דוק וחלד כתב: אומרים פיוטים בתוך התפילה בימים נוראים.
דוק וחלד כתב:לעניינו העיקרי של האשכול
מישהו יודע למה חלק ממנהגי הישיבה הוא לפי 'הגאון' - סיום עלינו לשבח, קידוש לבנה בג', שבחך בקמץ הבית ולא בחיריק השין וכו' וכו' - וחלק לא - יש קוה אל השם בשחרית, אומרים ויתהלל בקדיש, אומרים פיוטים בתוך התפילה בימים נוראים.
ובכלל מנהגים שהם כמו 'הגאון חלקית "לדוד ה' אורי וישעי" רק בשחרית מה זה? סדר שמחת בית השואבה, אם אינני טועה כתוב בסדר הגבאי "קוראים מהסדר שתיקן 'הגאון' לערך שני פרקים" וכך עושים בפועל.
מי בדיוק החליט את הסלקציה הזו איזה מנהגים כן ואיזה לא?
שמעתי גם פעם (אם כי זה לא מוסמך) שעד איזור תשנ"ז לא אמרו בישיבה ברוך הוא וברוך שמו בחזרת הש"ץ ובאותה התקופה היה מלחמה על זה ומאז השתנה ייתכן כי באמת היו עוד מנהגים שנעקרו עם השנים.
לענין כתב:
המנהג הוא דבר דינמי, בכל העולם כולו, וגם בישיבה. אף אחד לא ישב על המדוכה עם סרגל לקבוע מה אומרים ומה לא, אבל באופן טבעי זה קורה שאחרי תקיעת שופר של שחרית פוצחים בלדוד. עובדה.
בברכה המשולשת כתב:דוק וחלד כתב: אומרים פיוטים בתוך התפילה בימים נוראים.
זה דווקא כן כדעת אדוננו הגר"א
דוק וחלד כתב:בברכה המשולשת כתב:דוק וחלד כתב: אומרים פיוטים בתוך התפילה בימים נוראים.
זה דווקא כן כדעת אדוננו הגר"א
כמדומני שבזילברמן לא אומרים אלא מתכנסים שוב אחרי הסעודה לאמירת פיוטים. תקנו אותי אם אני טועה.
בברכה המשולשת כתב:דוק וחלד כתב:בברכה המשולשת כתב:דוק וחלד כתב: אומרים פיוטים בתוך התפילה בימים נוראים.
זה דווקא כן כדעת אדוננו הגר"א
כמדומני שבזילברמן לא אומרים אלא מתכנסים שוב אחרי הסעודה לאמירת פיוטים. תקנו אותי אם אני טועה.
למיטב ידיעתי זה מה שהם עושים (כך שמעתי גם אני ונכב"ב), אבל זה לא כהנהגת אדוננו הגר"א.
שומע ומשמיע כתב:בקשר ל'לדוד ה' שמועה שמעתי שר' יחזקאל סרנא אמר שא"א שהתפילה של אלול תיראה כמו כל תפילה, ולכן הנהיג שיגידו בשחרית.
אוהב עמו כתב:שומע ומשמיע כתב:בקשר ל'לדוד ה' שמועה שמעתי שר' יחזקאל סרנא אמר שא"א שהתפילה של אלול תיראה כמו כל תפילה, ולכן הנהיג שיגידו בשחרית.
אני שמעתי את השמועה שר' חצקל טען שא"א אחרי תק"ש ללכת לאכול א. בוקר, ולכן תקנו לדוד בשחרית.
נוטר הכרמים כתב:ואם ב'קידוש' ובהבדלים עסקינן, אז הנה תיאור מוחשי תדירי. מגישים קוגעל. החברונרעס' קמים מלא קומתם לעזור בחלוקת המגשים, יכולים גם להוריד את הטלית אפילו, ולדאוג לכמה מן המכובדים שישבו, ולילדים המצטופפים למנה. ואילו הפוניבז'ער המכוער ישב מרוכז כולו בעצמו, ימצא איזה הערה בשעה"צ להרצות בקול באזני כל השולחן, ובהגיע הקוגעל יתכווץ אל מקומו בטח שמא חלילה יזוב עליו טיפת שומן.
מי שרוצה לטעום בעצמו מן החויה, יחכה ל'שבת נחמו' או לשבת חגיגית מרובת שמחות אחרת, יתארח בבני ברק המזיעה המרוקנת מיושביה, לאחר שישבע דיו מן ה'שלום עליכם' ומן הקוגעל ומכל האוירה המדהימה והמלבבת ב'יוצאי חברון' רח' מהרש"ל 4, יחפש את מזלו ב'אהל תמר' שברח' יונה הנביא.
