מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
עזריאל ברגר
הודעות: 13937
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אוקטובר 21, 2024 10:32 pm

ראוי לציין, שהם - הוריו של הרבי - לימדו אותנו איך לדעת לשמוח כשיש לנו "שמחה עצובה", בשתי הזדמנויות לפחות, שמהן למדנו הוראה לדורות:
שמחת תורה הזה - שתיאורו מפורסם בין החסידים מזה עשרות שנים - לימד אותנו איך לשמוח בשמחת-תורה גם ביחידות וללא ספר תורה (ובהשראתו כך עשו רבים - כגון מו"ר הרב יעקב שוויכה שליט"א - כשנאלצו לחוג את שמחת תורה בבידוד מפני הקורונה וכדו').
ועד"ז כשבנם בכורם - לימים הרבי מליובאוויטש - התחתן בארץ אחרת והשלטונות הקומוניסטים ימ"ש מנעו מהם לנסוע לחתונה - הם ערכו "חגיגת חתונה" באותו ערב בביתם (ומסופר שאפילו "מצווה טאנץ" היתה שם - של אמו של הרבי, עם אבא שלה רבי מאיר שמחה ינובסקי זצ"ל). ומהם למדו רבים איך לשמוח "גם מרחוק" כאשר מפני הקורונה והמלחמות נאלצו רבים להתחתן בחגיגות מצומצמות, ובני המשפחה הקרובה השתתפו בשמחתם מרחוק (עם האמצעים הטכנולוגיים או בלעדיהם...).
כשלמדתי בחצרו של הרבי מליובאוויטש לפני עשרים שנה, כבר היה שם מנהג קבוע שאם יש בחור מהישיבה שמישהו מאחיו או אחיותיו מתחתן באותו ערב בארה"ק והבחור מנוע מפני סיבה כלשהי מלנסוע לחתונה - אז החברים עורכים לו באותו ערב "שמחת חתונה" בשירה וריקודים, לפצות אותו במעט על הקושי.

עזריאל ברגר
הודעות: 13937
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אוקטובר 21, 2024 10:43 pm

וסיפור נוסף - מאיזורנו, מלפני שנה וחצי בלבד:
(מתוך כתבה ב"הדברות" - https://www.hidabroot.org/article/1180653)

לא יאומן: ליאו די, ששכל במהלך חג הפסח את אשתו לוסי ושתי בנותיו רינה ומאיה הי"ד, התפלל במהלך החג בבית הכנסת באפרת. במהלך התפילה ניגש אל החזן ולחש על אוזנו מספר מילים, אותן הציבור לא שמע. לאחר הלחישה, המשיכה התפילה בשמחה גדולה ובשירה.

נתי לאופר, אחד ממתפללי בית הכנסת, סיפר את אשר אירע במהלך התפילה. "התפללתי ליד משפחת די בחג. לאחר שעברו על קהילתנו ימים מאוד לא פשוטים. בעת כניסת החג נכנסת משפחת די לבית הכנסת - זקופי קומה ובראש מורם".

"בבוקר אני מגיע כמה דקות לפני התפילה. משפחת די כבר שם. הרב ליאו רואה אותי, וניגש אליי ומציע לי חיבוק חם ואוהב, ומאחל לי חג שמח. אבל עדיין, בבית הכנסת עדיין מרגישים את המתח שבין העצבות לשמחה. שליחי הציבור מתקשים למצוא את האיזון שמתאים לקהילה. ראבק, זה קשה", הוסיף לאופר.

"תפילת הלל, מזמור ראשון – לא שרים. טוב, אולי החזן לא מרגיש שמתאים להתחיל בשירה. אולי המזמור הבא. מזמור שני 'בצאת ישראל ממצרים' – החזן לא שר. הלב מתחיל להרגיש את האבלות, אני מתחיל להבין שאת ההלל האחרון של חג הפסח אנחנו כבר לא נשיר. עצב, כאב, דמעות של ממש.

