כחו של החזון איש ברפואה

[עקביה]

המקור הוא חוברת בשם 'על התורה ועל התמורה', שיצאה באזור שנת תשנ"ב על ידי מתנגדי חב"ד.

[דרומי]

חביבי, היום יש במאגרים הכל מתועד בצורה מסודרת, ולא צריך להרחיק לאיזה חוברת אנונימית.

דבריו של הרבי בעת מלחמת המפרץ מתועדים ברובם הגדול בדפוס, ובחלקם אף בהסרטות שגם אותם ניתן לראות בקלות יחסית.

הרבי מעולם לא נכנס לפרטים קטנים אלא רק חזר ואמר באופן כללי שארץ ישראל היא מקום בטוח ואין צורך לברוח ממנה כי יהיו נסים ונפלאות.

[עקביה]

יכול להיות.
אינני מתעקש על כך שמה שכתוב בחוברת ההיא נכון, אבל זה לא פחות נכון בעיניי ממה שכותבים מהצד השני של המתרס (אא"כ מדובר בתיעוד מקורי).
הנבואות המיוחסות לרבי הן בדר"כ לא יותר ממה שנמצא אצל הרבה אסטרטגים ומדינאים, כך שאין כאן משהו מאד יוצא דופן.

[יהושפט]

החלק על רפואת הפצועים למפרע נמצא בהתועדויות תשנ"א, ב, עמ' 189

אני לא מכיר נבואה שאמר שלא יהיו פצועים, אבל כפי שציינו פעם, בשיחת השבוע גליון 212 כתבו בשמו כך

צילום מסך 2024-10-06 191744.png (113.59 KiB) נצפה 1447 פעמים

בכל מקרה, הרבי באופן כללי דיבר שוב ושוב שא"י היא המקום הבטוח ביותר להיות בו, כולל באותה התוועדות שציינתי, קצת קשה להבין בלשון המעטה איך א"י היתה המקום הבטוח ביותר, בעת מלחמה שגבתה בא"י אבדות בנפש והרבה הרס וחורבן. היו בהחלט ניסים ונפלאות, אבל היא ממש לא היתה המקום הבטוח ביותר [ואולי לכן גם אם לא אמר מפורש שלא תהיה שום פגיעה (לא בדקתי את כל השיחות שנאמרו כדי לאשר או לשלול), עורכי שיחת השבוע הבינו שזו כוונתו, כי זה הפשט המתבקש].

[יבנה]

כאן https://chabad.info/wp-content/uploads/ ... %D7%94.pdf יש תיעוד מפורט מכל מה שאמר אז, ועי׳ בסוף עמ׳ 18 ותחלת עמ׳ 19 ששאלו אותו על הסתירה בין הבטחתו למציאות.

[עקביה]

ועי׳ בסוף עמ׳ 18 ותחלת עמ׳ 19 ששאלו אותו על הסתירה בין הבטחתו למציאות.

שאלו אותו, אבל הוא לא כל כך ענה.

[זאב ערבות]

ידועה השאלה: אם א"י המקום הכי בטוח, מדוע בחר לגור בברוקלין? אין צורך לטרוח ולענות, כל התירוצים ידועים ודחוקים.
בכל אופן, שני קבצים הקשורים לנושא, האחד מהספר איש האמת מהגריא"ל בענין להאמין לסיפורים ושמועות, והשני מר' משה צוריאל האם יש רוח הקודש בימינו.

[זאב ערבות]

פרק בעניני רפואה מהספר איש האמת על רב שטיינמן. בין שאר הדברים מובא שם שאין להאמין לכל סיפור המובא בשם החזון איש

[עזריאל ברגר]

ידועה השאלה: אם א"י המקום הכי בטוח, מדוע בחר לגור בברוקלין?

הקושיא לא מובנת: האם אנשים גרים כל ימיהם ב"מקום הכי בטוח"? לדוגמא ראש הממשלה, האם הוא חי ב"מקלט אטומי"?!
מי אמר שצריכים להיות כל הזמן במקום הכי בטוח?!
בן-אדם (ובפרט יהודי) צריך להיות במקום שבו צריכים אותו, ולא במקום הכי מוגן בשבילו!

השאלה מדוע הרבי לא עלה לארץ - אפשר לדון בה. אבל הקושיא הזאת - מופרכת בעיני.

