נוטר הכרמים כתב:ראשית, אגיב בכמה מילים לליטוואק ההונגרי.
הן אמנם זה נכון שישנם ב' גישות בדרך ההתמודדות מול מרשיעי ברית ופורצי גדר בחומת הדת, אם ע"י 'עשה טוב' - התייסדות והתבססות במוסדות תורה ויראה בבחינת 'לך עמי בא בחדריך', או ע"י 'סור מרע' - מלחמה בחרב ובחנית במתפרצים. הגישה הראשונה מיוחסת יותר ל'ליטוואק'. הגישה השניה היתה מקובלת בהונגריה.
כיום, המלחמה בארץ הקודש נטושה על עצם ההתבדלות, הן מבחינה רעיונית - השפעות מבחוץ על המושגים; השאיפות, וכל השיג והשיח, והן מבחינה מציאותית - התערבות חילונית מימסדית בתוך הנעשה בציבור החרדי; במוסדות החינוך, בנושא הגיוס לצה"ל; שילוב חרדים בתעסוקה וכו'. בכגון דא אין מדובר על מלחמה לשם מלחמה - להלחם בפושעי ישראל וברשעי הערב רב, אלא מלחמה לצורך התגוננות ושמירה על הקיים וה'יש' הגדול עליו עמלו במשך שנות דור רבותינו מצוקי ארץ זי"ע.
כדאי מאוד שתעשה את ההבחנה הזאת טרם אתה מביא ציטוטים ורעיונות שונים, זאת מעבר לגיחוך שבציטוט מהגרי"ד ז"ל מבוסטון, שכב' במקומו מונח, אבל יש מגדולי ישראל שמאשימים אותו בחלק גדול מהקלקול בארה"ב, ואכמ"ל.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:ראיתי עכשיו בספר מפניני הרב להרי"ד סאלאבייציק שביאר הפסוק 'הפוצה את דוד עבדו מחרב הרעה' דמיירי בעת מלחמת ישראל עם שונאיהם. אמנם אין הכוונה שמציל מחרב האויב, אלא שמציל אותם שלא תהיה חרבם לרעה, שעל אף שמוכרחים ללחום נגד האויב, שלא ייהפכו ללוחמים תמידים ולא יהיה המלחמה מנת חייהם, רק דבר שיש לשלוף לעת הצורך (וידוע מה שאומרים העולם בענין 'ויקח רמח בידו'). והפנה את הדברים כלפי תלמידי הסדר ההולכים ללחום. והוסיף שע"כ אומרים מזמור זו בעת צאת השבת, שכשהאדם יוצא ממצבו הרוחני של שבת למצב של עסקים גשמיים חוץ לביהמ"ד, הרי הוא מתפלל שלא ייהפך לאיש הרחוב.
אם לפעמים יש ללחום עבור הדת, גישה זו שהמלחמה היא יסוד היהדות והתרבות, דברים שאצל אחינו החסידים האדוקים של בית בעלזא וסיגוט הוא חלק מרכזי של החינוך, הוא דבר זר ורחוק מן התורה ומן המסורה שלנו. וכאשר אנו דנים על הגישה לבן גוריון, דברים שאין להם שום משמעת כלל, אינו נוגע אלא למי שרוצה להציב את חייו על דברים כאלו, מי שמסתובב כל היום עם רמח בידו.
