דעת החזון איש בענין הצבעה בבחירות

[אהרן תאומים]

עוד י"ל שלמעשה דעת החזו"א לא להשתתף בבחירות וכך היא דעתם של כל גדולי ישראל המתנגדים והחסידים, וע"כ מידי בחידות צריך לבדוק שוב האם זה נכלל הפעם בעת לעשות וכו' ומתירים או אף כותבים חוב קדוש ללכת להצביע, אבל בפועל החרדים אינם נחשבים למשתתפים בבחירות וע"כ אין מה לצרף הוראה של החזו"א לענינינו היום.
על סמך דברים אלו אמרתי לידידי המקפידים לקנות מגילות אסתר שלא נכתבו על ידי סופרים שהולכים לבחירות, שכל המגילות שיש בשוק המה מסופרים שאינם הולכים לבחירות וכל פעם מחדש צריך לצוותם ללכת, ורק השנה שיש סמיכות בין הבחירות לפורים יתכן שיכנסו לספק הנ"ל, ולכן קראתי להם למהר ולקנות עכשיו כי עדיין גדולי ישראל לא הורו להצביע ודו"ק וצ"ע

וכי בקנדה אתם הולכים לבחירות (רח''ל..)? או שעצם העובדה שהסופר משתייך לחוג שמחייב את הבחירות באר''י כבר אוסרת את מגילותיו אף שהוא בעצמו מיושבי ארץ העמים?

לא על שלי אני בא אלא על של אחרים

[אהרן תאומים]

עוד י"ל שלמעשה דעת החזו"א לא להשתתף בבחירות וכך היא דעתם של כל גדולי ישראל המתנגדים והחסידים, וע"כ מידי בחידות צריך לבדוק שוב האם זה נכלל הפעם בעת לעשות וכו' ומתירים או אף כותבים חוב קדוש ללכת להצביע, אבל בפועל החרדים אינם נחשבים למשתתפים בבחירות וע"כ אין מה לצרף הוראה של החזו"א לענינינו היום.
על סמך דברים אלו אמרתי לידידי המקפידים לקנות מגילות אסתר שלא נכתבו על ידי סופרים שהולכים לבחירות, שכל המגילות שיש בשוק המה מסופרים שאינם הולכים לבחירות וכל פעם מחדש צריך לצוותם ללכת, ורק השנה שיש סמיכות בין הבחירות לפורים יתכן שיכנסו לספק הנ"ל, ולכן קראתי להם למהר ולקנות עכשיו כי עדיין גדולי ישראל לא הורו להצביע ודו"ק וצ"ע

הסופר שאינו משתתף בבחירות, לא אומרת כלום
גם אם אני הייתי במקום אותו סופר, אם מניעת ההצבעה היה מאפשר לי לייקר את שער המגילות שלי, בודאי שנשארתי בביתי ביום הבחירות.... [באמעריקא אומרים 'ביזנעס ביפאר פלעדזשור'...]

כבר אמר לי פעם (בעת שגרתי בפלשתינה) סוחר גדול מוילאמסבורג שאפשר לשלוח התעודת זהות להצביע והיה אם זה מצוה אז יש שליחות ואם זה עבירה אין, וכך אוכל למכור, ואז הורדתי לו 5 % וקנה הכל

[אראל]

ואם כבר אתה מכיר את הפוליטיקא בוויליאמסבורג, תבין היטב את הדמיון בין 'איסור העירוב' ל'חובת הבחירות'... בשניהם לא כתוב מאומה בכתב, רק מה ש'כל התלמידים' אומרים שרבם אמר כך וכך, ומזה נעשה תורה שלימה שאין לחלוק עלי'....

[אהרן תאומים]

ואם כבר אתה מכיר את הפוליטיקא בוויליאמסבורג, תבין היטב את הדמיון בין 'איסור העירוב' ל'חובת הבחירות'... בשניהם לא כתוב מאומה בכתב, רק מה ש'כל התלמידים' אומרים שרבם אמר כך וכך, ומזה נעשה תורה שלימה שאין לחלוק עלי'....

אני את דברי כתבתי ברוח חודש אדר ולא ח"ו לבקר שיטות קדושות מי אנחנו איזובי קיר, ואינני מכיר פוליטקה בוילאמסבורג אלא אני מכיר יותר ויותר אנשים ירא שמים שלמים הגרים שם המתכוונים ברצינות וחרדים באמת לכל קידמה ופגיעה בדרך הסלולה

[שברי לוחות]

כבר אמר לי פעם (בעת שגרתי בפלשתינה)

וכי חביב עליך יותר השם שניתן על ידי אדריינוס מהשם שניתן לה על ידי נביאנו וחכמינו 'ארץ ישראל'

[אהרן תאומים]

כבר אמר לי פעם (בעת שגרתי בפלשתינה)

וכי חביב עליך יותר השם שניתן על ידי אדריינוס מהשם שניתן לה על ידי נביאנו וחכמינו 'ארץ ישראל'

עיין בתגובתי הקודמת וזכרון אחד עולה לכאן ולכאן "הומור"

[דרומי]

תמוה בעיניי קצת האם אכן יש נפק"מ היום ממה שאמר או לא אמר החזו"א לפני יותר מששים שנה!

הרי עברו מאז הרבה שינויים בכמה וכמה פרטים עקרוניים, וגם אם נניח שאז לא תמך בהצבעה - מאן יימר שזה תקף גם להיום? וכעין זה לאידך גיסא.

[קו ירוק]

חלק מהטעמים שהזכרת הפכו להיות רלוונטיים רק לאחרונה, כאשר התחיל להתפשט איזה סוג של ''טרנד'' בקרב קהילות חסידיות בינוניות בגודלן ומטה, להתחבר אל חוגי הקנאים.

