ספר חדש על השואה: עשן הכבשן. <השואה באספקלריה של תורה>

[בברכה המשולשת]

כדמיונות ריבלין. .

למה להשמיט את תואר הרבנות??

[פלוני אלמוני]

לאדרת: אתה מעונין במידע אודות המו"ל הספר "עשן הכבשן" איננו מכירו מקרוב רק מהרחוב, והאי לך.
ר' דוד הירש הוא איש עסקים, ת"ח אוהב ספר וידען ידוע, גר בבארא פארק. אביו הרב מנשה מאיער ר"מ ישיבת נייטרא, בן הרב יצחק זאב מאיער ר"מ נייטרא ומחבר ספר מהרש"א הארוך. דוד הירש הוא יליד הישוב נייטרא (ישוב קטן שבראשו עמד הגאון העסקן הנודע רבי מיכאל בער ווייסמאנדעל זצ"ל, כנראה משם נובע התענינות לנושא, כידוע היה דעותיו שהציונים אשמים בעזרה לנאציים ואין כאן מקומו). דוד הירש הוא חתן הרב סיני מאלאוויצקי בעל דרשן ידוע בברוקלין המפורסם כידען נפלא (כנראה שמשם בא לו ענין הידענות).
על שאלתך אם הוא חסיד או ליטאי, קשה לענות כיון שכל אנשי נייטרא וויען וקהלותיהם לבסוף נעשו מה שנקרא בפי העם "חסידים". [הוא לובש שטריימעל]
על השאלה אם הוא מתלמידי הרב מילער או לא, הוא אינו מפורסם כתלמיד הרב מיללער כלל, אבל לפני שנתיים הוציא לאור קונטרס מדברי הרב מיללער לקראת הימים נוראים, ביחד עם הרב קאהן נכדו של הרב מיללער, ורב בלעיקוואד.
מאמר ממנו על עניני דקדוק נדפס בקובץ עץ חיים קובץ י"א.
עד כאן ממה שאני יודע. מכאן ואילך ממה ששמעתי מרחוב והרוצה לסמוך יסמוך.
הרב מאיער שימוש פעם כר"מ בישיבת הרב געלדצעהלער שם משמש כנשיא הישיבה הרב יהושע געלדצעהלער (אביו של הראש ישיבה המנוח הגאון ר' אליעזר זצ"ל), שם התווכחו בנושא, והרב הנשיא הנ"ל כתוב קונטרס שלם ע"ז בריש ספרו אמונת יהושע. ומאיער הו"ל דבריו תחילה בפורמט קונטרס ואח"כ הספר הזה.
יפה היה עושה מי שיש לו הקונטרס של ר' געלדצעהלער הנ"ל אם היה נותן את דבריו על האשכול הזה.[גם בריש ספרו קדשי יהושע יש פולמוס בענין משנת חותנו הגה"צ הרב אליהו דעסלער זצ"ל חסידי חב"ל לא ראו את דבריו בעין יפה ויצא לאור הרבה מאמרים ע"ז בקובצי היכל הבעש"ט, יפה היה עושה מי שיפתח אשכול על זה]
בעיתון אלגעמיינער זשורנאל (עיתון ביודיש) לפני כמה שנים היה ויכוח חריף מאוד בין חסיד א' לבין כותב א' בעיתון בנושא השואה ודעת הרב מיללער, השמועה הלך שמעטו של מאיער יצא.
מי שרוצה לאשר או לכחש מזומן.

[פלוני אלמוני]

http://www.algemeiner.net/generic.asp?openYear=2010&id=3617&cat=
תיתי לי יגעתי ומצאתי חפשתי הרבה זמן אבל עלה לי כנראה שזה המאמר שאומרים שהמו"ל ספר "עשן הכבשן" כתב, משום שיצא להגן על הרב אביגדור מיללער ז"לה

[אדרת]

תודה רבה! בוא ונשאל לך האם המאמר הזה (שבקושי עלה לי להבין היודיש) ידוע לך שהוא להרב מאיער, או שזה מין גזירה שוה, שהרי שניהם מחזיקים בדעת הרב אביגדור מיללער (שיש מאות או אלפים כאלו)? לי הפעוט לא נראה הסגנון ודרך המחשבה אחיד, אבל אם קבלה הוא נקבל.

[פלוני אלמוני]

תגיד לי מר אדרת, אתה צריך את המידע הזה בשביל שידוך? כך קיבלתי בכולל וזהו, ואם ינעם לך שסופר אחר כותבו אני לא יעמוד איתך לדין, ואם בכל זאת אין אתה מרוצה מהמידע שלי, תעמוד ועדת חקירה לענין, ונא להשתתף את מבקרי האוצר בהתוצאות.
לא היה לי כל ענין להביע דעתי על הנושא, אבל אני רואה שאתה נהפך לאוהדי המו"ל. נשאל לך שאלה תמימה, האם מתאים לאברך בן שלושים וחמש ארבעים העוסק במסחר יהיה אפי' תלמיד חכם, שיעסוק בדברים שהם כבושנם של עולם?!
בלי להיכנס מה דעת גדולי ישראל בנושא - שאגב אחר יותר ממאה תגובות כאן באשכול לא נמצא כי אם מילה אחת של הרבי מסאטמאר מבין המון ספריו, ושמועה פורחת באויר אודות מימרא שאמר פעם הרב שך- האם מה שגדולי ישראל שתקו נכון לאברך לפרסמו אפילו לו יהיבנא לו שהוא צודק בענין.
שתיקתן של ישראל מוכיח שהנושא השתיקה יפה לה.