ונתן לך רחמים ורחמך. כוונת מאמר זה כאן, לפי שצוה על עיר הנדחת שיהרגו כל העיר לפי חרב, ואפילו בהמתם מעשה הזה יוליד טבע האכזריות בלב האדם, כמו שספרו לנו הישמעאלים כת הרוצחים במאמר המלך כי יש להם חשק גדול בשעה שהורגים אדם, ונכרתה מהם שורש הרחמים והיו לאכזר, והבחינה עצמה תהיה נשרשת ברוצחי עיר הנדחת, לזה אמר להם הבטחה שיתן להם ה' רחמים, הגם שהטבע יוליד בהם האכזריות, מקור הרחמים ישפיע בהם כח הרחמים מחדש, לבטל כח האכזריות שנולד בהם מכח המעשה.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:ראיתי עכשיו בספר מפניני הרב להרי"ד סאלאבייציק שביאר הפסוק 'הפוצה את דוד עבדו מחרב הרעה' דמיירי בעת מלחמת ישראל עם שונאיהם. אמנם אין הכוונה שמציל מחרב האויב, אלא שמציל אותם שלא תהיה חרבם לרעה, שעל אף שמוכרחים ללחום נגד האויב, שלא ייהפכו ללוחמים תמידים ולא יהיה המלחמה מנת חייהם, רק דבר שיש לשלוף לעת הצורך (וידוע מה שאומרים העולם בענין 'ויקח רמח בידו'). והפנה את הדברים כלפי תלמידי הסדר ההולכים ללחום. והוסיף שע"כ אומרים מזמור זו בעת צאת השבת, שכשהאדם יוצא ממצבו הרוחני של שבת למצב של עסקים גשמיים חוץ לביהמ"ד, הרי הוא מתפלל שלא ייהפך לאיש הרחוב.
אם לפעמים יש ללחום עבור הדת, גישה זו שהמלחמה היא יסוד היהדות והתרבות, דברים שאצל אחינו החסידים האדוקים של בית בעלזא וסיגוט הוא חלק מרכזי של החינוך, הוא דבר זר ורחוק מן התורה ומן המסורה שלנו. וכאשר אנו דנים על הגישה לבן גוריון, דברים שאין להם שום משמעת כלל, אינו נוגע אלא למי שרוצה להציב את חייו על דברים כאלו, מי שמסתובב כל היום עם רמח בידו.
שיר ורננים כתב:דברי הגר"א גרודז'ינסקי זצ"ל הי"ד הלא המה כתובים עלי ספר תורת אברהם עמ' 200.
בנוסף לכך! הגרי"א שליט"א ציין לא' מבני משפחתו שמקורו מדברי "התניא". אברר היום בל"נ עד מקום שידי מגעת היכן.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:איני יודע איך שייך להכניס החת"ס לזה. החת"ס לא עשה מזה דרך החיים, במקרה חירום התבטא שהיה מן הראוי להיפרד מעוקרי הדת, הגם אשר מעולם לא נהג בזה למעשה. אדרבא, בתשובותיו נזהר מאד בדבריו לדבר אך ורק על הנושאים, לא על האנשים, ללא ביטויים חריפים יתרים כ"א יסודות הלכתיות מוצקות.
אם אינכם מכירים את האימרות לבית סיגוט ובעלזא, אצטט לכם. אמר הקדויו"ט "מן הראוי לעשות עוד טיילונג כל עשר שנים. להפרד עוד פעם בתוך הקהלה ולהקים קהלה לגדנ"ע (מענין שנכדיו לחמו כ"כ על ממשיכי דרכו של 'בני יואל') . בבעלזא גרסו "כל קהלה צריכה להפרד. אם אין שם רפורמים, יש להביא לשם רפורמים בכדי להפרד" (נשכח לרגע מזה שקהלת בעלזא במונקאטש היתה רשומה ברשימת הניאולוגים)
גישה זאת מנוגדת להרבה דברים, והרי"ד מבוסטון ביטא את הדברים עפ"י דרכו
וסיפר ר' סענדער דייטש ז"ל, שסיפר אז לרבינו הגה"ק זיע"א שכל העיתונים מוחים כנגד דבריו וכו' מה דעתו על כן.
וסיפר לו משל, שהיה פעם חצר של אדמו"ר באיזה עיירה. והיה להם שם משמש אחד שייגעץ שקראו אותו יאטשעק, ושימש שם כשבת גוי ושאר מיני שימושים.
והיאטשעק הנ"ל התגדל בין החסידים רבות בשנים מקטנותו ממש. והיה מכיר כל דיני ומנהגי ישראל, ומכיר את כל הרבנים והחסידים, ומדבר בשפת היהודים, וג"כ היה לובש כמלבושיהם מאשר נתנו לו.
