הודעהעל ידי משולש » ד' יוני 19, 2019 6:14 pm
בספר משך חכמה לחוקר יוסף יואל ריבלין הוא מביא מקורות קדומים לפזמוני ר' יושעה.
וכך הוא כותב בספר שהוציא עליו "משך חכמה":
וכן נגש גם לפעולות, מתוך אמונה חזקה זו שקדמה גם לשטה וגם לתכנית, והיה אומר מתוך הבעה: ש"אין עלינו לעשות חשבונות רבים ולא למראה עינים לשפוט", או כנוסחו ב"הלבנון" תרל"ה כ' סיון, במאמרו ע"ד התפתחות הישוב מחוץ לחומה, "לא בחיל ולא בכח, כי אם ברוח ד' ורצונו כי עת לחננה". ראשית מעשהו היתה עוד בשנת תרט"ו, אז הוציא מכתב חוזר "כעת לחננה" (בגימטריא תרט"ו) כי בא בא מועד", בבאור על נחיצות הבנין, וסמוך לכתיבת חוזר זה בשנת תרי"ז יסד גם חברה בשם "בוני ירושלים". את החברה הזאת מזכיר הר"י ריבלין גם בזמן יותר מאוחר, במאמרו ע"ד הישוב מחוץ לחומה ב"הלבנון" תרל"ד גליון 21. בחוברת התכנית של החברה נמצא גם פזמון הר"י ריבלין, שבין יתר דבריו, נאמר: "בבנין ירושלים נחל כנאמך ובכל הארץ נעשה חיל כרצונך" (ראה להלן).פזמון מהר"י ריבלין, בשם "פרזות תשב ירושלם הבנויה".
נכתב בשנת תרט"ו "כעת לחננה" לפ"ק [בהיותו עוד בן ח"י שנה]. ונדפס בקונטרס "בוני-ירושלם" שהוציא בשנת תרי"ז [כנזכר לעיל], על הרעיון הנחיצות והחובה לבנין ירושלם עפ"י פסוקים מתנ"ך ומאמרי חז"ל.
בפזמון זה משתקפת תמונה מפליאה מחלומותיו ושאיפתו החזקה של הרי"ר מראשית "תקופת חלומו" משנת תרט"ו, עד שזכה "להניח אבן הפינה לאגודת נחלת-שבעה" כו', בשנת תרכ"ט, ושהיתה הכשרה ארוכה ומלאת הרפתקאות למעשיו הנמרצים והכבירים בבנין השכונות הראשונות.
הפזמון מלא גימטריות ורמזים, שהר"י ריבלין הצטיין בהם עד להפליא. [ראה מאמרי "ירושלם ופתח-תקוה" ב"בוסתנאי" שנת תרצ"ט גליון 40-39]. וכפי שהבאנו לעיל היה הרי"ר משתמש ברמזי גימטריות וכדומה מתוך פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל לשם הוכחה כי "שליחות משמים היא" להתחיל בבנין ירושלים.
כידוע היה הרי"ר מסתמך בכל מעשיו תמיד על רמזים כאלה ליצור יש מאין ועשה והצליח. עוד בילדותו היה ר' יוסף ידוע ל"ילד פלאים" בכשרון, מחשבה ומרץ יוצאים מהכלל. הרב ר' אלי' מרדכי אייזינשטיין הי"ו [מי שהיה מזכירו של הגר"ש סלאנט זצ"ל], מספר ששמע מפי חותנו הרה"ג ר' זלמן חיים ריבלין ז"ל, מנהל ת"ת עץ-חיים: "כשהיה ר' יוסף אחיו ילד בגיל י"ד שנה, ראה את אביו רא"ב ז"ל בחלום, למד אתו את כל מסכת מגילה, ומאז ראו בו הכל כשרונות עילואיים ומרץ כביר בלתי מצוי".