[זאב ערבות]

ידועה השאלה: אם א"י המקום הכי בטוח, מדוע בחר לגור בברוקלין?

הקושיא לא מובנת: האם אנשים גרים כל ימיהם ב"מקום הכי בטוח"? לדוגמא ראש הממשלה, האם הוא חי ב"מקלט אטומי"?!
מי אמר שצריכים להיות כל הזמן במקום הכי בטוח?!
בן-אדם (ובפרט יהודי) צריך להיות במקום שבו צריכים אותו, ולא במקום הכי מוגן בשבילו!

השאלה מדוע הרבי לא עלה לארץ - אפשר לדון בה. אבל הקושיא הזאת - מופרכת בעיני.

הקושיא מובנת ביותר ובדיוק כפי שהסברת וכלשונך: בן-אדם (ובפרט יהודי) צריך להיות במקום שבו צריכים אותו, ולא במקום הכי מוגן בשבילו!!!!
(והוספתי כמה סימני קריאה). כל אחד בוחר לגור במקום שבו צריכים אותו או ששם הוא ממלא את תפקידו ויעודו. כך שאין ליעץ לאף אדם לגור בא"י משום ששם המקום הכי בטוח או מכל סיבה אחרת. ראשית, מעשים שבכל יום שכלל וכלל לא בטוח שם מבחינה בטחונית או רפואית וכדומה. ואם תאמר שאוירא דא"י מחכים, אז גם זו לא עובדה מבוססת שכן רואים שיש במדינה הרבה אנשים שהחכמה רחוקה מהם (ולא רק אצל החילוניים), וכל אחד צריך לגור במקום ששם הוא יכול להשיג את מקסימום הפוטנציאל שחנן אותו הקב"ה וששם הוא מרגיש את יעודו. כך שאם הרבי סבר שברוקלין הוא המקום, אז אין מה לשאול שאלות וכנ"ל על אף אחד אחר, ואם מישהו בא לשאול היכן עדיף לגור, אז זה בסדר לומר בא"י אך לא לטעון מפני שזה המקום הכי בטוח מפני שזו לא סיבה, אין שום מקום בעולם שבו אדם יכול להיות בטוח במאה אחוז ששום רע לא יארע לו, פעם היה כזה מקום בשם לוז.

[כדכד]

מה שהרבי אמר לאותם יהודים שהארץ היא המקום הבטוח ביותר בעולם לא מפני שבגלל זה יגורו שם אלא שמפני זה לא יעזבו את המקום בארץ ששם היו וחששו ואמר שלא יחששו

[זאב ערבות]

מה שהרבי אמר לאותם יהודים שהארץ היא המקום הבטוח ביותר בעולם לא מפני שבגלל זה יגורו שם אלא שמפני זה לא יעזבו את המקום בארץ ששם היו וחששו ואמר שלא יחששו

מנין לך שזו היתה הסיבה שאמר להם? שאלת אותו או אותם או זו סתם השערה שלך או של חסידיו? ואם זו אכן היתה הסיבה שלא יחששו... מדוע לומר סיבה שהיא לא נכונה מעיקרה? היה יכול לומר מפני ששם מקומו של כל יהודי למלא את יעודו בחיים, וששם ניתן לקיים מצוות התלויות בארץ, ושזו מצוה בפני עצמה ועוד הרבה סיבות, אך הסיבה הבטחונית היא לא סיבה לומר לאדם לגור בה, כל מה שצריך זה להביט יום יום בכותרות העתונים (דרך אגב נא לא להבין מדברי שלגור בחו"ל כן בטוח).

[עזריאל ברגר]

למי הרבי אמר שארה"ק היא המקום הבטוח ביותר?
לתושבי הארץ!
הרבי מעולם לא יצא בקריאה גורפת לתושבי חו"ל לעלות לארץ (ואדרבה, היו כמה פעמים שהרבי הניא אנשים מלעלות לארץ ואכמ"ל)!

לא מבין מה אתה נטפל אליו.

[עזריאל ברגר]

אגב, מי שאמר "ארץ אשר ... תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" - הוא גם כן יהודי שלא נכנס לארץ הקודש...
אז לכן אין לו ח"ו זכות דיבור?!