ויום אחד נתהווה איזה ריחוק בינו לבין היהודים, ועזב את השמשות שם ונהיה משמש אצל איזה גוי. וכיוון שחזר אצל הגויים, הזכירוהו חביריו את מנהגי הגויים, והתחיל מתקרב ליראתם וכו'.
ופעם אחד ראה פתי ובער אחד מהחסידים איך שהוא נכנס ביום זונטיג לקלויסטע"ר (כנסיה) דשם. ומיד רץ בבהלה להרבי ואמר לו "יאטשעק האט געשמאדט"... [-"יאטשעק השתמד"]... ודפח"ח
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:איני יודע איך שייך להכניס החת"ס לזה. החת"ס לא עשה מזה דרך החיים, במקרה חירום התבטא שהיה מן הראוי להיפרד מעוקרי הדת, הגם אשר מעולם לא נהג בזה למעשה. אדרבא, בתשובותיו נזהר מאד בדבריו לדבר אך ורק על הנושאים, לא על האנשים, ללא ביטויים חריפים יתרים כ"א יסודות הלכתיות מוצקות.
אם אינכם מכירים את האימרות לבית סיגוט ובעלזא, אצטט לכם. אמר הקדויו"ט "מן הראוי לעשות עוד טיילונג כל עשר שנים. להפרד עוד פעם בתוך הקהלה ולהקים קהלה לגדנ"ע (מענין שנכדיו לחמו כ"כ על ממשיכי דרכו של 'בני יואל') . בבעלזא גרסו "כל קהלה צריכה להפרד. אם אין שם רפורמים, יש להביא לשם רפורמים בכדי להפרד" (נשכח לרגע מזה שקהלת בעלזא במונקאטש היתה רשומה ברשימת הניאולוגים)
גישה זאת מנוגדת להרבה דברים, והרי"ד מבוסטון ביטא את הדברים עפ"י דרכו
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:איני יודע איך שייך להכניס החת"ס לזה. החת"ס לא עשה מזה דרך החיים, במקרה חירום התבטא שהיה מן הראוי להיפרד מעוקרי הדת, הגם אשר מעולם לא נהג בזה למעשה. אדרבא, בתשובותיו נזהר מאד בדבריו לדבר אך ורק על הנושאים, לא על האנשים, ללא ביטויים חריפים יתרים כ"א יסודות הלכתיות מוצקות.
אם אינכם מכירים את האימרות לבית סיגוט ובעלזא, אצטט לכם. אמר הקדויו"ט "מן הראוי לעשות עוד טיילונג כל עשר שנים. להפרד עוד פעם בתוך הקהלה ולהקים קהלה לגדנ"ע (מענין שנכדיו לחמו כ"כ על ממשיכי דרכו של 'בני יואל') . בבעלזא גרסו "כל קהלה צריכה להפרד. אם אין שם רפורמים, יש להביא לשם רפורמים בכדי להפרד" (נשכח לרגע מזה שקהלת בעלזא במונקאטש היתה רשומה ברשימת הניאולוגים)
גישה זאת מנוגדת להרבה דברים, והרי"ד מבוסטון ביטא את הדברים עפ"י דרכו
שומע ומשמיע כתב:נקודה אחרת.
כולם כאן מניחים שאותו צורר ימש"ו הוא רק 'הורגו'. והלא הוא עקר במעשיו את האמונה מרבבות אלפי ישראל. הן מצד מה שהיה נראה להם חלילה שעזב ה' את הארץ [כמובן שאין זה מצדיק], והן מצד שהשמיד את כל המסגרת הקהילתית והדתית שהייתה להם לפני החורבן. וכן השכיח מהרבה אנשים את המצוות בכמה שנים שהיו בהולים על נפשם, וכבר לא חזרו לצור מחצבתם אחרי המלחמה. ומלבד שהוא 'החטיא' את כלל ישראל, ששחט ושרף גדולי תורה ויושבי בתי מדרשות ומיעט את שיעור קומתה של כנסת ישראל. ובוודאי שזו הייתה כוונתו גם, שהיה אכול שנאה לכל התרבות היהודית כולל הדת שלהם.