בפזמון זה חבויים גם רמזים שונים בקשר לעלית זקנו הגאון והנגיד רבי הלל ריבלין משקלאב זצ"ל וחבריו תלמידי הגר"א לאר"י, עם התנועה שחולל אז אביו הגאון רבי בנימין ריבלין משקלאב, תלמידו ושאר בשרו של הגר"א, במצוות הגר"א, ועל משאת נפשם לבנין ירושלם. הוא רבי בנימין שכתוב עליו: "על ידו נבנתה עיר שקלאב וחכמיה על תילה" [בהקדמת בני הגר"א לבאור הגר"א על שו"ע או"ח, בספר "עליות אליהו" ו"בקריה נאמנה"]. על רמזי ההיסטוריה, הגימטריות וכו' שבפזמון זה מרמז הר"י ריבלין בשורות: "ובטורי אלה אותותם ופרטיהם" כו', "גם שמי ושם אבותי כלולים". הרבה בטויים ופסקאות שבפזמון זה אנו מוצאים גם במאמריו של הרי"ר אחרי כן, ב"המגיד", "הלבנון", "המליץ", "הצפירה" ועוד, בקשר עם פעולותיו המעשיות בעצם זמן יסוד ועבודת בנין השכונות הראשונות מחוץ לעיר, ואלה הוסיפו לנו יתר באור ובהירות בכוונותיו בדברי הפזמון הזה. –
פרזות תשב ירושלם הבנויה.[i]
א. 'ישגיב כחך ד' שבתנו בקדש, 1)
תרחם ציון ד' שוכן ב'ציון. 2)
'ובנה את ירושלם עיר קדשך,
כי עת לחננה ישע 'ופדיון.
'סוד רצונך בעבדך נטעת, 3)
בעזרך 'אקימה וזה 'עולמי.
'פרזות תשב ירושלם הבנוי',
ואתה חומת אש, לה 'ולעמי. 4)
'בבנין ירושלם נָחל כנאמך
ובכל הארץ נעשה חיל כרצונך. 5)
'רבות, נעשה חיל ולא בחיל,
כי אם ברוח, רוח ממרומך.
'אך נָחל אנו במעשי ידינו,
חיש מהר תרחיב גבולנו. 6)
'בנה נבנה כי עת לבנות,
בונה ירושלם, בך בטחוננו.
________
ב. 'מחשבה טובה, הקדוש ב"ה, 7)
מצרפה למעשה ומקרבה לפעלה. 8)
"בעת לחננה", עת לעשות,
רוח קדש קוראת לנו ממעלה. 9)
'ראשית דבר, קרא באזניה,
קרא ודבר על "לב-ירושלם". 10)
"כי בא, בא מועד" ועת לבנות, 11)
הָחל לבנות "יהודא וירושלם". 12)
'תושבינו המעטים יקומו תחילה,
לפתוח בבנין חרביה וגדריה.
'ישמעו רחוקים ויבואו רבים, 13)
להמשיך אתנו בנינה והדוריה.
'ארצנו ברוכה "מבׂרכת השם", 14)
תלוי' ברצוננו ומעשי ידינו.
'רבים וכן שלמים מקצוי תבל,
בשמעם על בנין עיר קדשנו,
'ציון, ירושלם! יקרא זה לזה,
יעלו ויבואו, נבנה ונקום.
'ורצונו בכך, בֹנה ירושלם ד',
נדחי ישראל יכנס, וכן 'יקום. 15)
________
ג. אבותי כי בטחו ועלו לציון 16)
ב"סערת אליהו גאון ישראל". 17)
הכניסו לכתחילה עצמם בסכנה 18)
לכונן ולבנות משכנות ישראל.
בארצות החיים מהן תצא תורה
היתה משאלתם ומשאת נפשם.
ומקום הניחו לנו אבותינו
להתגדר כחפץ ד' ברוח קדשם.
כמצוות וברכת קדוש ישראל
לאבותי בני צור מחצבתו כלילנו. 19)
זכותם תסיענו במעשי ידינו
לבנות בית ישראל על נחלתנו.
________
ד. זהו רצון ד' ורוחו ממרומים
לא לנו עשות חשבונות רבים.
בחלומי ובהקיצי היא תשיחני
באותות פלאים, מוכיחים משמים.
הן כל זאת אצבע אלקים היא
כַדבר שחזיתי, "ד' שוכן בציון". 20)
באור ליום "חי-מנחם" א"ב. 21)
"בעת לחננה" היא תרט"ו 'ופדיון. 22)
ובטורי אלה, אותותם ופרטיהם,
אשר לא בכח בינתי הערכתים.
כי אם ברוח ויד השגחת עליון
גם שמי ושם אבותי כלולים.
________
ה. 'יאמרו אך דמיון וחלום הוא, 23)
ובשם בעל החלומות יקראוני.
'ואומרים במה נבנה מושב בתים
ובלי חומה ובריח, ולא ישמעוני.
'סלו המסלה, הַקריאה לנו היא
הִשמיענו וצופה לנו אדון עולם.
'פתחו לי פתח כחודו של מחט,
ואפתח לכם כפתחו של אולם.
'רוח היא באנוש ונשמת ש' תבין,
אין דבר עומד בפני רצון ורוח.
