הטעות החמורה שבשרבוב שמו של הר"א הולצמן לחומש פשש''מ

[להתהלך]

גירסה מעודכנת יותר עם עוד מאמרים!

להתהלך - אסתר - תשפ''ד.pdf

(2.64 MiB) הורד 165 פעמים

[להתהלך]

מועדים א - לדפוס + מאמר של ביכורים (1).pdf

(6.01 MiB) הורד 114 פעמים

שלושים יום קודם החג
הנה הספר על החגים פסח - שבועות,
בעוד כמה ימים בחנויות יפה - נוף.

[להתהלך]

העליתי גירסה תקינה.

[ונתנו ידידים]

לכן:
פשוט וברור שבפרשה מוכח שהקב"ה לא רוצה קרבנות אדם. [וכן, למפרע בירר הקב"ה לאברהם שמעולם לא רצה את ההקרבה בפועל. רק על זה נאמר "לא עלתה על לבי"].

היכן מוכח בפרשה זו שהקב"ה אינו רוצה קרבנות אדם, אולי לא רצה שיקריב את יצחק כי רצה להוליד ממנו כלל ישראל

[צופה_ומביט]

יש לעיין, אבל לחז"ל היה פשוט כך, שכן ביארו בתענית ד, א את הפסוק שעוסק להדיא בעניין זה וּבָנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ עֹלוֹת לַבָּעַל אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא דִבַּרְתִּי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי, שלא עלתה על לבי הכוונה בעקידה.

[ונתנו ידידים]

בענין שבו לכם עם החמור עיין מהרל בגבורות פרק ד

[ונתנו ידידים]

יש לעיין, אבל לחז"ל היה פשוט כך, שכן ביארו בתענית ד, א את הפסוק שעוסק להדיא בעניין זה וּבָנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ עֹלוֹת לַבָּעַל אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא דִבַּרְתִּי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי, שלא עלתה על לבי הכוונה בעקידה.

הדבר הוא פשוט וברור אבל אינו מרומז בפרשת עקירה וזהו כל המחלוקת עם הרב הולצמן אם זהו המסר משם.

דרך אגב (והוא נוגע לדבריו של מישהו אחר באשכול זה ג"כ) למה אמרו שלא עלתה על ליבי מדבר על העקידה ולא אמרו כן על לא צויתי ודברתי, והתשובה פשוט כי בעקידה הוא כן ציוה להביאו לעולה רק שלא עלה על על ליבו כי התכון בהעלהו ולא שחטיהו.

[צופה_ומביט]

כתבתי כלפי דברי מעלתו

אולי לא רצה שיקריב את יצחק כי רצה להוליד ממנו כלל ישראל

וכלומר שלולא טעם זה אולי היה חפץ בהקרבת יצחק.
ואילו בפסוק - כפי שהיה פשוט לחז"ל - כתוב שגם בלי שום סיבה אחרת, הקב"ה לא חפץ בקרבנות אדם משום סוג ומי שרק יהיה.
וממילא זה לבדו כבר סיבה מספקת מדוע לא רצה הקב"ה בהקרבת יצחק.
כעת אני מבין שמעלתו התכוון שעכ"פ מצד פרשת העקידה זה לא מוכח, כי אילו היתה לפנינו רק פרשה זו היה אפשר לומר שהסיבה שלא רצה היתה וכו'.


לגבי ה"דרך אגב", אכן כך הבנתי תמיד. ייש"כ.

[ונתנו ידידים]

באותו עניין:
בריש פרשת דברים:

פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת

עם ישראל היו מעותדים להיכנס לארץ ישראל מדרום, מקדש ברנע צפונה. והפסוק מתאר את סדר חלקי הארץ כפי שיפגשו אותם.
החלק הדרומי של ארץ ישראל נקרא כולו "הר האמורי", ומדובר על "שכניו". רש"י אומר שהכוונה לעמים שליד א"י, עמון מואב והר שעיר.
לפי זה כל דרום א"י נקרא "הר"? מדוע, האם כולו הר?
ועוד צ"ב, אם "שכניו" אינם בא"י, מהו הלשון "בערבה בהר" וגו', הכל בב' בשימוש, הרי אין הכוונה "שכניו השוכנים בערבה בהר" וכו'.
ובכלל לפי זה מהם הערבה, השפלה, הנגב, הרי לכל דרום א"י כבר קרא שם "הר האמורי".