יודע אתה לבטח שזה לא טרנד, ולא בגלל וינמן, וממילא אין מקום לתגובתך באשכול זה.
זו מאותה סיבה שהגר"ש אוירבך אמר לא להצביע לפני 4 שנים, ומאותה הסיבה שכיום מורים לא להצביע. וכך גם רבותיהם של כמה קהילות חסידיות חשובות.
רבותיך אמרו לך שתצביע, אז תצביע. ורבותיהם אוחזים שלאו שליחותייהו עבדו. וברגע שתהיה האפשרות הם כן יצביעו, וכיום לא מצביעים.

[קו ירוק]

תמוה בעיניי קצת האם אכן יש נפק"מ היום ממה שאמר או לא אמר החזו"א לפני יותר מששים שנה!
הרי עברו מאז הרבה שינויים בכמה וכמה פרטים עקרוניים, וגם אם נניח שאז לא תמך בהצבעה - מאן יימר שזה תקף גם להיום? וכעין זה לאידך גיסא.

צדקת שכיום יש שינויים, ולכן יש קהילות גדולות שלא יצביעו ספציפית בבחירות הקרובות.
אבל העיקרון היה שההצבעה בבחירות איננה נחשבת כשותפות עם הרשעים, אלא התחברות עמם לצורך מלחמה. וכשיש אפשרות להלחם עמם אז נלחמים בדרך זו. ולא תמיד הצביעו בשנים עברו (חזית דתית. ותשל"ט בעירית בני ברק).

מכח הוראתו של החזו"א והשתדלותו שיצביעו - מכחה, ורק מכחה גדולי הדור שאחריו אמרו להצביע.
אילולי ידעו כולם דעתו של החזו"א, לא היתה אגודת ישראל בארץ ישראל הולכת לבחירות! שום רבי לא היה מורה על כך ללא ידיעה ברורה שזו גם היתה דעת החזו"א.
ולמצער, אף שהרב מבריסק לא קרא להצביע, הכרעתו של החזו"א היתה המשקל.
אם טעיתי במשהו לגבי אדמור"י גור וויז'ניץ,יתקנו אותי חכמי הפורום.

[דמשק]

אילו היה החזון איש סובר שזה מצוה ככל תרי"ג מצות שבתורה, היה מתייחס לכך עכ"פ ברמז קל באיזה מקומן בספריו ואגרותיו, כמו שהתייחס ונגע כמעט בכל חלקי התורה כולה בשבעה כרכי ספרי חזון איש, שבהם גלייא לדרעיה ונפל נהורא, בהיקף כל התורה כולה בעמקות נורא ומבהיל,

שמעתי פעם הסבר מעניין למה הקנאים נתפסו להכחיש ו'להציל' את החזו"א, במאי נפיש זכותיה טפי משאר הגדולים.
והביאור, כי כל שאר גדולי ישראל, כדוגמת הגאון מטשעבין והגר"א קוטלר זצ"ל, עם עוצם גדלותם בתורה, מ"מ לא כתבו חיבורם על כל התורה כולה, ויש הרבה סוגיות שלא נגעו בהם, [עכ"פ בכתובים, כך שאפשר להכחיש אחר ששים שנה..], כך שנשאר לקנאים פינה לומר כן גם בנוגע לסוגיא דשלש שבועות, שהיא מרשימת הסוגיות שגדולים הנ"ל לא הגיעו בזה ל'כדי אסוקי אגדתא אליבא דהלכתא...", אבל החזו"א שכתב על כל חלקי התורה ממש בעמקות נפלאה, מה נימא בסוגיא זו? הוא לא ידע? לא נשאר ברירה אלא להכחיש, ועל כרחך שגם הוא סבר שזה אסור..

ולטעמך, מסתמא גם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל סבר שיש באלקטרי משום בונה, שהרי החזון איש בירר כן דעתו, והאגרו"מ לא חלק עליו...

מה זה קשור למה שכתבתי?

[דרומי]

כוונתי היתה לשאול, הרי החזו"א חי בתקופת הקמת המדינה ממש, ואיך אפשר לדעת כיצד היה מתייחס למדינה ולכל מה שקשור אליה בהמשך הזמן לאחר שחלו שינויים מפליגים בניהולה כמו לדוגמא עליית בגין לשלטון, מלחמת ששת הימים, וכהנה רבות.

[הפצת המעיינות]

שום רבי לא היה מורה על כך ללא ידיעה ברורה שזו גם היתה דעת החזו"א.

הרב מטשעבין?

שום רבי לא היה מורה על כך ללא ידיעה ברורה שזו גם היתה דעת החזו"א.
אם טעיתי במשהו לגבי אדמור"י גור וויז'ניץ,יתקנו אותי חכמי הפורום.

מחליט או מסתפק?

[אראל]

אילו היה החזון איש סובר שזה מצוה ככל תרי"ג מצות שבתורה, היה מתייחס לכך עכ"פ ברמז קל באיזה מקומן בספריו ואגרותיו, כמו שהתייחס ונגע כמעט בכל חלקי התורה כולה בשבעה כרכי ספרי חזון איש, שבהם גלייא לדרעיה ונפל נהורא, בהיקף כל התורה כולה בעמקות נורא ומבהיל,

שמעתי פעם הסבר מעניין למה הקנאים נתפסו להכחיש ו'להציל' את החזו"א, במאי נפיש זכותיה טפי משאר הגדולים.
והביאור, כי כל שאר גדולי ישראל, כדוגמת הגאון מטשעבין והגר"א קוטלר זצ"ל, עם עוצם גדלותם בתורה, מ"מ לא כתבו חיבורם על כל התורה כולה, ויש הרבה סוגיות שלא נגעו בהם, [עכ"פ בכתובים, כך שאפשר להכחיש אחר ששים שנה..], כך שנשאר לקנאים פינה לומר כן גם בנוגע לסוגיא דשלש שבועות, שהיא מרשימת הסוגיות שגדולים הנ"ל לא הגיעו בזה ל'כדי אסוקי אגדתא אליבא דהלכתא...", אבל החזו"א שכתב על כל חלקי התורה ממש בעמקות נפלאה, מה נימא בסוגיא זו? הוא לא ידע? לא נשאר ברירה אלא להכחיש, ועל כרחך שגם הוא סבר שזה אסור..