[זאב ערבות]

למי הרבי אמר שארה"ק היא המקום הבטוח ביותר?
לתושבי הארץ!
הרבי מעולם לא יצא בקריאה גורפת לתושבי חו"ל לעלות לארץ!

לא מבין מה אתה נטפל אליו.

ר' עזריאל היקר, לא נטפלתי לאף אחד אלא רק התיחסתי לציטוט לעיל שהעלה יהושפט. בין שאר הדברים כתוב שם שלא תהיה פגיעה בא"י! ושהיא המקום הבטוח בעולם! ו"לרבים" ששאלוהו! מה זה רבים לדעתך? ולבסוף: קרא הרבי להוסיף לנסוע לא"י... למי מכוונים הדברים? כל מי שקורא דברים אלו יאמר לך שמן הסתם לכל יהודי, או לכל הפחות לכל חסידי חב"ד! כמובן שאתה יכול להתפלפל ולומר שאין הכוונה לקריאה גורפת, אמנם זה לא נאמר במפורש אך לא ניתן לשלול שזו אכן הכוונה, או שמא תאמר שהוא אומר דברים במעורפל כך שכל אחד יכול להבין מה שהוא רוצה להבין, אז אני מבין שיצא בקריאה גורפת ואתה תבין שלא יצא.
וכלל לא מובן מדבריו שאמר שא"י המקום הבטוח ביותר זה רק לתושבים הגרים כבר שם, אלא אמר זאת לרבים ששאלוהו אם לחזור לשם ללימודים, משמע הם לא תושבי הארץ הקבועים ועוד קרא להוסיף לנסוע לא"י לפרסם שלא מפחדים ושיהיו נפלאות. בקיצור, תעשה טובה ואל תעשה ספינים מדבריו.

[זאב ערבות]

אגב, מי שאמר "ארץ אשר ... תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" - הוא גם כן יהודי שלא נכנס לארץ הקודש...
אז לכן אין לו ח"ו זכות דיבור?!

מי אמר שאין זכות דיבור? איני שולל ח"ו את דברי משה רבינו, אך הוא אף זה שאמר את הקללות לפני כמה פרשיות, כלומר זה שעיני ה' בה לא אומרת שלא יעניש ושלא יהיו צרות ומלחמות ואסונות לפי מעשיהם

[עזריאל ברגר]

לאור דברי החכם מכל אדם במשלי כז, כב, נראה לי שעדיף לנטוש את הדיון (עיי"ש כו,ד), ובפרט שהדיון כאן הוא על החזון איש, ואינני מבין מה הענין להאריך כאן בהנהגתו ודבריו של יהודי שאיננו "מחוגי החזון איש"...

ורק אומר דבר אחד כהערה כללית לקוראי דברי בכל רחבי הפורום (אם כי הקשר שלה לכאן הוא קצת חלש):
פעמים רבות אני מתווכח על הוכחה מסוימת וכדו', אך זה כלל לא אומר שלדעתי הדבר שגוי. ייתכן שהדבר נכון וההוכחה שגויה.

[זאב ערבות]

לאור דברי החכם מכל אדם במשלי כז, כב, נראה לי שעדיף לנטוש את הדיון (עיי"ש כו,ד), ובפרט שהדיון כאן הוא על החזון איש, ואינני מבין מה הענין להאריך כאן בהנהגתו ודבריו של יהודי שאיננו "מחוגי החזון איש"...

ורק אומר דבר אחד כהערה כללית לקוראי דברי בכל רחבי הפורום (אם כי הקשר שלה לכאן הוא קצת חלש):
פעמים רבות אני מתווכח על הוכחה מסוימת וכדו', אך זה כלל לא אומר שלדעתי הדבר שגוי. ייתכן שהדבר נכון וההוכחה שגויה.

כאשר אין מענה מפנים לפסוק ההוא.
דרך אגב לא אני הבאתי לראשונה כאן את דברי אותו יהודי שאיננו מחוגי חזו"א.

[יהושפט]

לאור דברי החכם מכל אדם במשלי כז, כב, נראה לי שעדיף לנטוש את הדיון (עיי"ש כו,ד), ובפרט שהדיון כאן הוא על החזון איש, ואינני מבין מה הענין להאריך כאן בהנהגתו ודבריו של יהודי שאיננו "מחוגי החזון איש"...

