כנס אחוות התורה - רשמים

[דרומי]

ואני הקטן מוסיף:

אותו עיוורון שהוביל את הנהגת הצבא והמדינה למה שמכונה 'מחדל השביעי באוקטובר',

הוא הוא העיוורון שמוביל את הנהגת הציבור הדת"ל לכך שהוא מוכן להצטרף למזימת השמאלנים ואינו חש עד כמה הדבר מטופש ומסוכן לציבור זה עצמו!

וכנראה ששני סוגי העיוורון מונעים מלמעלה בכוונה אחת, וד"ל.

[ולענין הגדרת מנהיגי הציבור הדת"ל כ'עבדים' - למרבה הפלא כך התבטא הרבי מליובאוויטש בשנת תשל"ב על מנהיגי המפד"ל דאז: 'עבד כנעני'!]

[דרומי]

והנה דוגמא ממאמר של אחד מ'הוגי הדיעות' שכנראה בורך בנאיביות מדהימה. הוגה הדיעות הזה קורא לקוראיו מהציבור הדת"ל במלים ברורות לעזוב את ה'שטיבלאך' החרדיים... וז"ל:

האם יש בכלל היגיון להמשיך ולהעריץ את גדולי הדור, לינוק ממשפיעי החסידות, להתחמם לאורם של פוסקי הלכה חרדים, כאשר אנו יודעים ומבינים שכל האישים הללו, הנחשבים לגדולי הדור בעולם החרדי, הם הם אשר גורמים באופן ישיר לכל אותו עוול נוראי, בו ילדינו ובנינו נושאים בעול ומסכנים נפשם, ואילו גדולי הדור, כל ילדיהם, נכדיהם וניניהם, וכמובן אלפי תלמידיהם חיים בשלווה ורוגע, בהשקט ובטח, כאילו הם חיים ביקום אחר.

כאילו הנוחבאות והחיזבאללה לא קמים להשמידם. הם, הגדולים הלל אחראים למצב בו ילדינו מנוצלים עד הסוף ואילו הם ראשיהם ושלוחיהם קמים ליטול עוד ועוד מעות מהקופסה הגדולה, להמשך ביסוס קהילותיהם בשלווה ונחת. האם זה הגיוני שנמשיך לקפץ לכבודם בטישים ונשיר להם ימים על ימי מלך, וכי לעולם נהיה אידיוטים שימושים אצלם?!

האם יש טעם רוחני לרוץ לטיש אצל גדולי האדמו"רים מבעלז, ויזניץ, צאנז וגור על שני פלגיה, כאשר אנו יודעים שהם לא שולחים אף חסיד משמעותי אחד מתוכם להצטרף אלינו , הלוחמים, האם ממי שבוגד בנו בשנת הקרב הארוכה ומתעלם מתחינותינו, האם מדמויות כאלה אנו יכולים ללמוד בכלל מהי חסידות אמיתית, כאשר הם נוהגים במאה ושמונים מעלות הפוך לגמרי מהחסידות המתוארת במסילת ישרים פרק יט - עוד עיקר ב' יש בכוונת החסידות, והוא טובת הדור, שהנה ראוי לכל חסיד שיתכווין במעשיו לטובת דורו כולו, לזכות אותם ולהגן עליהם. – וכמובן שבשעת מלחמה "להגן עליהם" הרי זה כפשוטו, מי שיכול לבוא להילחם ודמי הרבים תלויים בו, הרי שלא יאמר לעצמו יוצא אני ידי חובה בלימוד תורה ותפילה.


וכי יעלה על הדעת, כי כאשר קבוצת תלמידים טובעת בים ויש מי שיכול להציל, הוא יעמוד ילמד ויתפלל עבורם, ולא יקפוץ למים להציל ?! כך גם כעת הזאת, כל מי שיכול לצאת ולהילחם חייב להילחם, ואילו תינוקות של בית רבן, עד גיל 20, ובוגרים מעל גיל 45, הם יעסקו בתורה ופלפוליה, ואילו הצעירים הכשירים לקרב, הבריאים בגופם ונפשם הם יצאו להילחם כפשוטו – ראוי לכל חסיד להגן על דורו, כפשוטו, חסיד במעשיו !

ובהמשך כותב המסילת ישרים פרק יט - וגדעון נאמר לו (שופטים ו'): "לך בכחך זה והושעת את ישראל מכף מדין", לפי שלימד סניגוריא על ישראל, כי אין הקב"ה אוהב אלא למי שאוהב את ישראל, וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל, גם הקב"ה מגדיל עליו, ואלה הם הרועים האמיתים של ישראל שהקב"ה חפץ בהם הרבה, שמוסרים עצמם על צאנו. מלמדנו המסילת ישרים כי ישנם רועים אמיתיים, ומיהם אלו שמוסרים נפשם, והדוגמה מגדעון היא כפשוטו, גדעון יצא ונלחם בגופו ממש.

לכן הגענו לשעה קשה בה אנו חוזים וצופים המחזה מתעתע בו ישנם גדולים בישראל שלומדים מסילת ישרים וקוראים בתורה את מצוות המלחמה, אולם הקיום המעשי מהם והלאה, האם יש טעם בקיום מוסדות תורה כאלו, האם יש טעם לתרום לרבנים הללו, אשר מרחק רב בין לימוד תורתם לבין החוסר המשווע במעשיהם, האם הם "הרועים האמיתיים" ?!

[בברכה המשולשת]

והנה דוגמא ממאמר של אחד מ'הוגי הדיעות' שכנראה בורך בנאיביות מדהימה. הוגה הדיעות הזה קורא לקוראיו מהציבור הדת"ל במלים ברורות לעזוב את ה'שטיבלאך' החרדיים... וז"ל:

האם יש בכלל היגיון להמשיך ולהעריץ את גדולי הדור, לינוק ממשפיעי החסידות, להתחמם לאורם של פוסקי הלכה חרדים, כאשר אנו יודעים ומבינים שכל האישים הללו, הנחשבים לגדולי הדור בעולם החרדי, הם הם אשר גורמים באופן ישיר לכל אותו עוול נוראי, בו ילדינו ובנינו נושאים בעול ומסכנים נפשם, ואילו גדולי הדור, כל ילדיהם, נכדיהם וניניהם, וכמובן אלפי תלמידיהם חיים בשלווה ורוגע, בהשקט ובטח, כאילו הם חיים ביקום אחר.

