סגי נהור כתב:רח"ל מהאי דעתא שיש עונש של נקמה ח"ו שאין תכליתו טובתן של ישראל.
וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱ-לֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ גו' לְהֵיטִֽבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ.
לייבעדיג יענקל כתב:הענין האחר בינתיים הוא ההעברה 'בברית ה"א ובאלתו' שהיא בפשטות התוכחה שהוזכרה קודם לכן. נמצא שהכל קשור יחד, ואין זה הפסק.
מדובר על עונש, על תוצאה, של קלקול וחורבן. הארץ והעולם מקיא את ישראל כשאינם כפי טבעם ותפקידם לעשות רצונו של מקום.
סגי נהור כתב:קראתי היטב את דבריך:מדובר על עונש, על תוצאה, של קלקול וחורבן. הארץ והעולם מקיא את ישראל כשאינם כפי טבעם ותפקידם לעשות רצונו של מקום.
כשאתה אומר שהעונש הוא 'תוצאה', המשמעות היא שאתה מבקש לו סיבה אך לא תכלית. נראה לי שזאת הבנה סבירה והוגנת בדבריך כפי שניסחת אותם.
אם יצא החשק לטרוח באמת אין צורך לטרוח. לי מעיקרא אין שום חשק לטרוח לנהל דיון בנושא, וגם לא ראיתי פה בין הכותבים בר שיח שיצדיק את הטרחה.
לייבעדיג יענקל כתב:בבחוקותי הרי כתובה ההמתקה בתוך הענין: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיהֶם: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְדֹוָד:
ועיי"ש בהעמ"ד ובמשך חכמה.
ומדי דברי בבריתות אשר כרת עמנו אלהינו על זאת התורה אשר הנחלנו באהבתו את אבותינו ובמעלותיה, אשר מלבד אשר היא מנחלת לנו האושר האמתי בבא אף כי בזה עץ חיים היא למחזיקים בה ובה מלכים ימלכו ולכל בשרם מרפא, והתורה נדרשת מכלל הן לאו כדפי' רש"י בכמה מקומות, ע"כ כל ראש לחלי וכל לבב דוי עד כי שחה לעפר נפשינו בגלות החל המר והרע בעונותינו וכופר בריתינו את מות שוט שוטף כי יעבור והיינו לו למרמס מדי עברו יקח כל מחמודינו קטיגוריא בת"ח קשה סילוקן יותר מחרבן ב"ה וצ"ח קללות, יש לדעת על מה אבדה הארץ על עזבינו את תורת אלהינו שהוא קשה יותר מכפירה ממש כמ"ש חז"ל הלואי אותי עזבו וכו' המאור שבה היה מחזירם למוטב.
וזאת לפנים בישראל היו מרבין ישיבות בכל הקהילות קדושות נאספות שמה כל העדרים כיתות בחורים ותלמידיהם ונערים אלו ניזונין מהספקה ואלו ניזונים מן התמחוי וקופה מחולקה והן מהדרין זה לזה בהלכה שמורה בכל וערוכה עד שהוסיפו חכמה וחריפות מגדיין נעשו תיישים בעלי קרניים מנגחים צפונה וימה מבארים כל תעלומה ונודע שמם בשערים רבנים מובהקים אדירים אלה הגבורים.
אבל חדשים מקרוב בא לערך מאה שנים לא פנו עוד ללמוד תורת אמת אלא שמו עיקר מגמתם ומחשבתן להעמיק בחריפות וקצתם אמרו חילוקים מזויפות לסרס ההלכה בשיטות מחולפות לומר המקשן לא הבין התרצן והתרצן לא עמד על דעת המקשין זה דרך לדרך זה ולזה נטה לדעת אחרת הלכו בהלכה אורחות עקלקלות וכן יעשו התלמידים המקשיבים יצעקו זה מול זו קול ברמה עד אשר לא נשאר בו נשמה אף כי גם שניהם כוונת דבריהם מהם נעלמה זה דרכם כסל למו כל אחד מעקש על דבריו להכריע את חבריו שלא בצדק ואמונה משיחים רק משאות שוא ומדוחים לשנות את הידועה מהפך סוגיית השמועה והרגל בזה נעשה טבע טרם שהא' פותח את פיו במשא ומתן של הלכה כ"ש טרם שיגמר דבריו ולא חצי דבר חבירו יענהו מרורות ישביעהו ובחרי וקצף גדול יסלקהו ועדיין לא הבין תחילת הדיבור וסופו לא שמע ישאג עד עב הענן ולא ידע מאי קאמרו רבנן ואפי' דבר עצמו אינו משכיל ולא בדעת ידבר אלא כסכל ומשוגע מוציא רע כמנוגע לא פגע ולא נגע וע"י כן רבתה המהומה ותגדל המלחמה ולא העלו מאומה וסוף דבר לבשה ההלכה אדרת ז"ר למען כיחש. נתנו כח לחיצונים עלה כלו קמשונים. ויש שהראו גם חריפתם בדרושים בקהל אנשים לבאר מאמרים קשים כסלעים וטרשים בהבלים ושיבושים על גבו חורשו חורשים יפתח ישדד תלמים בענינים עקומים מסבב מענין לענין דא מן דא שניין יעמיד עליו יסוד ובנין והכל שוא ותהו אבני בהו דברי שקר בלי שורש ועיקר קול"ע אל השער לעשו' חבל ויבוקש הדבר והנה הוא הבל, רק למלאות רצון השומעים במיתוק החריפו' משתעשעים אף כי לאמיתת הפירוש אינם מגיעין.