זה נשמע לי כמו לומר שטיטוס שחיק טמיא הוא הורגו ולא מחטיאו. ועל כגון דא אמרו חז"ל כיוון שגלו ישראל אין לך ביטול תורה גדול מזה.
חיים ושלו' כתב:שומע ומשמיע כתב:נקודה אחרת.
כולם כאן מניחים שאותו צורר ימש"ו הוא רק 'הורגו'. והלא הוא עקר במעשיו את האמונה מרבבות אלפי ישראל. הן מצד מה שהיה נראה להם חלילה שעזב ה' את הארץ [כמובן שאין זה מצדיק], והן מצד שהשמיד את כל המסגרת הקהילתית והדתית שהייתה להם לפני החורבן. וכן השכיח מהרבה אנשים את המצוות בכמה שנים שהיו בהולים על נפשם, וכבר לא חזרו לצור מחצבתם אחרי המלחמה. ומלבד שהוא 'החטיא' את כלל ישראל, ששחט ושרף גדולי תורה ויושבי בתי מדרשות ומיעט את שיעור קומתה של כנסת ישראל. ובוודאי שזו הייתה כוונתו גם, שהיה אכול שנאה לכל התרבות היהודית כולל הדת שלהם.
זה נשמע לי כמו לומר שטיטוס שחיק טמיא הוא הורגו ולא מחטיאו. ועל כגון דא אמרו חז"ל כיוון שגלו ישראל אין לך ביטול תורה גדול מזה.
ולא נשכח שידו של ב"ג מלאו דמים כפשוטו של הרבה יהודים, לא נשכח את הפעולות הכבירות שב"ג שר"י ורעיו לא רצו לעשות להציל אבותינו שהיו נתונים להריגה ולמשסה ולבוזזים בארצותיהם על ידי הנאצים הגרמנים ימש"ו, והיה כמה דרכי הצלה והציונים שר"י לא רצו לשתף פעולה עם זה, ויש אומרים שגם הפריעו...
לייטנר כתב:חיים ושלו' כתב:שומע ומשמיע כתב:נקודה אחרת.
כולם כאן מניחים שאותו צורר ימש"ו הוא רק 'הורגו'. והלא הוא עקר במעשיו את האמונה מרבבות אלפי ישראל. הן מצד מה שהיה נראה להם חלילה שעזב ה' את הארץ [כמובן שאין זה מצדיק], והן מצד שהשמיד את כל המסגרת הקהילתית והדתית שהייתה להם לפני החורבן. וכן השכיח מהרבה אנשים את המצוות בכמה שנים שהיו בהולים על נפשם, וכבר לא חזרו לצור מחצבתם אחרי המלחמה. ומלבד שהוא 'החטיא' את כלל ישראל, ששחט ושרף גדולי תורה ויושבי בתי מדרשות ומיעט את שיעור קומתה של כנסת ישראל. ובוודאי שזו הייתה כוונתו גם, שהיה אכול שנאה לכל התרבות היהודית כולל הדת שלהם.
זה נשמע לי כמו לומר שטיטוס שחיק טמיא הוא הורגו ולא מחטיאו. ועל כגון דא אמרו חז"ל כיוון שגלו ישראל אין לך ביטול תורה גדול מזה.
ולא נשכח שידו של ב"ג מלאו דמים כפשוטו של הרבה יהודים, לא נשכח את הפעולות הכבירות שב"ג שר"י ורעיו לא רצו לעשות להציל אבותינו שהיו נתונים להריגה ולמשסה ולבוזזים בארצותיהם על ידי הנאצים הגרמנים ימש"ו, והיה כמה דרכי הצלה והציונים שר"י לא רצו לשתף פעולה עם זה, ויש אומרים שגם הפריעו...
חוק גודווין יהיה בעוכריך (וזה בלי להזכיר דמויות רבניות ואכמ"ל ד"ל)
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מי שילמד את תשובותיהם ואגרותיהם של תלמידי החת"ס יווכח שאכן נלחמו מלחמות ה' נגד הרפורמים, אמנם מעולם לא היה באופן של מתי יבא לידי ואקיימנה. רוב המלחמות היו בענין הקאנצעליי ולא ישירות נגד הריפורמים ולא היו באופן לכתחילה.