כאילו הנוחבאות והחיזבאללה לא קמים להשמידם. הם, הגדולים הלל אחראים למצב בו ילדינו מנוצלים עד הסוף ואילו הם ראשיהם ושלוחיהם קמים ליטול עוד ועוד מעות מהקופסה הגדולה, להמשך ביסוס קהילותיהם בשלווה ונחת. האם זה הגיוני שנמשיך לקפץ לכבודם בטישים ונשיר להם ימים על ימי מלך, וכי לעולם נהיה אידיוטים שימושים אצלם?!

האם יש טעם רוחני לרוץ לטיש אצל גדולי האדמו"רים מבעלז, ויזניץ, צאנז וגור על שני פלגיה, כאשר אנו יודעים שהם לא שולחים אף חסיד משמעותי אחד מתוכם להצטרף אלינו , הלוחמים, האם ממי שבוגד בנו בשנת הקרב הארוכה ומתעלם מתחינותינו, האם מדמויות כאלה אנו יכולים ללמוד בכלל מהי חסידות אמיתית, כאשר הם נוהגים במאה ושמונים מעלות הפוך לגמרי מהחסידות המתוארת במסילת ישרים פרק יט - עוד עיקר ב' יש בכוונת החסידות, והוא טובת הדור, שהנה ראוי לכל חסיד שיתכווין במעשיו לטובת דורו כולו, לזכות אותם ולהגן עליהם. – וכמובן שבשעת מלחמה "להגן עליהם" הרי זה כפשוטו, מי שיכול לבוא להילחם ודמי הרבים תלויים בו, הרי שלא יאמר לעצמו יוצא אני ידי חובה בלימוד תורה ותפילה.


וכי יעלה על הדעת, כי כאשר קבוצת תלמידים טובעת בים ויש מי שיכול להציל, הוא יעמוד ילמד ויתפלל עבורם, ולא יקפוץ למים להציל ?! כך גם כעת הזאת, כל מי שיכול לצאת ולהילחם חייב להילחם, ואילו תינוקות של בית רבן, עד גיל 20, ובוגרים מעל גיל 45, הם יעסקו בתורה ופלפוליה, ואילו הצעירים הכשירים לקרב, הבריאים בגופם ונפשם הם יצאו להילחם כפשוטו – ראוי לכל חסיד להגן על דורו, כפשוטו, חסיד במעשיו !

ובהמשך כותב המסילת ישרים פרק יט - וגדעון נאמר לו (שופטים ו'): "לך בכחך זה והושעת את ישראל מכף מדין", לפי שלימד סניגוריא על ישראל, כי אין הקב"ה אוהב אלא למי שאוהב את ישראל, וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל, גם הקב"ה מגדיל עליו, ואלה הם הרועים האמיתים של ישראל שהקב"ה חפץ בהם הרבה, שמוסרים עצמם על צאנו. מלמדנו המסילת ישרים כי ישנם רועים אמיתיים, ומיהם אלו שמוסרים נפשם, והדוגמה מגדעון היא כפשוטו, גדעון יצא ונלחם בגופו ממש.

לכן הגענו לשעה קשה בה אנו חוזים וצופים המחזה מתעתע בו ישנם גדולים בישראל שלומדים מסילת ישרים וקוראים בתורה את מצוות המלחמה, אולם הקיום המעשי מהם והלאה, האם יש טעם בקיום מוסדות תורה כאלו, האם יש טעם לתרום לרבנים הללו, אשר מרחק רב בין לימוד תורתם לבין החוסר המשווע במעשיהם, האם הם "הרועים האמיתיים" ?!

יהי רצון שתהיה לו רפואת הנפש.

[ישעיהו לוריא]

לא רק נאיביות. האיש כנראה לא מכיר את נפש תלמידיו הצעירים.

לחסידויות שהוא ציין, בעלזא, צאנז, ויזניץ וגור על פלגה הגדול מספרית - בקושי מגיעים חובשי כיפה סרוגה.
ויז'ניץ נהנית עוד משיירים בגלל העבר שלה והשמחה והנגינה,
בצאנז ובגור הגדולה - אין כמעט זכר למזרוחניקים - בטח לא כאלו שעשו את הדרך במיוחד אליה ולא נקלעו סתם.
גם בבעלזא, לרוב אלו קבוצות גדולות שבאות לראות את האימפריה, את המלוכה, את ההוד וההדר. לא לקבל מהרבי כלום (ואגב, הוא אישיות כלל ישראלית להפליא. הוא היה המנהיג החרדי הכי בולט שבא להלוויה במרכז הרב, שמגיע לסליחות בכותל עם הספרדים ועוד)

לעומת זאת, מי שמגיע ובהמוניו מגיע, מגיע אל רבי צבי מאיר זילברברג, אל הרבי מאמשינוב, אל רבי שאול אלתר, אל רבי אלימלך בידרמן כמובן, אל רבי יצחק משה ארלנגר, אל רבי מוטל מסטיטשין, אל רבי אשר וויס, אל רבי אשר אריאלי גם לא מעט, אל הרב גינזבורג אלפים, קצת אצל הרבי מטאלנא,
מי שמגיע לכל המקומות הללו, וכאמור - פי עשרה מהמגיעים למקומות שהוא ציין בחוסר היכרותו וידיעתו והבנתו את תלמידיו ואת מאוויהם הרוחניים -
מגיע לרבנים אלו ולטישים שהם עורכים ולשיעורים דווקא בגלל שהם מוכרים פשטות, ענווה, אמונה, כלל ישראליות, יהדות אמיתית, חסידות, צניעות.
כל אחד וסגנונו והעמקתו.

מה שהם מוכרים - לא יכולים הצעירים הללו להשיג בשום מקום אחר - וגם לרוב, אין להם השפעה או קשר למגזר החרדי כולו.

מחנך שלא מבין את נפש תלמידיו, שמחפשים מנהיגים רוחניים ולא מנהלי חצרות, שצמאים לרוחניות וגעגוע וכיסופין, כאן הבעיה.
מחנך שרואה בחלק מהדברים שתלמידיו עושים - חלק מתהליך הגאולה, וחלק אחר - טעות גלותית,
ולא יודע מה הוא מה - וכאמור, לא מבין בכלל את המניעים ולא מכיר את הכתובות האמיתיות - מפספס לגמרי.