ולדעתי היה זה סיבה אבדון והריגת אלפים ורבבות מישראל וכו' וז"ל זוהר בראשית ת"ח ההוא דלאו ארחיה בארחי דאורייתא וחידש מילין דלא ידע על בוריין וכו' [ומתמן נפקת וקטלת כמה אלפין ורבוון] (הביאו הרב הגאון החסיד בשל"ה) ומעת הוסר העטרה והומתו שרי תורה בארץ פולין הבחירה היתה לבאר שורשה ועיקרה ונוסיף יגון על מכאוב ללא תורה וללא מורה כי הקהילות מתרשלים להחזיק בחורים וכו' (לא בקשתי להעתיק להלאה כי האריך בתוכחת מוסר על קצת עשירים מופלגים באשכנז שאינם נותנים עיניהם ליתן בנותיהם כזויות מחוטבות עם בית והון לבחורים חשובים בעלי תורה כ"ש שלא יחושו לייחוס רק לממון) וסיים בסופו וז"ל אבל מי שהוא בחור חריף ובקי ולמדן מופלג לא יחשבו למאומה והכל בדילין ממנו אין מאסף אותו הביתה להשיאו בתו ומלעיגים עליו לומר אין כחו אלא בפיו משמיע קול תורה גמרא גמור סחורת"א תהא מה תועלת בארשת שפתיו וזה האביון ע"כ יזקין כערער בערבה וכו'.
השעיר החיי כתב:כרגיל אצל הרב מילר תיאוריו ההיסטורים מוטעים. הנוצרים לא הזדהו כרומאים אחרי חורבן ביתר. לא היה קל יותר להיות נוצרי מאשר יהודי. נהפוך הוא יהדות הייתה דת ישנה ומוכרת באימפריה הרומית ונצרות נחשבה המצאה חדשה שהייתה אסורה. בנוסף ליהודים היה פטור מיוחד מהקרבות קורבנות לקיסר ולנוצרים לא היה. מן הסתם הנוצרים נרדפו עונו ונרצחו יותר מיהודים במאתיים שנה שאחרי ביתר. הנוצרים לא הפסיקו למול בחורבן ביתר - כבר בזמן הבית מנהיגיהם טענו שלא צריך למול וגם הרבה אחרי ביתר הרבה בפועל נימולו. וכו וכו הכל לא נכון וברוב המקרים הפוך..
It (The Bar Kokhba revolt) was also among the key events to differentiate Christianity as a religion distinct from Judaism
השעיר החיי כתב:בנוסף ליהודים היה פטור מיוחד מהקרבות קורבנות לקיסר ולנוצרים לא היה..
השעיר החיי כתב:יהדות הייתה דת ישנה ומוכרת באימפריה הרומית
השעיר החיי כתב:כרגיל אצל הרב מילר תיאוריו ההיסטורים מוטעים. הנוצרים לא הזדהו כרומאים אחרי חורבן ביתר. לא היה קל יותר להיות נוצרי מאשר יהודי. נהפוך הוא יהדות הייתה דת ישנה ומוכרת באימפריה הרומית ונצרות נחשבה המצאה חדשה שהייתה אסורה. בנוסף ליהודים היה פטור מיוחד מהקרבות קורבנות לקיסר ולנוצרים לא היה. מן הסתם הנוצרים נרדפו עונו ונרצחו יותר מיהודים במאתיים שנה שאחרי ביתר. הנוצרים לא הפסיקו למול בחורבן ביתר - כבר בזמן הבית מנהיגיהם טענו שלא צריך למול וגם הרבה אחרי ביתר הרבה בפועל נימולו. וכו וכו הכל לא נכון וברוב המקרים הפוך..
הוא השיב על פסוק מפורש - בקישור לדברים אחרים שהמשמעות העולה ממנו היא שזה פסוק פתטי או דמגוגי או מטאפורי ושאיננו יכולים בכלל להקיש משם למעשה. והעזתי לצאת להגנת כותב התורה, כפי שאני במיעוט השגותי קיבלתי מרבותי.
