לענין כתב:מורד במלכות כתב:אני פשוט לא מבין איך אחרי כל מה שנתברר באשכול זה, ואחר הולדת העכבר ע"י ההר - עדיין מותיר תוכן את הכותרת האכזרית, המרושעת, הצינית, המחפירה, שנתן לאשכול זה.
אני שואל שוב
במקום להתפלפל על עין תחת עין ועל ממחרת השבת
האם הקטע המצ''ב אינו אפיקורסות במיטבה? האם הוא אינו שוה ערך לשיטות ה'סוברים' שהאתרוג חדר למסורת היהודית רק לפני אלפים שנה?
כל עוד לא תתמודדו עם הקטעים המביכים כגון אלו, לא עשיתם כלום.
אוצר החכמה כתב:צודק לעניין וחס ושלום לומר כדברי עקביה כמו שהתבאר במקומות אחרים. כל מי שטוען לדין דאורייתא כגון סנהדרין שחלקו טוען שכך קיבל משה רבנו עליו השלום אע"פ שלא מסר לנו. ואין מי שטוען שכך היה הדין עד אתמול והיום נשתנתה ההלכה.
אפרקסתא דעניא כתב:אוצר החכמה כתב:צודק לעניין וחס ושלום לומר כדברי עקביה כמו שהתבאר במקומות אחרים. כל מי שטוען לדין דאורייתא כגון סנהדרין שחלקו טוען שכך קיבל משה רבנו עליו השלום אע"פ שלא מסר לנו. ואין מי שטוען שכך היה הדין עד אתמול והיום נשתנתה ההלכה.
אינני יודע מה התכוון עקביה, אבל מפורש בגרי"ז שסנהדרין יכלו לחדש דינים דאורייתא על ידי י"ג מידות שהתורה נדרשת בהם, כך שדין מסוים ייחשב דאורייתא למרות שאין לנו שום מסורת ממשה רבנו אודותיו.
אוצר החכמה כתב:לעולם יהיה אדם כתב:אוצר החכמה כתב:עין תחת עין אי אפשר לפרש שהפשט הוא שיוציאו את העין. זה רחוק מדי מדרכי התורה כפי שקבלנום.
אתה מניח ש"הפשט" הכוונה שכך צריך לעשות בפועל. לכן אתה אומר אי אפשר לפרש שכוונת התורה שיוציאו עין.
אני תמיד הבנתי להפך, כוונת התורה שיעשו כפי התורה שבעל פה, היינו ממון.
ולכן כשלומדים פשוטו של מקרא אין מקום לטענות 'זה רחוק מדרכי התורה' כי דרכי התורה כפי התורה שבעל פה, ופשוטו של מקרא לא חייב להיות תואם.
רק שכאשר הפשט לא תואם צריך לשאול מדוע התורה לא כתבה שישלם ממון, מה התורה רוצה לומר במילים עין תחת עין.אוצר החכמה כתב:ממחרת השבת זה עוד יותר לא מובן לי. מה פתאום הצדוקים צודקים בפשט?
שבת בתורה זה גם יום טוב והמילה השבת בהא הידיעה הרבה יותר מובנת אם נדבר על פסח שהוא הנושא ולא על איזה שבת בראשית שאנחנו צריכים לבחור.
לפי דבריך הוויכוח בין הצדוקים לחכמים הוא אייך ללמוד את הפסוק, ולא אם יש תורה שעל פה.
מהגמ' משמע שהצדוקים מפרשים נכון את פשט הכתוב, רק שלנו יש תורה שבעל פה.
בקשר לעין תחת עין אתה אומר מה שאמרתי.
בקשר לממחרת השבת תסביר בבקשה איך משמע מפשט הפסוק מחרת שבת בראשית.
אדרבא תביא את דברי הגמרא שבפשט צודקים הצדוקים ציין בבקשה מסכת דף ולשון . וניתי ספר וניחזי.
לענין כתב:האם הקטע המצ''ב אינו אפיקורסות במיטבה? האם הוא אינו שוה ערך לשיטות ה'סוברים' שהאתרוג חדר למסורת היהודית רק לפני אלפים שנה?
לענין כתב:אפרקסתא דעניא כתב:אוצר החכמה כתב:צודק לעניין וחס ושלום לומר כדברי עקביה כמו שהתבאר במקומות אחרים. כל מי שטוען לדין דאורייתא כגון סנהדרין שחלקו טוען שכך קיבל משה רבנו עליו השלום אע"פ שלא מסר לנו. ואין מי שטוען שכך היה הדין עד אתמול והיום נשתנתה ההלכה.
