אז הוחל לקרוא בשם ה'

[קרית מלך]

ראה אוצר מכתבים ומאמרים מבעל השפת אמת מהדורת מכון גחלי אש עמוד צד.

[בן מיכאל]

תודה.

[ישעיהו לוריא]

אני מוחה על השימוש בביטוי ’מילים בוטות’ בהקשר לרבינו אור עולם השפת אמת זיע’’א.
בפסוק כתוב ’יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא’.

אין בדורו כמעט מישהו שלשונו מרפא ושפתו אמת כמאור ישראל זה.

מי יהין להשתמש בביטויים כאלו?

[ישעיהו לוריא]

קיבלתי את זה ואני מעביר. הכותב הוא בעל המעשה (מעשים שבכל יום) איש נאמן. מחקתי את שמו ואת שם הישיבה.

סְבָבוּנִי כְּלָבִים עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי -

נקבע לי תור להגיע הבוקר עם בני הבחור ללשכת 'מרשם האוכלוסין', משרד הפנים ב'מגדלי שקל' בבני ברק.

בבואנו, פגשנו קבוצה של עשרות בחורים חסידי ... מישיבת קרית ה.... אף הם הוזמנו כקבוצה. המתנו בתור הארוך, עם רבים נוספים, עד שכל קבוצת הבחורים, שקדמו לנו, יסיימו. הבחורים שסיימו לא עזבו את המקום, כי המתינו אלה לאלה, לשוב לישיבה יחדיו.

מיד זיהו אותנו. בתחילה התחילו לחישות 'הנה שמאלני'. הלחישות התעצמו והקריאות גברו "מסריח כאן משמאלנים" "אל תסתכלו עליהם, אסור להסתכל בפני אדם רשע" "כל הפורש מרבו כפורש מן החיים", יריקות, קריאות 'איכס', ועוד. כמובן - כולל שמותינו [מרבית הבחורים ב'שנתון' של בני שלמד עמהם בחיידר 'בגלגול הקודם'].

כלל הציבור הסתכלו עליהם כמו משוגעים. חסידים, ליטאים, ואף מזרוחניקים (הפתעתי כמה הם בעניינים!). אברך ליטאי אומר לי בתומו "חשבתי שכבר השלמתם, לא שמעתי כלום לאחרונה". חילונים, חיילים, רוסיים, הביטו בתמיהה. הפקיד/בשומר של משרד הפנים משתיק אותם ומאיים עליהם, אך לשווא.

חסידישע-בחור פונה לפקידה החילונית שקיבלה אותנו "איך את לא נגעלת מהם", והיא מחווירה ולא יודעת את נפשה. אולי באמת אנו מצורעים מוסווים או נושאי מחלות חשוכות...

התביישתי. לא התביישתי מהם, כבר התרגלתי ופיתחתי חסינות. באמת. לא חשתי כל פרפור בלב, מלבד בושה שהללו הם חסידים 'תלמידי הבעל-שם-טוב' של ימינו. אמנם יכול הייתי 'לשמוח' שכלל-ישראל רואים בחרפת ... ופשיטת הרגל המוחלטת שלהם, אך לא שמחתי לאיד, כאב לי. כאב לי על הוריהם, על נשותיהם בעתיד, ואגדיל לומר שאף הצטערתי בצער השכינה.

הייתי מאוד גאה בבני שרוב הזמן היה שקוע בדפי שינון שהביא עימו. סיכום ראשונים ואחרונים בסוגייה הנלמדת בישיבת '......', בפרק האיש מקדש. לא יודע כמה היה מרוכז, אך עיין בדפיו באדישות מוחצנת ומפזם לעצמו ניגון 'של השנה'.

בצאתנו שאלני בני: "אבא, מה הרגשת?"

נזכרתי כי היום כז' בסיון, יום בו נעקד רבי חנינא בן תרדיון והועלה באש כאשר גוילי ספר-תורה מקיפים את גופו הטהור. אף אותו שאלו תלמידיו באותו מעמד "רבי, מה אתה רואה".

ומי אמר שהוא בכלל רואה משהו? למה שאלו זאת?