ראיתי את פירוש רש"י על פי הספרי במקום, ועדיין לא מחוור לי.

האם יש מי שמפרש שהכוונה "שכניו" של האמורי בתוך א"י? ואז יתפרש הפסוק שהחלק הדרומי של א"י נקרא "הר האמורי וכל שכניו", כי ישנו הר מרכזי שבו יושב האמורי ולצדו עוד עמים יושבי א"י, שהם היושבים סביבות "הר האמורי - בערבה, בהר (או באותו הר עם האמורי או בהר אחר) ובשאר דרום א"י ["נגב"], ובחוף הים הדרומי של א"י.

לשיטת רש"י ש"שכניו" היינו עמים שחוץ לא"י [וצ"ע כנ"ל איך יתפרש לפי זה בשפלה, בהר, בנגב], הכוונה כאן לפלישתים, שאינם משבעת עמי כנען, כך הבנתי ברש"י.

ולכולי עלמא הפסוק עד כאן מדבר על החלק הדרומי של א"י [כל השאלה היא האם הוא מדבר גם על עמים שמחוץ לעמי כנען, שיושבים מימין ומשמאל לדרום א"י, או שהוא מדבר על כל מי שיושב בתוך א"י בחלק הדרומי שלה], שהוא נקרא "הר האמורי", וכל מה שמימינו ושמאלו נקרא "שכניו".

ואז ממשיך הפסוק צפונה, וקורא לכל שאר ארץ ישראל "ארץ הכנעני". [זה דבר מעניין. הארץ כולה נקראת "ארץ כנען", ואילו כאן היא מחולקת לשני חלקים גדולים. "הר האמורי" בדרום, "ארץ הכנעני" בצפון, וצ"ב.

ואז ממשיך הפסוק עוד צפונה ללבנון וסוריה - "והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת".

עד כאן מה שעלה בידי בלימוד הפסוק לאחרונה, בלי להתעמק ובלי לחפש במפרשים. אני די חלש בתחום גבולות הארץ והמסתעף, וגם אין בידי פנאי לבדוק כעת יותר מזה, לכן נפשי בבקשתי לכל עזרה והבהרה ובירור מאת המומחים והבקיאים דכאן.
תודה רבה לכם מראש!

הערה נפלאה בעניין.
הנה מצרף מאמר שלי בעניין,

פרשת דברים תשפ''ב מעוצב (1).pdf

אני מתייחס גם לדברי הרב הצופה וגם לדברי המתהלך במאמרו, איני מאריך עכשיו להביא ראיות על כל דבר, רק כיון שפגשתי את ההערה הזו אכתוב את הדברים הברורים הידועים לאלו המתמקדים בסוגיא זו ואענה גם על שאלת הצופה לפי דל השגתי.

הר האמורי נקרא במקרא לכל ההר שביהודה ושומרון דהיינו הרי יהודה והרי אפרים, עיקר הישוב שם היה מבני האמורי וגם כי כולם נקראו על שם אמורי ואינו קשור לזה שנכנסו דרך ארץ סיחון מלך האמורי.
הפסוק הזה מדבר על הארץ מדרום לצפון עיקר חלק הדרומי הוא ההר והוא הר האמורי ומעליו היינו ארץ הגליל וכל הסמוך ללבנון היה מיושב בעיקר במלכי כנען ונקרא ארץ הכנעני (היו גם מבני הכנעני בדרום ממש ליד העמלקים כמפורש בפסוק אחר).
ולכן כשמשה אמר להם מיד אחר קבלת התורה שיכנסו לארץ היו אמורים להיכנס אז דרך הר שעיר ויכבשו מדרום עד צפון, ולכן הסדר הוא הר האמרי ואח"כ ארץ הכנעני והלבנון ואח"כ צפונה עד הנהר הגדול נהר פרת (בנקודה זו האחרונה חולק עלי הרב קו ירוק וס"ל דנהר פרת מזרחה הוא, ואני בשלי אעמודה).