אינני יודע מה התכוון עקביה, אבל מפורש בגרי"ז שסנהדרין יכלו לחדש דינים דאורייתא על ידי י"ג מידות שהתורה נדרשת בהם, כך שדין מסוים ייחשב דאורייתא למרות שאין לנו שום מסורת ממשה רבנו אודותיו.
אך ורק מחמת שאנו סבורים שכך נהגו בזמן משה. אם נדע שבימי משה לא נהגו כך, הם כולם זקנים ממראים.
וזה כוונת הכותב מעלי.
ספר הכוזרי, מאמר שלישי, מ-מא:
וְנַנִּיחַ שֶׁנּוֹדֶה לַקָּרָאִים בְּמַה שֶּׁהֵם טוֹעֲנִים עָלֵינוּ אוֹדוֹת מוּבַן הַבִּטּוּי "מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת" וְ"עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת", שֶׁהוּא מִיּוֹם רִאשׁוֹן, וְאָז נֹאמַר, שֶׁאַחַד הַשּׁוֹפְטִים אוֹ הַכֹּהֲנִים אוֹ הַמְּלָכִים הָרְצוּיִים, עִם דַּעַת הַסַּנְהֶדְרִין וְכֹל הַחֲכָמִים, רָאָה כִּי הַכַּוָּנָה שֶׁל הַמִּסְפָּר הַהוּא אָמְנָם הִיא לִתֵּן חֲמִשִּׁים יוֹם בֵּין בִּכּוּרֵי קְצִיר שְׂעוֹרִים וּבִכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים, וּשְׁמִירַת שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת שֶׁהֵם שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת, וְנָתַן לָנוּ מָשָׁל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מֵהַשָּׁבוּעַ, כְּאוֹמֵר: אִם תִּהְיֶה הַהַתְחָלָה "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה" מִיּוֹם רִאשׁוֹן, הֲרֵי הֵם יִסְתַּיְּמוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, כְּדֵי שֶׁנַּקִּישׁ מִמֶּנּוּ שֶׁאִם תִּהְיֶה הַהַתְחָלָה מִיּוֹם שֵׁנִי — יִסְתַּיְּמוּ בְּיוֹם שֵׁנִי, וְ"הָחֵל חֶרְמֵשׁ" מָסוּר לָנוּ, כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה שֶׁהוּא רָאוּי נַתְחִיל בּוֹ וְנִסְפֹּר מִמֶּנּוּ, וְנִקְבַּע זֶה שֶׁהוּא יִהְיֶה יוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח. וְאֵין בָּזֶה סְתִירָה לַתּוֹרָה, וְהִתְחַיְּבָה קַבָּלָתוֹ לְתוֹרָה מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בַּתְּנָאִים הַנִּזְכָּרִים. וְאוּלַי הָיָה זֶה בִּנְבוּאָה מֵאֵת ה' יִתְעַלֶּה, וְהַדָּבָר אֶפְשָׁרִי, וְנִהְיֶה נְקִיִּים מֵרִיב הַמְרִיבִים.
אוצר החכמה כתב:כל מי שטוען לדין דאורייתא כגון סנהדרין שחלקו טוען שכך קיבל משה רבנו עליו השלום אע"פ שלא מסר לנו. ואין מי שטוען שכך היה הדין עד אתמול והיום נשתנתה ההלכה.
מורד במלכות כתב:אני פשוט לא מבין איך אחרי כל מה שנתברר באשכול זה, ואחר הולדת העכבר ע"י ההר - עדיין מותיר תוכן את הכותרת האכזרית, המרושעת, הצינית, המחפירה, שנתן לאשכול זה.
ת"ר, אלין יומיא דלא להתענאה בהון, ומקצתהון דלא למספד בהון. מריש ירחא דניסן עד תמניא ביה איתוקם תמידא, דלא למספד. ומתמניא ביה ועד סוף מועדא איתותב חגא דשבועיא, דלא למספד כו'. מתמניא ביה ועד סוף מועדא איתותב חגא דשבועיא דלא למספד, שהיו בייתוסין אומרים, עצרת אחר השבת, ניטפל להם רבן יוחנן בן זכאי ואמר להם, שוטים, מנין לכם. ולא היה אדם אחד שהיה משיבו, חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו ואמר, משה רבינו אוהב ישראל היה, ויודע שעצרת יום אחד הוא, עמד ותקנה אחר שבת כדי שיהו ישראל מתענגין שני ימים. קרא עליו מקרא זה, אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר, ואם משה רבינו אוהב ישראל היה, למה איחרן במדבר ארבעים שנה. אמר לו, רבי, בכך אתה פוטרני. אמר לו, שוטה, ולא תהא תורה שלמה שלנו כשיחה בטילה שלכם.
1. כתוב אחד אומר, תספרו חמשים יום, וכתוב אחד אומר, שבע שבתות תמימות תהיינה, הא כיצד, כאן ביום טוב שחל להיות בשבת, כאן ביום טוב שחל להיות באמצע שבת.
2. רבי אליעזר אומר, אינו צריך, הרי הוא אומר תספר לך, ספירה תלויה בבית דין, שהם יודעים לחדש ממחרת השבת, מחרת י"ט, יצאת שבת בראשית שספירתה בכל אדם.
3. רבי יהושע אומר, אמרה תורה, מנה ימים וקדש חדש, מנה ימים וקדש עצרת, מה חדש סמוך לביאתו ניכר, אף עצרת סמוך לביאתו ניכרת, וא"ת, עצרת לעולם אחר השבת, היאך תהא ניכרת משלפניה.
4. רבי ישמעאל אומר, אמרה תורה, הבא עומר בפסח ושתי הלחם בעצרת, מה להלן רגל ותחלת רגל, אף כאן רגל ותחלת רגל.
5. רבי יהודה בן בתירא אומר, נאמר שבת למעלה ונאמר שבת למטה, מה להלן רגל ותחלת רגל סמוך לה, אף כאן רגל ותחלת רגל סמוך לה.
6. ת"ר, וספרתם לכם, שתהא ספירה לכל אחד ואחד. ממחרת השבת, ממחרת יום טוב, או אינו אלא למחרת שבת בראשית. רבי יוסי בר יהודה אומר, הרי הוא אומר תספרו חמשים יום, כל ספירות שאתה סופר לא יהו אלא חמשים יום, ואם תאמר ממחרת שבת בראשית, פעמים שאתה מוצא חמשים ואחד, ופעמים שאתה מוצא חמשים ושנים, חמשים ושלשה, חמשים וארבעה, חמשים וחמשה, חמשים וששה.
7. ר"י בן בתירא אומר, אינו צריך, הרי הוא אומר תספור לך, ספירה תלויה בבית דין, יצתה שבת בראשית שספירתה בכל אדם.
8. רבי יוסי אומר, ממחרת השבת, ממחרת יום טוב. אתה אומר, ממחרת יום טוב, או אינו אלא ממחרת שבת בראשית. אמרת, וכי נאמר ממחרת השבת שבתוך הפסח, והלא לא נאמר אלא ממחרת השבת, דכל השנה כולה מלאה שבתות, צא ובדוק איזו שבת.
9. ועוד, נאמרה שבת למטה ונאמרה שבת למעלה, מה להלן רגל ותחילת רגל, אף כאן רגל ותחילת רגל.
10. רבי שמעון בן אלעזר אומר, כתוב אחד אומר, ששת ימים תאכל מצות, וכתוב אחד אומר, שבעת ימים מצות תאכלו, הא כיצד. מצה שאי אתה יכול לאוכלה שבעה מן החדש, אתה יכול לאוכלה ששה מן החדש.
עושה חיל כתב:לענין כתב:אפרקסתא דעניא כתב:אוצר החכמה כתב:צודק לעניין וחס ושלום לומר כדברי עקביה כמו שהתבאר במקומות אחרים. כל מי שטוען לדין דאורייתא כגון סנהדרין שחלקו טוען שכך קיבל משה רבנו עליו השלום אע"פ שלא מסר לנו. ואין מי שטוען שכך היה הדין עד אתמול והיום נשתנתה ההלכה.
אינני יודע מה התכוון עקביה, אבל מפורש בגרי"ז שסנהדרין יכלו לחדש דינים דאורייתא על ידי י"ג מידות שהתורה נדרשת בהם, כך שדין מסוים ייחשב דאורייתא למרות שאין לנו שום מסורת ממשה רבנו אודותיו.
אך ורק מחמת שאנו סבורים שכך נהגו בזמן משה. אם נדע שבימי משה לא נהגו כך, הם כולם זקנים ממראים.
וזה כוונת הכותב מעלי.
חידוש נאה בהלכות זקן ממרא. אך הריה"ל להדיא לא סבר כן. [ואף החולקים עליו לא נראה לי שמשום הכי באו על דבריו, אלא על עצם קבלת פרשנות הקראים כפשט.]ספר הכוזרי, מאמר שלישי, מ-מא:
וְנַנִּיחַ שֶׁנּוֹדֶה לַקָּרָאִים בְּמַה שֶּׁהֵם טוֹעֲנִים עָלֵינוּ אוֹדוֹת מוּבַן הַבִּטּוּי "מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת" וְ"עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת", שֶׁהוּא מִיּוֹם רִאשׁוֹן, וְאָז נֹאמַר, שֶׁאַחַד הַשּׁוֹפְטִים אוֹ הַכֹּהֲנִים אוֹ הַמְּלָכִים הָרְצוּיִים, עִם דַּעַת הַסַּנְהֶדְרִין וְכֹל הַחֲכָמִים, רָאָה כִּי הַכַּוָּנָה שֶׁל הַמִּסְפָּר הַהוּא אָמְנָם הִיא לִתֵּן חֲמִשִּׁים יוֹם בֵּין בִּכּוּרֵי קְצִיר שְׂעוֹרִים וּבִכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים, וּשְׁמִירַת שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת שֶׁהֵם שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת, וְנָתַן לָנוּ מָשָׁל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מֵהַשָּׁבוּעַ, כְּאוֹמֵר: אִם תִּהְיֶה הַהַתְחָלָה "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה" מִיּוֹם רִאשׁוֹן, הֲרֵי הֵם יִסְתַּיְּמוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, כְּדֵי שֶׁנַּקִּישׁ מִמֶּנּוּ שֶׁאִם תִּהְיֶה הַהַתְחָלָה מִיּוֹם שֵׁנִי — יִסְתַּיְּמוּ בְּיוֹם שֵׁנִי, וְ"הָחֵל חֶרְמֵשׁ" מָסוּר לָנוּ, כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה שֶׁהוּא רָאוּי נַתְחִיל בּוֹ וְנִסְפֹּר מִמֶּנּוּ, וְנִקְבַּע זֶה שֶׁהוּא יִהְיֶה יוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח. וְאֵין בָּזֶה סְתִירָה לַתּוֹרָה, וְהִתְחַיְּבָה קַבָּלָתוֹ לְתוֹרָה מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בַּתְּנָאִים הַנִּזְכָּרִים. וְאוּלַי הָיָה זֶה בִּנְבוּאָה מֵאֵת ה' יִתְעַלֶּה, וְהַדָּבָר אֶפְשָׁרִי, וְנִהְיֶה נְקִיִּים מֵרִיב הַמְרִיבִים.
הסובר כן יכול לחזור ולקדש על יין.
עקביה כתב:לענין כתב:אני שואל שוב
במקום להתפלפל על עין תחת עין ועל ממחרת השבת
האם הקטע המצ''ב אינו אפיקורסות במיטבה? האם הוא אינו שוה ערך לשיטות ה'סוברים' שהאתרוג חדר למסורת היהודית רק לפני אלפים שנה?
כל עוד לא תתמודדו עם הקטעים המביכים כגון אלו, לא עשיתם כלום.
אין בדברים אלה שום כפירה.
דינים דאורייתא יכולים להתחדש ע"י דרשות הכתובים גם זמן רב לאחר מתן תורה, ע"פ הבנת חכמי אותו זמן (סנהדרין).
כמדומני שנושא זה נדון כאן בעבר ביותר מאשכול אחד.
עושה חדשות כתב:לגבי המיץ-ענבים והיין, במקו"א הבאתי את דברי הכוזרי הנ"ל, וצירפתי להם את ההקדמה לספר 'דור רביעי', יעויין שם.
וכמדומני שעל כל זה בודאי אפשר לומר, שיש סמכות בידי חכמי ישראל בכל הדורות להפקיע דעות שכאלו לחלוטין, ולהניחם מחוץ לגדר, [size=150](ולפעמים גם יחד עם מי שאומר אותם, לשיקולם), לכל דבר וענין.[/size]
לענין כתב:אני לא מצליח להתבייש, לפי הכוזרי שהבאת זה לא יכול להיות?
תוכן כתב:עקביה כתב:לענין כתב:אני שואל שוב
במקום להתפלפל על עין תחת עין ועל ממחרת השבת
האם הקטע המצ''ב אינו אפיקורסות במיטבה? האם הוא אינו שוה ערך לשיטות ה'סוברים' שהאתרוג חדר למסורת היהודית רק לפני אלפים שנה?
כל עוד לא תתמודדו עם הקטעים המביכים כגון אלו, לא עשיתם כלום.
אין בדברים אלה שום כפירה.
