ישעיהו לוריא כתב:את הרבי מקאפיטשניץ זוכרים ומזכירים בגלל שתי סיבות קטנות וסיבה מרכזית אחת המשליכה על הכלל.
הסיבות הקטנות:
ההערצה של רבי אהרן קוטלר נוכח דמותו הנשגבת.
למרות שהכל נמדד בגדלות תורנית והוא היה לכאורה לא כמו רא’’ק, אבל סגנון ’הרב שך אחז ממנו’ אצל רא’’ק וגם אצל הרב מפוניבז’.
2. הרב מפוניבז’ לא גמר לספר כמה הרבי מקאפיטשניץ היה הראשון שנתן לו כסף ותמיכה, כספית ונפשית.
ההערכה הגדולה שהיתה לרבותינו הגרא''ק והרב מפוניבז' לקופיטשניצער רבי זצ"ל, הערכה שדרך אגב היתה לגמרי הדדית גם מצידו של אותו צדיק נפלא אוהב ישראל נאמן, ובכן, ההערכה הזאת בהחלט מלמדת על הקופיטשניצער רבי, אבל היא מלמדת גם עליהם. הם עצמם היו צדיקי אמת, מסורים בלב ונפש לכלל ישראל ולכבוד שמים, וכשהם ראו יהודי צדיק נשגב כמותו, שנפשו יצאה לצערו של כל בר ישראל ולכל קדשי ישראל באמת ובתמים, הם העריכו אותו מאד מאד, אפילו שמן הסתם הם היו גדולים ממנו בתורה.
וכן, אנחנו לגמרי לא מתביישים ''להודות'' בכך שלדידן המדד העיקרי והעולה על הכל הוא גדלות בתורה ובעמל התורה (כפי שהאריך מרן החזון איש זי''ע בקונטרס ''אמונה וביטחון''), אבל זה לא אומר שאין משמעות בכלל גם למדדים אחרים.
הסיבה המרכזית:
הרבי מקאפיטשניץ הצדיק והחביב לא ’מאיים’ על ההגמוניה. אין לו שום חסידות גדולה שמבקשת להמשיך את דרכו ולהשפיע על החינוך העצמאי. גיסו האביר יעקב שעשה לא פחות ממנו ייזכר ויותר לטובה, אבל ברגע שהשם ’סדיגורה’ יוזכר, ואולי מישהו יספר גם על הכנסת מרדכי שהושמט מהדיוק ההיסטורי, מיד יהסו אותו.
יגידו שהוא היה מגיע לכמה מסיבות תה.
הברקה נאה, אבל האמת היא א ביסלע להיפך.
כיוון שחסידות סדיגורא שעד זה לא מכבר היתה חסרת כל משמעות כשלעצמה (מעבר לכמה בעה''ב פאי''ניקים/מזרוחניקים ברח' פנקס בצפון תל אביב עם מקווה נחמד וקומפקטי!, ולחליפין הביהמ''ד שוקק החיים של ש''ב הגר''מ אויערבאך שליט''א ברח' נחמני במרכז תל אביב שהוא כבר שנים רבות קהילה נפלאה של בעלי תשובה, תלמידיו של הנ''ל) התחילה לקרום עור וגידים, גדלה ועשתה פרי והפכה לקהילה של ממש שמתפתחת באופן מרשים (ירבה ד' גבולם), וגם עשתה כותרות רבות בשנים האחרונות, ממילא חשוב למי שחשוב לספר דמיונות על הסבא רבא של האברך החשוב נ"י שמנהיג היום את סאדיגורא. דא עקא, שהרבי המרכזי מסאדיגורא בשנות פרוץ המדינה היה דווקא הדוד המכונה ''אביר יעקב'' זצ''ל, שלמרבה הצער לא השאיר אחריו זש''ק [(ובית מדרשו מונהג כיום בידי הגר''מ הנ''ל, הנשוי לנכדת גיסו הקופיטשניצער זצ''ל, שאימה (למברגר), אומצה אצלו לבת יחד עם אחותה (פלינטינשטיין)], והוא שבעיקר היה פעיל ודומיננטי ב''אגודת ישראל'', בחינוך העצמאי ובמועצת גדוה''ת דאז. ולא אחיינו, סבא רבא של הסאדיגורער הנוכחי נ''י שבכלל היה מכונה הרבי מפשמישל והשפעתו היתה מינורית עד לא קיימת.
