זאב ערבות כתב:כמובא באשכול רדום זה, אין סיבה אחת עקרית מדוע הבחורים היום הם לא כפי שהיו פעם, ובעיקר מה גורם לרבים ליפול למרות המאמצים והאמצעים המרובים בציבור שלנו, ובעיקר מפליא שבדור זה שיש בו לכאורה נוחות ושפע חומרי, דבר שבכל הדורות היה שמור רק ליחידים. בכל אופן הנה סיבה חשובה נוספת המובאת בספר מעונות אריות על ר' משה שטרנבוך, ששמע מרבי זיידל סיאמטיצקי
.ועוד שיש כמה אנשים שלשונם מרגלת לתורה ואדם זוכה ללמוד מהם יותר מכמה תלמידי חכמים הגדולים מהם
בן המחבר כתב:האוניברסיטאות מוגדרות מוסדות למחקר והוראה. המחקר חשוב יותר מן ההוראה.
יבנה כתב:וקודם לכן יש לתקן שלא ימנו קרובי משפחה לרמי״ם, וכן מי שמתמנה בגלל שיש לו קשרים לגדולים ופוליטיקאים ועשירים.
גביר כתב:לענ"ד לעומת עולם החולין, להבדיל, המצב בישיבות טוב בהרבה, לפחות כך היה בשנים שזכיתי ללמוד בהן.
מלבד הפוליטיקה השולטת באוניברסיטאות ביד רמה [בוודאי בתחומים המוכרים כ'מדעי' הרוח והחברה, אך לא רק שם], המדד העיקרי הוא היכולות המחקריות, כשפרסום מאמרים [בכתבי עת המוגדרים 'שפיטים'] הוא מדד מרכזי.
כך קורה שהנחשבים לחוקרים טובים מקודמים גם אם יכולות ההוראה שלהם בינוניות ואף למטה מכך, בעוד שלעתים עבודתם של מורים מעולים מופסקת מפני שאינם נחשבים לחוקרים טובים דיים.
אין זאת אומרת שאין לאן להתקדם ושאין מה לשפר, ובוודאי שאין כוונתי לומר שעל עולם התורה למצב את עצמו בהשוואה לאקדמיה, ממש לא, רחמנא לצלן מהאי דעתא, אך עדיין דומה שאין להתעלם לגמרי מנקודה זו.
"יש כמה שנים בגיל ההתבגרות שאז מתעצבת כל האישיות של הנער לכל החיים. בחור שיושב מולך שנה שלימה בגיל הזה כל יום כמה שעות, הוא מושפע ממך מאד. ובהכרח יש לך אחוז מסויים בכל האישיות שלו. יש תלמיד שזה יהיה בתחום הלימוד, אצל אחר זה יהיה בתחום מידות או יר"ש או חכמת חיים וכדומה. יש תלמידים שיקבלו רק אחוז קטן, אבל לעומתם יש תלמידים שנקשרים מאד ויהיה לך בהם אחוז גבוה מאד. אם תתמיד בעבודה הזו, יהיו לך מאות תלמידים, ובהמשך מאות רבות, שבכל אחד מהם יש לך אחוזים. הם עצמם יקימו משפחות וחלקם יהיו מרביצי תורה, ובכל מה שהם יעשו יש לך חלק".
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 312 אורחים