"אבל באותו הרגע הרב ליאו קם ממקומו, ונע במהירות לכיוון החזן. הרב ליאו מניח בעדינות את ידו על החזן, מחבק אותו, ולוחש משהו באוזנו", תיאר לאופר. "החזן, מסתכל על הרב ליאו ומיד פותח בשירה שמרוממת את הנפש לגובהי מרומים. 'מה לך הים, כי תנוס' מכאן והלאה, שרנו. שרנו ביחד. את כל ההלל".

מיד לאחר התפילה ניגש לאופר אל החזן, וביקש ממנו שישתף אותו במה שאמר לו הרב ליאו. "החזן השיב לי", אמר לאופר בדמעות, "Please, make it joyous - אנא, שהתפילה תהיה משמחת"...

למי שלא זוכר את סיפורו של הרב ליאו די (בן-דוד שני של ידידנו הרב "איש ספר"):
שתי בנותיו נרצחו בפיגוע, ואשתו נפצעה בו, ואחרי יומיים - גם היא נפטרה. ה' יקום דמן בתוך שאר נקמת דם עבדיו השפוך, בב"א.
כל זה אירע בימי חול המועד פסח, ושביעי של פסח המתואר כאן - הוא לפני שהתחילו לשבת עליהן שבעה!

שמר
הודעות: 778
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי שמר » ג' אוקטובר 22, 2024 11:31 am

בשמחת תורה נקרא בעז"ה:
"וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ"

ואונקלוס תרגם
"וְלִזבוּלֻן אֲמַר חֲדִי זְבוּלֻן בְּמִפְּקָך לְאָגָחָא קְרָבָא עַל בַּעֲלֵי דְבָבָך וְיִשָׂשׁכָר בִּמהָכָך לְמֶעֱבַד זִמנֵי מוֹעֲדַיָא בִירוּשׁלֶם"

ואולי אין כוונת אונקלוס לשני זמנים שונים, זמן מלחמה וזמן שמחת הרגל, אלא באותה העת ששני הארועים הללו מתרחשים, אזי יש לשמוח במלחמה ובד בבד אלו הנשארים יחגגו וישמחו בשמחה של מצוה.

עזריאל ברגר
הודעות: 13937
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' אוקטובר 22, 2024 12:31 pm

שמר כתב:בשמחת תורה נקרא בעז"ה:
"וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ"

ואונקלוס תרגם
"וְלִזבוּלֻן אֲמַר חֲדִי זְבוּלֻן בְּמִפְּקָך לְאָגָחָא קְרָבָא עַל בַּעֲלֵי דְבָבָך וְיִשָׂשׁכָר בִּמהָכָך לְמֶעֱבַד זִמנֵי מוֹעֲדַיָא בִירוּשׁלֶם"

ואולי אין כוונת אונקלוס לשני זמנים שונים, זמן מלחמה וזמן שמחת הרגל, אלא באותה העת ששני הארועים הללו מתרחשים, אזי יש לשמוח במלחמה ובד בבד אלו הנשארים יחגגו וישמחו בשמחה של מצוה.

יפה מאוד!

מלפנא
הודעות: 62
הצטרף: ה' פברואר 12, 2015 12:07 am

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי מלפנא » ג' אוקטובר 22, 2024 1:25 pm

אפשר לבטל את "מנהג" ההקפות שניות, ויהיה לע"נ הנרצחים

בברכה המשולשת
הודעות: 14487
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' אוקטובר 22, 2024 1:29 pm

מלפנא כתב:אפשר לבטל את "מנהג" ההקפות שניות, ויהיה לע"נ הנרצחים


viewtopic.php?f=31&t=11317&hilit=%D7%94%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA

לבי במערב
הודעות: 9607
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' אוקטובר 22, 2024 1:32 pm

"עילוי"־נשמה מוזר בחר לו מר, דוקא במנהג שיסודו מהררי קודש - האריז"ל החי, ונהוג כמעט בכל מקהלות ישורון שבאהקת"ו.

עזריאל ברגר
הודעות: 13937
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' אוקטובר 22, 2024 1:54 pm

מסתבר מאוד שרוב-ככל אלו שקוראים למעט בשמחת התורה, הם גם מתאימים לשתי ההגדרות הבאות:
א. היו מעדיפים למעט בה גם בשנים הקודמות.
ב. לא ויתרו על החופשה באוגוסט האחרון, ולא על בשר ויין וכל מיני מטעמים במהלך החגים וביניהם...

עזריאל ברגר
הודעות: 13937
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' אוקטובר 22, 2024 4:55 pm

מו"ח (הרב גד ונקרט) אמר עכשיו (על כללות הענין של שמח"ת בשנה זו):
משל למה הדבר דומה?
לאדם שהלך לישון על חבית חומר נפץ, עם שעון מתקתק.
וכשהתפוצצה החבית - נקטעו לו כמה אצבעות.
כשיבוא יום השנה למאורע הזה - האם האדם הזה צריך להיות שמח או עצוב?
האצבעות - עצובות.
אבל האדם כולו - ודאי שמח!

אליסף
הודעות: 1355
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 6:11 am

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי אליסף » ד' אוקטובר 23, 2024 3:34 am

עזריאל ברגר כתב:מסתבר מאוד שרוב-ככל אלו שקוראים למעט בשמחת התורה, הם גם מתאימים לשתי ההגדרות הבאות:
א. היו מעדיפים למעט בה גם בשנים הקודמות.
ב. לא ויתרו על החופשה באוגוסט האחרון, ולא על בשר ויין וכל מיני מטעמים במהלך החגים וביניהם...

בול!

גביר
הודעות: 3065
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי גביר » ו' אוקטובר 25, 2024 11:45 am

בישיבת מרכז הרב הנהיג הראי"ה בשנת תר"צ, בעקבות הפרעות בקיץ תרפ"ט, לשיר בהקפות את הפסוק 'הרנינו גויים עמו' ופסוקים נוספים [כפי שכותב בנו הרצי"ה בעולת ראיה, סדר הקפות, כרך ב' עמ' שפג], וכך נוהגים שם היום לשיר זאת בהקפה שביעית [שמעתי שבמשך השנים נתשכח המנהג וחודש לאחר הפיגוע].

השנה, לרגל האירועים, הוסיפו על כך, בהקפה שלישית, שירים שקטים ושירים אחרים הנוגעים לעניין [הושיע את עמך וכיו"ב], בין השאר עקב נוכחות של משפחות שכולות הנוהגות להגיע לשם להקפות.

[בביהכנ"ס שהיינו בו בחג, ברחובות, הקדישו כל הקפה לחיילים, לחטופים, וכו', עם שיר מתאים לפני ההקפה ולאחריה שמחה כבכל שנה, וגם הוסיפו יזכור מיוחד לקדושי שמחת תורה והמלחמה, כשחזרנו לבאר שבע במוצאי החג ראיתי בהקפות שניות בביהמ"ד כאן חוברת מטעם גוף בשם 'מרכז נריה' בקרית מלאכי שבה הוצע סדר זה].

בשורות טובות ישועות ונחמות.

בברכה המשולשת
הודעות: 14487
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' אוקטובר 25, 2024 12:13 pm

אצלנו שרה בהקפה ששית אחינו.
ובתחילת הקפה שביעית בלילה התחילו עם שירים שקטים.
וכמובן ששרו הרנינו (גם בלילה, גם בותיקין וגם במניין השני)
וכבכל שנה "זכרני נא".

צאנזער
הודעות: 200
הצטרף: ה' דצמבר 01, 2011 12:40 am

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי צאנזער » ו' אוקטובר 25, 2024 2:14 pm

בברכה המשולשת כתב:אצלנו שרה בהקפה ששית אחינו.
ובתחילת הקפה שביעית בלילה התחילו עם שירים שקטים.
וכמובן ששרו הרנינו (גם בלילה, גם בותיקין וגם במניין השני)
וכבכל שנה "זכרני נא".

ההקפות עם ספרי התורה (והריקודים) הן הרחבה ל"אין כמוך" הרגיל במסגרת הוצאת ספר התורה. לכן מרבים בפסוקי "אתה הראית". השירים בהקפות צריכים לעסוק רק בשבח התורה. כל עיסוק אחר גובל בבזיון התורה.

עזריאל ברגר
הודעות: 13937
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' אוקטובר 25, 2024 3:28 pm

צאנזער כתב:השירים בהקפות צריכים לעסוק רק בשבח התורה. כל עיסוק אחר גובל בבזיון התורה.

כך היא דעת כת"ר שליט"א, אבל רבים חולקים על דעתו הנכבדה (לדוגמא בחב"ד מקובל לנגן "הושיעה את עמך", "זאל שוין זיין די גאולה", "וכל קרני ... תרוממנה קרנות צדיק", "על הסלע הך וייצאו מים" ועוד ניגונים שאינם עוסקים ישירות בתורה), ופוק חזי מאי עמא דבר.
וע"פ הפתגם הידוע "ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד", יש "היתר" לנגן גם ניגונים העוסקים במעלתם וחשיבותם של ישראל ואפילו של הקב"ה...

דרומי
הודעות: 9394
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי דרומי » ש' אוקטובר 26, 2024 7:54 pm

אחד הניגונים שמקובל לשיר בחב"ד בהקפות הוא "עוצו עצה ותופר גו' כי עמנו א-ל".

אליסף
הודעות: 1355
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 6:11 am

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי אליסף » א' אוקטובר 27, 2024 2:59 am

בברכה המשולשת כתב:אצלנו שרה בהקפה ששית אחינו.
ובתחילת הקפה שביעית בלילה התחילו עם שירים שקטים.
וכמובן ששרו הרנינו (גם בלילה, גם בותיקין וגם במניין השני)
וכבכל שנה "זכרני נא".

התוכלו להעלות בבקשה הקלטה של השיר 'הרנינו'?
כאן או באשכול בקשת שירים

אליסף
הודעות: 1355
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 6:11 am

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי אליסף » א' אוקטובר 27, 2024 3:03 am

עזריאל ברגר כתב:
צאנזער כתב:השירים בהקפות צריכים לעסוק רק בשבח התורה. כל עיסוק אחר גובל בבזיון התורה.

כך היא דעת כת"ר שליט"א, אבל רבים חולקים על דעתו הנכבדה (לדוגמא בחב"ד מקובל לנגן "הושיעה את עמך", "זאל שוין זיין די גאולה", "וכל קרני ... תרוממנה קרנות צדיק", "על הסלע הך וייצאו מים" ועוד ניגונים שאינם עוסקים ישירות בתורה), ופוק חזי מאי עמא דבר.
וע"פ הפתגם הידוע "ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד", יש "היתר" לנגן גם ניגונים העוסקים במעלתם וחשיבותם של ישראל ואפילו של הקב"ה...

טענתו של צאנזער עדיין תקפה גם לפי דבריך הנכונים לכשעצמם.

רציני
הודעות: 969
הצטרף: ד' יולי 30, 2014 5:28 am

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי רציני » א' אוקטובר 27, 2024 5:53 am

ראיתי כתוב ב'מאוצרינו הישן' שבקראקא [כך זכור לי צריך בדיקה] היו עושים רק ג' הקפות ואחר כך יושבים בארץ ומנגנים בניגון של איכה לזכר פוגרום שהיה בשמחת תורה.

עזריאל ברגר
הודעות: 13937
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אוקטובר 27, 2024 7:13 am

אליסף כתב:
עזריאל ברגר כתב:
צאנזער כתב:השירים בהקפות צריכים לעסוק רק בשבח התורה. כל עיסוק אחר גובל בבזיון התורה.

כך היא דעת כת"ר שליט"א, אבל רבים חולקים על דעתו הנכבדה (לדוגמא בחב"ד מקובל לנגן "הושיעה את עמך", "זאל שוין זיין די גאולה", "וכל קרני ... תרוממנה קרנות צדיק", "על הסלע הך וייצאו מים" ועוד ניגונים שאינם עוסקים ישירות בתורה), ופוק חזי מאי עמא דבר.
וע"פ הפתגם הידוע "ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד", יש "היתר" לנגן גם ניגונים העוסקים במעלתם וחשיבותם של ישראל ואפילו של הקב"ה...