ולענ"ד אמירה שכל מה שכתוב בתורה פוקד עוון אבות על בנים וגו', ואפקוד עוונה עליה, ובחז"ל על כי תצא אש וגו' ונאכל הגדיש וכו', ועידנא דריתחא, ומאריך אפי' וגבי דילי', זה איזה אלוקים שמתרתח ומכניס עם נבוט על הראש של הילדים הטובים בגלל שלא שולט בעצמו וכו' - זה האלוקים שלי, ולא ידבר ככה. ואם הוא מצא לו תיאוריה של אלוהים נחמד שמאיים בתורה, ובנביאים, אבל האמת היא שהוא לא עושה שום דבר ממה שמאיים - זה מבחינתי אלוהים אחרים. מי אני ומה חיי - אבל לא המצאתי את הגישה הזאת, כך לימדונו בישיבות דורות ע"ג דורות בקבלה).
איכה רבה (וילנא) פתיחתות
מצינו שויתר הקדוש ברוך הוא על עבודת כוכבים ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים ולא ויתר על מאסה של תורה שנאמר על מה אבדה הארץ, על עבודת כוכבים ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים אין כתיב כאן אלא על עזבם את תורתי,
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סנהדרין פרק י
אמר לון אחאב וכי מי גדול ממי משה או יהושע. אמרין ליה משה אמר לון בתורתו של משה כתיב [דברים יא טז יז] השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם ומה כתיב בתריה וחרה אף ה' בכם ועצר השמים ולא יהיה מטר ולא הינחתי ע"ז בעולם שלא עבדתי אותה וכל טבן ונחמן דאית בעלמא אתון בדרי. מילוי דמשה לא קמן ומילוי דיהושע מקים. א"ל אליהו אם כדבריך חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת פאה פרק א
אבל דורו של אחאב עובדי ע"ז היו וע"י שלא היה להן דילטורין היו יורדים למלחמה ונוצחין
וכמבואר שם, שפירוש זה התחדש בעקבות מעשה שהיה.תלמוד בבלי מסכת קידושין דף לט עמוד ב
הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות, ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים, ובחזירתו נפל ומת, היכן טובת ימיו של זה? והיכן אריכות ימיו של זה? אלא, למען ייטב לך - לעולם שכולו טוב ולמען יאריכון ימיך - לעולם שכולו ארוך
הוה אמינא כתב:ורק אח"כ לגבי מה שכתבתי על פסוק מפורש ועל עבירה ספציפית שאין עליו אפשרות להבין ב' פנים, אתה מפנה גם אותו לכאן ולשלל ההסברים וההיתכנויות והתיאוריות, העיקר לשלול דבר שבכלל לא עמד בספק.
נסיון להסיט את מה שכתבתי שם למחוזות שלא חלמתי, זה או דמגוגיה, או התעקשות. והאריכות שלך בדבר שלא נחלקתי עליו, לא באה אלא כדי "לבלבל את האוייב".
לילה טוב.
?טפי הול"ל. בפרשת אחרי מות!
(לגבי פרשיות התוכחה, יש הרבה תוכחות, וכתוב גם בכלליות הרבה פעמים "אם לא תשמעו" וכו'. אבל בקריאת התורה של מנחה ביום כיפור כתוב בדיוק בדיוק מה יקרה בארץ ישראל[!!] אן יעברו על עבירה זו וזו[!!], ועבר שבוע וחצי, וזה קרה. אז איך אפשר לעצום את עין הדעת ולאבד את חוש הקריאה המינימלית ולהתבטא "אין מושג מה הסיבה" נגד פסוק מפורש??)
הוה אמינא כתב:אבל כשכן קורה בדיוק?! אתמהה. על יש להקשות בדוחק לא שמענו.
אלא אם כן באים בגישה מקדימה, שכל מה שכתוב - לא יהיה. מה שה' מתרה - לא יקרה.
ואם כן קרה בדיוק? צריכים להתחיל להתפלסף.
צופה_ומביט כתב:אם לא על זה לפחות נאמרו פרשיות התוכחה - אז על מה הן נאמרו?
['נדמה' לי שהדבר כרוך באותה האשמה עצמה שהטיח כלפֵּי כת"ר באשכול ההוא, וד"ב... לגופו של ענין:] ראה חגיגה י, רע"א.עקביה כתב:מה נאמר על המורים הלכה (כלומר לעניינינו, רוצים להבין את המציאות) היישר מתוך המקרא?
לבי במערב כתב:['נדמה' לי שהדבר כרוך באותה האשמה עצמה שהטיח כלפי כת"ר באשכול ההוא, וד"ב... לגופו של ענין:] ראה חגיגה י, רע"א.עקביה כתב:מה נאמר על המורים הלכה (כלומר לעניינינו, רוצים להבין את המציאות) היישר מתוך המקרא?
עקביה כתב:איני זוכר במה האשמתי את מעכ"ת. אנא תן קישור. ההאשמה היחידה שאני זוכר שהאשמתי את מר היא בהקטנת הגופן, ובכך אני מאשים את כת"ר גם כעת. :)
"כיון שיוצא אדם מדבר הלכה לדבר מקרא שוב אין לו שלום" ("שאין הוראה מדבר מקרא שהמשנה מפרשה סתימת התורה", רש"י).עקביה כתב:ומה רואים בחגיגה?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 304 אורחים