כתבו התוס' (בגמרא המתארת את עמידתו והריגתו על קידוש השם, ע"ז דף י"ח ע"א) שהיה נראה להם שבמעמד כזה מסתבר שהוא יראה משהו מיוחד.
ביום זה, כז' בסיון, תענית צדיקים (שו"ע תק"פ), עמדו סביבנו והריעו בקול גדול כאשר מלבינים פנים, שופכים דם, מחללים שם שמים. כאשר העלו את אותו תנא קדוש הי"ד היה זה בכיכר העיר, נכרים רבים עמדו והריעו, שמחו לראות בהירצח נפש נקי וצדיק...

הרהרתי בשאלת בני "אבא, מה הרגשת?". הסברתי לו שהרגשתי צער על מצבם, והרגשתי שמחה שבני מקבל חינוך מוקפד ונקי, ולומד תורה כראוי. [האמת, הייתי בטוח שבין עשרות הבחורים אחזה בנועם ה' ויש בחורים ש'עושים מזומנים'. משהו. שנים בעיר. אחד במשפחה. גארנישט. כלום. המתינו, פטפטו. הרעישו, כמעט ורוקנו את הקולר ממימיו, ואף 'מזומן' אחד לרפואה. הנה, דווקא במעשה של רבי חנינא בן תרדיון יצאה בת קול שהוא והסרדיוט הרומי, זה שהקל על כאביו תוך מסירות נפש "מזומנים לחיי העולם הבא"...

אמרתי גם לבני שחשתי צער על המשגיח, האברך שהתלווה אליהם. הצטערתי על שהמשגיח ראה ועיניו כלות ולא נרתעו ממנו. בני תיקן אותי. "אבא! תבין! הוא לא השתיק אותם מאחת משתי סיבות: או שהוא רשע כמותם, אך גם אם נלמד זכות ונחפוץ בהיצדקו, דע לך שהוא לא יכול להתערב, כי יאשימו גם אותו בשמאליות, והוא 'יישרף' [כמו הסרדיוט הנ"ל...].

"מה אתה רואה". ראיתי בעיני רוחו את דמות רבינו שליט"א רכון על גמרא, שמעתי את קולו "... ואינם עולבין... ואינם משיבין... עליהם הכתוב אומר 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו',".

אשרנו שהבדילנו מן התועים - ונתן לנו תורת אמת. זה הולך יחד. כשיש תורת אמת מתרחקים מן התועים.

מי יתן וימלא הארץ דעה את ה'...

[דרומי]

חבל מאוד.

וטוב שפרסמת.

[בן מיכאל]

ראה אוצר מכתבים ומאמרים מבעל השפת אמת מהדורת מכון גחלי אש עמוד צד.

לא מצאתי באוצר, תוכל להעלות? יש"כ.

[דמשק]

viewtopic.php?p=783374#p783374

[נטיעות]

קיבלתי את זה ואני מעביר
...........
מי יתן וימלא הארץ דעה את ה'...

לא היה ולא נברא.

[בן מיכאל]

ראה אוצר מכתבים ומאמרים מבעל השפת אמת מהדורת מכון גחלי אש עמוד צד.

לא מצאתי באוצר, תוכל להעלות? יש"כ.

viewtopic.php?p=783374#p783374

ישר כח.

[בן מיכאל]

קיבלתי את זה ואני מעביר
...........
מי יתן וימלא הארץ דעה את ה'...

לא היה ולא נברא.

השערה או ידיעה?

[טפח]

נזכרתי כי היום כז' בסיון, יום בו נעקד רבי חנינא בן תרדיון והועלה באש כאשר גוילי ספר-תורה מקיפים את גופו הטהור. אף אותו שאלו תלמידיו באותו מעמד "רבי, מה אתה רואה".

"לא את הזקנה רצחתי, את עצמי רצחתי". זה כבר לא החטא, זה כבר העונש בעצמו.
את העלבון הוא ישכח, אבל את האנושיות הם לעולם לא יחזירו.

[בית הגנזים]

קיבלתי את זה ואני מעביר
...........
מי יתן וימלא הארץ דעה את ה'...

לא היה ולא נברא.

השערה או ידיעה?

ידיעה שזה אמת ולכן בושה ולכן הכחשה.

[אראל]

ראיתי בס' מדבית אבא על פרקי אבות, ששאלו את הא"א ז"ל על הביהמ"ד בגור בפולין, שעסקו בה כ"כ הרבה בתורה ותפלה, ועתה היא חרבה, איך קרה זאת, והשיב מפני שהכו בה יהודים [כשהחסידים דחפו זא"ז]

[ישעיהו לוריא]

קיבלתי את זה ואני מעביר
...........
מי יתן וימלא הארץ דעה את ה'...