[צופה_ומביט]

כתב עיתונאי פלוני:

בכירי צה"ל צברו בשנה האחרונה שעות רבות אצל המנהיג החרדי הרב הירש. הרב מקשיב להם היטב, יורד לעומק העניין, קורא דו"חות ומסמכים, מבין את הצורך הצבאי בכוח אדם, אבל תמיד בסוף השיחה שואל "האם אתם רשאים להגיע לסיכום עם הישיבות, או שהמילה האחרונה בכלל של הדרג המשפטי?" שם זה נתקע.

באם זה נכון, זה מסביר הכל.

[אליסף]

מה ההסבר לכך שיש כל כך הרבה נופלים ר"ל מהציונות הדתית? היצוג שלהם בקרבי הוא גדול יותר מגודל המגזר באוכלוסיה?

בהחלט.

וגם הנכונות להתייצב שוב ושוב למילואים ולא להתחמק או לחפש הקלות.

אם כך התגייסות חרדית לא תשנה את המציאות הזאת. כלומר המחיר המטורף שמשלם הצבור הדתי רח"ל לא קשור במישרין לאי התגייסות החרדית.

[צופה_ומביט]

כל שכן אם יגייסו חרדים בכוח.
כפי שכבר כתבו רבים, שהדבר הכי רחוק ממוטיבציה להילחם ורוח לחימה ואמונה בדרך וכו' - הוא כפיה.

[סגי נהור]

הקושיא חמורה והתירוצים חלשים...

[אכשר דרא]

הקושיא חמורה והתירוצים חלשים...

כמו כל קושיא שיש עליה מאות תירוצים (קושיית הב"י).

[הוה אמינא]

כמו הקושיות בליל הסדר, שהתשובות משתנות לפי מי ששואל...

[אכשר דרא]

כמו הקושיות בליל הסדר, שהתשובות משתנות לפי מי ששואל...

התשובה שם היא אותה תשובה, וכמובן שאפשר להעמיק יותר או פחות.

[עקביה]

הרב נויגרשל עונה לרב תמיר גרנות (בלי להזכיר את שמו).
https://www2.kolhalashon.com/#/regularS ... /1/0/false

[אכשר דרא]

הרב נויגרשל עונה לרב תמיר גרנות (בלי להזכיר את שמו).
https://www2.kolhalashon.com/#/regularS ... /1/0/false

בזיון. על "מענה" כזה נאמר: אל תען ככסיל.

[צופה_ומביט]

ועוד ועוד אומרים את העובדות:
וכו'
עצם התביעה ל"שיוויון בנטל" לא נתבעת בצורה שוויונית, כל שכן הסנקציות. יש עוד ציבורים שלא מתגייסים, ולא פוצים כלפיהם פה.

והנה מה שפורסם היום:

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, עוצרת את שליחת אלפי צווי הגיוס לצעירים חרדים ודורשת שליחה שוויונית בין הצעירים במגזר.

באכ"א ניווטו את אלפי הצווים כך שיגיעו בעיקר לצעירים חרדים הלומדים בישיבות לנוער מתמודד ולכאלו שעובדים במקביל ללימודים בישיבה, ועדיין לא קיבלו את הצווים, וזאת בניסיון למנוע עימות חסר תקדים עם העולם החרדי.

אלא שהיועצת המשפטית לממשלה פנתה לצה"ל ודרשה לעצור את שליחת הצווים בטענה שיש לשלוח את הצווים באופן שוויוני גם לצעירים חרדים הלומדים בישיבות ותורתם אומנותם.

בשל עמדת היועצת המשפטית אכ"א עצר את שליחת הצווים ובוחן כעת את חוות דעתה של היועמ"שית.

לפני כשלושה חודשים המשנה ליועמ"שית גיל לימון שיגר מכתב למשרד הביטחון והדגיש כי יש חובה לשלוח צווים גם לבחורי ישיבה לומדים ולא רק לצעירים עובדים.

במכתב כתב גיל לימון: "יש לפעול באופן מיידי לביצוע פסק הדין לגיוסם של תלמידי הישיבות החייבים בשירות צבאי, בהתאם לצרכי הצבא וליכולותיו. נביא להלן את תמצית עמדתנו בנושא, על דעת היועצת המשפטית לממשלה".

"בפסק הדין", כתב לימון, "קבע בית המשפט העליון, כי בעת הזו אין תשתית חוקית המאפשרת להימנע מגיוסם של בני הישיבות החרדיות, וכי על המדינה לפעול לאכיפת הוראות חוק שירות ביטחון בעניינם. וכך נקבע, "הפרת עיקרון השוויון בהקשר זה תעלה כדי אכיפה סלקטיבית ותהווה פגם חמור בהפעלת שיקול דעתו של הפוקד".

המשנה ליועמ"שית הוסיף: "באשר לתבחינים שהוצגו להוצאת הצווים לשלישון הגיוס הנוכחי בעבור מועמדים לשירות ביטחון המשתייכים לקבוצת בני הישיבות – אלו מעוררים קשיים ממשיים בהיבט השוויון, ובכל הנוגע להשפעתם על מערך התמריצים להמשך הגיוס של הציבור החרדי.

"גיוס בני הישיבות צריך להיעשות באופן שוויוני, תוך הרחבה שוויונית של מעגלי הגיוס בקרב החברה החרדית לאורך שנת הגיוס. לא ניתן לאפשר מצב שבו, על דרך הכלל, ניתנת עדיפות לגיוסם של בני הציבור החרדי, אשר היו זכאים בעבר לדחיית שירות - שפקע, שידוע על כך שהם עובדים או לומדים במוסדות להשכלה גבוהה".

מוזמנים לספור כמה פעמים מופיעה כאן המילה "שיוויון".
בזמן שהעובדה היא שמראש אין שום "שיוויון" בתביעה ל"שיוויון בנטל" הגיוס.
ועל השקר הזה לעצור צווים שכבר נשלחים ואפשרות מעשית שמנסים לקדם בהסכמת כל הצדדים.
מה עם: "הצורך! הנטל! המלחמה! אי אפשר ככה! דחוף! עכשיו!" ???
קחו בשתי ידיים כל פתרון מעשי ואח"כ תחשבו מה הלאה.
לא.
אפילו על "תהיה חכם ולא צודק" לא שמעו שם.
לא פרקטיקה מעניינת אותם, לא ביצוע מעשי לגיוס החרדים, אלא "ראש בקיר" משפטי - ושקרי.
מה זה אומר?
שמלכתחילה מאחורי התביעה הדרקונית הזו [של בג"ץ והימ"ש ימ"ש] לא עומד שום צורך, ושום מוסר, ושום תביעה. רק שנאה ורשעות.

