הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' פברואר 03, 2020 10:36 am
הרב רוזנברג, פשוט שיש המשך, ולא עוצרים ב"הויה אלקים" לחוד. גם התנ"ך לא עצר... הרי כבר בשמות עצמם ישנו הצירוף "אלקינו", וישנו שם אדנות, ושם שד-י ועוד שמות. וישנם כל המאורעות והנבואות בתנ"ך שדיברו בהן לעיל.
אותו "הויה אלקים" קשר אותנו אליו במערכת יחסים בעלת פנים רבות: מלך, אבא, אדון, גואל, בעל ועוד.
אבל אשתמש במילותיו של סגי נהור לעיל:
"בורא ונברא איננו היחס אלא הנתון, שעל פיו יש להבין את היחס, כל יחס".
לכשעצמי איני בטוח לגבי מילותיו "איננו היחס". אפשר בהחלט להבין שעצם התיאור הנ"ל בשמות מביע / דורש/ מחייב /גוזר גם יחס תואם, כך שלמצער זהו "עוד" יחס במערכות היחסים.
(כך אפילו לגבי שם הויה, וכפי שאכתוב מיד. וכל שכן לגבי שם אלקים שמתאר מציאות/הנהגה הגלויה לנו יחסית. והיינו שכל הכוחות שאנו רואים וחווים בבריאה - הינם הוא. הוא כוח הכוחות. הוא בעל הכוחות. זה לא רק "נתון", אלא זה בעצמו יחס. ביתר חידוד: בלי הקביעה ש"הויה הוא האלקים" - שם אלקים לבדו מתאר פשוט את "סך הכוחות". או "בעל הכוחות", או "כל הכוחות כאחד - כוח הכוחות". זהו יחס פר-אקסלנס. כל מה שהופך את "אלקים" למשהו שגם הוא נעלם ביסודו - הוא הקביעה שאותו "אלקים" - הוא הויה דיקא).
החיים/חוויה בפועל הם תמיד של מערכת היחסים, אבא, מלך וכו'. אבל תמיד תמיד פתוכה שם מציאות האמת הזו, של נברא ובורא, עלול ועילה.
כאן אנו נכנסים כבר להגדרות דקות מאד, ראה בפתח אליהו, ש"עילת העילות וסיבת הסיבות" לית לך שם ידיעא כי אנת הוא ממלא כל שמהן. (ובזוהר שאפילו כתר עליון אוכם הוא לגבי עילת העילות. אנחנו כעלולים לא שייך שנשיג באופן חיובי וישיר את עילתנו, אלא אנו יודעים עליה באופן עקיף מחמת היותנו אנו). ולענייננו כפי ערכנו בדרך עבודה היינו שזהו מין יחס נלווה לכל יחס אחר, יחס שעומד ברקע של כל יחס אחר, ותמיד בהכרח "צובע" אותו בצבעו המיוחד של בורא ונברא, עילה ועלול.
למשל: היחס הגלוי הוא של "אבא" - אבל מתוך שתופסים מה שתופסים ביחס הגלוי "אבא" - ישנה אחיזה גם ברקע (הבלתי נתפס ישירות) שלו שהוא "בורא ונברא". זה לא "אבא" רגיל, זה "אבא" ייחודי מאד, "צבוע" בצבע של "עילת העילות". וכעין דברי הרמ"ק על "אליו ולא למידותיו - דרך מידותיו".