ולטעמך, מסתמא גם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל סבר שיש באלקטרי משום בונה, שהרי החזון איש בירר כן דעתו, והאגרו"מ לא חלק עליו...

מה זה קשור למה שכתבתי?

והקישור שלך מסוגית שלש שבועות לכאן, כן הבנת?

[דמשק]

כי עיקר טעם האוסרים בבחירות קשורה לשלש שבועות. לכן אם נאמר שהחזו"א לא אסר הרי זה כאומר שהחזו"א לא הכיר 'סוגיא' זו. (מסובך??)
ועכשיו, מה הקשר להגר"מ פיינשטיין לעלקטרי ובונה?

[קו ירוק]

כוונתי היתה לשאול, הרי החזו"א חי בתקופת הקמת המדינה ממש, ואיך אפשר לדעת כיצד היה מתייחס למדינה ולכל מה שקשור אליה בהמשך הזמן לאחר שחלו שינויים מפליגים בניהולה כמו לדוגמא עליית בגין לשלטון, מלחמת ששת הימים, וכהנה רבות.

ראשית, ההתייחסות היתה לעיקרון, לא לאנקודוטות.
מלבד זאת, כולם היו נחשבים כרשעים, כולל בגין.
מה בדיוק עשתה מלחמת תשכ"ז לגבי ענין הבחירות?

[דרומי]

לא לגבי הבחירות דוקא, לגבי התנהלות המדינה בכלל.

בתחילת המדינה היו בשלטון אנשים שפעלו יותר 'להכעיס', ובהמשך זה היה פחות. לדוגמא, היום אין (אני מקווה כך...) אנשים שמעבירים את ילדי תימן על דתם באותו אופן שבו עשו זאת אז.

מאידך גיסא, היום השלטון של הבג"צ וסייעתו הרבה יותר חזק, ויש פחות משמעות לפרלמנט.

גם היחס בין הציבור החרדי לציבור שאינו כזה - בכלל - שונה בהרבה מפעם להיום, מכל מיני בחינות.

יש היום הרבה יותר שקיפות בכספי המדינה, דבר המייתר קצת את הצורך לעמוד על המשמר בשביל כל שקל.

ועוד.

[שברי לוחות]

לא לגבי הבחירות דוקא, לגבי התנהלות המדינה בכלל.

בתחילת המדינה היו בשלטון אנשים שפעלו יותר 'להכעיס', ובהמשך זה היה פחות. לדוגמא, היום אין (אני מקווה כך...) אנשים שמעבירים את ילדי תימן על דתם באותו אופן שבו עשו זאת אז.

מאידך גיסא, היום השלטון של הבג"צ וסייעתו הרבה יותר חזק, ויש פחות משמעות לפרלמנט.

גם היחס בין הציבור החרדי לציבור שאינו כזה - בכלל - שונה בהרבה מפעם להיום, מכל מיני בחינות.

מצד שני, בפקידות, היו הרבה אנשים שהיה להם פינה חמה ליהדות, פון דער היים, והיו יכולים לסדר אתם דברים, משא"כ היום לא מבינים רק את שפת הכח והפוליטיקה

[אראל]

כי עיקר טעם האוסרים בבחירות קשורה לשלש שבועות. לכן אם נאמר שהחזו"א לא אסר הרי זה כאומר שהחזו"א לא הכיר 'סוגיא' זו. (מסובך??)
ועכשיו, מה הקשר להגר"מ פיינשטיין לעלקטרי ובונה?

כנראה שלא עסקת בסוגית אוסרי הבחירות, טעם האוסרים אינו קשור דוקא לאיסור 'שלש שבועות'....., [כידוע שהחלטת בד"ץ ה'עדה החרידית' לאיסור הבחירות לא היה כלל וכלל העברה על השלש שבועות]
[והיה אם באחד מן הימים נזכה שהמדינה תתנהל אך ורק עפ"י חוקי התורה ותרי"ג מצות, אז יש להתחיל דיון על איסור בחירות מכח 'מה עם שלש שבועות', אבל היות שמן עת הקמת המדינה עד עתה עדיין לא זכינו לכך, והמדינה עדיין כל ממשלתה וחוקותיה הם בניגוד לחוקי התורה ומצותיה, די בכך נימוקים לאסור השתתפות בבחירות, עוד טרם נתחיל בסוגי' שלש השבועות, והבן]
הקשר להגר"מ פיינשטיין לעעלקטרי, רציתי להבהיר לך דוגמא כיצד נראה כשמפרשים לחיוב דעת פוסק או גדול רק מן מה 'שלא אמר'.., כמו שתפרש דעת האגרו"מ לחיוב, לגבי חידושו של החזו"א, וההוכחה לכך יהי' רק מן זה שלא מצינו מפורש ש'לא חלק על החזו"א'...

[לעשות רצונך]

ואוו איך הפסדתי את כל הדיון, אני בכל זאת חדש.

בלי להיכנס לכל ה'ארום אין ארום', ככה זה כשלא יודעים היסטוריה.

השאלה הצועקת של אראל, למה החזון איש לא כתב בפירוש וכו'.
אני רוצה לכתוב כאן, מה היו העובדות בחייו של החזון איש, ולאחר מכן יחליטו חכמי ורבני הפורום, מה היה דרכו של החזון איש.