דינים דאורייתא יכולים להתחדש ע"י דרשות הכתובים גם זמן רב לאחר מתן תורה, ע"פ הבנת חכמי אותו זמן (סנהדרין).
כמדומני שנושא זה נדון כאן בעבר ביותר מאשכול אחד.
חלילה לן מהאי דעתא! חז"ל לא יכולים לדרוש פסוקים ולחדש הלכות! והלא אין נביא רשאי לחדש דבר! וזאת התורה לא תהא מוחלפת! אלא חז"ל דורשים את הפסוקים כדי לגלות מה הקב"ה גילה לו למשה.
תוכן כתב:הגמרא מביאה לא פחות מעשר דרשות להוכיח שממחרת השבת פירושו ממחרת החג.
תוכן כתב:הגמרא מביאה לא פחות מעשר דרשות להוכיח שממחרת השבת פירושו ממחרת החג. וכל חכמי ישראל שבאו אחריהם החזיקו בדבריהם בעוז ובתעצומות. ואז באים שני אברכים צעירים, חשובים ויקרים ככל שיהיו, ואומרים שלא! פירוש ממחרת השבת, היינו ממחרת שבת בראשית. זהו חוצפה מופלגת שאין כדוגמתה. בוא נבין מה שיש פה. יש שורה של תנאים מגדולי חכמי ישראל, קדושים וטהורים, שחיים לערך 1,380 שנה אחרי קבלת התורה, ואומרים שממחרת השבת היינו אחרי הפסח. ואז מגיעים שני אברכים כמעט 2,000 שנה לאחריהם, 3,329 שנים לאחר קבלת התורה ואומרים שחז"ל וכל הראשונים וכל האחרונים לא הבינו, ורק הוא געצל בן זאנוויל הבין מה שכתוב. זו היא הכחשת תורה שבעל פה בצורה הכי בוטה!!
תוכן כתב:חלילה לן מהאי דעתא! חז"ל לא יכולים לדרוש פסוקים ולחדש הלכות! והלא אין נביא רשאי לחדש דבר! וזאת התורה לא תהא מוחלפת! אלא חז"ל דורשים את הפסוקים כדי לגלות מה הקב"ה גילה לו למשה.
עושה חיל כתב:לענין כתב:מורד במלכות כתב:אני פשוט לא מבין איך אחרי כל מה שנתברר באשכול זה, ואחר הולדת העכבר ע"י ההר - עדיין מותיר תוכן את הכותרת האכזרית, המרושעת, הצינית, המחפירה, שנתן לאשכול זה.
אני שואל שוב
במקום להתפלפל על עין תחת עין ועל ממחרת השבת
האם הקטע המצ''ב אינו אפיקורסות במיטבה? האם הוא אינו שוה ערך לשיטות ה'סוברים' שהאתרוג חדר למסורת היהודית רק לפני אלפים שנה?
כל עוד לא תתמודדו עם הקטעים המביכים כגון אלו, לא עשיתם כלום.
שאלת הג"ר לענין שליט"א היא אכן שאלה שדורשת תשובה.
מהיכי תיתי לחדש וללמוד דרך חדשה שהופיעה כמה פעמים בגיליון [בעיקר ע"י ר' חיים מצגר שליט"א] 'פשוטו לדורו ומדרשו לדורות'?
אז ראוי לחזור ולציין שדרך זו סלל הגר"א והשתמש בה אחר כך כמה פעמים מרן הנצי"ב. ראה כאן:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 88#p541188
כמובן שצודק הרב לענין, בדברים שהלכה מסורה לנו מסיני שבודאי כך היה מסיני.
הדיון הוא על פרשנות של פסוקים, לא על דברים שנמסרו (לכו"ע) מסיני.
[יעויין בהקדמה לפירוש המשנה לרמב"ם שבהלכה למשה מסיני לא תמצא מחלוקת, מה שאין כן בדרשות]
אפרקסתא דעניא כתב:אוצר החכמה כתב:צודק לעניין וחס ושלום לומר כדברי עקביה כמו שהתבאר במקומות אחרים. כל מי שטוען לדין דאורייתא כגון סנהדרין שחלקו טוען שכך קיבל משה רבנו עליו השלום אע"פ שלא מסר לנו. ואין מי שטוען שכך היה הדין עד אתמול והיום נשתנתה ההלכה.
אינני יודע מה התכוון עקביה, אבל מפורש בגרי"ז שסנהדרין יכלו לחדש דינים דאורייתא על ידי י"ג מידות שהתורה נדרשת בהם, כך שדין מסוים ייחשב דאורייתא למרות שאין לנו שום מסורת ממשה רבנו אודותיו.