אין לנו דרך אחרת. את הנעלם הנסתר הכולל שמחוץ למציאותנו והוא סיבתנו - אין לנו איך לתפוס אם לא מתוך מציאותנו והנהגתו הגלויה עמנו. אבל ח"ו להישאר רק בחלק הגלוי. אם ח"ו מוחקים את הרקע הנ"ל - אין בינינו לאלילות מאומה. כל מאמיני האלילות יש להם אל/כוח גלוי בבריאה ובמציאותם שעמו יש להם מערכת יחסים, ולא בהכרח אל פרטי אלא גם תפיסה של אל כולל אחד שהוא "הכול" ואכמ"ל. עיקר העיקרים שמעמיד התנ"ך מבחינת יסודות האמונה, והיא היא עיקר אמונת ישראל, הוא: הויה הוא האלקים. זה שיש "אלקים" - יהיה מי שיהיה - זה דבר פשוט (ואכמ"ל), העיקר הוא לדעת שאלקים אינו סוף דבר, אלא הויה - ושהויה הוא הוא האלקים הזה הגלוי לנו.
כל הנקודה של היהדות היא הפלא הזה, שיש אלקים, ויש הויה, והויה הוא האלקים. (ומכאן לא כמאמיני האלילות מצד אחד, ולא כאפיקורוס מצד שני). יש מושג אלקים, התפיסה וההשגה במה שגלוי. ויש מושג הויה, הידיעה אודות הנעלם מהווה הכול שמחוץ למציאותנו כי הוא היווה אותה. עד כאן אין שום חידוש ליהדות, דברים ממש דומים יש באלילות מחד ובפילוסופיה מאידך. כל נקודת היהדות היא: הויה הוא האלקים.
לסיכום:
אם לא באו כל דבריי אלא כדי שנתחיל (כמוך) לדבר על השילוב בין היסודות של השמות, "הויה אלקים", לבין מערכות היחסים הגלויות שלנו עם הקב"ה - דייני והיה זה שכרי. לא ביקשתי ולא רציתי יותר.
הדברים האלה עמוקים, יש כמה וכמה דברים לגשת אליהם ולהסבירם ולהמחישם, ואכמ"ל. מבחינת מה שנגע לדיון דלעיל באשכול חושבני שדי בזה.
כל דבריי לא באו ח"ו כנגד המקום העצום שיש בתנ"ך וביהדות ובחיים למערכות היחסים השונות עם הקב"ה כנגזר מהנהגתו עמנו. חס ושלום, כל החיים שלנו הם בזה, ואין לנו כלל גישה אחרת לקב"ה. דבריי היו כנגד ההתעלמות מהשמות שסביבם נארג כל המארג של המאורעות והנבואות, ולקיים את דברי סגי נהור שציטטתי בהודעה זו, שהם אמת וצדק לדעתי (למעט הסתייגותי לגבי "איננו יחס" כנ"ל), וכפי שהעמיד הרמב"ם בסהמ"צ וביסוה"ת ובמו"נ את הדברים שזהו יסוד הכול (שקודם לכול ונשאר אחרי הכול והוא בלול ופתוך בכול) ואין לזוז ממנו, והתקבלו בזה דבריו ללא עוררין, כולל אצל המקובלים.
[ואדרבה, ככל שעוסקים יותר ויותר בחלק של מערכת היחסים ושל ההנהגה ושל הבחינות וכו' עוד יותר ועוד יותר חשוב שיהיה קבוע בנפש כל הזמן האמיתות שהעמיד הרמב"ם, כי זו אבן הבוחן והמצפן והביטחון לוודא שאינך פשוט גולש לאלילות פר-אקסלנס מבלי משים. לכן דוקא המקובלים הכי גדולים מזכירים הרבה את האמיתות האלה של הרמב"ם ובשם אומרם, כאבן יסוד שאין לזוע ממנה. איך משתלבות האמיתות האלה עם כל החלק הגלוי? איך מתקיימים שני הדברים בנפש זה לצד זה בשכונה מזגית אחת ממש בלי סתירה? כמו שכתוב בפתח אליהו הנ"ל וברמ"ק הנ"ל ועוד ועוד והדברים ארוכים ועתיקים ואכמ"ל. וכנ"ל שבזה עסקה הודעתך ואילו לא באתי אלא לעורר את המחשבה לזה - שהוא הדיון האמיתי והנכון בעיניי - דייני].