כשמדבר על הר האמורי יש שם מרחב מסביב (בשונה מהחלק הצפוני) ומנה אותו ממזרח למערב. ערבה הוא מה שבין הירדן להר, אח"כ ההר, אח"כ השפילה והנגב - השפילה הוא מה שנקרא גוש דן היום והוא צפונה להנגב שהוא בדרום בין ההר לחוף הים שהיא ארץ פלישתים עזה קיסרי ואשקלון וכדברי רש"י שם.
[לא הזכיר צור וצידון כי מדובר במה שליד הנגב ולא מה שליד הלבנון, וכמו כן לא הזכיר עכו וחיפה וגם יפו ודרומה לכ הזכיר כי הם באמת חלק מהשפילה ורק מה שמול הנגב דהיינו ארץ פלישתים מובדל הוא בשמו ואין צורך לכל הפלפולים שבמאמר הנ"ל]

ואל כל שכניו פירש"י דקאי על עמון ומואב והם הם שכיני האמורי בדרום. ולא כתב דקאי על הערבה והשפילה כי הרי הפסוק הזכירם מפורש וגם כי שכניו שייך על אומה ולא על חבל ארץ.
והר האמורי הוא עיקר הארץ ובתוכו נכלל הערבה והשפילה כי ההר הוא העיקר, ולכן הר האמורי כולל את כל דרומי של ארץ ישראל ושכניו הם עמון ומואב, ואחר כך פירט וביאר את חלקי הר האמורי דהוא הערבה וגו.

[להתהלך]

יפה מאוד, רק להעיר, היכן מבואר שבחלק של השומרון נחלתו של יוסף, היה של האמורי, איני טוען שלא, אני רק שואל האם יש מקור מפורש, ולגבי מה שאתה טוען שהכנעני היה באיזור הגליל וצפונה על ההר, לפי הכתובים זה אינו נכון, אלא הכנעני היה על הים ועל יד הירדן, והיינו בצד המערבי במישור החוף, צפונה מהפלתים עד צידון, וכן בעמק יזרעל ואיזור הערבה ממזרח, באמת בזמן האחרון התבאר לי הפסוק בפסר יהושע בצורה נפלאה על פי זה, יהושע פרק יג פסוק ב - ד
(ב) זֹ֥את הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת כָּל־גְּלִיל֥וֹת הַפְּלִשְׁתִּ֖ים וְכָל־הַגְּשׁוּרִֽי:
(ג) מִֽן־הַשִּׁיח֞וֹר אֲשֶׁ֣ר׀ עַל־פְּנֵ֣י מִצְרַ֗יִם וְעַ֨ד גְּב֤וּל עֶקְרוֹן֙ צָפ֔וֹנָה לַֽכְּנַעֲנִ֖י תֵּחָשֵׁ֑ב חֲמֵ֣שֶׁת׀ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים הָעַזָּתִ֤י וְהָאַשְׁדּוֹדִי֙ הָאֶשְׁקְלוֹנִ֣י הַגִּתִּ֔י וְהָעֶקְרוֹנִ֖י וְהָעַוִּֽים:
(ד) מִתֵּימָ֞ן כָּל־אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֗י וּמְעָרָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לַצִּידֹנִ֖ים עַד־אֲפֵ֑קָה עַ֖ד גְּב֥וּל הָאֱמֹרִֽי:
שמאחרי איזור הפלשתים צפונה מהם הוא איזור הכנעני.

[ונתנו ידידים]

א. לא אמרתי מפורש שהיה של אמרי אלא שההר נקרא על שם האמרי, וזה היה או משום שעיקר הישוב היה של אמרי (אם כי ודאי שהיו שם גם אומות אחרות כמו שכם החוי והפריזי) וההר שביהודה ושבשומרון אחד הוא, או משום שכולם נקראו על שם האמרי ומסתמא הוא צירוף משני הטעמים.
אמנם אביא לך כמה פסוקים בענין זה שמשמעותם הוא שהיה ישוב של האמורי לכל אורך ההר: עי' יהושע פ"ה פסוק א; פ"ז פסוק ז; פ"י פסוקים ה-ו, יב; פכ"ד פסוק ח; (וגם פסוק יא) שופטים פ"א פסוק לד-לה.

ב. יתכן שטעיתי במה שאמרתי שהרי הגליל היה של הכנעני ולכאורה כל ישובם היה במישור כדבריך, דהיינו עמק יזרעאל וכן במישור החוף ועל יד הירדן הכל צפונה, וכן משמע ביהושע פי"א פסוק ג. ומ"מ מכיון שרוב הצפון היה של הכנעני נקרא כולו ע"ש הכנעני. בשופטים משמע קצת שבחלקו של נפתלי היה כנעני וזהו בהרי גליל אמנם לא ברור לי כמה אפשר לדייק שם (יש שם סתירה בענין חברון אם היה של הכנעני או של האמרי עי' יהושע פ"י ה).

ג. עיקר הכנעני בחוף הים היה בצפון ולא בדרום כמבואר בפסוקים שהבאתי, בשפלת דן היה אמורי.
את הפסוקים שהבאת לא הבנתי איך אתה מפרשם ואיזה ראיה הבאת לי משם.
פסוק ב-ג מדבר רק על גלילות פלישתים שלא נכבש אבל מה שצפונה מהם כבר נכבש. (וגם לא ברור לי אם 'כנעני' שבפסוק ג' הכונה לאומה הכנענית דייקא או לכלל אומות הכנעני כי הרי עיקרו בא לאפוקי שהארץ במקורו אינו שייך לפלישתי אלא הוא מז אומות ולכן דינו להיכבש.)
פסוק ד איני יודע כונתו ולא הבנתי מהמפרשים על מה מדבר אמנם נראה לי שמדבר על הדרום ליד אדום שהיה שייך לכנעני כמפורש במקומות אחרים וכנראה היה לצידונים שם איזה מערה אם כי עיקר ישובם של הצידונים היה בצפון בצידון (וכמדומני שבספר ים ודרום ירשה מתייחס לזה). ועד גבול האמורי הוא בהר שהיה של האמורי כמשנ"ת.

גם אם נימא שחוף הים לכל אורך הדרך היה של הכנעני וכן משמע קצת ביהושע ה א, מ"מ הרי הפסוק לא אמר האמרי שבחוף הים אלא אמר באתם עד הר האמרי ואח"כ מנה חבלי ארץ שמסביבו ולא שמות אומות, משא"כ הצפון נקרא כולו ע"ש הכנעני שהוא העיקר. ובאמת שבדרום פירט יותר בכל החבלי ארץ שהיו שם ויש לומר דהיינו משום שהיתה רחבה יותר והיו שם כמה סוגי חבלים, ועוד והוא והעיקר משום שהיו בנ"י יותר קרובים לשם והדרום הוא דרך כניסתם לא"י משא"כ לגבי הצפון שהיו רחוקים ממנו לא פירט כל כך. כן נראה לעניות דעתי.

[להתהלך]

א. לא הבנתי מאיזה פסוק אתה לומד שכל הצפון היה גם כן אמוריים, זה ברור שיש פסוקים שמבטא את כל יושבי הארץ כאמורי, כמו שיש המון פסוקים שמבטא את כל הארץ כארץ כנען, וההסבר לזה הוא שלפעמים כולם נקראים על שם אחד שהוא הדומיננטי, ובזה יש תחלופה מענינת בין ההתחלה שיותר מתבטא בכנעני, אבל כבר בבראשית רואים את האמורי כמבטא את כולם, כמו הפסוק 'כי לא שלם עון האמרי', ולמה שקורה מספר דברים והלאה, שאמורי קיבל גם החשיבות הזאת, ויש הסבר לזה, אבל לא ראיתי פסוק ספיצפי שמשמע משם שבצפון היו אמורים.

ב. הכנענים ישבו במישור בכל חוף הים צפונה מהפלשתים וכל עמק יזרעל, ודרומה עד יריחו בבקעה ממזרח. מה שמשמע שבחלקו של נפתלי היה הכנעני, זה כנראה עמק החולה, שהואגם בבקעה למשטה וליד המים כידוע. ולגבי חברון הוא נכלל באחד ממלכי האמורי, וכן כבר אצל אברם בחברון, מוזכר שהם אמורי, והוא יכול לפעמים להיקרא כנעני, כיון שכולם נקראים על שם כנען.

ג. בשפלת יהודה יש גם את האמורי, ואולי גם בשפלת דן, השפלה הוא עוד חלק ממהר, אבל במישור החוף בדרום זה הפלשתים, וצפונה מהם זה הכנעני., וזה ההסבר שלי בפסוקים שמצפון לפלשתים שייך לכנעני, לא כבשו שום עיר פלשתי, איני יודע לבאר לגמרי את פסוק ד, אבל לגבי זה ברור לי שזה הפירוש שמאחרי איזור הפלשתים מדרום לצפון עד צידון כבשו את הכנעני.

אני מקווה שתבין מה שכתבתי כאן.