לעולם יהיה אדם כתב:תוכן כתב:הגמרא מביאה לא פחות מעשר דרשות להוכיח שממחרת השבת פירושו ממחרת החג.
למה בכלל צריך דרשות?
תוכן כתב:לעולם יהיה אדם כתב:תוכן כתב:הגמרא מביאה לא פחות מעשר דרשות להוכיח שממחרת השבת פירושו ממחרת החג.
למה בכלל צריך דרשות?
כי הפשט המילולי מתנגד למסורה.
לעולם יהיה אדם כתב:תוכן כתב:לעולם יהיה אדם כתב:תוכן כתב:הגמרא מביאה לא פחות מעשר דרשות להוכיח שממחרת השבת פירושו ממחרת החג.
למה בכלל צריך דרשות?
כי הפשט המילולי מתנגד למסורה.
ומדוע הפשט המילולי מתנגד למסורה?
תוכן כתב:חלילה לן מהאי דעתא! חז"ל לא יכולים לדרוש פסוקים ולחדש הלכות! והלא אין נביא רשאי לחדש דבר! וזאת התורה לא תהא מוחלפת! אלא חז"ל דורשים את הפסוקים כדי לגלות מה הקב"ה גילה לו למשה.
הרמב"ם כתב:"כל אלו החכמים הנזכרים הם גדולי הדורות וכו' מכולם יתבאר האסור והמותר הטמא והטהור החיוב והפטור הפסול והכשר כמו שהעתיקו איש מפי איש מפי משה רבינו מסיני, גם יתבאר מהם דברים וכו' וכן משפטים ודינים מופלאים שלא קיבלום ממשה ודנו בהם בי"ד של אותו הדור במידות שהתורה נדרשת בהן, ופסקו אותם הזקנים וגמרו שהדין כך הוא"
תוכן כתב:לעולם יהיה אדם כתב:תוכן כתב:הגמרא מביאה לא פחות מעשר דרשות להוכיח שממחרת השבת פירושו ממחרת החג.
למה בכלל צריך דרשות?
כי הפשט המילולי מתנגד למסורה.
יוֹסֶפֶר כתב:תוכן כתב:חלילה לן מהאי דעתא! חז"ל לא יכולים לדרוש פסוקים ולחדש הלכות! והלא אין נביא רשאי לחדש דבר! וזאת התורה לא תהא מוחלפת! אלא חז"ל דורשים את הפסוקים כדי לגלות מה הקב"ה גילה לו למשה.
יתכן שלא דייקת או שלא הבנתי כוונתך, שהרי הרמב"ם בהקדמה לי"ד כתב וז"ל:הרמב"ם כתב:"כל אלו החכמים הנזכרים הם גדולי הדורות וכו' מכולם יתבאר האסור והמותר הטמא והטהור החיוב והפטור הפסול והכשר כמו שהעתיקו איש מפי איש מפי משה רבינו מסיני, גם יתבאר מהם דברים וכו' וכן משפטים ודינים מופלאים שלא קיבלום ממשה ודנו בהם בי"ד של אותו הדור במידות שהתורה נדרשת בהן, ופסקו אותם הזקנים וגמרו שהדין כך הוא"
מורד במלכות כתב:תוכן כתב:לעולם יהיה אדם כתב:תוכן כתב:הגמרא מביאה לא פחות מעשר דרשות להוכיח שממחרת השבת פירושו ממחרת החג.
למה בכלל צריך דרשות?
כי הפשט המילולי מתנגד למסורה.
נפלא ביותר!
לראשונה דברי טעם.
תוכן כתב:לעולם יהיה אדם כתב:תוכן כתב:לעולם יהיה אדם כתב:תוכן כתב:הגמרא מביאה לא פחות מעשר דרשות להוכיח שממחרת השבת פירושו ממחרת החג.
למה בכלל צריך דרשות?
כי הפשט המילולי מתנגד למסורה.
ומדוע הפשט המילולי מתנגד למסורה?
כי כך רצה הקב"ה ברוב חכמתו לכתוב בתורה, כדי שנוכל לדלות חכמה עמוקה מכתיבה שהיא באופן שטחי מנוגדת למסורה.
תוכן כתב:נו... מה זה קשור... ברור שיש הלכות שחז"ל דרשו בי"ג מדות מפני שנאבדו בהמשך הדורות, וכמו שכבר הבאתי מעתניאל בן קנז. אבל עדיין המטרה היא השחזור לא החידוש!