שאם יזכה יבחין... ויבחין גם אם לא יזכה.
ב'אהל תמר' הגבאי כבר מכריז שני עשורים על 'שלום זכרעס'' אחרי התפילה, וכל פעם מחדש חצי המתפללים שואלים מי זה, ופונים לדרכם.
על כאלו 'חברים' בודאי לא נתכוין הרמב"ם שחברתם נעימה. ואח"כ מתפלאים על המחלוקת.
שומע ומשמיע כתב:בקשר ל'לדוד ה' שמועה שמעתי שר' יחזקאל סרנא אמר שא"א שהתפילה של אלול תיראה כמו כל תפילה, ולכן הנהיג שיגידו בשחרית.
דוק וחלד כתב:מסורת זו של "אימי אפתה" אינה כ"כ ותיקה משהו מאיזור תשס"ה בערך.
ע"י הגבאי אליהו ריז'י.
דוק וחלד כתב:שמעתי שמועה דומה מיהודי מבוגר שלמד בישיבה לפני שנים רבות, כי כשהגיע לישיבה לא שרו כלל בהלל ור' יחזקאל טען שאי אפשר שתפילה של ראש חודש תראה כמו כל תפילה. ע"כ הורה לר' הירש לנגן משהו לפני הודו (באותה תקופה ר' הירש ניגש כל ראש חודש). ר' הירש התנגד ולבסוף כשהגיע להודו שתק ור' יחזקאל התחיל ניגון. (הניגון המפורסם יותר שנעשה ברוב הפעמים הוא הניגון)
דוק וחלד כתב:אז כמדומני שזה התחיל. אני שמעתי זאת מיהודי בשם דוד דויטש מבני ברק שהיה בישיבה לפני 40 /50 שנה בערך.דוק וחלד כתב:שמעתי שמועה דומה מיהודי מבוגר שלמד בישיבה לפני שנים רבות, כי כשהגיע לישיבה לא שרו כלל בהלל ור' יחזקאל טען שאי אפשר שתפילה של ראש חודש תראה כמו כל תפילה. ע"כ הורה לר' הירש לנגן משהו לפני הודו (באותה תקופה ר' הירש ניגש כל ראש חודש). ר' הירש התנגד ולבסוף כשהגיע להודו שתק ור' יחזקאל התחיל ניגון. (הניגון המפורסם יותר שנעשה ברוב הפעמים הוא הניגון)
יוסף בניהו כתב:בעיתון בקהילה של החג הרב יעקב ב. פרידמן כתב מאמר נפלא
על השווה והשונה בישבות חברון ופונוביז
וכדרכו כותב באומנות נפלאה שגם מי שלא למד בשני הישיבות הנ"ל מצליח להבין את הרוח בישיבה
גביר כתב:האם העובדה שישיבה זו היא ישיבה ותיקה הקיימת ברציפות כבר למעלה ממאה שנה מתבטאת גם באוצה"ס? האם במשך השנים הרבות הצטבר בו מצאי גדול במיוחד? האם התפתחה שיטת מיון ייחודית? האם ישנם בו ספרים מתקופות קודמות הנחשבים כיום לנדירים [לא דפוסי וילנא וורשה שמלפני השואה, המצויים הרבה, אלא דברים שבאמת קשה למצוא, אם מחמת הדפוס הנדיר או משום חתימות והערות בכת"י שישנן בהם], ואם ישנם, האם הם שמורים במקום מיוחד?
מחשב מסלול כתב:הרב מוצפי השיב: "... זה לא יהודי לבחור שידוך לפי איך שהיא נראית, וכך יוצאים ילדים חצופים".
שש ושמח כתב:לגבי תמונות, ודאי שלהראות לבחור תמונה אין בעיה ולא גרע מהפגישה עצמה...
שש ושמח כתב:מחשב מסלול כתב:הרב מוצפי השיב: "... זה לא יהודי לבחור שידוך לפי איך שהיא נראית, וכך יוצאים ילדים חצופים".
שטויות.
[לגבי תמונות, ודאי שלהראות לבחור תמונה אין בעיה ולא גרע מהפגישה עצמה [וכמדומני שבד"כ התמונה היא בעיקר לאמו וכדו'], אבל להשאיר לו תמונה לאוסף... זה כבר לא לענין]
איש גבעות כתב:שש ושמח כתב:מחשב מסלול כתב:הרב מוצפי השיב: "... זה לא יהודי לבחור שידוך לפי איך שהיא נראית, וכך יוצאים ילדים חצופים".
שטויות.
אפשר להתבטא קצת יותר בעדינות?
בכל זאת מדובר בתלמיד חכם גדול.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 294 אורחים