עתניאל בן קנז כתב:ישא ברכה כתב:לא ראיתי שהם כופים את דעתם על אחרים. היחיד שאני רואה אותו מאלץ אחרים להתנהג כהנהגות החזו"א הוא רבינו חיים קנייבסקי. נכון שהם מקימים גופים ליישם את מה שהם מאמינים בו, אבל כפיה לא מצאתי.
האם לדעתך האיומים שהיו על ה'פסקי תשובות' שהעיז להציג את הכרעת שאלת 'קו התאריך', ששאר הרבנים לא השתוו לדעת החזו"א, עד שנאלץ להוציא חוברת 'תקונים' לקיים את דעת החזו"א. הם לא בגדר 'כפיה'???
כמו"כ ידוע לי בעירי (אשדוד), על רבנים ש'הכריחו' רבנים אחרים שלא לאשר פירות נכרים בשביעית - אם לא נהגו בהם כדעת החזו"א. (לדעתם 'אשדוד' נתייסדה על ידי 'יוצאי בני ברק', ועל כן מנהג המקום חייב להיות כמנהג 'בני-ברק'. בהנחה סמויה, שבבני ברק פשיטא שכל התושבים חייבים לנהוג כדעת החזו"א).
סתם דוגמאות שעלו בדעתי מן השנים האחרונות, אני מניח ששאר החברים יוכלו להוסיף דוגמאות כהנה וכהנה.
אני כתבתי לאור מה שידוע לי, אינני שייך לחוג, אבל אני טיפוס שאוהב להשקיף מבחוץ על כל מיני חוגים ועדות בעם ישראל, והם יחסית הרשימו אותי.
הסיפורים שכתבת אם אכן זו מגמה קיימת, מצביעים על משהו. אבל צריך לדעת את הסיפורים בצורה מליאה, טרם חריצת משפט.
מה היו האיומים על הפסקי תשובות אם היה מציג את הדעה העיקרית בקו התאריך כמו שאר החכמים ולא כמו החזו"א, מה יש להם בארנסל? הרי מדובר בת"ח חסידי שאני משער שלא נבהל מהם (כמו שהוא לא מסתיר לאורך כל הספר את העובדה שהוא יהודי שנאמן לדרך החסידות), אלא אם כן הוא רצה שהספר יהיה מקובל על כל החוגים והעדות, כולל הציבור הליטאי שמושפע עמוקות מתורת החזו"א ותלמידיו.
כנ"ל באשדוד, מה הם עשו, על מי הם איימו על בד"ץ רבני הקריות? לא נראה לי שיש ל3% ליטאים שיש שם, זכות דיבור. אני יודע שבירושלים הם מארגנים לעצמם פירות שאינם יבול נכרי, אבל לא ראיתי כפייה. אם הם הודיעו שאם ההכשר יתן הכשר כשרות ליבול נכרי, הם פורשים, זו זכותם המליאה, כפי שכתבתי אכן יחסם שהחזו"א הוא גדול האחרונים על כל המשתמע מכך, (בשיחות סגורות הם דנים אם הוא כהראשונים).
ושוב, בהחלט יש מה לדון על כמה נקודות בדרכם. אבל הצגתם כאינשי דלא מעלי, שאין להם בעולמם אלא חומרות החזו"א, והם כופים על הציבור את עמדותיהם, לא ראיתי.