חרט כתב:מה שמתמיה אותי בכל הפולמוס הזה (ואולי כן העירו רק פספסתי את זה?)
אדרבה, אם קול התור יצא אכן מתחת ידי ר' הלל ריבלין, והפזמונים מתחת ידי ר' יושעה - היכן הם כתבי היד?!
בהקדמה נאמר שאלו פרקים אחדים שנערכו מתוך כתב היד, היכן כתב היד עצמו? או למצער - כתבי העורכים?!
הוציאום אלינו וניווכח!
לא מדובר בכתבי יד שלפני מאות שנים - הרי לפי האמור, בשנת תש"ח כתבי היד היו קיימים!
איך "נעלמה" כמות כה גדולה של כתבי יד?!
זה גם מעלה הרהורים קשים, לציטוטים דלעיל כגון:
הרב יעקבזון מעיד שלזקנו היתה חותמת של הגר"א עליה נחקק חזה ציון קרית מועדנו
האם מישהו ראה פעם חותמת של הגר"א? - אם לא החותמת עצמה, אלא איזה גליון נייר, מבין אלפי גליונות הנייר שכתב הגר"א וקיימים עד היום - שמתנוסס עליו חותם הגר"א?!
יושב הארץ כתב:מה שכן קצת כן מפליא שיוסף משה סלמון לפי מה שכותב שם פעל הרבה לשבח את דעתו של הרב קלישר, אולי לא היה מודע לרעיונות של ר' יושעה מבית היוצר של הגר"א?
יושב הארץ כתב:אכן נודע הדבר.
תראו מי כתב כתבה פובליציסטית בעיתון שערים בשנת תשי"ט נגד כנס של צאצאי תלמידי הגר"א שאורגן ע"י משפחת ריבלין. בהם דרשו הרב ולנדבר והרב זק"ש ועוד.
ותחקרו מה השייכות של הכותב לרב אביבי שיחי'.
http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=635C61E0
פרטים על הכנס ועל הדובר בשם הצאצאים:
.
יושב הארץ כתב:ר' יושעה כבר כותב על זה ברמז בפזמוניו בשנת תרי"ח.
בריושמא כתב:אני מזדרז לכתוב תגובה נוספת.
אין לך מושג, ידידי יושב הארץ, כמה שימחתני במציאת המאמר של אבי מורי.
אולי אתה מוכן למצוא מאמרים נוספים של אבי מורי ז"ל? אני אשמח בכל מאמר ומאמר שלו ואודה לך מאוד על כל מציאה ומציאה.
יישר כוחך!
מקובלים כתב:ברי ושמא - פליאה לי עליך: שמא האם אינך יודע לעבוד עם אתר 'עיתונות עברית היסטורית'? האם כשכתבת את מחקרך המקיף והארוך לא ישבת ביסודיות לחפש מאמרים כאלו ואחרים שנדפסו בעיתונות התקופה? ברי לי שיש שם מידע רב וחשוב בנושא עליו כתבת.
יושב הארץ כתב:בעזרת ה' יתגלו עוד הפתעות
המחקר כתב:וא"א לטעון שהרב קוק הושפיע מר' שלמה זלמן ריבלין ומפרופ' יוסף יואל ריבלין. מי שיעז לטעון זאת בידוע שאינו יודע מיהו הרב קוק, שהיה גאון עצום, חריף מאוד, רחוק מתמימות, ואין שום אפשרות שהיה מקבל בכזו קלות (ומפרסם!) דמיונות שאף אחד לא שמע עליהם עד כה.
אלא שהרב קוק שיקף את הידוע ומקובל הן בירושלים בישוב הישן, ואולי גם מה שידע מישיבת וולוז'ין בה גדל (ובה גדלו אבותיו).
המחקר כתב:יושב הארץ אכן לא דק בדברי הרב קוק ז"ל, אולם דומה ששניכם יחד לא הבנתם את עומק המשמעות של מכתב זה שכתב הרב קוק, והודפס כבר בשנת תרצ"ד 1934.
לכאורה זהו המקור המודפס הראשון המייחס מגמה משיחית לגאון.
אכן לא מדובר שם על התלמידים. אבל על מה כן מדובר? על הגאון עצמו! הרב קוק כותב שמגמת עלייתו הייתה להתחיל צמח ישועה של הקץ המגולה לישראל. ומכיוון שכך, מכיוון שעלייתו לא היתה רק כדי לקיים מצוות עליה לארץ או כדי לקיים המצוות התלויות בה (וכל מיני סברות שנאמרו בקשר לעלייתו), מן השמים עכבוהו!
וממילא מובן לכל, לפי זה, מדוע תלמידי הגר"א הצליחו לעלות לארץ, לפי הסבר זה של הרב קוק? אין אפשרות אחרת מלהסביר שאז כן הגיע הזמן להתחלת צמח ישועה של הקץ המגולה. ואם היה מקום להסתפק בכך אם זו כוונתו של הרב קוק, אפשר לעיין באגרותיו ובמאמריו במקומות אחרים שכן מפורש בהם, וגם בהספדו על ר' יוסף ריבלין בתרפ"א מוזכר הדבר שתלמידי הגר"א שבנו את הישוב הם היו בחי' אתחלתא דגאולה.
כל זה סותר את דרכם של הרב אביבי ודעימיה, שסוברים שייחוס המשיחיות לגר"א הוא המצאה של משפחת ריבלין.