[רב פעלים]

ב"ה

לגבי היחס של שמורי המצוות לפני השואה, ביהדות פולין שהייתה גדולה בהרבה מכמות היהודים בשאר אירופה ויותר מאשר ברובן יחד, לפי החלוקה המפלגתית 60% הצביעו למלגות חילוניות ו-40% ל"אגודת ישראל" (33%) ו"המזרחי" (7%).
בחלוקה המפלגתית אז הייתה גם חלוקה ברורה בין שומרי מצוות לאלו שאינם, כי רק חילונים הצביעו למפלגות החילוניות, רק חרדים הצביעו לאגו"י ורק ציונים-דתיים הצביעו ל"מזרחי".

[צh33]

וכולם השתתפו בבחירות?

[אדרת]

המעיין בספר "עשן הכבשן" (שלכאורה זה מטרת האשכול) יראה שהמדובר לאו דוקא על חילונים מובהקים אותם שפרקו עול התורה מעליהם, אלא אפילו על שומרי התורה, העיתונים והמפלגות הביאו רוח חדשה של כזה התישנות של עם התורה שהרגישו בנפשם איזה נחות דרגא אף אותם שלא היה להם האומץ (מחוסר מילה אחרת) לעזוב את דת אבותיהם בכל זאת היה להם כמין רגש נחיתות על דרך התורה והמצות.

מה שכתב פלוני אלמוני

נשאל לך שאלה תמימה, האם מתאים לאברך בן שלושים וחמש ארבעים העוסק במסחר יהיה אפי' תלמיד חכם, שיעסוק בדברים שהם כבושנם של עולם?!

מה שלא ראית את הספר, זה פשוט, כמו רוב המגיבים על האשכול שלא טרחו כלל לראות מה כתוב בספר לפני שהגיבו, אבל הקדמת הספר, הלא מצורף לעיל, ושם תראה שהרב מאיער, לא מחדש מאומה בספר, וכל הספר הוא מתורגם מילה במילה מדברי הרב אביגדור מיללער, מלוקט מדבריו המפוזרים בתוך ספריו הנדפסים ומצוים לכל.

למדתי את הספר עוד הפעם, ובאמת מדהים, הלשון שוטף,ומחזיק לענין, בלי כל הסיבוכים הנמצאים בספרי "השקפה" של היום. כה לחי יזכה להוציא לאור עוד ספרים כהנה. (לא ח"ו על צרות, כנראה הוא בעל מחשבה עמוקה, שמעיז פנים לדבר על ענינים כמו שכר ועונש שלא כל כך מתאים לדור הזה שצריכים לדבר על חיזוק וכיו"ב.

מה ששאלת אודות שתיקתן של גדולי ישראל בזה, באמת זו קושיא חזקה שנודד שינה מעיני, בכל זאת טוב לשמוע גם את הצד הזה, ועדיין הסתום יתר על המפורש.

[חיים]

מה ששאלת אודות שתיקתן של גדולי ישראל בזה, באמת זו קושיא חזקה שנודד שינה מעיני, בכל זאת טוב לשמוע גם את הצד הזה, ועדיין הסתום יתר על המפורש.

מי אמר שגדולי ישראל היו מסוגלים בכלל לדבר?
ומתי היו הם אמורים לדבר, בעוד עשן הכבשנים מתמר ועולה? בעוד שמחנות הפליטים פזורים ברחבי אירופה הרוויה בדם?
ולמי היו הם אמורים לדבר? לנצולי השואה המתעוררים מביעותי לילה? לאלו שלא היו בשואה ואינם מסוגלים להכיל אחוז אחד ממה שהתרחש שם?

קיראו את מלותיו האחרוניו של יוסל ראקובר מגטו ורשא, הייתם מסוגלים לעמוד מולו וללבן בקור רוח את סיבות השואה:

[צh33]

אח! היה כדאי כל האשכול כדי לקרוא את דבריו הזכים והטהורים של יוסל זה הי"ד.
אין לך דברים שנאמרו בקור רוח יותר ממש"כ יוסל זה ודבריו הינם אמונה טהורה בהתלגמותה בלא ספק.
אצטט שנית הלשון שתפסני:

אין אני יכול לומר לאחר כל מה שעברתי כי יחסי לאלוקים לא נשתנה אך מה שכן אני יכול להגיד בכל הבטחה אשר בי כי אמונתי בו לא השתנתה וכו'

[לייטנר]

וכידוע שיוסל זה לא היה ולא נברא, אף כי ברור שרוח הדברים היתה קיימת.

[חיים]

וכידוע שיוסל זה לא היה ולא נברא, אף כי ברור שרוח הדברים היתה קיימת.

לגבי יוסל לא ידוע לי, ועדיף כך מפני כמה וכמה משפטים שיש בהן משום קובלנה כלפי שמיא. אך שמעתי שחוקרי יד-ושם מכחישים את הסיפור של קידוש השם של 93 בנות בית-יעקב, בו בזמן שבספר כתבי רבי משה בלוי, מופיע הסיפור מתוך כתבה בעיתון משנת תש"ג.

[לייטנר]

וכידוע שיוסל זה לא היה ולא נברא, אף כי ברור שרוח הדברים היתה קיימת.

לגבי יוסל לא ידוע לי, ועדיף כך מפני כמה משפטים שלא אהבתי. אך שמעתי שחוקרי יד-ושם מכחישים את הסיפור של קידוש השם של 93 בנות בית-יעקב, בו בזמן שבספר כתבי רבי משה בלוי, מופיע הסיפור מתוך כתבה בעיתון משנת תש"ג.

צוואה זו אינה צוואה אוטנטית, אלא יצירה ספרותית של צבי קוליץ מבואנס איירס, שכתב אותה ביידיש בשנת 1946, אחרי השואה.
מכתב ה93 הוקרא בנ"י כבר בשנת תש"ג, אעפ"כ אין בכך כדי להוכיח את מהימנותו, וגם הוא (ככל הנראה) זהה לצוואת יוסל רקובר מבחינת האוטנטיות שבו.

[חיים]

אני לא מכיר את מכתב ה-93, אבל לעצם מעשה קידוש השם, נראה לי שישנן עדויות עם שמות. היתה פעם כתבה בהמודיע, כמדומה, עם אחת שהיתה שם.
למי היה אינטרס להמציא סיפור כזה בעצם אימי השואה?

[פלוני אלמוני]

שני הסיפורים בדוים. הסיפור אודות בנות בית יעקב כתב הספור שלום אש. הרב יהושע אייבשיץ (בעל פלוגתא של מו"ל עשן הכבשן לפי ידעיתי מהכולל, ועד שאדרת יסיים את החקירה), התמרמר מאוד בספריו על השואה שהסיפור הזה מתפרסם שוב ושוב בספרים על השואה.

[ערער בערבה]

צבי קוליץ לא היה מבואנס איירס, רק היצירה התפרסמה בעיתון בארגנטינה.

[מעיין]

מה ששאלת אודות שתיקתן של גדולי ישראל בזה, באמת זו קושיא חזקה שנודד שינה מעיני, בכל זאת טוב לשמוע גם את הצד הזה, ועדיין הסתום יתר על המפורש.

מי אמר שגדולי ישראל היו מסוגלים בכלל לדבר?
ומתי היו הם אמורים לדבר, בעוד עשן הכבשנים מתמר ועולה? בעוד שמחנות הפליטים פזורים ברחבי אירופה הרוויה בדם?
ולמי היו הם אמורים לדבר? לנצולי השואה המתעוררים מביעותי לילה? לאלו שלא היו בשואה ואינם מסוגלים להכיל אחוז אחד ממה שהתרחש שם?

קיראו את מלותיו האחרוניו של יוסל ראקובר מגטו ורשא, הייתם מסוגלים לעמוד מולו וללבן בקור רוח את סיבות השואה:

כבר כתבו שלא הי' ולא נברא אלא צבי קוליץ כתבו
והא לכם לינק לויקי ותראו מעלת המחבר וגודל אמונתו...
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7% ... 7%99%D7%A5

ובצד השני הרב ר' אביגדור מיללער איש מורם מעם משכמו גבוה שנשם בכל נשימה שלו רק אמונה והכרת הטוב ושויתי כידוע לכל

כה נראה דורו של עיקבתא דמשיחא שמתפעלים מקוליץ ודנים בדברי גדולי אמונתינו

[חיים]

שני הסיפורים בדוים. הסיפור אודות בנות בית יעקב כתב הספור שלום אש. הרב יהושע אייבשיץ (בעל פלוגתא של מו"ל עשן הכבשן לפי ידעיתי מהכולל, ועד שאדרת יסיים את החקירה), התמרמר מאוד בספריו על השואה שהסיפור הזה מתפרסם שוב ושוב בספרים על השואה.

מתי הוא כתב את הסיפור? בחורף של שנת תש"ג?

[חיים]

ה נראה דורו של עיקבתא דמשיחא שמתפעלים מקוליץ ודנים בדברי גדולי אמונתינו

הדברים הובאו לצורך המחשה במסגרת נסיון לפרש את שתיקת גדולי התורה, ותו לא.

[הבונה]

אני לא מכיר את מכתב ה-93, אבל לעצם מעשה קידוש השם, נראה לי שישנן עדויות עם שמות. היתה פעם כתבה בהמודיע, כמדומה, עם אחת שהיתה שם.

האחת שכביכול היתה שם, וכתבה את המכתב, מתגוררת בבוגוטה-קולומביה, וע"ז נאמר הרוצה ... ירחיק עדותו. עכ"פ באותו פרסום בהמודיע שאלו מי זו חנה וייס ש"כתבה" את המכתב, ובקשו מידע עליה, לא הגיע שום מידע.

ובספר של החוקרת החרדית א. פרבשטיין על השואה (פרח מזכרוני כרגע שמו) היא מצטטת מחקר שנעשה בנושא ה-93, והסיכום הוא, שזה נכתב במגמה ספרותית-חינוכית.

וכיצד מגיע לכאן, הסופר שלום אש?

[פלוני אלמוני]

חיים ידידי הסיפור הזה אינו תורת חיים (ורוב הסיפורים שאתה קורא בתמימות בהמודיע) זה המצאה של "שלום אש" סופר שאני מקווה שאתה לא קורא את שאר הסיפורים שכתב המלאים ניבול פה.....................

[חיים]

ובספר של החוקרת החרדית ר. בורנשטיין על השואה (פרח מזכרוני כרגע שמו) היא מצטטת מחקר שנעשה בנושא ה-93, והסיכום הוא, שזה נכתב במגמה ספרותית-חינוכית.

אבל הדבר התפרסם בעיתונות בשנת תש"ג, ורבי משה בלוי זצ"ל הקדיש לכך 2 מאמרים מזעזעים.
מי עסק באותה תקופה במגמות ספרותיות-חינוכיות, ועוד הטעה את כולם.

[הבונה]

חיים ידידי הסיפור הזה אינו תורת חיים (ורוב הסיפורים שאתה קורא בתמימות בהמודיע) זה המצאה של "שלום אש" סופר שאני מקווה שאתה לא קורא את שאר הסיפורים שכתב המלאים ניבול פה.....................

למרות שהסיפור בדוי כפי שכתבתי, לא נראה שיש קשר לשלום אש.

[איש_ספר]

כדי למנוע התפתחויות שליליות... הנה סקירתה הממצה של הגב' פרבשטיין אודות סיפור ה93

בסתר.PDF

(676 KiB) הורד 872 פעמים

[מעיין]

ה נראה דורו של עיקבתא דמשיחא שמתפעלים מקוליץ ודנים בדברי גדולי אמונתינו

הדברים הובאו לצורך המחשה במסגרת נסיון לפרש את שתיקת גדולי התורה, ותו לא.

דברי מוסבים לצh33 והבן

[חיים]

כדי למנוע התפתחויות שליליות... הנה סקירתה הממצה של הגב' פרבשטיין אודות סיפור ה93

בסתר.PDF

תודה רבה!
חשבתי מלכתחילה לצטט קטע מספר "אש קודש" של הרבי מפיאסצ'נה, אני מקווה שאינו מזוייף...

[גליל העליון]

יתכן והסיפור על ה93 אינו מוסמך מכח כל מיני טענות נכונות, אך לבוא ולהוכיח זאת מכח האמון הרב שרוחשת גב' פרבשטיין לחיות האדם הנאצים הטמאים שחלילה לא הפרו את חוקי הגזע ושלטו ביצרם, טענה זו מבחילה ושטותית מכל כיוון אפשרי.

[הבונה]

כדי למנוע התפתחויות שליליות... הנה סקירתה הממצה של הגב' פרבשטיין אודות סיפור ה93

בסתר.PDF

תודה רבה, אכן התכונתי לספר בסתר רעם ותיקנתי בדברי פרבשטיין ולא בורנשטין כפי שכתבתי קודם בטעות.
ותסכים איתי שאין קשר בין שלום אש לסיפור זה.

[פלוני אלמוני]

כמה לינקים בענין זה
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/880/941.html
http://he.wikipedia.org/wiki/
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?w ... rum_id=771

[חיים]

יתכן והסיפור על ה93 אינו מוסמך מכח כל מיני טענות נכונות, אך לבוא ולהוכיח זאת מכח האמון הרב שרוחשת גב' פרבשטיין לחיות האדם הנאצים הטמאים שחלילה לא הפרו את חוקי הגזע ושלטו ביצרם, טענה זו מבחילה ושטותית מכל כיוון אפשרי.

נכון מאוד, וכפי שהוא מוכח בספר 'ממעמקים' ח"א סי' כז (עמוד 151 מעמודי האוצר).

בכלל כל הטענות שם קלושות למדי, לטעמי.