[עקביה]

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, עוצרת את שליחת אלפי צווי הגיוס לצעירים חרדים ודורשת שליחה שוויונית בין הצעירים במגזר.

לא רק גלנט רצה להפיל את הממשלה, גם היא רוצה...

[צופה_ומביט]

הגר"ג נדל זצ"ל, מכאן:

י. היה פעם ראיון באחד העיתונות באמריקה עם אחד ממקורביו, והלה סיפר גם מרבו כמה דברים. אחד מהם על ענין הצבא שאמר על כל הטענות המפורסמות למה אין אנו הולכים לצבא שאינם אמיתיים. זה שלומדים תורה ומגינים על תושבי א"י ע"י הלימוד אין לה שום מקור מוסמך. מה שמביאים מדברי אגדה הוא נגד הכלל שאין למדין מן האגדות ובהלכות מלחמות לא מצינו פטור של לומד תורה. עוד אמר על מה שטוענים שהסביבה של הצבא הוא סביבה של שמד, שאם זה נכון עלינו לתקן את הענין ולא להתחמק מהחיובים שלנו. כמו שאם אין אלא בית חנות טריפה בעיר היינו מקימים חנות כשרה, ולא מפסיקים לאכול, כמו"כ יש לתקן את הצבא ולא להשתמש בזה שלא לשרת. הטענה היחידה שיש נגד השתתפות בצבא הוא שאין המלחמות שלהם מלחמתינו, שאינם נוהלים מלחמות משום בטחון או סבה ישרה אלא עבור פוליטיקה, ואין אנו חלק מהפוליטיקה שלהם להתחייב להשתתף בה.

[אכשר דרא]

הודאת בעל דין

[דרומי]

דברים פשוטים שכל ילד מבין.

[התמים]

פרישה לאופוזיציה כדרך החכים הערבים באמת עלולה להביא לחבירת שמאל וימין, ומי יודע מי ימנע מהם עם ההלך רוח האנטי חרדי לגזור גזירות כרצונם? הליכה עם השמאל בכזה מקרה עדיפה, כעין יבנה וחכמיה

[אכשר דרא]

ניתן לנסח זאת באופן ישיר:
אם לשפוט לפי ההתנהגות של הנציגים החרדים בשני העשורים האחרונים, הם שכחו מהי התכלית ומהם האמצעים, וכבר הרבה שנים שהם דואגים להמשך יציבותה של ממשלת הימין על חשבון פתרון חוק הגיוס. לא מדובר במעידה חד-פעמית, אלא בגישה עקבית ושיטתית במשך שנות דור.

[דרומי]

אין פתרון אמיתי לחוק הגיוס, ולא יהיה, זה נושא מידי רגיש בשביל שיוותרו עליו הלוחמים והמדבררים אותם.

השיטה תמיד היתה למשוך את זה עוד ועוד, 'למרוח' כמה שאפשר.

שונה הדבר בסוגיות אחרות כמו בג"צ וכדומה שבהם אפשר בהחלט לעשות ולהתקדם.

[עקביה]

פעיל 'אחים לנשק' במתקפה: החטיבה החרדית היא סכנה - משמרות המהפכה
https://www.inn.co.il/news/653206

רק להזכיר שהבריונים האלה הם אלה שנפגשו עם ר' צבי פרידמן להסביר לו עד כמה קריטי שהחרדים יתגייסו.

[בברכה המשולשת]

ראיתי כעת:


אש המריבה

הרב אברהם וסרמן
כ' בחשוון תשפ"ה
בשבע 1121

הדרישה מהעולם החרדי להתגייס הפכה לקמפיין שקרי אדיר, שכל תכליתו לפורר את הקשר בין הציבור הדתי־לאומי לציבור החרדי ולהפיל את הממשלה. המחסור בחיילים והמספרים הנזרקים לחלל האוויר אינם אלא אריזה שבתוכה ה"מוצר" עצמו. בעשור האחרון סגר צה"ל כמה אוגדות, צמצם באופן דרסטי את חיל השריון, ו"לפתע" גילה שחסרים לו חיילים. במקום שהאחראים למחדל יכו על חטא, שלא לומר יוקעו בציבוריות הישראלית, במקום להחזיר את רובם של הלוחמים שעדיין בגיל מילואים למסגרת הצבאית – מפנים את הזרקור לציבור שגם אם יתגייס בהמוניו, ייארך זמן רב עד שיהיה כשיר ללחום. זו יצירת מחסור מדומה למטרה זרה לגמרי. לא זו בלבד, חיילי מילואים רבים שמתחננים להתגייס נדחים בידי המערכת. דוגמה אחת מני רבות היא לוחמי חיל הים הקרביים הפטורים אוטומטית משירות מילואים ברגע שהשתחררו מהסדיר, אף שהם בעלי כושר קרבי ובהכשרה קצרה יכולים להיות לוחמי יבשה. רק שנה לאחר פרוץ המלחמה נזכרו להתחיל במהלך גיוס והכשרה, שמתנהל באיטיות נוראה. ישנם גם חיילי מילואים רבים שנשלחו להם צווים והם לא מופיעים, ולא עוצרים אותם ולא מונעים מהם הנחות.

אם מדברים על אוכלוסיות שלא מתגייסות, הרי תעשיית ההשתמטות של "מדינת תל אביב" ושכנותיה ידועה לכול, אם בפטור על רקע נפשי ואם בדרכים אחרות. יש שמטיחים משפטים קשים נגד החרדים: אצלכם לא דופקים קציני נפגעים בדלת. ובמדינת תל אביב הם דופקים? אבל החרדים נראים לגורמים מסוימים בתור החוליה החלשה (לא באמת. הם חזקים מאוד, וטוב שכך), ולכן כל האש מופנית נגדם. כשנוסיף לזה מסע תקשורתי ממומן עם מודעות מושקעות במאות אלפי שקלים, כבר נבין מה הנושא האמיתי.