זאת ועוד. הרב קוק מתייחס כאן בהערצה אדירה לגר"א, שאי אפשר להסבירה אלא על פי חיבור כמו 'קול התור'. שהרי לא מצינו אף אחד מגדולי ישראל, גם מהמעריצים הגדולים ביותר של הגר"א שטען שהשתוקקותו של הגר"א לעלות לארץ היא זו שנותנת את הכוח (לא רק לתלמידיו) אלא לנו, עד סוף כל הדורות, כלומר גם היום הישוב היהודי בארץ שואב את חוסנו מכוח רצונו של הגר"א לעלות ארצה; גם כל ההתיישבות בשטחי הארץ היא מכוח רצונו של הגר"א וכן הלאה - זה דבר מופלא שלולא 'קול התור' (לאו דוקא, אלא הכוונה משנה משיחית של הגר"א) אי אפשר לכלכלו ואי אפשר לאומרו!
וזו לכאורה הפירכה הגדולה לדברי המפקפקים ב'קול התור' מצד התכנים המובאים בו, בטענה שהריבלינים המציאו את המשיחיות הגר"אית לקראת שנות הארבעים.
וכמובן א"א לטעון שהרב קוק הושפיע ממורה לזמרה כמו ר' שלמה זלמן ריבלין ואפילו מחוקר מסורתי כמו יוסף יואל ריבלין. מי שיעז לטעון זאת בידוע שאינו יודע מיהו הרב קוק, שהיה גאון עצום, חריף מאוד, רחוק מתמימות, ואין שום אפשרות שהיה מקבל בכזו קלות (ומפרסם!) דמיונות שאף אחד לא שמע עליהם עד כה.
אלא שהרב קוק שיקף את הידוע ומקובל הן בירושלים בישוב הישן, ואולי גם מה שידע מישיבת וולוז'ין בה גדל (ובה גדלו אבותיו), והוא גם מה שמובא בכתבי הרב חרל"פ בכמה מקומות, שמגמתו של הגר"א היתה לקדם את ה'קץ המגולה', או להכין את הדרך לבואו.
המחקר כתב:יושב הארץ אכן לא דק בדברי הרב קוק ז"ל, אולם דומה ששניכם יחד לא הבנתם את עומק המשמעות של מכתב זה שכתב הרב קוק, והודפס כבר בשנת תרצ"ד 1934.
לכאורה זהו המקור המודפס הראשון המייחס מגמה משיחית לגאון.
אכן לא מדובר שם על התלמידים. אבל על מה כן מדובר? על הגאון עצמו! הרב קוק כותב שמגמת עלייתו הייתה להתחיל צמח ישועה של הקץ המגולה לישראל. ומכיוון שכך, מכיוון שעלייתו לא היתה רק כדי לקיים מצוות עליה לארץ או כדי לקיים המצוות התלויות בה (וכל מיני סברות שנאמרו בקשר לעלייתו), מן השמים עכבוהו!
וממילא מובן לכל, לפי זה, מדוע תלמידי הגר"א הצליחו לעלות לארץ, לפי הסבר זה של הרב קוק? אין אפשרות אחרת מלהסביר שאז כן הגיע הזמן להתחלת צמח ישועה של הקץ המגולה. ואם היה מקום להסתפק בכך אם זו כוונתו של הרב קוק, אפשר לעיין באגרותיו ובמאמריו במקומות אחרים שכן מפורש בהם, וגם בהספדו על ר' יוסף ריבלין בתרפ"א מוזכר הדבר שתלמידי הגר"א שבנו את הישוב הם היו בחי' אתחלתא דגאולה.
כל זה סותר את דרכם של הרב אביבי ודעימיה, שסוברים שייחוס המשיחיות לגר"א הוא המצאה של משפחת ריבלין.
זאת ועוד. הרב קוק מתייחס כאן בהערצה אדירה לגר"א, שאי אפשר להסבירה אלא על פי חיבור כמו 'קול התור'. שהרי לא מצינו אף אחד מגדולי ישראל, גם מהמעריצים הגדולים ביותר של הגר"א שטען שהשתוקקותו של הגר"א לעלות לארץ היא זו שנותנת את הכוח (לא רק לתלמידיו) אלא לנו, עד סוף כל הדורות, כלומר גם היום הישוב היהודי בארץ שואב את חוסנו מכוח רצונו של הגר"א לעלות ארצה; גם כל ההתיישבות בשטחי הארץ היא מכוח רצונו של הגר"א וכן הלאה - זה דבר מופלא שלולא 'קול התור' (לאו דוקא, אלא הכוונה משנה משיחית של הגר"א) אי אפשר לכלכלו ואי אפשר לאומרו!
וזו לכאורה הפירכה הגדולה לדברי המפקפקים ב'קול התור' מצד התכנים המובאים בו, בטענה שהריבלינים המציאו את המשיחיות הגר"אית לקראת שנות הארבעים.
וכמובן א"א לטעון שהרב קוק הושפיע ממורה לזמרה כמו ר' שלמה זלמן ריבלין ואפילו מחוקר מסורתי כמו יוסף יואל ריבלין. מי שיעז לטעון זאת בידוע שאינו יודע מיהו הרב קוק, שהיה גאון עצום, חריף מאוד, רחוק מתמימות, ואין שום אפשרות שהיה מקבל בכזו קלות (ומפרסם!) דמיונות שאף אחד לא שמע עליהם עד כה.
אלא שהרב קוק שיקף את הידוע ומקובל הן בירושלים בישוב הישן, ואולי גם מה שידע מישיבת וולוז'ין בה גדל (ובה גדלו אבותיו), והוא גם מה שמובא בכתבי הרב חרל"פ בכמה מקומות, שמגמתו של הגר"א היתה לקדם את ה'קץ המגולה', או להכין את הדרך לבואו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים