לגבי הנושא המרכזי פה באשכול שיחת ר' משה שטרנבוך שליט"א וכנגדו דברי ר' גרשון אדלשטיין זצ"ל שמעתי מר' נתן רוטמן בזמנו ביאור בזה:
ברור שמצד עצם חומרת המעשים לא קרב זה אל זה שהיטלר ימ"ש רצה לאבד את ישראל עד כדי שלא יזכר שם ישראל עוד ורצה לאבד אפילו את הגופים וכל שכן את הנשמות (וכביאור הגר"א באסתר על ושללם לבוז), ובנוסף אם יבוא לידינו בוודאי שדינו מוות ביסורים ואין שום מקום לרחם עליו ולא שייך כלל שיעשה תשובה.
מצד שני לגבי בן גוריון שהיה רשע חוטא ומחטיא אבל עדיין השאיר מקום לשמירת תורה ומצוות בארץ ישראל, וגם אילו היה בא לידינו היינו מצווים לנסות להחזירו למוטב ולא להורגו (אפשר לדון על מורידין ולא מעלין, בכל אופן לא להורגו בידיים).
כך שאין פה שום השוואה מצד הגברא שהיטלר גרוע אלף מונים מבן גוריון וחבריו.
מצד שני היחס כלפינו ההסתכלות על היטלר היא שרק הרג את הגופים, וב.ג. החטיא, ומצד המעשה המעשה של מחטיאו גדול מן ההורגו.
ורמ"ש לא התכוון כלל לרגע לומר שאכן ב.ג. גרוע באמת מהיטלר אלא שהיחס שלנו כלפיו צריך להיות בלי חמלה בגלל ההבחנה הזאת שגדול המחטיאו יותר מן ההורגו, ועל הנקודה הזאת ר' גרשון גם לא חלק.
ושאלנו את מו"ר הגרנ"ר שלפי דבריו אין שום מחלוקת ביניהם... וענה שזאת בדיוק המחלוקת, איזו נקודה להדגיש, האם כדברי ר' גרשון שבשכלו המיושב ראה את מכלול הצדדים ולפי זה בוודאי שאין מה להשוות ביניהם, או כדברי ר' משה שבקנאותו לא יתן מקום של סלחנות כלפי בן גוריון שהחטיא את ישראל.