בתש"ט היתה מערכת בחירות ראשונה לכנסת.
היו אז שלשה רשימות:
הרשימה המרכזית שרוב רבני, אדמור"י, ראשי ישיבות שהיו בארץ ישראל ובחוץ לארץ אמרו, כתבו, חתמו, הורו, להצביע לה.
זה היה רשימת החזית הדתית המאוחדת. אגודת ישראל, פועלי אגודת ישראל, המזרחי, הפועל המזרחי.

הרשימה השניה, רשימה של פאג"י, קבוצה של חרדים מירושלים, שמכל מיני סיבות (שאין כאן המקום לפורטם) פתחה רשימה נפרדת, חרדית נטו.

רשימה שלישית, בראשות עו"ד בוקסבוים, גם כן חרדית נטו, שנקראה הרשימה המסורתית.

החזון איש אחז שחובה ומצוה ללכת לבחירות (נניח). החזון איש לא אהב את הקטע של החיבור עם המזרחי אך לא אחז שאסור להצביע לזה (נניח).
החזון איש כפי שכתוב בשמו אחז שכל קול חרדי זה קידוש השם ויש לעשות הכל בשביל למצות את הכוח.
החזון איש אחז, שמותר להצביע לכל המפלגות האלו, כי כולם בסופו של דבר מייצגות את הצד של הקב"ה.

מה הוא היה צריך לעשות בתש"ט?
לכתוב שחייבים להצביע לחזית? הוא אחז שמותר להצביע גם לאחרים החרדים.
לכתוב שחייבים להצביע ולא לכתוב למי? זה היה מתפרש נגד החזית.
לכתוב להצביע לרשימות החרדיות? אף אחד! אף גדול, לא הורה בפירוש להצביע לרשימות החרדיות. רק לחזית.

זאת אומרת, שבאותם בחירות, בפרט לחזון איש, שברח מכל ויכוח ציבורי, לא היה שייך כלל מבחינתו לכתוב על זה משהו.

מה עשה החזון איש?
כדרכו, העמיד לגיונות של תלמידים, הורה להם ללכת ולהצביע, לא התערב לאף אחד לאיזה מפלגה להצביע, וכל תלמידיו הבינו את שעליהם.

כעת נעבור לבחירות תשי"א.

בבחירות אלו הוכפלה הבעיה.
רצו אז אמנם בנפרד מהמזרחי, אך רצו אז 3 רשימות תחת השם של אגודת ישראל.
1. אגודת ישראל בראשות רבי יצחק מאיר לוין, במקום השני רבי אברהם דויטש המפקח החינוכי, ובמקום השלישי רבי שלמה לורנץ ממקורביו של החזון איש.
2. פועלי אגודת ישראל בראשות בנימין מינץ, שמקום השני רבי קלמן כהנא מקורבו ותלמידו של החזון איש (בתקופת הזמן ההיא).
3. פאג"י ירושלים, בראשות מוקוטבסקי, שגם הוא הרבה להסתובב אצל החזון איש, ובבחירות הראשונות טען שיש לו הסכמה ממנו.

מה על החזון איש לעשות כעת?
את מי מתלמידיו להעדיף?

בבחירות אלו, בגלל המחלוקת האדירה שנוצרה, לא יצא כלל כרוז מרכזי.
כל אחד הורה משהו אחר ונוסח אחר, וכמעט אף גדול לא הורה למי בדיוק להצביע.

היחיד שהדגיש למי להצביע היה מרן מהר"א מבעלזא, שבעקבות שכל מפלגה טענה שהוא אומר להצביע אליה,
הדגיש שיש להצביע עבור "איטשע מאיר'ס אגודה".

מה רציתם, שהחזון איש יוציא בכזה מצב גם כן 'חוב קדוש'?

שוב, החזון איש בדרכו הורה לכל תלמידיו, וכפי שאמר, זה לא זכות, זה חובה, וכולם הלכו להצביע.

כל שאר הטיעונים, הם תרגילי הסחה של הקנאים.

נו, לא צריך לדעת קצת היסטוריה?

[אראל]

בקיצור אתה כותב באריכות מה שסיכמתי בכמה מילים בלבד:
לא נשאר מהחזו"א הוראות מפורשות על הבחירות לדורות כי אם הוראות לשעה בלבד, וגם אותן ההוראות של אז, לא הי' בגדר 'מצוה וחוב קדוש' כי אם בגדר 'יעוץ לתועלת', [וכמו שציינתי לדוגמא הבחירות לרשות בארצות הגולה, והבן את ההבדל]
ואין ללמוד הימנה דבר ולא חצי דבר לא לאיסור ולא לחיוב

[דמשק]

הקשר להגר"מ פיינשטיין לעעלקטרי, רציתי להבהיר לך דוגמא כיצד נראה כשמפרשים לחיוב דעת פוסק או גדול רק מן מה 'שלא אמר'.., כמו שתפרש דעת האגרו"מ לחיוב, לגבי חידושו של החזו"א, וההוכחה לכך יהי' רק מן זה שלא מצינו מפורש ש'לא חלק על החזו"א'...

מלחזור על שקר כמה פעמים זה לא הופך לאמת, אף אחד מהאומרים בשם החזו"א שהוא ציוה להצביע לא מוכיח את זה משתיקתו, אלא ממה שהורה וציוה מפורשות, רק אתם המכחישים נתלים באי כתיבתו בספר.

[פרנקל תאומים]

חלק מהטעמים שהזכרת הפכו להיות רלוונטיים רק לאחרונה, כאשר התחיל להתפשט איזה סוג של ''טרנד'' בקרב קהילות חסידיות בינוניות בגודלן ומטה, להתחבר אל חוגי הקנאים.

יודע אתה לבטח שזה לא טרנד, ולא בגלל וינמן, וממילא אין מקום לתגובתך באשכול זה.
זו מאותה סיבה שהגר"ש אוירבך אמר לא להצביע לפני 4 שנים, ומאותה הסיבה שכיום מורים לא להצביע. וכך גם רבותיהם של כמה קהילות חסידיות חשובות.
רבותיך אמרו לך שתצביע, אז תצביע. ורבותיהם אוחזים שלאו שליחותייהו עבדו. וברגע שתהיה האפשרות הם כן יצביעו, וכיום לא מצביעים.