טענתו של צאנזער עדיין תקפה גם לפי דבריך הנכונים לכשעצמם.

עניתי מאוד ברור על טענתו גם בסברא.

אבל המנהג הנפוץ ההוא ששרים שירי שמחה כלליים, ולאו דווקא מחפשים אם יש להם קשר לתורה וכדו', וכנראה שלא חשו כלל לסברת צאנזער.

עזריאל ברגר
הודעות: 13937
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אוקטובר 27, 2024 7:14 am

לדוגמא: ושמחת בחגך - אינו עוסק בכבוד התורה!
או רח"ל ניגוני שמחה ללא מילים!

יהושפט
הודעות: 1070
הצטרף: א' מאי 19, 2019 1:57 pm

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי יהושפט » א' אוקטובר 27, 2024 7:55 am

הטענה של צאנזער מעניינת, אבל לית מאן דחש לה בשום מקום ככל הידוע לי

במעשה רב כתוב שהגר"א היה משורר בשמחת תורה בעת ההקפות את הפיוטים האדרת והאמונה, ויאתיו, תתברך שמך ועוד, בכל אלו למיטב ידיעתי אין דבר בשבח התורה. אם כי הם שבחו של הקב"ה ולא בקשות, וניתן אולי לטעון כדברי ר' עזריאל ששבחו של הקב"ה ואולי גם של ישראל שונים מבקשות

אבל גם בקשות נהגו לשיר בעת ההקפות כפי שרואה כל מי שפותח מחזור- יש את הזמר יבוא צדיק וכו' הנדפס במחזורים שכולו בקשה לגאולה, וכך גם יצוה צור חסדו הנמצא במחזורים, גם כל היהי רצון שנועדו לאומרם בעת ההקפות ומקורם מהחיד"א הם לאו דווקא בקשר לתורה, אלא בקשות שונות

כך גם למשל מנהג הישיבות ובתי הכנסת הליטאים לשיר צוה ישועות יעקב, האם יש איזשהו קשר בין המשפט הזה לשבח התורה? ואין כאן אפילו שבח הקב"ה או ישראל , כך שגם טענתו של ר' עזריאל על קב"ה וישראל ואורייתא לא קיימת כאן

גם מי שמשום מה יסבור שכולם טועים, אבל אין שום טעם להתגולל על מי ששר אחינו, כשהמנהג הפשוט מקדמת דנא לשיר גם דברים שאינם אלא בקשות גאולה וכו'.

יהושפט
הודעות: 1070
הצטרף: א' מאי 19, 2019 1:57 pm

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי יהושפט » א' אוקטובר 27, 2024 8:02 am

שוב תפסתי את עצמי, שסתם הלכנו רחוק, להוכיח ממנהג זה או אחר, הרי הנוסח העיקרי שאומרים בעת ההקפות אנא ה' אלוקי הרוחות הושיעה נא וכו', כל כולו בקשה לישועה והצלחה, ואין לו דבר עם שבח התורה. חד וחלק.

בני ברקי
הודעות: 514
הצטרף: ש' מאי 11, 2013 11:21 pm

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי בני ברקי » א' אוקטובר 27, 2024 2:00 pm

גביר כתב:
אראל כתב:שלא לשכוח, שבחג השבועות והימים שסביב לו, נהרגו בשואה, רוב רובם של יהדות הונגריה, 12000 יהודים ליום רח"ל, ובמשך שני יו"ט של גליות, נהרגו לא פחות מ24 אלף יהודים!
מישהוא זוכר זאת ביום שמחת קבלת התורה???