את סאטמאר אני מכיר מקרוב, הן מהמאמרים של אנשי ההשקפה שלהם ב'דער איד', הן מהיכרות אישית. אין לזה ולתלמידי החת"ס ולא כלום.
שבילי דנהרדעא כתב:לייטנר כתב:חיים ושלו' כתב:ולא נשכח שידו של ב"ג מלאו דמים כפשוטו של הרבה יהודים, לא נשכח את הפעולות הכבירות שב"ג שר"י ורעיו לא רצו לעשות להציל אבותינו שהיו נתונים להריגה ולמשסה ולבוזזים בארצותיהם על ידי הנאצים הגרמנים ימש"ו, והיה כמה דרכי הצלה והציונים שר"י לא רצו לשתף פעולה עם זה, ויש אומרים שגם הפריעו...
חוק גודווין יהיה בעוכריך (וזה בלי להזכיר דמויות רבניות ואכמ"ל ד"ל)
???
חוק גודווין (ידוע גם כחוק גודווין להקבלות נאציות) הוא חוק הומוריסטי בתרבות האינטרנט, הקובע כי: "ככל שדיון מקוון מתארך, ההסתברות שתתקיים הקבלה הקשורה לנאצים או להיטלר מתקרבת לאחת (ודאות מוחלטת)" (מייק גודווין ב-1990).
שכלול של החוק, שהתקבל כמסורת בקבוצות דיון, בפורומים ובאתרים אחרים המאפשרים דיון או פורום מקוון, קובע כי בכל פעם שהקבלה כזו מתרחשת, הדיון מסתיים, וכל מי שהזכיר את הנאצים הפסיד אוטומטית בדיון שהתרחש. כפי שניתן להבין מניסוחו במקור, החוק אינו פוסל הקבלות ואזכורים לנאציזם, ורק קובע את ההסתברות להתרחשותם.
פרנקל תאומים כתב:ר' חיים ושלום,
על פניו, לא ידוע על קשר בין ב"ג לפשעים ולמחדלים המוסריים המזעזעים, של מנהיגי הציונות בתקופת השואה (אחד מאלה שה"קשר-רשעים" שלו לענין ידוע, זהו גרינבוים שהוזכר כבר לעיל[שלא לדבר על בנו אליעזר, אלא שזה האחרון היה קומוניסט ולא ציוני], וכן ד"ר וייצמן, נתן שוולב, ד"ר סטיפן וויז, סאליי מאיר ועוד). נמאס לי כבר להיות הסניגור של ב"ג באשכול זה(הוא באמת לא ראוי לכך), אבל האמת יקרה מכל.
לייטנר,
אין שום רב גדול בתורה ידוע, שמנע עצמו מפעולות הצלה שהיו בידו לעשותן בתקופת השואה(וכ"ש שהפריע להן). אין שום רב גדול בתורה ידוע, שנשא על כתפיו איזו שהיא אחריות להרצחם של אחיו בשואה. מדובר בעלילות דם, או למצער בדמגוגיות זולות ודברי טיפשות סרי טעם. וגם אם תכתוב זאת באותיות קטנות ותוסיף "ואכמ"ל וד"ל", מכלל זה לא יצאו.
חבל שעל בדותות רדודות כאלו, נזקקת ה"תרבות הישראלית"(חילונית ודת"ל כאחד)להישען, כדי לבסס את המיתוסים שלה.
פרנקל תאומים כתב: מדובר בעלילות דם, או למצער בדמגוגיות זולות ודברי טיפשות סרי טעם. וגם אם תכתוב זאת באותיות קטנות ותוסיף "ואכמ"ל וד"ל", מכלל זה לא יצאו.
חבל שעל בדותות רדודות כאלו, נזקקת ה"תרבות הישראלית"(חילונית ודת"ל כאחד)להישען, כדי לבסס את המיתוסים שלה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 119 אורחים