אין קשר להגר''ש אויערבאך, וכב' מדבר אך ורק ממשאלות ליבו וכופה על החסידים את הגיגי חוגו שלא על דעתם (כנראה מדין ''זכין''..).
ישנו תהליך הולך ומתגבר כבר מזה כמה וכמה שנים, עוד טרום יהום העיתון ''הקדוש'' (שהוקם בעצמו עוד קודם ש''חוק הגיוס'' עמד בכלל על הפרק) של קהילות חסידיות שבעבר היו קטנות וע''י הילודה במשך השנים, הפכו לבינוניות (מה שהתחיל לתת קצת משמעות לכוחם ולהשפעתם) להתקרב לקבוצות הקנאיות. התהליך לא התחיל ולא המשיך בשל תמורות כלשהן כביכול בפוליטיקה החרדית או הכללית. אני קורא לזה טרנד. אפשר להשתמש במינוחים אחרים, אבל הרעיון הוא אותו רעיון.

[קו ירוק]

תיתי לו ל'לעשות רצונך' שכתב פרשנות נאה על ענין 'הקריאת קודש' - לדידו של החזו"א.
יש כאן אור חדש ומעניין על הנושא.

[לעשות רצונך]

בקיצור אתה כותב באריכות מה שסיכמתי בכמה מילים בלבד:
לא נשאר מהחזו"א הוראות מפורשות על הבחירות לדורות כי אם הוראות לשעה בלבד, וגם אותן ההוראות של אז, לא הי' בגדר 'מצוה וחוב קדוש' כי אם בגדר 'יעוץ לתועלת', [וכמו שציינתי לדוגמא הבחירות לרשות בארצות הגולה, והבן את ההבדל]
ואין ללמוד הימנה דבר ולא חצי דבר לא לאיסור ולא לחיוב

נו, לא יאומן. זה הסיכום שלך? בסדר, לא חשבתי שתשתכנע אחרת.

רק סיפור קטן אספר לך:
ניגש פעם אברך חשוב לרבי יהודה שפירא, מחשובי תלמידי החזון איש ושאל אותו, האם החזון איש חייב להצביע בבחירות?
אז הוא אמר לו?
מה זה משנה? היום הרב שך מחייב, וגם אם החזון איש חייב, היום צריך ללכת כי הרב שך מחייב...

לעניינינו,
אין חסיד סאטמאר אחד שיתחיל להצביע בבחירות, גם אם יתגלה שהחזון איש כתב מכתב שחייבים להצביע בבחירות.
מותר לכל גדול בדורינו היום, כולל כל רב ליטאי, וכולל כל אדמור חסידי, להחליט שכיום, או באופן חד פעמי, או באופן תמידי, אין יותר חוב קדוש.

אבל אסור לומר היום, לחסידים וליטאים יחד,
אתם יודעים למה אסור ללכת לבחירות? כי החזון איש לא התיר את זה.

[קו ירוק]

חלק מהטעמים שהזכרת הפכו להיות רלוונטיים רק לאחרונה, כאשר התחיל להתפשט איזה סוג של ''טרנד'' בקרב קהילות חסידיות בינוניות בגודלן ומטה, להתחבר אל חוגי הקנאים.

יודע אתה לבטח שזה לא טרנד, ולא בגלל וינמן, וממילא אין מקום לתגובתך באשכול זה.
זו מאותה סיבה שהגר"ש אוירבך אמר לא להצביע לפני 4 שנים, ומאותה הסיבה שכיום מורים לא להצביע. וכך גם רבותיהם של כמה קהילות חסידיות חשובות.
רבותיך אמרו לך שתצביע, אז תצביע. ורבותיהם אוחזים שלאו שליחותייהו עבדו. וברגע שתהיה האפשרות הם כן יצביעו, וכיום לא מצביעים.

אין קשר להגר''ש אויערבאך, וכב' מדבר אך ורק ממשאלות ליבו וכופה על החסידים את הגיגי חוגו שלא על דעתם (כנראה מדין ''זכין''..).
ישנו תהליך הולך ומתגבר כבר מזה כמה וכמה שנים, עוד טרום יהום העיתון ''הקדוש'' (שהוקם בעצמו עוד קודם ש''חוק הגיוס'' עמד בכלל על הפרק) של קהילות חסידיות שבעבר היו קטנות וע''י הילודה במשך השנים, הפכו לבינוניות, מה שהתחיל לתת קצת משמעות לכוחם ולהשפעתם, להתקרב לקבוצות הקנאיות. התהליך לא התחיל ולא המשיך בשל תמורות כלשהן כביכול בפוליטיקה החרדית או הכללית. אני קורא לזה טרנד. אפשר להשתמש במינוחים אחרים, אבל הרעיון הוא אותו רעיון.

מעניין. אינני מכיר טרנדים אלו.

[חיימשה]

יישר כחך הרב לעשות רצונך שטרחת להבהיר דברים פשוטים ולפורשם כשמלה.

[חיימשה]

חלק מהטעמים שהזכרת הפכו להיות רלוונטיים רק לאחרונה, כאשר התחיל להתפשט איזה סוג של ''טרנד'' בקרב קהילות חסידיות בינוניות בגודלן ומטה, להתחבר אל חוגי הקנאים.

יודע אתה לבטח שזה לא טרנד, ולא בגלל וינמן, וממילא אין מקום לתגובתך באשכול זה.
זו מאותה סיבה שהגר"ש אוירבך אמר לא להצביע לפני 4 שנים, ומאותה הסיבה שכיום מורים לא להצביע. וכך גם רבותיהם של כמה קהילות חסידיות חשובות.
רבותיך אמרו לך שתצביע, אז תצביע. ורבותיהם אוחזים שלאו שליחותייהו עבדו. וברגע שתהיה האפשרות הם כן יצביעו, וכיום לא מצביעים.

