרי קצה"ח. ויעדתי להוציאו לאור עולם. ומאשר יקר בעיני חבורי זה נעים לי מאד כי יבכר לחידושי וכי הוא ראשית בכורי פרי מזימות לבבי. למען אלה הבאתיו אל הדפוס לשלמי נדרי היום. דברי הקימותי הפעם. אולם מאשר יגורתי מפני השגיאה אשר עלי נתיב מחקר בני הנעורים.
מה שנכון נכון כתב:באשר למהריל"ד, הנה הסיפור שיש לו בית אב. כותב תלמידו ר' יעקב אורנשטיין באלון בכות:
אולי מזה התפתחה אגדת העץ והעלים.
[סיפורים נוספים מובאים בעמוד אש פי"א, על ידיעה כהרף עין של מנין האבנים והערבים והעזים, אך מקורם אינו מספק.
כמו"כ הובא שם בשם ר"י אורנשטיין הנ"ל עדות על ידיעת מנין חוטי שתי וערב של עד שהובא לפניו ביום קודם. אולי מקורה מהכתבים שהיו ביד נכדו ונשרפו, ראה בהקדמה.
המרחק שבין שאר הסיפורים לזה שבאלון בכות אומר דרשני.
בכל מקרה, ילדי פלא וגאוני פלא בעניני זכרון, תפיסה מהירה, יכולת חישוב וכיוצא היו בכל הזמנים ובכל העמים. בד"כ נתפרסמו במתמטיקה ובשחמט].
ישא ברכה כתב:פרנקל תאומים כתב:אני חושב שמצוי שחכמים התבטאו על ימי צעירותם בנוסח של "בילדותי" וכיו''ב, הגם שכבר היו בסביבות גיל העשרים.
אולי כן ואולי לא. אבל מהיכן היתה הבהירות של מרן הגרד"ל שיש כאן טעות? לא ברור.
ואגב אני מעתיק את לשון השמעתתא, וירא הקהל וישפוט.הקונטרס הזה חברתיהו בעודי בימי הילדות והשחרות. ואבני פינותיו טרם היותי לאיש ירה יריתי. ומאשר חסתי על מיטב ימי נעורי. וחמלתי על רב טרחי ויגיעי בו בימים אלה. גם כי פעמים הרבה אזכיר אזכירהו בקרב ספרי קצה"ח. ויעדתי להוציאו לאור עולם. ומאשר יקר בעיני חבורי זה נעים לי מאד כי יבכר לחידושי וכי הוא ראשית בכורי פרי מזימות לבבי. למען אלה הבאתיו אל הדפוס לשלמי נדרי היום. דברי הקימותי הפעם. אולם מאשר יגורתי מפני השגיאה אשר עלי נתיב מחקר בני הנעורים.
נוטר הכרמים כתב:...אך גולת הכותרת, מבחינה היסטורית, היא שהוא מבטל כעפרא דארעא את השמועה בשם החזו"א
כביכול הכוללים היו 'הוראת שעה'.
מוסיף ומחדד ומבהיר בחריפות ובהבנה.
הפלא ופלא.
לתשומת לב רבים רבים....
נוטר הכרמים כתב:כל עוד גדולי הדור מחזיקים בכל עוז לשמר ואף לתגבר את התופעה - היא רצויה והכרחית.
מקדש מלך כתב:עיין באשכול (הנעול) על אודותיו.
טוענים שם שיש בו "צווי דינים". יש את בחינתו העצמית, שהיא בכיון של גאונות פולנית. ויש את דעותיו ואמונותיו, שהם על פי רבו החזון איש, שעורר בעיקר על העמקה בסוגיות.
נוטר הכרמים כתב:(אין מילה על הרב שך...),
כבריבוי מקומות באתרא קדישא הדין. וכאן המצב עודו טוב (יחסית), שהרי כהנ"ל יסודם ואבן־פינתם ממאמר הגרד"ל.דורשי יחודך כתב:יש כאן למעשה שלש אשכולות בו זמניות . .
נוטר הכרמים כתב:יש הרבה מה ללמוד מהראיון המקיף מהמאלף,
ממה שנאמר (ובאמת נאמר הרבה באיכות ובכמות) וממה שלא נאמר (אין מילה על הרב שך...),
אך גולת הכותרת, מבחינה היסטורית, היא שהוא מבטל כעפרא דארעא את השמועה בשם החזו"א
כביכול הכוללים היו 'הוראת שעה'.
מוסיף ומחדד ומבהיר בחריפות ובהבנה.
הפלא ופלא.
לתשומת לב רבים רבים....
חיים שאול כתב:הנה ההקלטה מהשיעור בשבוע של סיומי הש"ס (זה מופיע בחצי השני של ההקלטה)
ולי אין ספק שהוא הוא כתבת ההמשך שהובטחה בסוף הראיון על הרב מפוניבז' בסוף כסליו השנה, זה מוכח מתוכו, מהסיפורים על פוניבז' שהועתקו משם כמעט מילה במילה ובפרט מההתקפה על סיום הש"ס שבאותו זמן הוא 'דחף' את זה בכל הזדמנות, והדוגמא של הרמב"ן כוונתו על השיעור המובא כאן, וגם מהתיאורים של החצר רואים שהם לא דרכו אצלו עכשיו חוץ ממה שאין כניסה לביתו בתקופת הקורונה כך שסיפור ההכנות לשיחה הם מצוצים מהאצבע
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 166 אורחים