ואף קפידה יש בדבר כידוע:
הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ותוכנו תולדותיהם והליכותיהם של 47 מגדולי ישראל. בספר הופיעו לצד פרק על אדמו"ר הריי"צ גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו הרבי בכ"ג מנחם אב תשט"ו העיר: "ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. ועל פי מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זה לזה, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ"ל - שיש להישמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, ודי למבין ברמיזה"[20] ואכן נראה שהרב פרנקל הקשיב לעצת הרבי כי במהדורה השלישית של הספר שם את הפרק על אדמו"ר הריי"צ סמוך לפרק על האדמו"ר מהוסיאטין ואילו את הפרק על החזון איש שם אחרי שני רבנים אחרים, וכנראה כדי להפריד בין הפרקים, לאור הערת הרבי על כך [21].

[אראל]

לאור דברי החכם מכל אדם במשלי כז, כב, נראה לי שעדיף לנטוש את הדיון (עיי"ש כו,ד), ובפרט שהדיון כאן הוא על החזון איש, ואינני מבין מה הענין להאריך כאן בהנהגתו ודבריו של יהודי שאיננו "מחוגי החזון איש"...

ורק אומר דבר אחד כהערה כללית לקוראי דברי בכל רחבי הפורום (אם כי הקשר שלה לכאן הוא קצת חלש):
פעמים רבות אני מתווכח על הוכחה מסוימת וכדו', אך זה כלל לא אומר שלדעתי הדבר שגוי. ייתכן שהדבר נכון וההוכחה שגויה.

כאשר אין מענה מפנים לפסוק ההוא.
דרך אגב לא אני הבאתי לראשונה כאן את דברי אותו יהודי שאיננו מחוגי חזו"א.

כלום יש איזה ענין לצער יהודי, יום לפני ערב יום הקדוש?

[זאב ערבות]

לאור דברי החכם מכל אדם במשלי כז, כב, נראה לי שעדיף לנטוש את הדיון (עיי"ש כו,ד), ובפרט שהדיון כאן הוא על החזון איש, ואינני מבין מה הענין להאריך כאן בהנהגתו ודבריו של יהודי שאיננו "מחוגי החזון איש"...

ואף קפידה יש בדבר כידוע:
הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ותוכנו תולדותיהם והליכותיהם של 47 מגדולי ישראל. בספר הופיעו לצד פרק על אדמו"ר הריי"צ גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו הרבי בכ"ג מנחם אב תשט"ו העיר: "ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. ועל פי מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זה לזה, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ"ל - שיש להישמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, ודי למבין ברמיזה"[20] ואכן נראה שהרב פרנקל הקשיב לעצת הרבי כי במהדורה השלישית של הספר שם את הפרק על אדמו"ר הריי"צ סמוך לפרק על האדמו"ר מהוסיאטין ואילו את הפרק על החזון איש שם אחרי שני רבנים אחרים, וכנראה כדי להפריד בין הפרקים, לאור הערת הרבי על כך [21].

האם רצונו לומר שכל מחבר ספר תולדות צריך לערוך לפני כתיבת הספר חשבונות כגון איזה גדול מתאים לכתוב לצד מי וכן לסווג את גדולתם? ונניח שעשה זאת לפי הבנתו, האם הקורא התמים יבין זאת מעצמו ללא הערה בתחילת כל פרק מה השייכות לפרק הקודם ומה דירוג הגדול שמקנה לו את מקומו ברשימה? ועוד, נניח עשה זאת, תמיד יהיה מי שיאמר מי מלאך לבך לשים את הרבי הזה לפני הרבי שלי שהיה גדול ממנו!
בספריתי המהדורה הששית ובפתח הספר כותב במפורש מדוע התחיל עם המלבים ושלאחריו אין מוקדם ומאוחר אלא מסודרים לפי שנת הפטירה, לכן הרבי מהושיאטין נפטר בשנת תש"ט והריי"צ בשנת תש"י (כך מובא בספר), אז מה יש להתלונן ולהעיר? האם שינה מחבר הספר את שנת הפטירה בשביל שישכנו שלום זה לצד זה? לאחר הריי"צ בא ר' חרל"פ שנת פטירה תשי"ב, ולאחריו הרב עוזיאל שנת פטירה תשי"ג ואח"כ החזון איש תשי"ד. ובגלל שאתה לא גורס את הרב חרל"פ והרב עוזיאל אתה קורא להם רבנים אחרים? והסברה שלך של להפריד בין הדבקים היא סתם השערה הזויה שאין לה שום בסיס ולאור האמור לא מובן מה היה צריך לשנות, האם גילה ר' פרנקל שטעה בתאריך הפטירה ושינה את המיקום בהתאם?