אין קשר להגר''ש אויערבאך, וכב' מדבר אך ורק ממשאלות ליבו וכופה על החסידים את הגיגי חוגו שלא על דעתם (כנראה מדין ''זכין''..).
ישנו תהליך הולך ומתגבר כבר מזה כמה וכמה שנים, עוד טרום יהום העיתון ''הקדוש'' (שהוקם בעצמו עוד קודם ש''חוק הגיוס'' עמד בכלל על הפרק) של קהילות חסידיות שבעבר היו קטנות וע''י הילודה במשך השנים, הפכו לבינוניות, מה שהתחיל לתת קצת משמעות לכוחם ולהשפעתם, להתקרב לקבוצות הקנאיות. התהליך לא התחיל ולא המשיך בשל תמורות כלשהן כביכול בפוליטיקה החרדית או הכללית. אני קורא לזה טרנד. אפשר להשתמש במינוחים אחרים, אבל הרעיון הוא אותו רעיון.

מעניין. אינני מכיר טרנדים אלו.

צודק הרב פ''ת, חלק זה טרנד ורובו ענייני ממונות שהקנאים כופים את האדמורי''ם בכח הממון, ביודעי ומכירי... אני מכיר רק חסידות אחת ויחידה, בגודל 'פחות מבינוני' אשר נקשרה באמת לקנאות כאידיאולוגיה. היתר זה מטעמי נוחות.

[חיימשה]

מבית החזון איש התנהל חלק גדול מהפעילות ביום הבחירות, ואני שמעתי אישית ממישהו שהחזו''א גער בו כאשר ביקש לחזור לתלמודו לקראת מנחה... אבל באמת אין זה הוגן לנפץ למי שגדל על כזבי הקנאים את מורשתו שגדל עליה.

[אראל]

בקיצור אתה כותב באריכות מה שסיכמתי בכמה מילים בלבד:
לא נשאר מהחזו"א הוראות מפורשות על הבחירות לדורות כי אם הוראות לשעה בלבד, וגם אותן ההוראות של אז, לא הי' בגדר 'מצוה וחוב קדוש' כי אם בגדר 'יעוץ לתועלת', [וכמו שציינתי לדוגמא הבחירות לרשות בארצות הגולה, והבן את ההבדל]
ואין ללמוד הימנה דבר ולא חצי דבר לא לאיסור ולא לחיוב

נו, לא יאומן. זה הסיכום שלך? בסדר, לא חשבתי שתשתכנע אחרת.

רק סיפור קטן אספר לך:
ניגש פעם אברך חשוב לרבי יהודה שפירא, מחשובי תלמידי החזון איש ושאל אותו, האם החזון איש חייב להצביע בבחירות?
אז הוא אמר לו?
מה זה משנה? היום הרב שך מחייב, וגם אם החזון איש חייב, היום צריך ללכת כי הרב שך מחייב...

לעניינינו,
אין חסיד סאטמאר אחד שיתחיל להצביע בבחירות, גם אם יתגלה שהחזון איש כתב מכתב שחייבים להצביע בבחירות.
מותר לכל גדול בדורינו היום, כולל כל רב ליטאי, וכולל כל אדמור חסידי, להחליט שכיום, או באופן חד פעמי, או באופן תמידי, אין יותר חוב קדוש.

אבל אסור לומר היום, לחסידים וליטאים יחד,
אתם יודעים למה אסור ללכת לבחירות? כי החזון איש לא התיר את זה.

בבקשה, בטרם אתה מתלהם ובטרם אתה מתחיל עם 'סיפורים', תראה לי איפא כתבתי שהחזו"א לא התיר [כלומר 'אסר'] הבחירות?

[לעשות רצונך]

בקיצור אתה כותב באריכות מה שסיכמתי בכמה מילים בלבד:
לא נשאר מהחזו"א הוראות מפורשות על הבחירות לדורות כי אם הוראות לשעה בלבד, וגם אותן ההוראות של אז, לא הי' בגדר 'מצוה וחוב קדוש' כי אם בגדר 'יעוץ לתועלת', [וכמו שציינתי לדוגמא הבחירות לרשות בארצות הגולה, והבן את ההבדל]
ואין ללמוד הימנה דבר ולא חצי דבר לא לאיסור ולא לחיוב

למה החלטת שזה היה יעוץ לתועלת, לא הבנתי.
למה החלטת שאין ללמוד מזה לחיוב?

[פרנקל תאומים]

תגיד לי
האם 'כל' תלמידי החזו"א - בלי יוצא מן הכלל - מצביעים בבחירות??? והלא אתה אומר שברור לכולם פה אחד, שהחזו"א אחז שמצוה גדולה וכמעט חיוב להצביע

לעומת זה, בסאטמאר אין מציאות כזה!, מי שמחזיק עצמו משתייך לחוג הסטמורים, אי אפשר כלל שיעלה על הדעת שישתתף בבחירות במדינת ישראל, בין אם הוא ארוני או זלוני, או הולכי איראן, מתחבקי אכמדיניזשאד, או בני יואל, גאב"ד או ראב"ד, וכל שום וחניכא דאית להו

אמור אתה, מה ההבדל?

למיטב ידיעתי, תלמידיו המובהקים של החזו''א הצביעו ומצביעים, וגם אם היו או ישנם בודדים מתוכם שלא הצביעו/לא מצביעים, הרי שלתלמידיהם ובני משפחותיהם הם הורו/מורים להצביע.