לא היה ולא נברא.

האם היית היום בבוקר בלשכת האוכלוסין בבני ברק?

מנין לך שהמעשה לא היה ולמה כבר לא יכולים לומר בפשיטות ’אנחנו לא יודעים מכלום’ ודי בזה, אלא צריך להכחיש את הסיפורים עצמם, החוזרים פעם ושוב? האם השתנה משהו?

[פרנקל תאומים]

קיבלתי את זה ואני מעביר
...........
מי יתן וימלא הארץ דעה את ה'...

לא היה ולא נברא.

אם אתם מתביישים בזה זה סימן טוב, זה אומר שעוד לא קהה כל רגש של אנושיות ויראת שמים מליבכם.

[אליסף]

וכמו שאמר אותו צדיק בשעתו: 'בנך בסכנה'.

[ישעיהו לוריא]

מאמרים נעימים ולקחם בצדם, בגיליון שהחלו להוציא תלמידיו של ראש הישיבהבדאבוס הגאון רבי מיכאל ארי' ראנד שליט"א, נכדו הקרוב של הפני מנחם זיע"א, חתן חתנו רבי דוב בערל ליפל שליט"א.

לא ידעתי לאיזה אשכול לשתף את זה, אני מקווה שכאן מקומו.
המובא במסגרת, וודאי שכאן מקומו.

[דרומי]

שאלת תם: איך יכול הבן למחול על הפגיעה באביו?

ראשית, הרי לא הבן נפגע, אלא האב (ואולי הבן בכלל חשב שהצדק עם הפוגעים באביו, לך תדע).

שנית, מי נתן סמכות לבן למחול את כבודו של אביו?

[צופה_ומביט]

לכאורה הכוונה שגלוי וידוע שגם נשמת האב רוצה למחול, אלא שאין בידה ללא גוף, והבן כרעא דאבוה, ענף מנשמתו שנמצא בגוף בזה העולם, לכן יכול וגם רשאי. משהו כזה.

[ישעיהו לוריא]

שאלת תם: איך יכול הבן למחול על הפגיעה באביו?
ראשית, הרי לא הבן נפגע, אלא האב (ואולי הבן בכלל חשב שהצדק עם הפוגעים באביו, לך תדע).
שנית, מי נתן סמכות לבן למחול את כבודו של אביו?

הרב צופה_ומביט נגע טיפונת בעניין הבן שהוא כרעא דאבוה,
אבל אפשר גם לחקור מה משמע מחילה בעולם העליון, ולמה צריך מחילה כששניהם בעולם האמת, אם התכוונו לשם שמיים,
וגם מה פירוש ’כבוד’,
ועניינים אלו שהם בכבושנו של עולם, שייכים מעט לפרשת קורח, על בני קורח שלא מתו, ומקום נתבצר להם, ועל הבנים היורשים מקום אביהם, וכן עניין הכבוד ’בקהלם אל תחד כבודי’ כבוד דייקא.

ויש בזה להאריך, אבל העניין לכשעצמו וודאי מחודש ומופלא.

[ישעיהו לוריא]

חוברת שיצאה כתובה בסגנון לילדים, על הלב שמחה זיע’’א.


לרגל היארצייט ז’ תמוז.

[אליסף]

מאמרים נעימים ולקחם בצדם, בגיליון שהחלו להוציא תלמידיו של ראש הישיבהבדאבוס הגאון רבי מיכאל ארי' ראנד שליט"א, נכדו הקרוב של הפני מנחם זיע"א, חתן חתנו רבי דוב בערל ליפל שליט"א.

לא ידעתי לאיזה אשכול לשתף את זה, אני מקווה שכאן מקומו.
המובא במסגרת, וודאי שכאן מקומו.

נא למסור להרב ראנד שאין להאשים את נחשון בן עמינדב בהשתתפות בעדת קורח (אליצור בן שדיאור וחביריו) שכן נחשון מת בקברות התאוה כפי שאמרו חז"ל (בסדר עולם כמדומני). אין שום סיבה לומר שגם אם 'חבריו' של אליצור הם שאר הנשיאים זה חייב לכלול את נחשון וא"כ נחלקו המדרשים.
אגב מהי 'ישיבת דאבוס'?