[ונתנו ידידים]

א. לא דיברתי על צפון הארץ אלא על צפון ההר דהיינו חלקו של יוסף שעל זה היה נסוב ויכוחינו.
ברוב הפסוקים שהבאתי (חוץ ממה שציינתי לפרק י שבאמת אין משם ראי') מבואר שבמערבו של הירדן סמוך לירדן היה האומה האמורית, וגם אם לא נימא שמדובר בערבות מואב (ועי' משכ"ת באות הבא) מ"מ עכ"פ בהר לא רחוק היה האמורי. (אם תתעקש אצטרך לפרט אבל בינתיים אני סומך על עיונך הזך שתוכל להבין את כונתי.)
ולאו בכל מקום אפשר לומר שאמורי הוא שם כללי, רק כשמדבר על כלל הארץ אפשר לומר כן ולא כשמדבר על מקום מסוים (ולדוגמא אין מי שיאמר שסיחון נקרא הכי על שם הכללית), ועוד דברוב מקומות שציינתי כתוב באותו פרשה גם שמות של אומות אחרות וא"כ ברור שכשאמר אמורי כונתו להאמורי דוקא, ולכל היותר י"ל שחוץ מאמורי היה שם עוד אומות רק שאמורי היה העיקר ולכן נקט אמורי אבל ברור שהיה שם אמורי.

ב. 1. מה שכתבת שהכנעני היה גם בערבות מואב כל ליד הירדן עד יריחו, מסתמא לקחת את זה מהפסוק שבפרשת שלח (יג כט) 'והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן' כי חוץ מזה איני יודע מקור אחר לזה. אמנם ביהושע (ה א) מאד לא משמע הכי שכתוב שם 'ויהי כשמע כל מלכי האמרי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר על הים' ומשמע שבעבר הירדן ימה היה האמורי ולא הכנעני אלא הכנעני היה על הים. וליישב י"ל א' מתרתי, א' שבזמן יציאת מצרים היה רוב היישוב שם מהכנעני אבל אחר כך במשך המ' שנה עזבו את הארץ הזאת ורוב היישוב היה של האמורי, ב' שמש"כ הכנעני יושב על יד הירדן אין הכונה בדרום סמוך לים המלח שהוא מקום כניסתם לארץ אלא בצפון ליד הכנרת סמוך לעמק יזרעאל, או בצפונו של הכנרת (והיה בזה דיון כמדומני כאן בפורום אם החלק הזה נקרא בשם ירדן).
ב. 2. בשופטים פ"א א"א להשתמש בהטיעון שנקראו כולם על שם הכנעני כי שם מפרט בכל שבט ושבט איזה אומה כנענית היה שם לפעמים אמר אמורי ולפעמים חתים ולעמים יבוסי ולפעמים כנעני הכל שם מדוקדק ממש, ולכן הקשיתי כי שם כתב שבחברון היו הכנעני וביהושע כתב שבחברון היה האמרי וגם שם לכשתעיין בה תראה שמדוקדק הוא, ונמצאו סותרים זל"ז.

ג. בשפלת דן איכא פסוקים מפורשים שם ריש שופטים שהיו האמורי.
מה שכתבת כמה פעמים שבמישור החוף שמצפון לארץ פלישתים (עד הר הכרמל) איני יודע מקורך לזה חוץ ממה שציינתי מיהושע ה א שמשמע שכל מישור החוף היה של הכנענים ואינו מוכרח.
בביאור הפסוקים שבריש יהושע יג במחילת כבודך אתה טועה והוא הדבר שאמרתי לך בהודעה הקודמת ועכשיו אבארם ביתר פירוט.
כתיב (יהושע יג ב-ו): ב) זאת הארץ הנשארת כל גלילות הפלשתים וכל הגשורי: ג) מן השיחור אשר על פני מצרים ועד גבול עקרון צפונה לכנעני תחשב חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים: ד) מתימן כל ארץ הכנעני ומערה אשר לצידנים עד אפקה עד גבול האמרי: ה) והארץ הגבלי וכל הלבנון מזרח השמש מבעל גד תחת הר חרמון עד לבוא חמת: ו) כל ישבי ההר מן הלבנון עד משרפת מים כל צידנים וגו'.
והנה פסוק ג' מתאר את גבולות ארץ פלישתים ואינו מדבר כלל על צפונה לה, כי מן השיחור אשר על פני מצרים דהיינו הנילוס עד גבול עקרון שהוא גבול הצפוני של ארץ פלישתים נשאר לכבוש ואח"כ פירט את חמשת סרני פלישתים ואת העוים כמבואר ברש"י ובסוטה ובמפרשים. מש"כ לכנעני תחשב פירושו שארץ פלישתים שייכת לכנעני אע"ג שהפלישתים לא היו מבני כנען בן חם מ"מ ארצם שייכת לכנעני וניתנה לישראל ליכבש ומשום שהפלישתים כבשוהו מהכנענים לכן שייכת הוא לישראל וכשמ"ש רש"י שם.
פסוק ד אינו ברור ולכאורה מדבר על צד דרום ממזרח דהיינו קרוב לארץ אדום שהרי תימן הוא אדום וגם פירושו דרום, ושם ידוע לנו שהיה אומה כנענית כדכתייב בפרשת מסעי ובעוד מקומות והיו שם מבני הצידונים (אע"ג שעיקר ארץ צידון היה בצפון הארץ), ועד גבול האמורי פירושו עד הר האמורי ששם התחיל גבול האמורי.
פסוקים ה' וו' מדברים בצפונו של הארץ בהחלק שקרוי היום מדינת לבנון.
ואחרי כל זאת אין כאן זכר להארץ שהיה בצפונו של הפלישתים שכבר כבשו יהושע ובכלל לא נשאר ליכבש.
אקוה שהובנתי.