'בחזותי "אלמתי קמה וגם נצבה" 24)
האיש אשר בחר בו מטהו יפרח.
'רוח עוז בלב יושבי עירנו,
עוררה לעשות בפועל 'כפנו. 25)
'בטחון ועצמה בקנין נחלת ד'
ומי תכן עצת ד' 'יודיענו.
'לחצוב עמודיה ולבנות גדריה,
אך נירה אבן הראש 'והפינה.
'נבנה בתים ונטע כרמים,
כי הגיעה השעה, "העת לחננה". 26)
________
ו. 'רב לן שבת בחצרות בני נכר 27)
ידיהם בכל ואת שכרם מאמירים.
'בני שרה, בתוך בני הגר 28)
במחשך שוכנים ובחלאים נגועים.
"לב-עולמנו", קיומו ומרחבו 29)
במכון לשבתנו כי נכונן לנו,
'נאות דשא על הררי ירושלם,
במרחביה נוכח הר צבי קדשנו.
________
'יסודתה בידינו ורוחנו (א'י'א'ה') 30)
ב"רוח קדש" בעזר ד' וחסדיו. 31)
'ובשני עברי שעריה, ירושלם, 32)
תהי כעיר שחוברה לה יחדיו.
'סוכת שלום, סביבה חומת אש,
הוא ד' צורנו. ככתוב בזכריה.
'פועל ידינו ירצה ויצליח.
פרזות תשב ירושלם הבנויה. 33)
_____________________________________________
המרכאות שבאו ע"י מלים או בטויים שבפזמון כתובות בגוף המקור, וסימני המתגים שבאו ע"י ראשי מלים וחרוזים, רשמנו אנו לשם סימון הרמזים לפי הבאורים דלקמן:
1) ראשי התבות של ראשי החרוזים שבחלק א' הם: "יוסף ברא"ב" [בן ר' אברהם בנימין]. 2) המלים "ציון", "ופדיון", "עולמי", "ולעמי" שבסופי ארבעת החרוזים הראשונים, כל אחת בגימטרי' "יוסף". 3) "סוד רצונך בעבדך נטעת", בזה מובלטת אמונתו החזקה שהוטל עליו להוציא לפועל את הרעיון הנשגב הזה. [ראה לעיל במאמרי [סימן ג']. אמונה זו ממלאה כמה חרוזים גם הלאה, ולא יחיד במשפחתו היה רבי יוסף ז"ל, בהגיגיו אלה עד לכדי רגשות מיסטיים. סח לו לאבא ר' ראובן ז"ל, הרב הגאון ר' חיים ראצינר ז"ל, הרב דהלאווצי ברייסין, תלמידו של הגאון רבי יצחק אייזיק ריבלין רב בטאלאצין [ע"י שקלאב], שהיה – רי"א – מהלך ברחובות העירה אטוף בטלית מצויצת ומטיף על הגאולה וביאת המשיח, והגיע עד כדי כך שמרוב הגיגו במשיח נדמה לו שהוא "שלוחא דמשיחא". 4) "ואתה חומת אש לה", היינו: לירושלם [ככתוב בזכריה ב']. "ולעמי" כנאמר "וד' סביב לעמו". 5) כנוסח האמור בתפלה "כנאמך בנה ירושלם ד'", "ובכל הארץ" כנאמר "ועשה חיל באפרתה". 6) "אך נחל אנו במעשי ידינו" שטתו זו של הרי"ר היתה, כידוע, לא רק ברעיון אלא גם בכל מעשיו, בדרך זו יסד חברות ובנה שכונות, וכך היה אומר לכל אחד שהשפיע עליו להיות חבר בבנין בית: "אתה תתן המג'ידי הראשונה להגזבר, ובקרב הימים תהי' אי"ה בעל-בית, אל תשאל קושיות, כך רצון ד' בבנין ירושלם", וכך נתגשמה שטתו, ובדרך זו בנה את שתים עשרה השכונות הראשונות. 7) הר"ת שבראשי החרוזים של חלק ב' הם: "מברכת ד' ארצו" [כנוסח הכתוב בברכת יוסף]. 8) "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ומקרבה לפעלה", כלומר הוא מסייע בידי החושב אותה להוציאה לפועל. 9) "קוראת לנו ממעלה". יש להעיר שגם בפנקסי היסוד של ועד שכונת מאה-שערים כתוב על הרי"ר ברוח זו: "הר' יוסף בהר"ר אברהם בנימין" כו', "הזוכה לזאת שנתעורר לו מלמעלה המחשבה הנוראה לבנות חורבות ירושלם" כו'. 