[חרסון]

לאור דברי החכם מכל אדם במשלי כז, כב, נראה לי שעדיף לנטוש את הדיון (עיי"ש כו,ד), ובפרט שהדיון כאן הוא על החזון איש, ואינני מבין מה הענין להאריך כאן בהנהגתו ודבריו של יהודי שאיננו "מחוגי החזון איש"...

ואף קפידה יש בדבר כידוע:
הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ותוכנו תולדותיהם והליכותיהם של 47 מגדולי ישראל. בספר הופיעו לצד פרק על אדמו"ר הריי"צ גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו הרבי בכ"ג מנחם אב תשט"ו העיר: "ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. ועל פי מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זה לזה, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ"ל - שיש להישמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, ודי למבין ברמיזה"[20] ואכן נראה שהרב פרנקל הקשיב לעצת הרבי כי במהדורה השלישית של הספר שם את הפרק על אדמו"ר הריי"צ סמוך לפרק על האדמו"ר מהוסיאטין ואילו את הפרק על החזון איש שם אחרי שני רבנים אחרים, וכנראה כדי להפריד בין הפרקים, לאור הערת הרבי על כך [21].

מופרך, לענ"ד, לחשוב שכוונת הרבי היא על החזון איש. יש להניח שבספר הופיעו גם סקירות על רבנים 'פשרנים' במידה זו או אחרת.

[זאב ערבות]

מה זה רבנים פשרניים? כאלה שאינם מחוגים שלך? בכל אופן הנה רשימת הרבנים המופיעים בספר ויעשה כל אחד את חשבונותיו מי פשרני ומי לא פשרני, מי גדול ומי לא כ"כ גדול

[יהושפט]

לאור דברי החכם מכל אדם במשלי כז, כב, נראה לי שעדיף לנטוש את הדיון (עיי"ש כו,ד), ובפרט שהדיון כאן הוא על החזון איש, ואינני מבין מה הענין להאריך כאן בהנהגתו ודבריו של יהודי שאיננו "מחוגי החזון איש"...

ואף קפידה יש בדבר כידוע:
הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ותוכנו תולדותיהם והליכותיהם של 47 מגדולי ישראל. בספר הופיעו לצד פרק על אדמו"ר הריי"צ גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו הרבי בכ"ג מנחם אב תשט"ו העיר: "ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. ועל פי מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זה לזה, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ"ל - שיש להישמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, ודי למבין ברמיזה"[20] ואכן נראה שהרב פרנקל הקשיב לעצת הרבי כי במהדורה השלישית של הספר שם את הפרק על אדמו"ר הריי"צ סמוך לפרק על האדמו"ר מהוסיאטין ואילו את הפרק על החזון איש שם אחרי שני רבנים אחרים, וכנראה כדי להפריד בין הפרקים, לאור הערת הרבי על כך [21].

מופרך, לענ"ד, לחשוב שכוונת הרבי היא על החזון איש. יש להניח שבספר הופיעו גם סקירות על רבנים 'פשרנים' במידה זו או אחרת.

אמנם כעת ערב יו"כ ויש לי דאגות אחרות, אבל כדי לא להניח את הלעז שהעתקתי בטעות, אני מזדרז לכתוב
כל הכתוב בקטע שהעתקתי מחב"דפדיה להד"ם!