[להתהלך]

מאמרים שנכתבו בתחילת התקופה

קונטרס (1).pdf

(871.66 KiB) הורד 112 פעמים

[בינה להבין]

באותו עניין:
בריש פרשת דברים:

פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת

עם ישראל היו מעותדים להיכנס לארץ ישראל מדרום, מקדש ברנע צפונה. והפסוק מתאר את סדר חלקי הארץ כפי שיפגשו אותם.
החלק הדרומי של ארץ ישראל נקרא כולו "הר האמורי", ומדובר על "שכניו". רש"י אומר שהכוונה לעמים שליד א"י, עמון מואב והר שעיר.
לפי זה כל דרום א"י נקרא "הר"? מדוע, האם כולו הר?
ועוד צ"ב, אם "שכניו" אינם בא"י, מהו הלשון "בערבה בהר" וגו', הכל בב' בשימוש, הרי אין הכוונה "שכניו השוכנים בערבה בהר" וכו'.
ובכלל לפי זה מהם הערבה, השפלה, הנגב, הרי לכל דרום א"י כבר קרא שם "הר האמורי".

ראיתי את פירוש רש"י על פי הספרי במקום, ועדיין לא מחוור לי.

האם יש מי שמפרש שהכוונה "שכניו" של האמורי בתוך א"י? ואז יתפרש הפסוק שהחלק הדרומי של א"י נקרא "הר האמורי וכל שכניו", כי ישנו הר מרכזי שבו יושב האמורי ולצדו עוד עמים יושבי א"י, שהם היושבים סביבות "הר האמורי - בערבה, בהר (או באותו הר עם האמורי או בהר אחר) ובשאר דרום א"י ["נגב"], ובחוף הים הדרומי של א"י.

לשיטת רש"י ש"שכניו" היינו עמים שחוץ לא"י [וצ"ע כנ"ל איך יתפרש לפי זה בשפלה, בהר, בנגב], הכוונה כאן לפלישתים, שאינם משבעת עמי כנען, כך הבנתי ברש"י.

ולכולי עלמא הפסוק עד כאן מדבר על החלק הדרומי של א"י [כל השאלה היא האם הוא מדבר גם על עמים שמחוץ לעמי כנען, שיושבים מימין ומשמאל לדרום א"י, או שהוא מדבר על כל מי שיושב בתוך א"י בחלק הדרומי שלה], שהוא נקרא "הר האמורי", וכל מה שמימינו ושמאלו נקרא "שכניו".

ואז ממשיך הפסוק צפונה, וקורא לכל שאר ארץ ישראל "ארץ הכנעני". [זה דבר מעניין. הארץ כולה נקראת "ארץ כנען", ואילו כאן היא מחולקת לשני חלקים גדולים. "הר האמורי" בדרום, "ארץ הכנעני" בצפון, וצ"ב.

ואז ממשיך הפסוק עוד צפונה ללבנון וסוריה - "והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת".

עד כאן מה שעלה בידי בלימוד הפסוק לאחרונה, בלי להתעמק ובלי לחפש במפרשים. אני די חלש בתחום גבולות הארץ והמסתעף, וגם אין בידי פנאי לבדוק כעת יותר מזה, לכן נפשי בבקשתי לכל עזרה והבהרה ובירור מאת המומחים והבקיאים דכאן.
תודה רבה לכם מראש!