כן, בהחלט.
כך למשל, פעם אחת בליל שבועות, עוד בהיותי בחור בישיבה"ק, ניגש אלי ואל החברותא שלי, בתוך הלילה, ר' שלום וייס ז"ל, והחל לספר לנו סיפורים על השואה. באותו זמן לא הבנתי מה ראה על ככה וחשבתי שהתעייף וכיו"ב ותו לא. מאוחר יותר, כשבעזהי"ת הקמתי את ביתי והכרתי מקרוב את יוצאי הונגריה וצאצאיהם, הבנתי שהקשר בין שבועות לשואה טבוע בתודעתם ולא בכדי סיפר לנו ר' שלום את סיפוריו בלילה זה דווקא.

לגופו של אשכול - לענ"ד יש לתת את הדעת לכך שהרשעים רצו להשבית את שמחת התורה ואין להפק את זממם ח"ו, אלא אדרבא לשמוח בשמחת התורה [הם הגיעו, כידוע, די קרוב לכאן, ובחסדי ה' נעצרו באופקים, ואף שבמשך החג טרם נודע לרוב הציבור גודל האסון (התהלכו שמועות שונות על רכב של מחבלים שנכנס לשדרות ועל כך שמספר אנשים נחטפו, בדיעבד התברר שהיקף הזוועה גדול בהרבה) אי אפשר היה להתעלם מהאזעקות התכופות, החל משש וחצי בבוקר (הייתי משוכנע שזוהי תקלה בצופר, נכנסתי לממ"ד אך ורק כי זה הנוהל, אחרי הבום הראשון הבנתי שאין זו טעות), מהעשן שעלה מהנפילות, מהצווים שחולקו וממראה כמה וכמה מן השכנים (כולם, תלי"ת, שומת"צ) שעלו על רכביהם ונסעו למקומות שנקראו אליהם, נקל לדעת איך נראה החג, עם כל הניסיונות להמשיך בהקפות, בקריאת התורה ובתפילה, כך או בדומה לכך היה גם במקומות רבים אחרים, לתקפ"ץ]. עם זאת, אין לשכוח את הקדושים, ולענ"ד ראוי, ומסתמא כך יעשו, להוסיף יזכור מיוחד לזכרם, לאמרו בציבור לפני ההקפות או בצמוד ליזכור שאומרים בלאו הכי בקהילות שנהגו לומר.
[אפשר לדמות זאת, אולי, למנהגם של שרידי השואה, שגם עליו סיפר לי ר' שלום באותו ליל שבועות, לערוך אזכרה לקרוביהם שנספו תחת החופות הרבות שנערכו במחנות העקורים].


מי זה ר' שלום וייס ז"ל?

גביר
הודעות: 3065
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי גביר » א' אוקטובר 27, 2024 2:09 pm

יהודי ניצול שואה מהונגריה [איני יודע מהיכן בדיוק], בא"י התגורר שנים רבות בחיפה וכשהכרתי אותו התגורר בירושלים.
היה אחראי על עובדי התחזוקה בישבה"ק.

גביר
הודעות: 3065
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי גביר » ב' אוקטובר 28, 2024 12:01 pm

גביר כתב:בישיבת מרכז הרב הנהיג הראי"ה בשנת תר"צ, בעקבות הפרעות בקיץ תרפ"ט, לשיר בהקפות את הפסוק 'הרנינו גויים עמו' ופסוקים נוספים [כפי שכותב בנו הרצי"ה בעולת ראיה, סדר הקפות, כרך ב' עמ' שפג], וכך נוהגים שם היום לשיר זאת בהקפה שביעית [שמעתי שבמשך השנים נתשכח המנהג וחודש לאחר הפיגוע].

השנה, לרגל האירועים, הוסיפו על כך, בהקפה שלישית, שירים שקטים ושירים אחרים הנוגעים לעניין [הושיע את עמך וכיו"ב], בין השאר עקב נוכחות של משפחות שכולות הנוהגות להגיע לשם להקפות.

[בביהכנ"ס שהיינו בו בחג, ברחובות, הקדישו כל הקפה לחיילים, לחטופים, וכו', עם שיר מתאים לפני ההקפה ולאחריה שמחה כבכל שנה, וגם הוסיפו יזכור מיוחד לקדושי שמחת תורה והמלחמה, כשחזרנו לבאר שבע במוצאי החג ראיתי בהקפות שניות בביהמ"ד כאן חוברת מטעם גוף בשם 'מרכז נריה' בקרית מלאכי שבה הוצע סדר זה].