בעיתון שערים מכ"ח אייר תשטו [נמצא באוצר החכמה, כרך תשטו עמ' רכז] יש סקירה על הספר במהדורתו הראשונה, תוך פירוט רשימת הביוגרפיות האחרונות שבספר, ומתברר שאין בין מהדורה זו למהדורה השלישית שממה העתיק זאב ערבות את תוכן הענינים ולא כלום! והריי"צ מעולם לא הופיע בסמוך לחזו"א!
דברי הרבי הם באופן כללי על חיבור אישים מסוגים שונים, וניתנים לפרשנות אלו אישים הפריעו לו שבאו ביחד עם אחרים

הספר ערוך לפי שנות פטירה של האישים, ולכן בין הריי"צ לחזו"א מופיעים רי"מ חרלפ והרב עוזיאל כבר במהדורה הראשונה, והרב פרנקל לא שינה דבר במהדורה השלישית ממהדורה ראשונה בקשר למיקום האישים הללו
פשוט שקר גס שאני מצטער מאד שנפלתי בו.

צילום מסך 2024-10-11 083015.png (77.66 KiB) נצפה 1125 פעמים

[יהושפט]

מבדיקה כעת בחב"דפדיה, הערך כבר תוקן בעיו"כ וכל הפסקה הזו הושמטה

[גביר]

ל[/b]
בעיתון שערים מכ"ח אייר תשטו [נמצא באוצר החכמה, כרך תשטו עמ' רכז] יש סקירה על הספר במהדורתו הראשונה, תוך פירוט רשימת הביוגרפיות האחרונות שבספר, ומתברר שאין בין מהדורה זו למהדורה השלישית שממה העתיק זאב ערבות את תוכן הענינים ולא כלום! והריי"צ מעולם לא הופיע בסמוך לחזו"א!
דברי הרבי הם באופן כללי על חיבור אישים מסוגים שונים, וניתנים לפרשנות אלו אישים הפריעו לו שבאו ביחד עם אחרים

הספר ערוך לפי שנות פטירה של האישים, ולכן בין הריי"צ לחזו"א מופיעים רי"מ חרלפ והרב עוזיאל כבר במהדורה הראשונה, והרב פרנקל לא שינה דבר במהדורה השלישית ממהדורה ראשונה בקשר למיקום האישים הללו
.

צילום מסך 2024-10-11 083015.png

מנקודת ראות של מדעי המידע יש כאן דיון על בחירת עיקרון מארגן לידע ומידע -

המחבר בחר בעיקרון מארגן טכני - יתרונה של בחירה זו שהיא מוחלטת, מדויקת, אינה מצריכה מחשבה ושיקול דעת ומתוך כך גם לא ניתן לערער עליה.
הרבי היה, מן הסתם, מודע ליתרונות אלה, אף על פי כן סבר שמסיבות חינוכיות וערכיות יש להעדיף ארגון מידע לפי עקרון ענייני [אם היה נשאל מסתמא אף היה מציע ומגדיר את עקרון הארגון הרצוי לדעתו ואף מכריע בשאלות הפרטיות הנגזרות ממנו, הדורשות, כאמור, חשיבה ושיקול דעת, ואולי אף עשה זאת].

דוגמא מובהקת לארגון מידע לפי עיקרון טכני שאינו מצריך שיקול דעת, הנעשה מסיבות ברורות ומובנות, הוא הנוהג להדגיש שהסכמות לספרים מסודרות לפי סדר הא"ב או לפי סדר קבלתן.

[מטה עז]

עדות על החזו"א ממשפחת הגרי"מ טוקצינסקי זצ"ל

[גביר]

עדותו של הרב מרדכי אליהו -

https://www.youtube.com/watch?v=2GZp5mWazuU

[באמונתו]

עדות על החזו"א ממשפחת הגרי"מ טוקצינסקי זצ"ל

מצ"ב:

[באמונתו]

הגאון רבי משה שפירא - עד ראייה:

[באמונתו]

הפרופסור הדרן אשכנזי, שנת תשכ"ט, בראיון:

[באמונתו]

לא רק רפואה. החזון איש בגיאולוגיה:

[באמונתו]

עדות מקורבו רש"פ שטיינברג זצ"ל:

[באמונתו]

רמב"ן בראשית – הקדמות:א':

ושלמה המלך ע"ה שנתן לו האלהים החכמה והמדע – הכל מן התורה היה לו, וממנה למד עד שידע סוד כל התולדות, ואפילו כוחות העשבים וסגולתם, עד שכתב בהן אפילו ספר רפואות. וכענין שכתוב:⁠ וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יוצא בקיר (מלכים א ה':י"ג)...