[בית הגנזים]

נא למסור להרב ראנד

למה אתה בוש לכך נכתב כתובת מייל

[אליסף]

נא למסור להרב ראנד

למה אתה בוש לכך נכתב כתובת מייל

עיקר כוונתי לפרסם למען כבודו של אותו צדיק (נחשון בן עמינדב)

[דרומי]

יש לציין שבספר 'אור התורה' לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק מליובאוויטש (פ' קרח ע' תרנט) כתב שרק חלק מנשיאי השבטים השתתפו במחלוקת קרח, ואילו "השבטים שבדגל מחנה יהודה ודאי לא היו נשיאיהם במחלוקת זו".

והביא את דברי הבחיי שכתב "ובכלל ר"ן אלו היו י"ב הנשיאים שהקריבו בחנוכת המזבח" - וכתב על הבחיי: "ולפע"ד נחשון ודעימיה לא היו עמהם, כנ"ל".

עיי"ש עוד.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

ראיתי בס' מדבית אבא על פרקי אבות, ששאלו את הא"א ז"ל על הביהמ"ד בגור בפולין, שעסקו בה כ"כ הרבה בתורה ותפלה, ועתה היא חרבה, איך קרה זאת, והשיב מפני שהכו בה יהודים [כשהחסידים דחפו זא"ז]

רצוי לפנות זמן טרם פתיחת הספר, כי הקורא עלול לשכוח מהשעון והלו"ז ולהשתקע בדברים ערבים, מצחיקים, מעניינים, ומעוררים, שנכתבו שמה. מצאתי את זה בביהמ"ד ונהניתי מאד.

[ישעיהו לוריא]

ראיתי בס' מדבית אבא על פרקי אבות, ששאלו את הא"א ז"ל על הביהמ"ד בגור בפולין, שעסקו בה כ"כ הרבה בתורה ותפלה, ועתה היא חרבה, איך קרה זאת, והשיב מפני שהכו בה יהודים [כשהחסידים דחפו זא"ז]

רצוי לפנות זמן טרם פתיחת הספר, כי הקורא עלול לשכוח מהשעון והלו"ז ולהשתקע בדברים ערבים, מצחיקים, מעניינים, ומעוררים, שנכתבו שמה. מצאתי את זה בביהמ"ד ונהניתי מאד.

גם ספר זה אינו (מתיימר להיות) מקור לשיטתה של גור ולחייה והוויתה.
הוא עוד זווית נעימה, מלאת חן, בדברים מעוררים וערבים ולפעמים איזוטריים, של חצר זו כפי שנכתב בידי מי שרשם את כל הסיפורים והאנקדוטות שמספר אגב אורחיה בכור בניו של הפני מנחם. מעין המשל הידוע על העיוורים והפיל.
אפשר אולי להבין כל מיני תופעות ודברים, אבל בהחלט אינו יותר מזה.

[נטיעות]

מהו המשל הידוע על העיוורים והפיל?

[ישעיהו לוריא]

חמישה חוקרים מומחים וחכמים, רצו לחקור את מהותו של החיה הנקראת פיל. אלפנט.
הם נסעו ימים וחודשים למרחבי הג'ונגל באפריקה, הכל בשביל ללמוד לעומק מיהו הפיל. כדרכם, ביסודיות ובלי להניח שום דבר לשמועות.

הם הגיעו לעדר פילים בתוככי היערות או הסוואנה, והחלו לבדוק. בגלל גודלו העצום, בגלל היסודיות שלהם, החליטו לחלק ביניהם כל אחד יקח שטח אחר, איבר אחר בפיל ויבדוק בדיוק אותו.
אחד ייקח את החדק. אחד את החטים, משנהו את הרגליים, אחר את האוזן העצומה והצעיר שבחבורה את הזנב. השוואנץ הידוע בן שנות האלפיים...שוואנץ בן 200 שנה.

דא עקא שהיו עיוורים.

כל אחד תיאר במדוקדק מה מישש, מה הרגיש ומה חווה, לעומק, ביסודיות ובלי להניח פינה וזווית אותה ה-פיל.
אבל כל אחד 'ראה' משהו אחר והגדירו כפיל.

[קרית מלך]

יש להעיר גם שכמדומה הספר לא עבר ביקורת. ישנם סיפורי דברים אודות צדיקים שהעניקו חמה בקומתן שטוב להם שלא נכתבו משנכתבו.
וכבר אמרו שכנראה יש צדק מסויים בצנזורה שמפעילים אחרים.