בשורות טובות ישועות ונחמות.


מישהו העיר לי -
לא נשתכח, בכל השנים שאני זוכר בישיבת מרכז הרב שרו הרנינו בהקפה שביעית והיה זה הרבה לפני הפיגוע.

עזריאל ברגר
הודעות: 13937
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אוקטובר 30, 2024 4:35 pm

עזריאל ברגר כתב:מסתבר מאוד שרוב-ככל אלו שקוראים למעט בשמחת התורה, הם גם מתאימים לשתי ההגדרות הבאות:
א. היו מעדיפים למעט בה גם בשנים הקודמות.
ב. לא ויתרו על החופשה באוגוסט האחרון, ולא על בשר ויין וכל מיני מטעמים במהלך החגים וביניהם...

לגבי הגדרה א', מעתיק ממה שמצאתי באחד מאתרי האינטרנט בשם אחד הרבנים המפורסמים בדורנו (וכפי שאמר הרבי מליובאוויטש - כשמביאים דברי חכם כדי לסתור את דבריו, עדיף להביאם שלא בשמו, ולכן השמטתי את שמו):
הרב נשאל על ידי אחד מתלמידיו: "לכבוד הרב שליט"א, האם יש ענין לעשות לכבוד הצדיק הילולא, סעודה וכלי נגינה?".
בתשובתו כתב הפוסק: "לא ראינו ולא שמענו מימינו כזאת. בשלחן ערוך יש רשימה של ימי פטירת הצדיקים שהו ימי תענית צדקה ותשובה בכי ומספד על שהפסדנו אותם".
בהמשך תשובתו הוסיף דברים נוקבים: "ובפרט עתה בזמן מלחמה קשה ונוראה שבכל יום מותר לפרסום על קבוצת חיילים צעירים שנהרגים באופן טראגי. זו עת לחגוג?"

לשבחו ייאמר שהוא התנהג בהגינות, ואמר מראש שהוא מתנגד לעצם הענין של ההילולות, והוסיף את ענין המלחמה רק כ"סעד".
ולא אכנס כאן לויכוח על תשובתו המסוימת הזאת, אלא רק באתי לתת דוגמא לכך שאנשים שגם כך רוצים למעט את השמחה בדברים מסוימים - "תופסים טרמפ" על המלחמה כדי לעשות את מה שהם היו רוצים שייעשה גם בזמני שגרה.

בברכה המשולשת
הודעות: 14487
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' אוקטובר 30, 2024 5:53 pm

עזריאל ברגר כתב:
עזריאל ברגר כתב:מסתבר מאוד שרוב-ככל אלו שקוראים למעט בשמחת התורה, הם גם מתאימים לשתי ההגדרות הבאות:
א. היו מעדיפים למעט בה גם בשנים הקודמות.
ב. לא ויתרו על החופשה באוגוסט האחרון, ולא על בשר ויין וכל מיני מטעמים במהלך החגים וביניהם...

לגבי הגדרה א', מעתיק ממה שמצאתי באחד מאתרי האינטרנט בשם אחד הרבנים המפורסמים בדורנו (וכפי שאמר הרבי מליובאוויטש - כשמביאים דברי חכם כדי לסתור את דבריו, עדיף להביאם שלא בשמו, ולכן השמטתי את שמו):
הרב נשאל על ידי אחד מתלמידיו: "לכבוד הרב שליט"א, האם יש ענין לעשות לכבוד הצדיק הילולא, סעודה וכלי נגינה?".
בתשובתו כתב הפוסק: "לא ראינו ולא שמענו מימינו כזאת. בשלחן ערוך יש רשימה של ימי פטירת הצדיקים שהו ימי תענית צדקה ותשובה בכי ומספד על שהפסדנו אותם".
בהמשך תשובתו הוסיף דברים נוקבים: "ובפרט עתה בזמן מלחמה קשה ונוראה שבכל יום מותר לפרסום על קבוצת חיילים צעירים שנהרגים באופן טראגי. זו עת לחגוג?"

