הגאון ר' נפתלי אנשין בעל חומש פשוטו של מקרא ורש"י כפשוטו זצ"ל

[תוכן]

נותרה כמות מצומצמת של ספרי ״פשוטו של מקרא״ אצל משפחת המחבר ז״ל.

האם חומש פשוטו של מקרא תוקן בכלל? ואם כן, באיזה מהדורה מדובר?

[אראל]

האם חומש פשוטו של מקרא תוקן בכלל? ואם כן, באיזה מהדורה מדובר?

איפה ראית כאן 'תוקן'?????

הפרסום הוא לאלו שאין רואים פסול במהדורא המקורי

[אליסף]

נותרה כמות מצומצמת של ספרי ״פשוטו של מקרא״ אצל משפחת המחבר ז״ל.

מה המחיר?

[נטורי קרתא]

אני רוצה להוסיף משהו, היו שאמרו שעיקר סכנת החומש הוא התפשטותו בחדרים ובבתי ספר, הטענה הזו מגוחכת בעיני כמה מהכותבים כאן או לכל הפחות מקילים בה ראש. יש איזה רושם שנדמה שהחדרים ובתה"ס הם עסק ילדותי, כמו היה זה ויכוח אם להורות אל"ף בי"ת מהמסורת של חשין או מאלפא בי של תימנים. כל שנות החיידר בעיניהם הם בזבוז זמן אחד גדול.

בשנים האחרונות המחנכים עדים לתופעה מדאיגה של השמנה בקרב ילדים, שיש לה השלכות רפואיות רבות. הגורם העיקרי לתופעה זו היא הזמינות הגבוהה של מזון עתיר שומן וסוכר, מזון מהיר ומעובד, אוכל תעשייתי, חטיפים וממתקים.
הדרך הראויה להילחם נגד תופעה זו היא באמצעות העלאת המודעות, למרות שהצלחותיה מפוקפקות, או בדרכים כשרות אחרות, ולא באמצעות פרסומים שקריים שיש תולעים/ערלה במוצרים מסוימים ולכן הם אסורים בשימוש.

[בברכה המשולשת]

אבהיר יותר:
מה הקשר בין דרשות חז"ל למהלכים של חכמי זמננו?
הרי אם חז"ל אומרים משהו, זה בוודאי נכון.

לא באתי לטעון איזה הקשר ששל דרשות חז"ל למהלכים של חכמי זמננו,
רק יש אומרים שכל מה שחז"ל דורשים זה מגביה עד רום את הדמויות והדורות הקודמים,
ועל זה שאלתי?

עדיין לא הבנתי
אבל ברור שהחסרון הוא בי ולא בהדר"ג שליט"א

[בריה נמוכה]

על אף שללא ספק מחברו היה יהודי ירא"ש מרבים, אבל אלו שלומדים בחומש פשוטו של מקרא ועושים ממנו עיקר, צאצאיהם יהיו מחללי שבת.

ראוי לציין שלדעת תוכן לא רק חומש פשש"מ גורם ליציאה בשאלה
אלא גם חוג החזון איש

כדבריו כאן

החינוך בבית מדרשו של החזו"א היה, שהחשיבה העצמאית גוברת על הכל. וכך חונכים שמה עד היום. לעומת זאת בבריסק תפסו את הקצה השני, שיש לבטל את החשיבה העצמאית מכל וכל לחז"ל והראשונים. מישהו אמר לי פעם, שיש הרבה יותר יוצאים בשאלה בחוג החזו"א מאשר בחוג בריסק. האמת שזה היה נכון כבר בימי החזו"א, שהיו לו כמה תלמידים שלא הלכו בדרכו, ולעומת זאת תלמידי הבריסקר רב נשארו נאמנים לדרכו עד הסוף. ונראה שזה הטעם. והרבה יש להאריך בזה...

[בריה נמוכה]

נותרה כמות מצומצמת של ספרי ״פשוטו של מקרא״ אצל משפחת המחבר ז״ל.

האם אתה יודע היכן אחז המחבר פשש"מ בחיבור המהדורה השניה
ומה התוכניות לגבי זה כעת כשנפטר

עוד אשמח לדעת את דעתך לגבי הדברים שנכתבו לעיל ע"י דוד צח
שטען

הגר"ל עצמו בראשית שנות התש"מ ג"כ עסק בזה יותר בצורה הפשוטה והפשטנית.
משא"כ בשנים המאוחרות לרבי לייב, כבר לא היתה התעניינות של ממש לבלוש כל מילה, ולדעת את פירושה הפשוט. ובפרט לא להתבונן במהלך הטכני של מעשי האבות, בפן הפסיכולוגי שלהם, ובפן הפרקטי שלהם. הוא הזניח דרך זו, שהיו גדולי עולם שכן עסקו בה, והם מקבלים כמדומני ביטוי בחומש המדובר.
הוא יותר נכנס לרובד הפנימי של הפשט, דהיינו הפן הרעיוני, וגם הפן העמוק שמצמיח את דרשות חז"ל.
פשט של "עומק הפשט" ולא פשט "פשטני".
לא היה אומר (כמעט) בעשרים שנה האחרונות, פשט שנשמע בעלבתי,

האם זה נכון להתרשמותך ?

[האויצרניק]

כמדומני שיש עוד סיבה להתפשטותו העצומה והוא שהיה לזה תורם (מסתמא עם אגנדה) שתרם את זה לכל הבתי כנסיות ומדרשות.

לא היה ולא נברא

[גביר]

דומה שניתן, ואולי אפילו כדאי, לנסות לערוך השוואה בין המאורע הנדון כאן לבין פרשת החרמתו של 'אם לבינה' של רבי אליהו בן אמוזג בידי חכמי ארם צובא ותגובתו עליה ולנסות להצביע על השווה והשונה ביניהן.

[ונתנו ידידים]

כמדומני שיש עוד סיבה להתפשטותו העצומה והוא שהיה לזה תורם (מסתמא עם אגנדה) שתרם את זה לכל הבתי כנסיות ומדרשות.

לא היה ולא נברא

אם זה לא נכון אני מבקש סליחה ומחילה, לא באתי להמציא דבר רק חשבתי שהיה כך לפי התפשטותו בכל הבתי מדרשות

[האויצרניק]

מישהו שמגדיר את הויכוח -לאורך כל השרשור כאן- על רגל אחת

[דרומי]

כרגיל, אנשים מלמדים זכות על חומר שלא קראו בכלל...

הרב המדבר שם (איני יודע מי ולא מעניין אותי) מצהיר שלא ראה כמעט את החיבור המדובר, אבל הוא רק יודע שזה 'ליקוט מפירושי הראשונים' ובחירת הפירוש 'הכי מתאים לפשט' מתוך פירושיהם.

אז בלי לחזור על כל מה שנטען כאן אלף פעם, הרי האמת היא שלא מדובר רק על 'פירושי הראשונים' ויש שם לפעמים בחירה של פירושי 'אחרונים', תוך כדי התעלמות מכל הראשונים.

לא אחת הפירוש הפשטני של הפסוק מבוסס על 'העמ"ד' או 'הרש"ר הירש' תוך התעלמות מכל הראשונים כולם.

[אנא עבדא]

קניתי זה עתה סט "חק לישראל - כפשוטו" שכולל פשוטו של מקרא ורש"י כפשוטו וגם משנה כפשוטה. ממש תענוג רוחני.
בל"נ אלמד בו, ושיהא הלימוד לעילוי נשמת המחבר זצ"ל.

[זאב ערבות]

היו גם שהתענגו על חומש מנדלסון שקבל הסכמה מרע"א

[שמואל שלומוביץ]

היו גם שהתענגו על חומש מנדלסון שקבל הסכמה מרע"א

גם אצלו היה אחרונים רח"ל?

[בן מיכאל]

כרגיל, אנשים מלמדים זכות על חומר שלא קראו בכלל...

הרב המדבר שם (איני יודע מי ולא מעניין אותי) מצהיר שלא ראה כמעט את החיבור המדובר, אבל הוא רק יודע שזה 'ליקוט מפירושי הראשונים' ובחירת הפירוש 'הכי מתאים לפשט' מתוך פירושיהם.

אז בלי לחזור על כל מה שנטען כאן אלף פעם, הרי האמת היא שלא מדובר רק על 'פירושי הראשונים' ויש שם לפעמים בחירה של פירושי 'אחרונים', תוך כדי התעלמות מכל הראשונים.

לא אחת הפירוש הפשטני של הפסוק מבוסס על 'העמ"ד' או 'הרש"ר הירש' תוך התעלמות מכל הראשונים כולם.

הם סומכים בזה על מנהג ידוע של המבקרים שלא קראו כלל את החומר. אכן פשע לחדש מנהג שלא קיבלנו מרבותינו לעשות זאת גם כשמדובר בלימוד זכות, וזהו חלק מה'חדשנות' של החומש שמקורו ממנדלסון.

[עקביה]

אז בלי לחזור על כל מה שנטען כאן אלף פעם, הרי האמת היא שלא מדובר רק על 'פירושי הראשונים' ויש שם לפעמים בחירה של פירושי 'אחרונים', תוך כדי התעלמות מכל הראשונים.

לא אחת הפירוש הפשטני של הפסוק מבוסס על 'העמ"ד' או 'הרש"ר הירש' תוך התעלמות מכל הראשונים כולם.

רח"ל.
יש לי בבית חומש העמק דבר, האם חובה להוציאו?
יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה.

[נטורי קרתא]

כרגיל, אנשים מלמדים זכות על חומר שלא קראו בכלל...

הם סומכים בזה על מנהג ידוע של המבקרים שלא קראו כלל את החומר. אכן פשע לחדש מנהג שלא קיבלנו מרבותינו לעשות זאת גם כשמדובר בלימוד זכות, וזהו חלק מה'חדשנות' של החומש שמקורו ממנדלסון.

כאן נתברר כי ללא ידיעה מותר לדון רק לכף חובה:
viewtopic.php?p=740761#p740761
viewtopic.php?p=740569#p740569

ועוד ועוד

[זאב ערבות]

כיוון שנזכר כאן העמק דבר ראוי להביא חלק מהקדמת מהדורת קופרמן הנוגעת לעניננו

[נטורי קרתא]

אז בלי לחזור על כל מה שנטען כאן אלף פעם, הרי האמת היא שלא מדובר רק על 'פירושי הראשונים' ויש שם לפעמים בחירה של פירושי 'אחרונים', תוך כדי התעלמות מכל הראשונים.

לא אחת הפירוש הפשטני של הפסוק מבוסס על 'העמ"ד' או 'הרש"ר הירש' תוך התעלמות מכל הראשונים כולם.

רח"ל.
יש לי בבית חומש העמק דבר, האם חובה להוציאו?
יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה.

viewtopic.php?p=785987#p785987

[האמת אדרוש]

לא אחת הפירוש הפשטני של הפסוק מבוסס על 'העמ"ד' או 'הרש"ר הירש' תוך התעלמות מכל הראשונים כולם.

אז מה?

[דרומי]

אז כשמגדירים את הפירוש כ'אוסף פירושי ראשונים' יש כאן שקר וכזב.

וזה מצטרף לעוד המון שקרים וכזבים שפזורים כאן בין ההודעות של אלו שמנסים להכשיר את הפירוש הנידון בכל מחיר.

והכל באותה טענה מצטדקת: נו, בחייך, מה אתה עושה ענין מזוטות?!

מה זה משנה אם מפרשים כמו רש"י או הרמב"ן או הנצי"ב או הבן מלך. הכל אותו דבר.

ומה זה משנה אם הפירוש מנוקד או לא, הרי ילדים בכל מקרה לא קוראים בו.

ומה זה משנה אם קוראים לחיבור 'פשוטו של מקרא' או 'אוסף פרפראות', היינו הך.

ומה זה משנה אם יש הסכמה או אין הסכמה, או שיש הסכמה מזוייפת. הכל אותו פוליטיקה.

ומה זה משנה בד"ץ העדה החרדית או הכשר בעלזא או חוג חתם סופר, הרי הכל כסף.

ובכלל, הרי רחמנא ליבא בעי, והעיקר הבריאות.

[לגבי 'לימוד זכות' - כבר כתבתי בפורום ואכתוב שוב, יש מצוה ללמד זכות על הגברא המחבר אבל אין מצוה ללמד זכות על החפצא של החיבור].

[נטורי קרתא]

אל תבט אל נועם המליצה וליופי הכתב, אל מראהו ואל גבה קומתו, כי יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם ויש מטחינו בריחים ומביאו לחיי העולם הבא.

[זאב ערבות]

קניתי זה עתה סט "חק לישראל - כפשוטו" שכולל פשוטו של מקרא ורש"י כפשוטו וגם משנה כפשוטה. ממש תענוג רוחני.
בל"נ אלמד בו, ושיהא הלימוד לעילוי נשמת המחבר זצ"ל.

קצת סטיה מהנושא, אך במקום אחר גם שיבחו את העימוד היפה של פשש"מ ושזה ממש קילורין לעינים. נגשתי לחנות ספרים משומשים ועשיתי צילום של הדפים הראשונים של ויקרא (שער הסכמות ושתי והדפים הראשונים של גוף הספר) וכן צילום של הדפים הראשונים של חומש שפה ברורה של עוז והדר חומש שמות (לא היה בחנות ויקרא) והנה הקבצים לפניכם ותשפטו איזו מהדורה יותר נוחה לקריאה (אין המטרה כאן כלל וכלל לגוף הפירושים והשוואתם).
לדעתי האישית העימוד של עוז והדר מעולה בהרבה בחינות מזה של פשש"מ ולו רק מכך שפשש"מ צפוף ביותר ללא רווחים.