[צh33]

[quote="חיים][/quote]
כבר כתבו שלא הי' ולא נברא אלא צבי קוליץ כתבו
והא לכם לינק לויקי ותראו מעלת המחבר וגודל אמונתו...
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7% ... 7%99%D7%A5

ובצד השני הרב ר' אביגדור מיללער איש מורם מעם משכמו גבוה שנשם בכל נשימה שלו רק אמונה והכרת הטוב ושויתי כידוע לכל

כה נראה דורו של עיקבתא דמשיחא שמתפעלים מקוליץ ודנים בדברי גדולי אמונתינו[/quote][/quote]

הבוחר יבחר מדבריו של מי מבצבצים יותר דברי אמונה. כתבם מי שכתבם ואדרבא למעליותא וכו' וד"ל.
(אגב לא רק התעו הדברים אלא כנראה ג"א מחבר הספר לדעת ולהאמין ודי לי בגורלי זה...)

[לייטנר]

יתכן והסיפור על ה93 אינו מוסמך מכח כל מיני טענות נכונות, אך לבוא ולהוכיח זאת מכח האמון הרב שרוחשת גב' פרבשטיין לחיות האדם הנאצים הטמאים שחלילה לא הפרו את חוקי הגזע ושלטו ביצרם, טענה זו מבחילה ושטותית מכל כיוון אפשרי.

אכן, וכבר הרחיב על כך הרב יחיאל פיינר בספרו 'בית הבובות'.

[איש_ספר]

כדי למנוע התפתחויות שליליות... הנה סקירתה הממצה של הגב' פרבשטיין אודות סיפור ה93

בסתר.PDF

תודה רבה, אכן התכונתי לספר בסתר רעם ותיקנתי בדברי פרבשטיין ולא בורנשטין כפי שכתבתי קודם בטעות.
ותסכים איתי שאין קשר בין שלום אש לסיפור זה.

כמובן שאין קשר לשלום אש. (הטענות של פרבשטיין מוחצות ולא משאירות כלום מהסיפור, לדעתי היא כתבה אותם בלשון מעודנת, רק בשביל שלא לשחוט פרה קדושה בקול תרועה גדולה)

יתכן והסיפור על ה93 אינו מוסמך מכח כל מיני טענות נכונות, אך לבוא ולהוכיח זאת מכח האמון הרב שרוחשת גב' פרבשטיין לחיות האדם הנאצים הטמאים שחלילה לא הפרו את חוקי הגזע ושלטו ביצרם, טענה זו מבחילה ושטותית מכל כיוון אפשרי.

אכן, וכבר הרחיב על כך הרב יחיאל פיינר בספרו 'בית הבובות'.

מצאת מקום להומור? הרב?
מהספרים היותר איומים של קצטניק.

[מעיין]

יתכן והסיפור על ה93 אינו מוסמך מכח כל מיני טענות נכונות, אך לבוא ולהוכיח זאת מכח האמון הרב שרוחשת גב' פרבשטיין לחיות האדם הנאצים הטמאים שחלילה לא הפרו את חוקי הגזע ושלטו ביצרם, טענה זו מבחילה ושטותית מכל כיוון אפשרי.

עי' שו"ת חלקת יעקב ח"א סי' ט"ו ושו"ת דברי יואל אהע"ז סי' קי"ח ושו"ת מנחת יצחק ח"א סי' פ"ז ושו"ת ממעמקים ח"א סי' כ"ז [צויין כבר לעיל] דיש חילוק בין הנהגתם בפומבי או במקרה בהסתר או במערכות המלחמה או בגטו והפוסקים הנ"ל סמכו על זה להלכה למעשה

[פלוני אלמוני]

אמת נכון הדבר שביחס לרשעים אחרים, הרציחה גברה על האונס, אבל היה גם היה סיפורי אניסה בשואה. ושינדלר ידוע בזה (חסיד אומות העולם ולחסד יש שתי פירושים וד"ל). זכור לי מימי ילדותי שבשכונתינו גרה אלמנה זקינה שלא היה לה זש"ק, ומפעם לפעם היתה בא לבית הורי בלילי שבתות והרבתה לספר על השואה, פעמים אחדים התחילה לדבר על ענינים בשואה במחנה שהיתה, שמיד כשהתחילה לדבר, אמרו לי הורי שצריכים עוד סודה מהמרפסת..................(אולי בשביל שהיתה גלמודה לא התביישה כ"כ לדבר ע"ז) דומה לי שביחס להרציחות ההמוניות ענין זה לא תפס כ"כ מקום. ראיתי באיזה ספר על השואה שהכותב מתמרמר ע"ז מאוד למה לא מדברים על העוני של בנות ישראל תחת יד הנאציים, מדומה לי שהוא נמצא בספרו של יהושע אייבשיץ הנ"ל שם ספרו "כערער בערבה" ואינו תח"י.

[עשוי לנחת]

ובכרכי משפט אייכמן, כמה מהעדים הזכירו ענין זה, מי בגלוי ומי ברמז.

[איש_ספר]

אני מציע להסתמך לפחות בענין זה, על הגב' פרבשטיין, שהמידע שלה רחב ומבוסס יותר, ולעצור את הדיון בפרט זה כאן.

[ישראל הר כסף]

ראיתי באיזה ספר על השואה שהכותב מתמרמר ע"ז מאוד למה לא מדברים על העוני של בנות ישראל תחת יד הנאציים, מדומה לי שהוא נמצא בספרו של יהושע אייבשיץ הנ"ל שם ספרו "כערער בערבה" ואינו תח"י.

כערער בערבה אייבשיץ, יהושע.pdf

(329.02 KiB) הורד 1002 פעמים

[אדרת]

ראה ראיתי שהדיון העיקרי שעליו נפתח האשכול ובשבילו נדדתי שינה מעיני, נסבב על פרטים אחרים (חשובים) בענין השואה, אבל הדיון בדעת גדולי ישראל על סיבת השואה אינה נידנת כלל, ע"כ חיפשתי בגוגל, וזה מה שעלה לי, תוכן של קורס על עניני השואה, בבר אילן, אולי מהמראה מקומות (של הגדולים האמיתיים לא רוב הנזכרים שם) יצא תמונה בדעתם. מי שיכול לעזור לאתר את הספרים או המאמרים הנזכרים נא להעלותם כאן.

נסיתי פעמיים להעלות הקובץ ולא עלה לי קיבלתי "הסיומת DOC אינה מורשת. והסיום לא היה DOC ואנכי לא ידעתי.

הגות יהודית על השואה
03–485–03
ד"ר אוריאל ברק
סוג הקורס: שיעור

שנת לימודים: תשע"א סמסטר: א+ב (שנתי) היקף שעות: 2 ש"ש
אתר הקורס באינטרנט:


א. מטרות הקורס (מטרות על / מטרות ספציפיות):

* היכרות עם סוגיות מרכזיות בהגות היהודית על השואה
* הכרת דרכי ההתמודדות התאולוגית של הוגים יהודים עם אירועי השואה
* הקניית כלים מתודיים לניתוח ספרותי, לשוני ורעיוני של טקסטים פרי עטם של הוגים אלו


ב. תוכן הקורס: (רציונל, נושאים)

השואה, אירוע חסר תקדים בהיסטוריה האנושית, מהווה אתגר לפילוסופיה הכללית ולהגות היהודית כאחד. השואה מעמידה הוגים רבים, יהודים ולא יהודים, במחצית השנייה של המאה העשרים בפני שורה של סוגיות מהותיות בתחומים רבים, למשל: תפיסת האדם והחברה; השואה והאמונה הדתית (בעיית התאודיצאה, השגחת ה', בעיית הגמול, משמעות הייסורים, גלות וגאולה ועוד); הקיום היהודי; היחס בין הדתות; האנטישמיות בפרספקטיבה תאולוגית, וכדומה. בקורס תיבחן קשת רחבה של נקודות מבט פילוסופיות ותאולוגיות על השואה, על משמעותה ועל השלכותיה. בין ההוגים שיילמדו: הרב יששכר טייכטל, הרב צבי יהודה קוק, הרב יוסף דב סולובייצ'יק, האדמו"ר ר' קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה, ארתור כהן, אמיל פקנהיים, דוד וייס-הליבני, הרב יהודה ליאון אשכנזי (המכונה 'מניטו'), הרב אליעזר ברקוביץ, הרב יחזקאל סרנה (ראו להלן תכנית הוראה מפורטת לפי שיעורים).

מהלך השיעורים:

שיטות ההוראה: הרצאה פרונטלית + קריאה מודרכת בטקסטים

תכנית הוראה מפורטת לכל השיעורים:
טקסטים נבחרים מכתבי ההוגים יימסרו במקראה בתחילת הקורס.

מס'
השיעור נושא השיעור
1 מבוא: השואה כאתגר להגות היהודית; הקשיים הפילוסופיים והתאולוגיים שמעוררת השואה
2 הרב יששכר טייכטל
3 הרב צבי יהודה קוק
4 הרב יהודה ליאון אשכנזי (המכונה 'מניטו')
5 הרב ד"ר אברהם ליבני
6 הרב יעקב משה חרל"פ
7 הרב מרדכי עטייה
8 הרב יוסף דב סולובייצ'יק
9 הרב משה אביגדור עמיאל
10 הרב יהודה עמיטל
11 האדמו"ר ר' קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה
12 ארתור כהן
13 אמיל פקנהיים
14 הרב אליעזר ברקוביץ
15 הרב יחזקאל סרנה
16 האדמו"ר ר' יואל טייטלבוים מסאטמר
17 הרב אלחנן וסרמן
18 הרב יצחק הוטנר
19 הרב אליהו דסלר
20 האדמו"ר ר' יוסף יצחק שניאורסון מלובביץ'
21 הרב אלעזר מנחם מן שך
21 האדמו"ר ר' יקותיאל יהודה הלברשטאם
22 החזון איש
23 הרב חיים ישראל צימרמן
24 הרב יהודה לייב אשלג
25 האדמו"ר ר' שלום נח ברזובסקי מסלונים
26 סיכום: ההגות היהודית על השואה בפרספקטיבה היסטורית ורעיונית


ג. חובות הקורס:

דרישות קדם: אין

חובות / דרישות / מטלות: נוכחות מלאה בכל השיעורים, קריאת ביבליוגרפיה כהכנה לשיעורים, קריאת מקורות, השתתפות פעילה ומבחן מסכם בסוף השנה

מרכיבי הציון הסופי (ציון מספרי / ציון עובר): נוכחות והשתתפות פעילה + מבחן בכתב (100%)


ד. ביבליוגרפיה:

אליאך יפה, 'תגובה לאסון השואה במסגרת יהודית מסורתית', בתוך ישראל גוטמן וגדעון גרייף (עורכים), השואה בהיסטוריוגראפיה: הרצאות ודיונים בכינוס הבין-לאומי החמישי של חוקרי השואה, ירושלים תשמ"ז, עמ' 591–604.
אשכולי וגמן חוה, בין הצלה לגאולה: הציונות הדתית בארץ-ישראל לנוכח השואה, ירושלים תשס"ד.
אשכולי חוה, '"החורבן נהפך ליצירה": הציונות הדתית בארץ ישראל ותגובתה התאולוגית לשואה', בתוך אליעזר דון-יחיא (עורך), בין מסורת לחידוש, מחקרים ביהדות, ציונות ומדינת ישראל: ספר זיכרון ליהושע קניאל, רמת גן תשס"ה, עמ' 321–344.
בורשטיין ארי, תיקון העולם לאחר השואה: הפילוסופיה של אמיל פקנהיים, ירושלים תשס"ח, עמ' 12–19, 159–208.
בראון בנימין, '"אל נא נעבור לגדולות ממנו": התנגדותו של החזון איש להנצחת השואה ומניעיה', בתוך דינה פורת (עורכת), שואה ממרחק תבוא: אישים ביישוב הארץ-ישראלי ויחסם לנאציזם ולשואה, 1933–1948, ירושלים תשס"ט, עמ' 210–234.
ברק אוריאל, 'ההשפעה המעצבת של תיאור מדרגת הנבואה הראשונה במורה הנבוכים על תפיסת אתחלתא דגאולה בחוג הראי"ה', דעת 64–66 (תשס"ט), עמ' 361–415.
גולדברג עמוס, 'השואה בעיתונות החרדית: בין זיכרון להדחקה', יהדות זמננו: ציונות, מדינת ישראל והתפוצות, 11–12 (תשנ"ח), עמ' 155–206.
גורני יוסף, בין אושוויץ לירושלים, תל אביב תשנ"ח.
גרינברג גרשון, 'היסטוריה וגאולה: ביטויים למשיחיות יהודית אורתודוקסית בתום מלחמת העולם השנייה', בתוך דן מכמן (עורך), השואה בהיסטוריה היהודית: היסטוריוגרפיה, תודעה ופרשנות, ירושלים תשס"ה, עמ' 537–578.
גרינברג גרשון, 'עמלק בתקופת השואה: מחשבה יהודית אורתודוקסית', בתוך יהוידע עמיר (עורך), דרך הרוח: ספר היובל לאליעזר שביד, ב (מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, יט), ירושלים תשס"ה, עמ' 891–913.
ורדיגר משה, השואה כנקודת מפנה תיאולוגית, רמת גן תשנ"ח.
מאיר מרדכי, 'השקפתו של האדמו"ר מסלונים הרב שלום נח ברזובסקי זצ"ל על השואה', בתוך א' בנימים וא' גסטפרוינד (עורכים), ומיכאל היה: על שלושה ימי פורענות בחודש טבת שנזכרו במגילת תענית, [אשדוד] [תשס"ד], עמ' 220-191.
מיה משה, עולם בנוי וחרב ובנוי: הרב יהודה עמיטל לנוכח זיכרון השואה, אלון שבות תשס"ב.
מכמן דן, 'השפעת השואה על היהדות הדתית', בתוך ישראל גוטמן (עורך), תמורות יסוד בעם היהודי בעקבות השואה, ירושלים תשנ"ו, עמ' 613–656.
פונד יוסף, תנועה בחרבות: מנהיגות אגודת ישראל לנוכח השואה, ירושלים תשס"ח.
פייקאז' מנדל, חסידות פולין: מגמות רעיוניות בין שתי המלחמות ובגזרות ת"ש–תש"ה ('השואה'), ירושלים תש"ן.
פייקאז' מנדל, ספרות העדות על השואה כמקור היסטורי ושלוש תגובות חסידיות בארצות השואה, ירושלים תשס"ג.
פרבשטיין אסתר, בסתר רעם: הלכה, הגות ומנהיגות בימי השואה, ירושלים תשס"ב.
רוזנברג שלום, טוב ורע בהגות היהודית, תל אביב תשמ"ה, עמ' 82–87.
רוזנק אבינועם, 'אמונה, שבר ודממה במחשבה היהודית לאחר השואה ובמשנת אנדרה נהר', בתוך יהוידע עמיר (עורך), נצח בעתות של שינוי: אנדרה נהר וההגות היהודית הצרפתית לאחר השואה, ירושלים 2005, עמ' 153–192.
שביד אליעזר, בין חורבן לישועה: תגובות של הגות חרדית לשואה בזמנה, תל אביב תשנ"ד.
שביד אליעזר, 'ההתמודדות הדתית-אורתודוכסית עם השואה', מחניים 8 (תשנ"ה), עמ' 35-10.
שביד אליעזר, מאבק עד שחר, תל אביב תשנ"א.
שביד אליעזר, 'צידוק הדת במבחנה של השואה', יהדות זמננו 5 (תשמ"ו), עמ' 3–24.
שוורץ דב, 'הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק והשואה: עיונים ב"קול דודי דופק"', בתוך איתמר מירון ואחרים (עורכים), כלביא שכן: אסופת מאמרים לימי זיכרון וגאולה לזכרו של גד יצחק (גדי) עזרא הי"ד, מרכז שפירא תשס"ג, עמ' 118–140.
שינדלר פסח, 'שואה ושיפלות רוח', בתוך מרדכי אליאב (עורך), עיונים בתקופת השואה: אסופת מאמרים לזכרו של פרופ' מאיר דבורז'צקי, ירושלים תשל"ט, עמ' 55–65.
שינדלר פסח, 'תגובת החסידות לשואה', בתוך אמונה בשואה: עיון במשמעות היהודית-דתית של השואה, ירושלים תש"ם, עמ' 69–78.
שלם חיים, עת לעשות להצלת ישראל: אגודת ישראל בארץ ישראל לנוכח השואה, 1942–1945, ירושלים תשס"ז.
שפירא אניטה, יהודים חדשים יהודים ישנים, תל אביב תשנ"ז, עמ' 104–121.
ש"ץ רבקה, 'וידוי על סף המשרפות ו"אחרית דבר": רב חרדי מכה על חטא', כיוונים 23 (תשמ"ד), עמ' 49–62 (נדפס שוב בתוך רבקה ש"ץ-אופנהיימר, הרעיון המשיחי מאז גירוש ספרד, ירושלים תשס"ה, עמ' 197–210).