לשבחו ייאמר שהוא התנהג בהגינות, ואמר מראש שהוא מתנגד לעצם הענין של ההילולות, והוסיף את ענין המלחמה רק כ"סעד".
ולא אכנס כאן לויכוח על תשובתו המסוימת הזאת, אלא רק באתי לתת דוגמא לכך שאנשים שגם כך רוצים למעט את השמחה בדברים מסוימים - "תופסים טרמפ" על המלחמה כדי לעשות את מה שהם היו רוצים שייעשה גם בזמני שגרה.


ליתר דיוק, הוא חוזר על זה בכל פעם שנשאל על כך או על הדומה לכך, כבר הרבה שנים.

פלוריש
הודעות: 2614
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי פלוריש » ה' אוקטובר 31, 2024 1:03 am

אליסף כתב:
בברכה המשולשת כתב:אצלנו שרה בהקפה ששית אחינו.
ובתחילת הקפה שביעית בלילה התחילו עם שירים שקטים.
וכמובן ששרו הרנינו (גם בלילה, גם בותיקין וגם במניין השני)
וכבכל שנה "זכרני נא".

התוכלו להעלות בבקשה הקלטה של השיר 'הרנינו'?
כאן או באשכול בקשת שירים

במקומות רבים אצלנו שרים זאת במנגינה שכיום מודבקת ל"שיר האמונה" של הראי"ה ("לעד חיה בלבבנו"): https://m.youtube.com/watch?v=_GS4utGuH ... 7XlQ%3D%3D
ורבים אחרים שרים בלחן של ר' חיים בנט: https://m.youtube.com/watch?v=13bzmE8fU ... 7XlQ%3D%3D
בוודאי הרב הכהן יפרש כיצד נוהגים אצלם
(באתר זמרשת מצויה הקלטה משנת 1955 למניינם, בה מופיע הרנינו במנגינה שלא שמעתי מעולם, וכתוב שם שזה לחנו של הראי"ה, ואיני יודע האם זה נכון)

בברכה המשולשת
הודעות: 14487
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אוקטובר 31, 2024 8:22 am

פלוריש כתב:
אליסף כתב:
בברכה המשולשת כתב:אצלנו שרה בהקפה ששית אחינו.
ובתחילת הקפה שביעית בלילה התחילו עם שירים שקטים.
וכמובן ששרו הרנינו (גם בלילה, גם בותיקין וגם במניין השני)
וכבכל שנה "זכרני נא".

התוכלו להעלות בבקשה הקלטה של השיר 'הרנינו'?
כאן או באשכול בקשת שירים

במקומות רבים אצלנו שרים זאת במנגינה שכיום מודבקת ל"שיר האמונה" של הראי"ה ("לעד חיה בלבבנו"): https://m.youtube.com/watch?v=_GS4utGuH ... 7XlQ%3D%3D
ורבים אחרים שרים בלחן של ר' חיים בנט: https://m.youtube.com/watch?v=13bzmE8fU ... 7XlQ%3D%3D
בוודאי הרב הכהן יפרש כיצד נוהגים אצלם
(באתר זמרשת מצויה הקלטה משנת 1955 למניינם, בה מופיע הרנינו במנגינה שלא שמעתי מעולם, וכתוב שם שזה לחנו של הראי"ה, ואיני יודע האם זה נכון)


בוודאי שמנגינה של שיר האמונה (לא שמעתי אי פעם מנגינה אחרת)

גביר
הודעות: 3065
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: אופן ההנהגה בשמחת תורה הקרוב – ראיות וסברות

הודעהעל ידי גביר » ה' אוקטובר 31, 2024 10:31 am

הרנינו גויים עמו,
ישיבת מרכז הרב,
הקפה שביעית [הקפות שניות, כמובן] מוצאי שמחת תורה ה'תשפ"ה.
[בלחן של חיים בנט].

https://www.youtube.com/watch?v=FhjVgw8XGJ8


חזור אל “אספקלריא”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 71 אורחים