[נטיעות]

חמישה חוקרים מומחים וחכמים, רצו לחקור את מהותו של החיה הנקראת פיל. אלפנט.
הם נסעו ימים וחודשים למרחבי הג'ונגל באפריקה, הכל בשביל ללמוד לעומק מיהו הפיל. כדרכם, ביסודיות ובלי להניח שום דבר לשמועות.

הם הגיעו לעדר פילים בתוככי היערות או הסוואנה, והחלו לבדוק. בגלל גודלו העצום, בגלל היסודיות שלהם, החליטו לחלק ביניהם כל אחד יקח שטח אחר, איבר אחר בפיל ויבדוק בדיוק אותו.
אחד ייקח את החדק. אחד את החטים, משנהו את הרגליים, אחר את האוזן העצומה והצעיר שבחבורה את הזנב. השוואנץ הידוע בן שנות האלפיים...שוואנץ בן 200 שנה.

דא עקא שהיו עיוורים.

כל אחד תיאר במדוקדק מה מישש, מה הרגיש ומה חווה, לעומק, ביסודיות ובלי להניח פינה וזווית אותה ה-פיל.
אבל כל אחד 'ראה' משהו אחר והגדירו כפיל.

תודה.

[פרנקל תאומים]

יש להעיר גם שכמדומה הספר לא עבר ביקורת. ישנם סיפורי דברים אודות צדיקים שהעניקו חמה בקומתן שטוב להם שלא נכתבו משנכתבו.
וכבר אמרו שכנראה יש צדק מסויים בצנזורה שמפעילים אחרים.

איך משיגים את הספר? ישנו באוצר?....

[בית הגנזים]

איך משיגים את הספר? ישנו באוצר?....

אין באוצר, כנראה יכניסו את המד' השני' המתוקנת
להשיג הספר: [email protected]

[ליטוואק פון בודאפעסט]

ראיתי בס' מדבית אבא על פרקי אבות, ששאלו את הא"א ז"ל על הביהמ"ד בגור בפולין, שעסקו בה כ"כ הרבה בתורה ותפלה, ועתה היא חרבה, איך קרה זאת, והשיב מפני שהכו בה יהודים [כשהחסידים דחפו זא"ז]

רצוי לפנות זמן טרם פתיחת הספר, כי הקורא עלול לשכוח מהשעון והלו"ז ולהשתקע בדברים ערבים, מצחיקים, מעניינים, ומעוררים, שנכתבו שמה. מצאתי את זה בביהמ"ד ונהניתי מאד.

גם ספר זה אינו (מתיימר להיות) מקור לשיטתה של גור ולחייה והוויתה.
הוא עוד זווית נעימה, מלאת חן, בדברים מעוררים וערבים ולפעמים איזוטריים, של חצר זו כפי שנכתב בידי מי שרשם את כל הסיפורים והאנקדוטות שמספר אגב אורחיה בכור בניו של הפני מנחם. מעין המשל הידוע על העיוורים והפיל.
אפשר אולי להבין כל מיני תופעות ודברים, אבל בהחלט אינו יותר מזה.

לא כתבתי יותר ממה שזה מענין מאד.

ואיני רואה שום צורך בצנזור. מי שאינו יכול לקרות דברים שאינו מזדהה אתם, שיצנזר את עצמו ולא יכפה את חסרונותיו על אחרים

[לעשות רצונך]

ספר מלא טעויות ודברים שלא היו לצערי הרב.
זה ספר ש'רעיונית' מביא 'תיאורים' על 'תקופה',
אבל כל סיפור שאני מכיר משם שכן היה, - לא היה כפי שנכתב שם.
חבל, כי יכלו לתקנו ולהגיהו ולהוציא משהו יפה, ללא כל צנזורה.

[צופה_ומביט]

אויש, מה יהיה הסוף [אם היתה בכלל התחלה אי פעם] עם "סיפורים מדוייקים מפי בקיאים מופלגים בעלי זיכרון מדהים לפרטי פרטים" וכו'.


[ולגבי פרטים שראוי להם הצינזור וכו', אם יורשה לי, ואני באמת כותב זאת בתמימות וללא כוונות נסתרות: מדוע זה דבר שחוזר על עצמו בסביבת הפני מנחם?]