10) "לב-ירושלם", שנכתב במרכאות, בגימטרי' "יוסף בן אברהם בנימין". 11) "כי בא בא מועד" בגימטרי' "יוסף". 12) "יהודא וירושלם", שנכתב במרכאות, בגימט' "יוסף בן אברהם בנימין". 13) "ישמעו רחוקים ויבואו", גם נבואתו זו נתקימה, כידוע, שתיכף עם התחלת בנין השכונות הראשונות בירושלם התחילה עליה מתמדת גדולה לאר"י. 14) "מברכת השם", שנכתב במרכאות, לא נתברר לנו כוונת הרמז לזה. 15) "ורצונו בכך בונה ירושלם ד', לפי הדעה בחז"ל שהתחלת בנין ירושלם תהיה לפני קבוץ גליות. "יקום" בגימט' "יוסף". 16) "אבותי כי בטחו ועלו לציון", הכוונה לזקנו הג"ר הלל ריבלין ז"ל משקלאב, מתלמידי הגר"א ובניו, שעלו לאר"י לפני מאה ושלשים שנה. 17) "בסערת אליהו גאון ישראל". הכוונה להגאון מווילנא, שעורר את תלמידיו לעלות לאר"י. 18) "הכניסו לכתחילה עצמם בסכנה", בנוסח זה מדגיש הרי"ר בכמה מקומות במאמריו על עלית הפרושים שבראשות תלמידי הגר"א. 19) "לאבותי בני צור מחצבתו", הם רבי בנימין ריבלין ובנו רבי הלל, שהיו שאריו של הגר"א, מ"צור מחצבתו" הגאונים רבי משה קרמר ורבי משה רבקש ז"ל בעל "באר-הגולה". 20) הכוונה ל"חלומו" הידוע, "ד' שוכן בציון" [ראה לעיל מאמרי סימן ג']. 21) "ח"י מנחם" בגימט' "יוסף", א"ב, ר"ת שם אביו. 22) "בעת לחננה" שנת תרט"ו לפ"ק. וביחד "אב" [שם החודש] "בעת לחננה" [מספר השנה] בגימט' "יוסף בן אברהם בנימין". 23) האותיות שבראשי החרוזים של חלק זה הם: "יוסף" "רבלן". 24) "אלמתי קמה וגם נצבה", לא מצאנו רמז למרכאות של המלים האלה. 25) המלים "כפנו" "יודיענו" "והפינה" שבסופי החרוזים האלה כל אחת בגימט' "יוסף". 26) "העת לחננה" בגימט' "יוסף בן אברהם בנימין". 27) הכוונה לבעלי החצרות הנכרים שהיו משכירים דירות ליהודים. 28) "בני שרה בתוך בני הגר", אף שבימים ההם היו, בדרך כלל, היהודים והערבים חיים בידידות, אבל היו סובלים בכמה מובנים ומהתדבקות במחלות שונות שהיו מצויות אז בין הערבים. 29) "לב עולמנו", הכוונה על ירושלם, שנקראת "לב העולם" בזוהר פרשת שלח דף קס"א, כלומר "שקיומו ומרחבו" של הישוב בירושלם תלוי אך במכון לשבתנו כי נכונן לנו". 30) ר"ת בלתי מובן. 31) "רוח קדש" בגימט' "יוסף בן אברהם בנימין". 32) "ובשני עברי שעריה ירושלם", היינו לפנים השערים בעיר העתיקה, ומחוץ לשערים, הישוב שיבנה מחוץ לחומה "תהי כעיר שחוברה לה יחדיו". 33) האותיות שבראשי החרוזים של חלק זה הם: "יוסף רבלן".
ברור, כי זולת הרמזים האמורים, כוון הרי"ר לעוד כמה וכמה רמזים וגמטריאות, אשר לא עלה בידינו לגלות מצפונם.
בקונטרס הנזכר באו עם הפזמון פסוקים מפרקי תהלים וקטעים מפיוטים ו"סליחות" שונים, וצרופי אותיות ומלים סתומים.
הרי"ר היה נוהג גם להקדים תפלה מיוחדה להצלחת כל פעולה. הג"ר חיים מאן הי"ו, מספר: שהיה רואה בעיניו "כשרבי יוסף ריבלין ז"ל היה צריך ללכת לבית הממשלה לישועת הכלל, היה קם באשמרת הבקר וגומר את התהלים ברגשי קדש, ויהי תמיד מצליח בסייעתא דשמיא".
נערך לאחרונה על ידי
משולש ב ד' יוני 19, 2019 7:16 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.