מה שקורה במגזר הוא חזרה לשאלה ההיא בבני עקיבא של שנות השבעים בווריאציה חדשה: אם תעלה לאוטובוס ליד מי תעדיף לשבת, משתמט חילוני או בחור ישיבה חרדי? כדאי גם לזכור כי בפעם האחרונה שהציבור שלנו תמך בגזירות כלכליות על הציבור החרדי, שילמנו על זה בתמיכה של הנציגים שלהם בגירוש מגוש קטיף. מישהו מתגעגע? על הוויכוח שבינינו לבין החרדים להתנהל בכבוד בתוך בית המדרש, לא בהתלהמות ולא במסגרת של תקשורת הרודפת אותם.

מכיוון שנאמרו מפי גורמים שונים ביטויים פוגעניים כלפי הציבור החרדי, יש למחות נגד ביזיון התורה. מדובר בציבור עצום של תלמידי חכמים מופלגים, שקטנם עבה ממותניהם של הכותבים הללו. הם ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם. שלא לדבר על המנהיגים והפוסקים הגדולים של הציבור הזה. יש מי שהטיח שלחרדים יש "תורה פחדנית". אכן, אשרי אדם מפחד תמיד נאמר על דברי תורה (גיטין נה), לדאוג שלא תבוא על ידו תקלה בעתיד (רש"י). יראת חטא הינה יסוד היהדות, ועלינו להיזהר מאוד. הצבא כפי שהוא כיום מפיל בנו חללים רוחניים רבים, וגורם לעבירות רבות מספור. הפחד מוצדק. הלוואי שגם אנו היינו עומדים על הדרישה לשמירת ההלכה בשירות הצבאי, כפי שדורשים החרדים.

בפגישה של הרב צבי יהודה הכהן קוק ועוד ראשי ישיבות עם משה דיין ושרים נוספים לאחר מלחמת ששת הימים, שאל משה דיין: למה אנו משחררים בחורי ישיבה מגיוס בזמן שאחרים נלחמים ונהרגים? הרב צבי יהודה אמר שהתפיסה היסודית צריכה להשתנות, אין 'הם ואנחנו' אלא כולנו "עבדי ה' וישראל עמו". זו גם ההגדרה של הישיבות בישראל - חלק מהקיום הלאומי שלנו. הישיבות אינן רק מקום לימוד אלא הן יוצרות את התרבות הרוחנית שלנו, ומקימות לנו אנשי חזון ורוח גאונים וצדיקים. כל זה הכרחי לקיום האומה, ואין צורך לבקש את זה. עמדת המוצא שלו נבעה מתפיסת מנהיגות שאינה מכופפת ראשה מפני איש, אפילו לא משה דיין עטור הילת הניצחון של מלחמת ששת הימים. אבל, הוסיף הרב צבי יהודה, "תהליך זה לא יופיע מתוך כפייה. כל סיטונות אסורה. לא ייתכן שכל תלמידי הישיבות ילכו לצבא, וגם לא ייתכן שכולם לא ילכו, אלא יש לערוך בירור אישי על כל אחד ואחד, מתוך גדלות רוחנית ומתוך שייכות הדדית אמיתית בין הישיבה לצבא".

הלוא זה בדיוק מה שראשי הישיבות אומרים כיום, מי שלא לומד שיתגייס, וזה כבר נותן לצבא מה שחסר ויותר מכך. נראה כי לפחות חלק מהמערכת לא באמת רוצה שהחרדים יתגייסו. ברצון טוב מינימלי היו שולחים צווים למי שאינו לומד, אבל מישהו מחפש לריב ולא למלא שורות.

כשהשלטון מפלה קבוצת אוכלוסייה אחת בדווקא, הרי שמבחינת ההלכה הוא אינו דינא דמלכותא, אלא דינא דגזלנותא. אוכלוסיית ערביי ישראל אינה משרתת, וזוכה להטבות כלכליות שכעת רוצים למנוע מהציבור החרדי. חוק שירות לאומי חובה לערבים מעולם לא נחקק, אף שמדברים עליו שנים רבות. האפליה זועקת לשמיים.

זמן מלחמה דורש אחדות רבה ככל הניתן, ויש לנו לא מעט בעיות בתחום זה. הוספת המריבה המיותרת כל כך והמזיקה כל כך עם הציבור החרדי פוגעת במלחמה עצמה. את אש המריבה הזאת יש לכבות ומהר.

[צופה_ומביט]

פעיל 'אחים לנשק' במתקפה: החטיבה החרדית היא סכנה - משמרות המהפכה
https://www.inn.co.il/news/653206

רק להזכיר שהבריונים האלה הם אלה שנפגשו עם ר' צבי פרידמן להסביר לו עד כמה קריטי שהחרדים יתגייסו.

והנה אולמרט ימ"ש בכנס של "המכון הישראלי לדמוקרטיה":

הבעיה הכי גדולה שלנו היום היא לא איראן, חיזבאללה או חמאס, אלא האויב מבפנים. האויב מבפנים זו הקבוצה ההולכת וגדלה של אנשים שחלקם משרתים היום בגופים ביטחוניים שאין בהכרח לסמוך על הנאמנות שלהם לממשלה ישראלית, אלא יש סיבה לחשוש שהנאמנות שלהם היא למה שהקב"ה הבטיח לנו ולמה שפרשניו המוסמכים, הרבנים שמפוזרים בגבעות כאלה או אחרות, יורו להם לעשות.

הייתי צריך לומר "עפר לפיו הטמא והמנוול" אבל האמת היא שהאיש הקטן הזה לא ראוי להתייחסות, והבאתי את דבריו רק להראות מה הלך הרוח במגזר הנאלח שלו.
שכפי שאמרו, עומדים בראש התביעה ל"שיוויון בנטל".
הם לא רוצים שותפות במשא הצבאי, הם רוצים לחסל את הדת.
כ"כ אצה להם הדרך שהם אפילו לא טורחים להסתיר את זה.

[ונתנו ידידים]

והנה אולמרט ימ"ש

הוא תלוי במחלוקת ר"מ וברוריה

[צופה_ומביט]

לא מבחינתי.
זה נאמר על יהודים בעלי עבירה, בריוני, לא על ערב רב.
מבחינתי הוא והידועים שכמותו הם לא יהודים.
ומבחינת ההלכה אין לי ספק שהם מורידין ולא מעלין, יצאו מכלל ישראל ומצוה לשנאותם ולאבדם כלשון הרמב"ם.
ודי בזה.