ולגבי סאטמער, לא הבנתי בכלל את ההשוואה ואת השאלה, הלא כבר כתבתיך, וזה גופא העניין, שאצל סאטמער הנושא של הבחירות הוא בבחינת ''בא חבקוק והעמידן על אחת", ברור שא''א להיות סאטמער ולהצביע, זה אצלכם כמעט אחד מעיקרי הדת, בוודאי שלא ניתן להיות סאטמער ולהצביע, זה תרתי דסתרי, ההתנגדות להצבעה היא אחד המאפיינים הראשיים שלכם.
לעומת זאת, אצל החזו''א ותלמידיו, ואצל הציבור החרדי בכלל, הנושא של ההליכה לבחירות מן הפן ההלכתי/השקפתי הינו שולי לגמרי, אף אחד לא רואה בו שאלה גדולה. אלא שהוא מתעורר באופן פרקטי מדי ארבע שנים.

[אראל]

מבית החזון איש התנהל חלק גדול מהפעילות ביום הבחירות, ואני שמעתי אישית ממישהו שהחזו''א גער בו כאשר ביקש לחזור לתלמודו לקראת מנחה... אבל באמת אין זה הוגן לנפץ למי שגדל על כזבי הקנאים את מורשתו שגדל עליה.

באמת? רק הקנאים מכזבים?

מספרים על ר' יענקלה מפשעווארסק אנטוורפן,
היה בתוך אחד השיחים, ובן שיחו התבטא 'באמת אני אומר וכו'.
נעמד ר' יענקלה על רגליו והידק את חגורו היטב, ואמר בהלצה, הבה נשמע מה בפיו של 'איש האמת' שעומד לפנינו, שמוכן ומזומן עתה לומר רק ה'אמת'....

חביבי, גבולות 'עולם השקר' אינם פוסחים רק את וויליאמסברג כי גם עיר ... בתוככי גבולותיה.....

[לעשות רצונך]

להיום בערב, נשאיר שיעורי בית לאחרים, כי אני עסוק בכתיבת הפרקים הבאים באשכול המקביל.

אני רק משאיר כאן רשימה של 30 תלמידים ראשונים שעלו במחשבתי, שהם התלמידים המובהקים של החזון איש, שהלכו בעצמם לבחירות, או הורו לאחרים ללכת לבחירות,

תתקנו אותי אם אני טועה.

אך ראשית ניתן בכורה לתלמידיו שאוסרים את הבחירות.
1. הרב אליקים שלזינגר שליט"א. (גם הוא לא ממש אוסר, אלא אומר שאמר לו לעודד את הראב"ד).
2. בעל המברק להרב בנגיס. (מסמך שקרי לכל הדעות, ובמקום אחר יבואר).
3. הרב שמואל טשורטקוב. (גבאי בית מדרשו, נפטר בלא זש"ק, וכך כותבים בשמו הקנאים, לך תדע).

והנה הרשימה הקטנה והמצומקת של התלמידים שלא הבינו את דעתו הקדושה:

נ.ב. אין מוקדם ומאוחר בתורה, כתבתי במהירות ויש להפריד יבלחט"א לחיים עמנו ותארים רשכבהגי"ם לרבותינו.
1. רבי אליעזר מנחם שך
2. רבי יעקב ישראל קנייבסקי
3. רבי חיים גריינמן
4. רבי חיים קניבסקי
5. רבי מאיר גריינמן
6. רבי שמריהו גריינמן
7. רבי מיכל יהודה לבקוביץ
8. רבי חיים שאול קרליץ
9. רבי שלמה שמשון קרליץ
10. רבי ניסים קרליץ
11. רבי תנחום קרליץ
12. רבי יהודה שפירא
13. רבי אהרן לייב שטיינמן
14. רבי שלמה ברמן
15. רבי חיים ברים
16. רבי יחזקאל ברטלר
17. רבי מאיר צבי ברגמן
18. רבי שרגא פייבל שטיינברג
19. רבי גרשון אדלשטיין
20. רבי יעקב אדלשטיין
21. רבי אברהם הורביץ
22. רבי אהרן רוטר
23. רבי נתן שולמן
24. רבי דב יפה
25. רבי אריה וינברג
26. רבי יודל בויאר
27. רבי משה שנפלד
28. רבי דב לנדא
29. רבי בן ציון פלמן
30. רבי בערל פוברסקי

[פרנקל תאומים]

ואם כבר אתה מכיר את הפוליטיקא בוויליאמסבורג, תבין היטב את הדמיון בין 'איסור העירוב' ל'חובת הבחירות'... בשניהם לא כתוב מאומה בכתב, רק מה ש'כל התלמידים' אומרים שרבם אמר כך וכך, ומזה נעשה תורה שלימה שאין לחלוק עלי'....

א) ברור לכל בר דעת שאם כל התלמידים אומרים שרבם אמר כך וכך הרי שאין שום הגיון לחלוק על זה.
ב) ק''ו בבשק''ו כשאנו מדברים על תלמידים מובהקים שהינם גדולי הדור בעצמם ושאין כל סיבה לחשוש שהיה להם רצון להטות את דעת רבם (כוונתי כמובן לתלמידי רבינו החזו''א.. אם יש מישהו שזה לא ברור לו..).

[ליטוואק פון בודאפעסט]

תגיד לי
האם 'כל' תלמידי החזו"א - בלי יוצא מן הכלל - מצביעים בבחירות??? והלא אתה אומר שברור לכולם פה אחד, שהחזו"א אחז שמצוה גדולה וכמעט חיוב להצביע

לעומת זה, בסאטמאר אין מציאות כזה!, מי שמחזיק עצמו משתייך לחוג הסטמורים, אי אפשר כלל שיעלה על הדעת שישתתף בבחירות במדינת ישראל, בין אם הוא ארוני או זלוני, או הולכי איראן, מתחבקי אכמדיניזשאד, או בני יואל, גאב"ד או ראב"ד, וכל שום וחניכא דאית להו

אמור אתה, מה ההבדל?

