ישא ברכה כתב:כבר כתבתי שאני אשמח מאד למצוא הסבר קל לענין הפאות (חוץ מהסברי דיעבד שהיו דורות שהתקשו לקיים, ועל כן מצאו את הפיתרון הזה)
כמדומה, שדבריך אלו הם העומדים ביסוד שיטתו של הרב משאש, שאין חיוב לכסות את הראש בזמן הזה, שיטה זו לא התקבלה אצל רוב חכמי ישראל.
בכל אופן אינני בקי גדול בסוגיה, ודבריי מבוססים על האינטואציה הפשוטה כאשר הבחירה בין גזירת הכתוב מכמה טענות לבין ההבנה הפשוטה והטבעית של הדין, אני קרוב לצד השני.
הראיה מבתולות יש ליישב בקל, שיש בזה כמה דרגות, והחמירו באש"א.
בכל מקרה הכל כבר נלעס ואין טעם לחזור שוב, הרוצה להחכים יפנה לאשכול שהיה בענין.
ההסבר הוא אחד והוא פשוט מאוד, בזמן ההוא היו גם נשי הגויים מכסות את הראש. היה זה טבעי לכסות. בנוסף, כיסוי הראש והגוף היה אחד, "רדיד גדול החופה את ראשה ורובה". כיום, כל סגנון הלבוש השתנה, והמטפחת אינה מתאימה כלל. בנוסף, כל נשי העולם הורידו הכיסוי מראשם. הדבר פשט גם אצל החרדים, עד שרווח והצלה עמד להם בזכות המנהג הישן שחזר והתחדש ופשט בכל העולם - פאה.
בדיעבד, הפוסקים הצביעו על שתי מעלות עיקריות יש לפאה, שאין במטפחת. ראשית, על ידי זה בעלה לא מסתכל באחרות, ובפרט במציאות של ימינו. שנית, שבזה הראש מכוסה היטב, בניגוד למטפחת שמידי פעם מחליקה וצריך להחזיר (אולי יש פתרונות, אבל בפועל הנשים לא רוצות בהם).
מי שמדבר על "הידור" במטפחת צריך לזכור שמטפחת היא דבר שנאסר בגמ' ברמב"ם ובשו"ע, וגם היא בדיעבד גמור שהותר בגלל המנהג שפשט (יבי"א ד, ג).
לגבי שיטתו של הרב יוסף משאש - טעית בזה, כי הוא סובר שמחמת זה מותר לגלות את השיער, ובהישען על ההנחה שהשיער נאסר רק ממנהג ישראל. אבל רוב הפוסקים חולקים וסוברים שהוא דאורייתא.
מה שאני כתבתי, ששיער נדוש אין בו הרהור או פריצות, זה מובא בראשונים רבים, וגם באחרונים לגבי ק"ש מול שיער נשואה, כמו הבא"ח וערוה"ש ויבי"א ועוד שהתירו בזה.
לגבי האינטואיציה שלך - הגמ' בעירובין דף ק לא אומרת כך, וגם רש"י בכתובות ע"ב לא אומר כך.
לגבי מה שתירצת על בתולות - ראשית, אין מקור לזה בחז"ל או בראשונים. אין יסוד לחילוק זה, כמו שאין שום הבדל בדיני הצניעות בין נשואה לבתולה. שנית, אם שיער הוא פריצות איומה ונוראה, לא מסתבר להתיר לבתולה להחטיא את כל עם ישראל בשביל שידוך.