על דברי רש"י "זו דרך ערד וחרמה" נמצא בכת'י הוספה, העתקתי מאתר 'על התורה'

בכ״י אוקספורד 165, דפוס רומא נוסף כאן: ״שכן נגב ערד משוך מנחל מצרים עד הר האמרי וגבולם יחד, שנ׳ וירד העמלקי והכנעני היושב בהר ההוא ויכום וג׳. ההר הזה בצד ארץ אדום היה אצל קדש מצד מדבר.״

משמע שיש הר ממערב [אולי משוך קצת צפונה] אדום [לכאו' הר שעיר], וממערב (או מצפון) לקדש [ברנע] (שהוא למערב הר שעיר), הנקרא 'הר האמורי', ובאותו הר ישבו הכנעני וגם העמלקי [ערד, שארצו היתה יותר למערב בין הר האמורי ונחל מצרים]

[להתהלך]

משמע שיש הר ממערב [אולי משוך קצת צפונה] אדום [לכאו' הר שעיר], וממערב (או מצפון) לקדש [ברנע] (שהוא למערב הר שעיר), הנקרא 'הר האמורי', ובאותו הר ישבו הכנעני וגם העמלקי [ערד, שארצו היתה יותר למערב בין הר האמורי ונחל מצרים]

יישר כח, ידיעה נפלאה עד למאוד.

[צופה_ומביט]

באם הוקפצה שאלתי הנ"ל, בדיוק לאחרונה ראיתי בשני אטלסים לתקופת המקרא של ד"ר י. שפירא, שבאמת רוב א"י היה אמורי, ומיעוטו כנעני.
בעבר הירדן המזרחי היה האמורי מצפון לדרום עד עמון [כולל חלק מעמון] ומואב. מול הכינרת ומעלה אף התפשט מזרחה. ובעבר הירדן המערבי האמורי נמצא מדרום א"י ומעלה עד בית שאן בערך, ובכל השטח הזה הכנעני נמצא במין רצועה לידו ממערב לו, מעזה וצפונה. ורק מאזור בית שאן וצפונה כל עבר הירדן המזרחי הוא כנעני.
[ובאופן שהשטח האמורי נמשך בכמו אלכסון ממזרח הירדן בצפון למערב הירדן בדרום].
ולציין לפסוק בפרשת שלח (במדבר יג, כט): עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי יֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן.
והיות שהתוכנית היתה להיכנס לארץ מדרום, לכן בתיאור השני של פרשת המרגלים, בריש דברים (א, כז) נאמר: וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ.
ולציין עוד ליהושע יא, ג: הַכְּנַעֲנִי מִמִּזְרָח וּמִיָּם, וְהָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי בָּהָר, וְהַחִוִּי תַּחַת חֶרְמוֹן בְּאֶרֶץ הַמִּצְפָּה.

[להתהלך]

להתהלך - מועדים - תשרי חנוכה פורים - קובץ למחשב - 5.9.24.pdf

(6.39 MiB) הורד 54 פעמים

[בן האלקשי]

הבנתי שכאן המקום לכתוב ג"כ הערות על הספר (הנפלא לטעמי) פשש"מ
אם טעיתי אשמח שיעבירו למקום הראוי

בפרשת שבוע שעבר
דברים י"ז ח
כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו
ופירש פשש"מ דם לדם - בענייני שפיכות דמים, בין דין לדין - בדיני ממונות, בין נגע לנגע - בנגעי צרעת
והוא בשונה מרש"י שפי' בין דם לדם - בין דם טמא לדם טהור
והבנתי שהוא כיון שבפשש"מ אין מתיישב כ"כ לבאר שהוא בענייני טומאה וטהרה שפחות שייך בזה "משפט" וכן אינו "דברי ריבות" וכן שאר הפסוקים
וכן פירשו כמה ממפרשי הפשט כרמב"ן ואב"ע
אבל לא הבנתי א"כ למה ב"נגע" ביארו שהוא נגע צרעת וחזרה קושיא למקומה ולא פי' כמותם דהיינו פצע וחבורה
(ואמנם פי' הוא כפי' הרשב"ם אך לא הבנתי כיון שלא מרויח שפשש"מ א"ש א"כ למה נד מדברי רש"י בלא טעם)