[אכשר דרא]

מעניין באמת למה אתה סבור שאולמרט גרוע יותר מכולם ושיש לו שנאה מיוחדת לדת.
אולמרט נכנס לתודעה הפוליטית בזכות הברית עם החרדים. לאחר 28 שנות שלטונו של טדי קולק, שרדף את החרדים בכל הזדמנות, הגיע אולמרט ועשה ברית עם החרדים. הוא ניצח את הבחירות בזכות החרדים (בהוראה מיוחדת של הרב אלישיב בבוקר הבחירות), והחרדים היוו את עיקר הקואליציה שלו. מאז ועד היום החרדים שולטים בעיר ביד רמה, בין השאר בזכות שכונות שלמות שהתחרדו בזמנו (לצד בנייה בהר חומה וכיו"ב).
מבחינת עמדותיו הפוליטיות הוא אכן שינה את טעמו, אולם אין לשכוח כי גם בדמדומי הקריירה הפוליטית שלו יצא למלחמת לבנון, בניגוד לכל היגיון פוליטי, החלטה נכונה מצד עצמה שאכן קברה (כצפוי) את עתידו הפוליטי.

[צופה_ומביט]

אמרתי שהוא גרוע מכולם? אמרתי הוא והידועים שכמותו.
והתשובה בתוך דבריך. מה שנקרא כאן היום "עמדות פוליטיות", ימין ושמאל [קיצוני], הוא בדיוק זה: יהודי מול גויי. זו לא פוליטיקה, זה לא מאבק על כוח ושליטה, אלא הנושא הוא זהות. [גם אם הפך לכזה, או התגלה ככזה, עקב מאבק על כוח]. האנשים האלה רודפים בשנאת רצח כל מה שמריח זהות לאומית ויהודית. [השחיתות המוסרית המובנה בהם רק מתגלה והולכת לעין כל ככל שמעמיקה הרדיפה שלהם את היהדות. וזה עוד סימן שכאן הנקודה. זה ה"אדם ניכר בכוסו" שלהם].
אין לאולמרט שום סיבה להיות שמאלני, והוא לא שמאלני. הוא אנטי-אוטומטי כנגד כל מה שאומר ימין. והוא חבר אוטומטי לכל מערכת הסיאוב האנטי-ימין-יהודי הידועה. וזה אומר לי רק דבר אחד.
ככה גם שותפו הנאלח לאותו השם הפרטי [שחולק גם שם משפחה עם נאלח אחר, אבי אבות המערכת, ימ"ש כולם].

[דרומי]

ידידי הרב הצופה, כמדומה שהגזמת קצת.

יהודים אלו ושכמותם הם בבחינת 'זקני עמי הארצות', שלצערנו דעתם הולכת ומשתבשת עם השנים.

אלא שאצל זקן רגיל אין לו מה לעשות הרבה עם השיבוש הזה, מלבד לריב קצת עם האשה וכדומה... ואילו אצל מי שהיה או עדיין קשור למוקדי הכח, השיבוש הזה מתבטא בצורה כוחנית ומכוערת במיוחד.

כך נלענ"ד, ואם שגיתי ה' יכפר בעדי והוא רחום וגו'.

[אכשר דרא]

השאלה היא עקרונית. לדעת הצו"מ, אין זה ויכוח פוליטי רגיל ולגיטימי, אלא חלק ממאבק איתנים על הזהות היהודית של המדינה, ו(מ)עכשיו כל התנגדות לימין שייכת למערכת הסיאוב האנטי-ימין-יהודי הידועה. "האנשים האלה רודפים בשנאת רצח כל מה שמריח זהות לאומית ויהודית", ולכן מותר ומצווה לשנאותם. תמהני אם לאחר שיירגעו הרוחות עדיין יראו את זה בצבעים עזים כאלה.

[צופה_ומביט]

לא צריך להתחכם לשום כיוון.
אני אומר דבר מאד פשוט:
אם זה נראה כמו ערב רב ונשמע כמו ערב זה ערב רב. זה הכל.
וכן, שנאת רצח ברמה של או אנחנו ודרכנו או נשרוף את המדינה על כל אשר בה - זה בהחלט חלק מהעניין.
אם תשתנה המציאות שלהם - נדבר אז.
[ולענ"ד אין שום חובה לדון אותם לכף זכות. להיפך, משנאיך ה' אשנא, ותולין קלקלה במקולקל, ודנים רשעים כאלה לכף חובה].

[אכשר דרא]

הצדק איתך אם זה נראה לך כמו ערב רב ונשמע לך כמו ערב רב. לי, לצערי, אין דרך לדעת איך נראה ערב רב ואיך נשמע ערב רב. וזה נשמע לי ונראה לי ממש כמו החיכוך הנצחי בין ימין לשמאל, שיש להודות ביושר שהיו לו גם בתקופות חשוכות יותר (סזון, מהפך), הרבה פחות מלבלבות מעכשיו.

[דרומי]

אם כבר הגעת להיסטוריה של ימין ושמאל, הא לך חלק ממאמרו של ר' ידידיה מאיר שי'.

בספר מרתק שיצא השנה, 'הבגינים – זרעי הקרע מאלטלנה ועד היום' (הוצאת דביר), מגולל ד"ר גיל סמסונוב את סיפור המאבק של מפא"י ובן גוריון בגיבורי ישראל אנשי האצ"ל, ובעיקר במנחם בגין מנהיגם.

שיעור היסטוריה זריז: בתקופת המאבק בבריטים הממסד של מפא"י־ההגנה־הפלמ"ח הכריז מלחמה חסרת תקדים נגד האצ"ל והלח"י. בן גוריון ואנשיו ראו בפעילות שלהם איום משולש על ההגמוניה. קודם כול, הם חששו מנהירה של צעירי היישוב אל המחתרות, הארגונים הלוחמים, במקום להגנה ולפלמ"ח. שנית, הם חששו מערעור האסטרטגיה של שיתוף הפעולה עם בריטניה, שהקנתה לממסד הציוני חופש פעולה עם הבריטים והשפעה על מספר הסרטיפיקטים (אישורי העלייה) וחלוקתם. החשש השלישי היה מכך שאנשי המחתרות יקצרו את התהילה כמשחררי הארץ לכשתקום המדינה היהודית.

5.