הרבה יותר מהרב שך, הייתה השפעתו הכבירה של רבי חיים גריינמן שכמובן נמחק.
לא יודע אם "יותר" מהרב שך, או "הרבה יותר" וכיו''ב, אבל זה נכון שלגרח''ג זי''ע היתה השפעה עצומה, כמו שציינת, וזה נכון שהיא נמחקה בעטיים של אלו שדאגו למחוק אותה (כביכול משום כבודו של הרב שך זי''ע), ולשרש אחריה. עצוב ומכאיב, אבל לא רלוונטי לדיון זה.
לא אנחנו כבשנו את טול כרם, טול כרם ושיטותיה כבשו אותנו...
בנימה אישית, אני לא כ''כ מתחבר לשפת הדימויים שלך. אולי זה רק דפקט שלי.
ככלל, ככל שהרבי היה יותר גדול מספרית, כך ימחקו את זכרו בנרטיב ה’השקפה הטהורה’.
לא האמנתי שיכחישו את החי ויכתבו כך בהקטנה על האמרי חיים ועל הבית ישראל. אבל הנה תמיד יש הפתעות.
מה אגיד לך, ליבי ליבי על חס''ג, מוחקים את זכרם בנרטיב, מכחישים את החי. נעבאך רחמנות. (אם זה לא היה משעשע עד דמעות, הייתי מתרגז).
מאותה סיבה ממש, ר’ מנחם פרוש כשהוא נסע לאמריקה אינספור, הוא ייצג את הליטאים ואנשי ההשקפה ’רפורמע’, וכשבנו, המייצג ציבור גדול וענק מבקש להכניסם סך הכל לחינוך העצמאי, הוא כבר מתחיל לייצג את אלו שישבו בכמה מסיבות תה.
כמדומה שהרב יונת אלם דיבר על מידת מעורבותם של הב''י והאמ''ח זצ''ל, האם מאיר פרוש מייצג את ויז'ניץ וגור? זה כבר באמת חידוש מרענן. ושוב, שנים רבות ההגה היה בידיים הנכונות, ולא בידיהם של הליטאים הרעים, למה לא צירפו כבר אז, במשך עשרות השנים שחלפו, את כל הציבור הגדול והענק שבסה''כ מבקש להיכנס לחינוך העצמאי? מה יום מיומיים? ומה חור בספינה מחור בירכתיים?
מאותה סיבה, לא זוכרים במקרה ולא מזכירים גם לא בטעות, את רי’מ אברמוביץ שנסע עשרות פעמים למען החינוך העצמאי, את המנכ’’ל ר’ יצחק מאיר, שהביא דווקא הגרא’’ק, ובתקופתו הייתה הפריחה הכי גדולה מאז ומעולם, בעליה אקספוננציאלית, מאותה סיבה מוחקים את המייסד הראשון רבי יצחק מאיר לוין, את אחיו רבי פיניע, את רבי הלל ליברמן ורבי פינחס מונדרי, כי גור טוענת משמם ומכוחם.
מאותה סיבה לא מזכירים את שצרנסקי, את לוין ואת וידיסלבסקי, את הרבי הברכת אברהם בטבריה ואת האמרי אמת שהקים את בית יעקב השם של רבי בנציון יאדלר.
זה מעניין מה שאתה אומר כאן, כי איכשהוא כל השמות הנכבדים שזכרת כאן (חוץ מהסלונימער זצ''ל, שבניגוד לדבריך, חלקם המרכזי של סלונים אכן הוזכר ע''י הרב יונת אלם לעיל), כולם משתייכים לאיזו שהיא קבוצה הומגנית אחת, שלעיל נטען ששלטו שלטון ללא מיצרים בכל מוסדות אגו''י, בבחינת ''כולה שלי'' (סיסמא כמובן), ואח''כ יהודי יקר בשם ר' ישעיהו שיחי' טען בתוקף ובפאתוס שהכל שקר וכזב, ומה פתאום, חס''ג בכלל לא היו המנהלים של כל המוסדות, ליהפך, נעבאך בקושי זרקו להם כמה שטעלע'ס וכו' וכו'. וזה פלא. ממש פלא.
מאותה סיבה לא מספרים לכם שלפני הגראי’’ל, היה זה רבי משה שמואל שפירא שטרח ובא פעמים רבות למשרדי החינוך העצמאי.
הו, שכוי'ח, זרקת עצם למי שרצית לזרוק לו עצם, בבחינת "הפרד ומשול". ובאמת תכף לברכה צביטה, צביטת הלחי המיוחלת לא איחרה מלבוא.