הבדל פשוט. אצל הליטאים עדיין אין המושג של פארטיי כמו שיש אצל החסידים. סאטמאר מתגאה שאינם מפלגתיים כשאר הפארטייען, אמנם גם שם נושבת רוח ובגדול, על כן כולם צועדים, פחות ויותר, בדרך אחד.

בניגוד לזה, אצל הבלתי חסידים אנשים עושים כפי הבנתם, וחלק מהחשבון היא מה שציוה רבם, ולא כל החשבון

[אראל]

תגיד לי
האם 'כל' תלמידי החזו"א - בלי יוצא מן הכלל - מצביעים בבחירות??? והלא אתה אומר שברור לכולם פה אחד, שהחזו"א אחז שמצוה גדולה וכמעט חיוב להצביע

לעומת זה, בסאטמאר אין מציאות כזה!, מי שמחזיק עצמו משתייך לחוג הסטמורים, אי אפשר כלל שיעלה על הדעת שישתתף בבחירות במדינת ישראל, בין אם הוא ארוני או זלוני, או הולכי איראן, מתחבקי אכמדיניזשאד, או בני יואל, גאב"ד או ראב"ד, וכל שום וחניכא דאית להו

אמור אתה, מה ההבדל?

הבדל פשוט. אצל הליטאים עדיין אין המושג של פארטיי כמו שיש אצל החסידים

הליטאים שאני מכיר, כן יש אצלם מושג של 'פארטיי',
אולי להליטאי הסגור בארץ הונגריה, עדיין לא הגיע לו המושג עד בודאפעסט, כידוע חוש ההונגרי שמרגיש קצת מאוחר

[קו ירוק]

אראל אתה שם לב, שאתה מגיב לא עניני, ובנימת לעג אישית?

לעצם הענין, בודאי הציות של הליטאים יראי ה' הוא מוחלט. ההבדלים הם שונים.
ליטאי (לפחות עד השנים האחרונות) לא ישמע למי שנקרא 'רבו' בגלל שהוא רבו, אלא בגלל גדלותו האבסולוטית.

[אראל]

אראל אתה שם לב, שאתה מגיב לא עניני, ובנימת לעג אישית?

לעצם הענין, בודאי הציות של הליטאים יראי ה' הוא מוחלט. ההבדלים הם שונים.
ליטאי (לפחות עד השנים האחרונות) לא ישמע למי שנקרא 'רבו' בגלל שהוא רבו, אלא בגלל גדלותו האבסולוטית.

סתם דאמירן בעלמא
חילוק הדיעות אצל הליטאים בגרם ה'מפלגות' [פארטיי] בעוה"ר גדל ביותר לא פחות מאצל החסידים, בפרט בשנים האחרונות [צא ולמד התנהגות הליטאים עם יריביהם מפלגת ה'עץ', התנהגותם העדינה לא מביישת את החסידים בכלל....]
בקיצור, אל תבלבל הראש לומר שהשקפות עפ"י הרגשי מפלגות מצויה רק אצל החסידים ....

[זאב ערבות]

קטע מסוף סימן ט' בשו"ת באין חזון מרב שמואל דוד הכהן מונק בענין דעת החזון איש בבחירות.

[לעשות רצונך]

טוב שהבאת את הדוגמא הזו, הרב מונק מחיפה....

יש לזכור היטב, לפני שמביאים את דבריו, שהוא אחד הקנאים הגדולים ואינו נייטרלי.
לא פחות ראיה ממה שר"ע בלוי יגיד מה דעת החזון איש.
הוא הראשון שהמציא את הרעיון, שהחזון איש בעצמו לא הלך, כפי הנכתב למעלה, וא"כ ראיה וכו'
ובעקבותיו נולד הרעיון והופץ ע"י הקנאים ווינמן.
הוא התווכח על כל ענין הבחירות והמדינה עם הסטייפלער, שלמרבה הצער, למרות מכתביו, המשיך לאחוז אחרת.
כל עוד מביאים את הכל בצורה הוגנת, ניחא,

אבל כאן יש שוב, את השטיפות מוח והשקרים שהקנאים מעבירים בבחירות את 'עמך',
כאילו תלמידים ניטרליים ופוסקי הדור אוחזים שהחזון איש אינו במשוואת המתירים...

בעלונים של הקנאים נגד הבחירות (שהבאתים באשכול על מקטוביץ) הם מביאים ראיה
מהרב מונק "גאב"ד קהילות חרדים" מ'העולה לדינא' בשם החזון איש.

מונק מצונזר.JPG (56.36 KiB) נצפה 10476 פעמים

רק נשמט להם ההמשך, שהוא הורה ל'פשוטי העם' כן להצביע...

כמו כן כותבים ''גאב"ד קהילות חרדים, וכבר זה הופך ל'מרא דארעא דישראל'...
משום מה בראש ספרו כתוב שהוא רב של 'הקהילה החרדית' (שם של קהילה כמו חניכי) בחיפה.
אז נרגענו.

הקהילה החרדית.JPG (29.76 KiB) נצפה 10476 פעמים

כמובן שכידוע אסור להיכנס לויכוחים ופולמוסים בעניינים הלכתיים בענייני הבחירות
ולא ניכנס לכל הענין ההלכתי שמביא על הבחירות, רק מיניה וביה
לא הבנתי מה נשתנו תלמידי החזון איש מבניו של הרב מבריסק.

בני בריסק.JPG (23.8 KiB) נצפה 10476 פעמים

מדוע חייבים להכריע שהרב מבריסק אמר בטוח 'לחומרא' - כי בניו לא מצביעים והם נוהגים כמותו בכל דבר
ואסור להביא ראיה מהחזון איש שבחייו לא הלך להצביע, מזה שתלמידיו, שגם הם משתדלים לילך בדרכיו, כן הולכים?