נו, אז איך נלחמים באחיך, שלא חושב בדיוק כמוך? "מול המחתרות", מספר סמסונוב שהקדיש עשרות שנים למחקר וגביית עדויות מאנשי הדור ההוא, לצד עבודתו כאיש פרסום ואסטרטגיה מצליח, "העמיד הממסד מכונת תעמולה ארסית משומנת היטב, ששלטה בתקשורת ובמסריה לציבור היהודי: תחנות הרדיו 'קול ישראל' ('קול ההגנה') ו'קול ירושלים' המנדטורי ועיתון ההסתדרות 'דבר', כלי התקשורת הנפוץ והמשפיע ביותר. המטרה הייתה להציג את הארגונים אצ"ל ולח"י ואת פעילותם כסכנה לגורל היישוב. אחרי פעולות של המחתרות נהגו לפרסם ב'דבר' את הפרטים הידועים על מבצעי הפעולה וביקשו את עזרת הציבור בזיהויים ובהסגרתם לבריטים. בעוד העימות עם הבריטים היה מאבק של דוד בגוליית, העימות עם מוסדות היישוב היה קשה עוד יותר, שכן היה למעשה חד־צדדי. אצ"ל ולח"י שאפו להקמת מדינה, לא למלחמת אחים. הם נלחמו במוסדות המנדט, לא במוסדות היישוב העברי. אך מן העבר השני ששו אלי קרב. הביטוי האכזרי ביותר לכך היה הסזון".

פירוש המילה סזון בצרפתית הוא עונה. קיצור של "עונת הציד". עונת הציד של חברי האצ"ל נפתחה בהוראתו הישירה של בן גוריון בדצמבר 1944. בן גוריון הציע לשותפיו להנהגת היישוב שהפלמ"ח ימסור את אנשי המחתרות לידי הבריטים. סמסונוב מספר שבעוד מאיר יערי, מראשי השומר הצעיר והקיבוץ הארצי, שראה באנשי המחתרות פשיסטים לכל דבר, תמך בהצעה, יצחק טבנקין, מראשי הקיבוץ המאוחד, התחלחל מהרעיון שיהודים יחטפו יהודים וימסרו אותם לידי הפריץ. ואז הגיע יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, והציע פשרה: את אנשי המחתרות ימסרו לידי הבריטים רק מי שיתנדבו לעשות זאת. זאת לא תהיה חובה.


"הפשרה התקבלה", כותב בכאב סמסונוב, בעצמו דור שני למשפחה הלוחמת, "המהות נשארה: שיתוף פעולה עם הבריטים שבמרכזו הסגרת אחים".

6.

הספר הזה נקרא בנשימה עצורה. קשה לבחור מה לצטט מתוכו. אבל הנה בכל זאת סיפור אחד, דווקא לא מהקשים בספר, שמתחבר לי לאירועי השבוע: יהושע ורקר ואשתו רחל לבית הורוביץ היו דור שני לחרדים ירושלמים מעריצי ז'בוטינסקי והשתייכו לשבט ריבלין המפורסם. ורקר הצטרף להגנה ועם הזמן היה למפקד הפלוגה החרדית של הארגון בעיר העתיקה. שם הכיר את האחים דוד ואסתר רזיאל ונוצר ביניהם קשר מיוחד. כשרזיאל התפלג מההגנה לאצ"ל, הוא ביקש מורקר להישאר בהגנה ולסייע לאצ"ל מתוכה. ורקר אכן סייע למחתרת בהדפסת כרוזים וחוברות הדרכה, תוך סיכון בית הדפוס המשפחתי. בין השאר הדפיס את ספר הדרכת הנשק הראשון שפורסם בארץ, 'האקדח', שכתבו שטרן ורזיאל.

בתקופת הסזון נודע לאחד מקרוביו, ממפקדי ההגנה, על הסיוע לאצ"ל. הוא לא עשה לורקר הנחת משפחה והורה על חטיפתו. ורקר, תושב שכונת שערי חסד בירושלים, נחטף ב־2 בינואר 1945. הוא הוכנס למערה ליד פרדס חנה, שם עונה והוכה קשות. "במשך 18 ימים קרים", מתאר סמסונוב, "הוא שכב במערה פרוצה לרוח ולגשם, ללא מזון ראוי, הרחק מאשתו רחל ומחמשת ילדיו, שלא ידעו מדוע נעלם (רחל אפילו פנתה למשטרה הבריטית). במהלך החקירות האלימות אמר לחוטפיו כי הוא קצין בהגנה, כפי שאכן היה, אבל הם המשיכו לענות אותו משום שסירב להסגיר שמות של אנשי אצ"ל. רק כעבור כשלושה שבועות שחררו וזרקו אותו בשדה סמוך לפרדס חנה. אף שידעו שהוא דתי שומר מצוות, הוא הוטל מוכה וחבול בערב שבת, הרחק מביתו. נכדו, חיים כהן, סיפר לי שאמו שמעה במשך שנים את סבו צועק בלילות בשל הטראומה, אך הוא מעולם לא דיבר על כך, וגם לא היה מוכן לגלות מיהו בן המשפחה שהסגירו".


במקור אחר קראתי עדות של נכדו, פרופ' צבי מרק, שמספר שכחלק מההתעללות בורקר החרדי, אנשי הפלמ"ח, הכריחו אותו לאכול בשר וחלב בתקופת החטיפה במערה.

7.

אגב, גיבור ישראל אלחנן קלמנזון הי"ד הוא נין של אותו ורקר. וכך גם בן דודו פדיה מרק הי"ד. ויש עוד נכד של ורקר שאתם מכירים: בחור בשם יוסי כהן שהפך לראש המוסד. מעניין, אה? אבל העניין שלנו עכשיו הוא לא המוסד ופעולותיו המוצלחות והעלומות מחוץ לגבולות המדינה, אלא השב"כ, שאחרי הכישלונות של 7 באוקטובר החליט כנראה להשקיע יותר בטיפול ב"אויב" מבפנים.

כתבתי שמנגנון ההפעלה הדורסני של השמאל לא השתנה מאז ימי בן גוריון. משהו בכל זאת השתנה. לרעה. אחרי שמונים שנות הגמוניה, השמאל מרגיש שהוא עכשיו במלחמה האחרונה, מה שהופך אותו לעוד יותר מסוכן. הוא מרגיש שהוא עלול לאבד את השלטון לטובת האליטה החדשה, זאת שנלחמת ומנצחת בשדה הקרב, זאת שממלאת את בתי המדרש בעשרות אלפי לומדי תורה, זאת שלא יודעת מי זה נחום סטלמך ומה ההבדל בין עמוס קינן לעמוס עוז, זאת שדונלד טראמפ והממשל החדש שלו כל כך אוהבים ומעריצים, זאת שמאמינה שיהיה פה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. בקיצור, כל אלה שתומכים באיש הרע ההוא שממנו חייבים להסתיר מידע.