Greenberg Gershon, ‘A Musar response to the Holocaust: Yehezkel Sarna’s “Le’teshuva Ule’tekuma” of 4 December 1944’, Journal of Jewish Thought and Philosophy, 7 (1997), pp. 101–138.
Greenberg Gershon, ‘Introduction’ (to Part I), in Steven T. Katz, Shlomo Biderman and Gershon Greenberg (eds.), Wrestling with God: Jewish Theological Responses during and after the Holocaust, Oxford and New York 2007, pp. 11–26.
Gershon Greenberg, ‘Mordekhai Yeshua Atiyah’s Kabbalistic Response to the Holocaust’
בתוך גרשון בקון, אלברט באומגרטן, יעקב ברנאי, חיים וקסמן וישראל יובל (עורכים), איגוד: מבחר מאמרים במדעי היהדות, ב, ירושלים תשס"ט, חלק אנגלי, עמ' 137¬-156.
Greenberg Gershon, ‘Redemption After Holocaust According to Mahane Israel: Lubavitch, 1940–1945’, Modern Judaism 12 (1992), pp. 61–84.
Greenberg Gershon, ‘The Holocaust Apocalypse of Ya’akov Moshe Harlap’, Jewish Studies 41 (2002), pp. 5–14 [English Section].
Greenberg Gershon, ‘Ultra-Orthodox Jewish Thought about the Holocaust since World War II: The Radicalized Aspect’, in Steven T. Katz (ed.), The Impact of the Holocaust on Jewish Theology, New York and London 2005, pp. 132–160.
Kaplan Lawrence, ‘Rabbi Isaac Hutner’s “Daat Torah Perspective” on the Holocaust: A Critical Analysis’, Tradition, 18, 3 (1980), pp. 235–248; Tradition, 21 (1983), pp. 180–187.
Nadler Allan, ‘Piety and Politics: The Case of the Satmar Rebbe’, Judaism 31 (1982), pp. 135–152.
Oppenheim Michael D., ‘Can We Still Stay with Him?: Two Jewish Theologians Confront the Holocaust’, Studies in Religion 16, 4 (1987), pp. 405–419.
Polen Nehemia, The Holy Fire: The Teachings of Rabbi Kalonymus Kalman Shapira, the Rebbe of the Warsaw Ghetto, Northvale, New Jersey and London 1994.
Polen Nehemia, ‘Theological Responses to the Hurban from within the Hurban’, in Shalom Carmy (ed.), Jewish Perspectives on the Experience of Suffering, Northvale 1999, pp. 277–295.


חומר מחייב למבחן: שיעורי הקורס + ביבליוגרפיה

[חיים]

(אגב לא רק [אותי] התעו הדברים אלא כנראה ג"א מחבר הספר לדעת ולהאמין ודי לי בגורלי זה...)

לא בטוח שטעה, הוא מקדים שמדובר ביצירה ספרותית מיוחדת...