תוכן כתב:עושה חיל כתב:שאלת הג"ר לענין שליט"א היא אכן שאלה שדורשת תשובה.
מהיכי תיתי לחדש וללמוד דרך חדשה שהופיעה כמה פעמים בגיליון [בעיקר ע"י ר' חיים מצגר שליט"א] 'פשוטו לדורו ומדרשו לדורות'?
אז ראוי לחזור ולציין שדרך זו סלל הגר"א והשתמש בה אחר כך כמה פעמים מרן הנצי"ב. ראה כאן:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 88#p541188
כמובן שצודק הרב לענין, בדברים שהלכה מסורה לנו מסיני שבודאי כך היה מסיני.
הדיון הוא על פרשנות של פסוקים, לא על דברים שנמסרו (לכו"ע) מסיני.
[יעויין בהקדמה לפירוש המשנה לרמב"ם שבהלכה למשה מסיני לא תמצא מחלוקת, מה שאין כן בדרשות]
יש פה גוזמאות ואי דיוקים. דרך זו לא 'סלל' הגר"א. הגר"א פירש כך פעם אחת, לצד האלפי מקומות שהוא איחד את התורה שבכתב ושבעל פה בספריו השונים. דבר שני, הקטע הזה כתב החכמת אדם בשם הגר"א, ואין אנו יודעים בדיוק איך הגר"א כתב את זה. אשמח לשמוע אם יש עוד מקור עצמאי לקטע זה חוץ מהחכמת אדם.
תוכן כתב:הנצי"ב השתמש בדרך זו כמה פעמים, זה נכון, 'כמה' הכוונה מקרים מעטים. ומהמעט שראיתי, הוא הכריח מהפסוקים עצמם שכך יש לפרשם.
אוצר החכמה כתב:בקשר לממחרת השבת תסביר בבקשה איך משמע מפשט הפסוק מחרת שבת בראשית.
לעולם יהיה אדם כתב:מה שטענתי הוא שלא היה כאן ויכוח נקודתי בין חז"ל לבייתוסים אייך לפרש פסוק, אלא זה חלק משיטתם של הבייתוסים לפרש תמיד את המשמעות הפשוטה, ללא הדרש, וחז"ל מודים להם שזוהי המשמעות הפשוטה. אלא שלחז"ל יש דרש, ואע"פ שהדרש הוא עומק הפשט, עדיין אפשר לשאול מדוע התורה לא כתבה באופן ברור שמתחילים לספור במוצאי יו"ט, ולא נצטרך לדרש, וזהו לימוד פשוטו של מקרא.
רש"י כתב:מנין לכם דהאי ממחרת השבת שבת ממש הוא.
רש"י כתב:משום דבעצרת לא היה שום ראיה לדברי בייתוסין
תוכן כתב:עושה חיל כתב:לענין כתב:מורד במלכות כתב:אני פשוט לא מבין איך אחרי כל מה שנתברר באשכול זה, ואחר הולדת העכבר ע"י ההר - עדיין מותיר תוכן את הכותרת האכזרית, המרושעת, הצינית, המחפירה, שנתן לאשכול זה.
אני שואל שוב
במקום להתפלפל על עין תחת עין ועל ממחרת השבת
האם הקטע המצ''ב אינו אפיקורסות במיטבה? האם הוא אינו שוה ערך לשיטות ה'סוברים' שהאתרוג חדר למסורת היהודית רק לפני אלפים שנה?
כל עוד לא תתמודדו עם הקטעים המביכים כגון אלו, לא עשיתם כלום.
שאלת הג"ר לענין שליט"א היא אכן שאלה שדורשת תשובה.
מהיכי תיתי לחדש וללמוד דרך חדשה שהופיעה כמה פעמים בגיליון [בעיקר ע"י ר' חיים מצגר שליט"א] 'פשוטו לדורו ומדרשו לדורות'?
אז ראוי לחזור ולציין שדרך זו סלל הגר"א והשתמש בה אחר כך כמה פעמים מרן הנצי"ב. ראה כאן:
viewtopic.php?f=46&t=45351&p=541188#p541188
כמובן שצודק הרב לענין, בדברים שהלכה מסורה לנו מסיני שבודאי כך היה מסיני.
הדיון הוא על פרשנות של פסוקים, לא על דברים שנמסרו (לכו"ע) מסיני.
[יעויין בהקדמה לפירוש המשנה לרמב"ם שבהלכה למשה מסיני לא תמצא מחלוקת, מה שאין כן בדרשות]
יש פה גוזמאות ואי דיוקים. דרך זו לא 'סלל' הגר"א. הגר"א פירש כך פעם אחת, לצד האלפי מקומות שהוא איחד את התורה שבכתב ושבעל פה בספריו השונים. דבר שני, הקטע הזה כתב החכמת אדם בשם הגר"א, ואין אנו יודעים בדיוק איך הגר"א כתב את זה. אשמח לשמוע אם יש עוד מקור עצמאי לקטע זה חוץ מהחכמת אדם.
הנצי"ב השתמש בדרך זו כמה פעמים, זה נכון, 'כמה' הכוונה מקרים מעטים. ומהמעט שראיתי, הוא הכריח מהפסוקים עצמם שכך יש לפרשם.
עושה חיל כתב:לענין כתב:אפרקסתא דעניא כתב:אוצר החכמה כתב:צודק לעניין וחס ושלום לומר כדברי עקביה כמו שהתבאר במקומות אחרים. כל מי שטוען לדין דאורייתא כגון סנהדרין שחלקו טוען שכך קיבל משה רבנו עליו השלום אע"פ שלא מסר לנו. ואין מי שטוען שכך היה הדין עד אתמול והיום נשתנתה ההלכה.
אינני יודע מה התכוון עקביה, אבל מפורש בגרי"ז שסנהדרין יכלו לחדש דינים דאורייתא על ידי י"ג מידות שהתורה נדרשת בהם, כך שדין מסוים ייחשב דאורייתא למרות שאין לנו שום מסורת ממשה רבנו אודותיו.
אך ורק מחמת שאנו סבורים שכך נהגו בזמן משה. אם נדע שבימי משה לא נהגו כך, הם כולם זקנים ממראים.
וזה כוונת הכותב מעלי.
חידוש נאה בהלכות זקן ממרא. אך הריה"ל להדיא לא סבר כן. [ואף החולקים עליו לא נראה לי שמשום הכי באו על דבריו, אלא על עצם קבלת פרשנות הקראים כפשט.]ספר הכוזרי, מאמר שלישי, מ-מא:
וְנַנִּיחַ שֶׁנּוֹדֶה לַקָּרָאִים בְּמַה שֶּׁהֵם טוֹעֲנִים עָלֵינוּ אוֹדוֹת מוּבַן הַבִּטּוּי "מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת" וְ"עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת", שֶׁהוּא מִיּוֹם רִאשׁוֹן, וְאָז נֹאמַר, שֶׁאַחַד הַשּׁוֹפְטִים אוֹ הַכֹּהֲנִים אוֹ הַמְּלָכִים הָרְצוּיִים, עִם דַּעַת הַסַּנְהֶדְרִין וְכֹל הַחֲכָמִים, רָאָה כִּי הַכַּוָּנָה שֶׁל הַמִּסְפָּר הַהוּא אָמְנָם הִיא לִתֵּן חֲמִשִּׁים יוֹם בֵּין בִּכּוּרֵי קְצִיר שְׂעוֹרִים וּבִכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים, וּשְׁמִירַת שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת שֶׁהֵם שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת, וְנָתַן לָנוּ מָשָׁל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מֵהַשָּׁבוּעַ, כְּאוֹמֵר: אִם תִּהְיֶה הַהַתְחָלָה "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה" מִיּוֹם רִאשׁוֹן, הֲרֵי הֵם יִסְתַּיְּמוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, כְּדֵי שֶׁנַּקִּישׁ מִמֶּנּוּ שֶׁאִם תִּהְיֶה הַהַתְחָלָה מִיּוֹם שֵׁנִי — יִסְתַּיְּמוּ בְּיוֹם שֵׁנִי, וְ"הָחֵל חֶרְמֵשׁ" מָסוּר לָנוּ, כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה שֶׁהוּא רָאוּי נַתְחִיל בּוֹ וְנִסְפֹּר מִמֶּנּוּ, וְנִקְבַּע זֶה שֶׁהוּא יִהְיֶה יוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח. וְאֵין בָּזֶה סְתִירָה לַתּוֹרָה, וְהִתְחַיְּבָה קַבָּלָתוֹ לְתוֹרָה מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בַּתְּנָאִים הַנִּזְכָּרִים. וְאוּלַי הָיָה זֶה בִּנְבוּאָה מֵאֵת ה' יִתְעַלֶּה, וְהַדָּבָר אֶפְשָׁרִי, וְנִהְיֶה נְקִיִּים מֵרִיב הַמְרִיבִים.
הסובר כן יכול לחזור ולקדש על יין.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 302 אורחים