8.


אבל למרות כל זאת, אנחנו ננצח בסוף בעזרת ה'. למעשה כבר עכשיו אנחנו מנצחים. השאלה היא רק מה המחיר שישלמו בדרך אנשים כמו אליעזר בן בינה והמילואימניק שאסור לפרסם את שמו. לא פשוט. אז תתפללו עליהם, טוב? שיצאו בקרוב בשלום מהמערה של הפלמ"ח. אמן.

[ונתנו ידידים]

לא מבחינתי.
זה נאמר על יהודים בעלי עבירה, בריוני, לא על ערב רב.
מבחינתי הוא והידועים שכמותו הם לא יהודים.
ומבחינת ההלכה אין לי ספק שהם מורידין ולא מעלין, יצאו מכלל ישראל ומצוה לשנאותם ולאבדם כלשון הרמב"ם.
ודי בזה.

אני לא נכנס איתך לויכוח על ההנחה והיסוד שהנחת שיש מושג של ערב רב שלא נכללים בדברי ברוריה, שהוא נידון בפני עצמו.
אבל אני כן נכנס איתך לויכוח על מי נקרא ערב רב, אולמרט הוא מלא שנאה אישית לנתניהו וכמו כן ברק (ואצלו זה עולל גם לימין) וכמו כן בוגי, ואם נתניהו והימין יהיה נגד הדת הם יהיו בעד הדת ולכן אינם בכלל ערב רב כלל.
בשונה מהיאיר והגולן ועוד כאלו ששונאים את הדת.

[ישא ברכה]

יוצא לי להיות די הרבה בחברת אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, וחלקם הגדול קרוב יותר לצד השמאלי של המפה. לאחרונה סיפרו לי שהשיח הוא על לרדת מהארץ, זה אמנם כמובן לא רציני אצל רובם, אבל בכל זאת דיבורים שלא היו בעבר (נו, שרק ילכו מפה ואז נזכה לניצחון המוחלט..).

על מנת לעורר להם מחשבות (גם חיוביות וגם שליליות), זרקתי להם רשימה של שאלות וביקשתי מהם לקחת דף ועט ולענות לעצמם. השאלות לא מייצגות את תפיסת עולמי בכלל, אלא נועדו להם. על חלק מהשאלות התשובות היו קצרות כן/לא, ועל חלק התשובות היו מעט ארוכות יותר. חלק מהשאלות טיפשיות ואולי כולם..

זה השאלות:

1. אילו היה זכות הצבעה לממשלה בכנסת רק לבעלי תואר שני ומעלה, מה היו תוצאות הבחירות?

2. מה היו התוצאות אילו זכות ההצבעה הייתה רק לבעלי הון של 5 מיליון ש"ח?

3. ומה היה אילו היה זכות הצבעה רק לעובדי הייטק בישראל?

4. ומה היה אילו היה זכות הצבעה רק לתושבי גוש דן?

5. איזה מתוך שלושת האנשים הללו קרובים יותר אחד לשני באורח החיים? בנימין נתניהו, יאיר לפיד, משה גפני.

6. האם רוב מצביעי הליכוד קרובים יותר באורח חייהם אל מצביעי יהדות התורה או אל מצביעי יש עתיד.

7. האם רוב מצביעי גוש המרכז שמאל סבורים שיש בורא לעולם?

8. מה עמדת רוב מצביעי הליכוד כלפי הקהילה הגאה?

8. האם דונלד טראמפ ואילון מאסק אלו דמויות ערכיות?

9. האם ידוע לכם מה היו תפיסות ימין ושמאל לפני ארבעים שנה, ואיזה צד ניצח בעימות שהיה בימים ההם (כלומר עמדותיו הפכו לנחלת הכלל)?

10. האם נראה לכם שבעוד חמישים שנה יהיו כאן שני מדינות לשני עמים, מדינה אחת, מדינה דו-לאומית?

11. האם רוב ערביי יו"ש ועזה, מכירים בזכות קיום של מדינת ישראל?

12. האם הסכם השלום עם מצרים (על הויתורים שבו) היה נכון, או שגיאה לדורות?

13. האם הסכם אוסלו היה נכון לשעתו?

14. האם נראה לכם - איזו מדינה מתנהגת כמדינה באופן ערכי יותר, רוסיה, צרפת, סין, בריטניה.

15. איך אתם מסבירים את היחס של מדינות אירופה כלפי הערבים, (הם צודקים, הם צבועים, הם טועים)?

16. האם ניתן לחלק את פעולות האדם לכוונה ומעשה?

17. האם יתכן האדם שכוונותיו טובות ומעשים רעים, או להפך מעשים טובים וכוונות רעות?

18. כיצד ראוי לשפוט אדם לפי מעשיו או לפי כוונותיו?

19. האם ניתן לדעת מה הם הכוונות של הזולת?

20. מה מעניין את הנוער בגילאי 15-20? מתוך הרשימה הבאה: פוליטיקה, תחביב אישי, (ספורט וכדומה), צרכים אישיים, הכשרה מקצועית לעתיד, צבא-הכשרה לקראת צבא.

21. מה מעניין את הצעירים בגילאי 25-30?

22. מי שכבת הגיל שהכי מתעניינת בפוליטיקה? מי המגזר שהכי מתעניין בפוליטיקה?

[למען יזמרך]

אבל למרות כל זאת, אנחנו ננצח בסוף בעזרת ה'. למעשה כבר עכשיו אנחנו מנצחים. השאלה היא רק מה המחיר שישלמו בדרך אנשים כמו אליעזר בן בינה והמילואימניק שאסור לפרסם את שמו. לא פשוט. אז תתפללו עליהם, טוב? שיצאו בקרוב בשלום מהמערה של הפלמ"ח. אמן.[/quote]
אליעזר בן בינה שלא בחר בדרך ההשתמטות שיאכל את הלקרדה שכה העריץ

[תוכן]

אנחנו ננצח, אבל בתנאי שנתנהג בשכל. אחרת, לא ישאר פה כלום. נצטרך הרבה מאד עבודת המידות כדי להתגבר על סטרא דשמאלא זו.