[ישעיהו לוריא]

אויש, מה יהיה הסוף [אם היתה בכלל התחלה אי פעם] עם "סיפורים מדוייקים מפי בקיאים מופלגים בעלי זיכרון מדהים לפרטי פרטים" וכו'.


[ולגבי פרטים שראוי להם הצינזור וכו', אם יורשה לי, ואני באמת כותב זאת בתמימות וללא כוונות נסתרות: מדוע זה דבר שחוזר על עצמו בסביבת הפני מנחם?]

מהסוף להתחלה:
הפני מנחם פשוט היה בעל מספר נפלא. מלבדו, רק הבית ישראל היה מספר יותר נפלא. וליד הבית ישראל הייתה אווירת פחד ומורא גדול.
רבים מאנשיו לא מעידים עד היום לדבר על מה שראו, ולו דברים ידועים או פשוטים.

הלב שמחה ובנו האדמו"ר הנוכחי, אינם בעלי מספרים. קיצור דיבורו של האמרי אמת מן המפורסמות וגם הדרך ארץ שחשו סביבתו.

לגבי מה שהבנת מהרב לעשות רצונך ומסקנתך מכך לגבי אמינות זכרונו של רבי יעקב מאיר ובקיאותו,
ראשית, אחר המחילה, לדעתי הרב לעשות רצונך נקט דרך הפלגה מאוד במשפט ’כל סיפור שאני מכיר לא היה כפי שנכתב’,

אבל העיקר זה מי המדפיסים ומי המבקרים. מה רמת רגישותם ומה רמת הבנתם, האחרון הכי חשוב.

[צופה_ומביט]

שומע. יישר כוח.

[ישעיהו לוריא]

יש להעיר גם שכמדומה הספר לא עבר ביקורת. ישנם סיפורי דברים אודות צדיקים שהעניקו חמה בקומתן שטוב להם שלא נכתבו משנכתבו.
וכבר אמרו שכנראה יש צדק מסויים בצנזורה שמפעילים אחרים.

איני יודע מי הם ה’אמרו’,
אבל קשה מאוד להצדיק צנזורה כשרואים שהמצנזרים הללו, לרוב, לא עושים את הצנזורה בגלל דרך ארץ למילה כתובה או משהו כזה, וודאי שלא בגלל ביקוש האמת או איזו קוצקאיות חריפה ועמוקה.

אותם אלו המוחקים בלי שום בעיה כל מה שלא מתאים לאג’נדה שלהם, אבל מה שיתאים יקבלו, אינם מדד להיגיון כלשהו ולקצה אחר של סקאלה נגדית, המדפיסה עצמה בלי ביקורת מספקת.

מי שמוחק ילדים גאוני עולם מעניקי חמה בקומתם, ואינו חושש לדברי חז’’ל מילתא דעבידא לאיגלויי לא משקרי אינשי,
מי שמתאר מסע של רבי דוב לנדו לחו’’ל, כמסע של הרבי מויז’ניץ ור’ משה חיים דנדרוביץ החביב,
מי שרק הבוקר שיבח את שר הביטחון והנמיך את המאבק למינימום, רק בגלל מניעים שקשורים בכלל לעולמות של ...

לא ראוי, לא רצוי ולא כדאי להביא שבחים על אותן תופעות ממש, בשטחים הנראים כביכול ’חביבים’ ונחמדים.

רק בגלל ההשתקה והצנזור החריף, שהתמשך על פני עשוריים, יכלו להביא את ההשתקה והתופעות הנעשות בחסותה.

בקיצור: לא כדאי ללמוד איך לשרוף ספרים ממי ששורף אנשים.

מאידך גיסא, לא אכחד שאלו שנכוו ברותחין בפרסום יומנים שונים, עליהם להיזהר שבעתיים בפרסומים הבאים.

------
ושוב אומר, תמיד כדאי לבדוק מי מכבד את ההיסטוריה ואת המורשת יותר? מי שמחק ומנע פרסום וכל הזמן בגישת ’נישט אין מיין נאמען’, או מי שלמרות שיצאו ממנו ובשמו פרסומים לא מכבדים, עיקר תורתו ומורשתו לדורות ומורשת בניו אחריו, מפארת ומכבדת ומונחלת למרחקים עצומים וארוכים?

‐------------

[קרית מלך]

הרב 'לוריא' הלכת רחוק מידי, לא היתה כוונתי לצנזור הרוסי...