מאותה סיבה, ר’ מאיר לוריא יוזכר רק כאיש ששלט על המנגנון, ולא על פעילותו העצומה ברישום עשרות שנים ואלפי תלמידים, את ר’ שמואל וינברג ימחקו גם כן ואת כל ההנהלה המסורה, כי היום אנחנו רוצים גם למדר את סלונים, בתוך שאר כלל ישראל.
הזכירו, הזכירו את סלונים, הכל בסדר.. עזוב, לא לכבודם אתה דורש...
את הרבי מאוז’רוב כמובן שכחתי וכל יתר אדמור’’י רוז’ין, שבגללם ומכוחם כל היהודים הפשוטים בתל אביב ובנותיה תרמו לחינוך העצמאי, שלחו את ילדיהם להתחנך בו.
הזכירו, הזכירו את רוז'ין. כמדומה שכב' מודע לזה שה''אביר יעקב'' זה רוז'ין. על מה אתה כועס? על שלא הזכירו את הרבי מהוסיאטין ואת הרבי מזלוטופלי ואת הרבי מוואסלוי? הלא כב' טען מקודם בתיאוריית הקשר המבריקה שלו שאין לליטאים הרשעים עניין להשמיט את זכרם של אדמו''רים שאין מהם הייום קהילות גדולות. כב' חייב לשמור על רצף טיעוני בדבריו ולא לשבור כל הזמן ימינה ושמאלה. עקביות היא מפתח הכרחי לדיון נורמלי ולא אמוציונלי. זה כמובן עונה גם על קושייתך מהרבי הגאון והקדוש מאוז'רוב בעל ''אש דת'' זי''ע.
אפשר להמשיך להתווכח עוד ועוד,
לא נכון. בצורה כזאת ובנוסח כזה, א''א להמשיך להתווכח, וזה גם חסר טעם.
... זאת הרי חוצפה שלא תיאמן. (לא כב’ הרב יונת אלם, אלא כותבי הנרטיבים שהוא ניזון מהם)
משנת תשכ’’ה, אז הרב סורוצקין נחלש ונחלש, אף אחד לא ניהל את החינוך העצמאי מלבד הבית ישראל שהשתתף בכל ישיבה.
הבית ישראל יזם, בין יתר פעולותיו הרבות, דינר גדול מאוד באולם תל תלפיות בירושלים, שם הנואמים היו הרבי מאוזרוב וגדולי ליטא, אבל בהצצה לאישים שהוזמנו ובאו, לא תמצא כמעט את אנשי ההשקפה.
הבית ישראל כדרכו ישב מרבית הזמן בשולי הבמה.
אחר כך כינס ישיבת הנהלה, בראשותו. ומי שישב קרוב אליו היה הרב שך, ואיני מתכוון קירבה פיזית רק, אלא לקח אחריות על המצב וכו’.
ואחרי שגם הדינר הפומבי הזה לא צלח,
יזם הבית ישראל, והכין בפועל, כולל הזמין את המשתפים והכל מתחילה ועד סוף, לשני דינרים גדולים ומוצלחים שנתנו את היסוד והדחיפה לעוד כמה שנים טובות.
אחד במלון דבורה בתל אביב, ועוד אחד בבית פרטי של גביר.
למלון דבורה בתל אביב לא הסכימו להגיע אף אחד מגדולי ההשקפה, וזאת בגלל שבאותה מערכת בחירות אגודה ’רפורמע’ רצתה ללכת עם פא’י,
רק רבי אברהם משה חברוני הסכים לבוא ולהשתתף. מבין הגדולים הכי גדולים.
ועוד מישהו אחד ויחיד שהיה איכפת לו מהעם שבשדות, אף שאז עדיין לא היה נחשב מהשורה הראשונה ממש - הרב שך. שהגיע מאוחר יותר ואף נשא דברים...
מחדא, זה יפה שאתה מפרגן משהו בכל זאת גם להרב שך זי''ע, נחמד מצידך. מאידך, אתה קצת סותר את עצמך מיניה וביה, כי לכאורה מי לנו "גדולי ההשקפה" בשפת הלעגנים יותר ממרן הרב שך זי''ע? ובעניין החיבור עם פא"י.. נו..
כב' ממש מסובב אותנו על קרוסלה עד כדי בלבול מוחלט.. (אולי בשביל לקבל שוב פעם צביטת עידוד חיננית?)