[רציני]

דרך אגב:
איך השתנו העיתים.
כידוע שיש התמכרות לאוצר החכמה, אז בגירסא החדשה [יש כמה חידושים מעניינים חבל שלא עושים על זה כתבה, אולם הכי טוב, שכל הדברים האישיים שהיו באוצר החכמה עוברים לחדש אוטומטי בלי לעשות שום פעולה חדשה, זה הדבר הכי טוב. עדיין לא הבנתי למה כל פעם יוצא איזה פעמון למטה היה כדאי לתת איזה הסבר לדברים החדשים כדי שנדע להשתמש בהם], יש אוהבים לעבור על הספרים החדשים, ובעברי ראיתי ספר שכבר היה אותו באוצר החכמה [אבל זה הצילום שצילמה האוניברסיטה אז צריך להיות כפול..], ושמו אהבת דודים לרבי בנימין בן אהרן מזאלוזיץ, בהסכמה (בעמוד 2 באוצר החכמה) של הרב צבי הירש אב"ד לבוב כתב וז"ל: וכן ראיתי תקנה קדומה ממנהיגי ד"א דלא להדפיס ספרים חדשים בדרך דרוש. עכ"ל.
מעניין איפה ה'תקנה' ההיא, ולמה לא מקיימים אותה.
וכעת השתנה התקנה שאסור להדפיס ספרים על דרך הפשט רק על דרך הדרש.

[להתהלך]

היה מקפיד על פי מה שכתוב בהאר"י הקדוש, לא להרוג שום בע"ח אפילו אלו שמזיקין, הרגישות שלו לחיים הוא היה עצום ונורא,
ובאמת צריך לדעת שיש בהאר"י הקדוש דברים נוראים בהקפדות בבין אדם לחבירו וצעב"ח, וזה מעניין כמה יש את זה בקהילות שנוהגות הרבה על פי מנהגי האר"י.

[בריה נמוכה]

דרך אגב:
איך השתנו העיתים.
כידוע שיש התמכרות לאוצר החכמה, אז בגירסא החדשה [יש כמה חידושים מעניינים חבל שלא עושים על זה כתבה, אולם הכי טוב, שכל הדברים האישיים שהיו באוצר החכמה עוברים לחדש אוטומטי בלי לעשות שום פעולה חדשה, זה הדבר הכי טוב. עדיין לא הבנתי למה כל פעם יוצא איזה פעמון למטה היה כדאי לתת איזה הסבר לדברים החדשים כדי שנדע להשתמש בהם], יש אוהבים לעבור על הספרים החדשים, ובעברי ראיתי ספר שכבר היה אותו באוצר החכמה [אבל זה הצילום שצילמה האוניברסיטה אז צריך להיות כפול..], ושמו אהבת דודים לרבי בנימין בן אהרן מזאלוזיץ, בהסכמה (בעמוד 2 באוצר החכמה) של הרב צבי הירש אב"ד לבוב כתב וז"ל: וכן ראיתי תקנה קדומה ממנהיגי ד"א דלא להדפיס ספרים חדשים בדרך דרוש. עכ"ל.
מעניין איפה ה'תקנה' ההיא, ולמה לא מקיימים אותה.
וכעת השתנה התקנה שאסור להדפיס ספרים על דרך הפשט רק על דרך הדרש.

הכוונה של תקנת ד' ארצות הוא לא להדפיס ספרי דרוש היינו ספרי פלפולים גג על גג וכדומה שהיו אז הרב ה גדו"י שיצאו נגד זה
וצ"ע אם יש מקור לדבריו שהיה תקנה כזו, או שזו שמועה ללא מקור

[נטורי קרתא]

וצ"ע אם יש מקור לדבריו שהיה תקנה כזו, או שזו שמועה ללא מקור

viewtopic.php?t=13910

[לבי במערב]

היה מקפיד על פי מה שכתוב בהאר"י הקדוש, לא להרוג שום בע"ח אפילו אלו שמזיקין, הרגישות שלו לחיים הוא היה עצום ונורא,

כן (ידוע ש)היתה הנהגת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מליובאוויטש נ"ע.

[בתוך הגולה]

נזכר כאן כמה פעמים שהבעיה בחומש היתה הצלחתו היתירה שגרמה לילדים ללמוד בו, ובזכרוני גם שהרב קסלר סיפר על איזה מלמד שסיפר לו ששמע מתלמידו פירוש מוזר והתברר לו שהילד קרא אותו בחומש ...

סוף דבר אשמח לשמוע עדות אישית מי נתקל בתופעה הזו, ובאיזה סדר גודל.

אעיד כאן שלפני כשנתיים, שהלהבות היו בשיאם, שאלתי שלושה מלמדי דרדקי, בשלושה חיידרים שונים (שניים בבני ברק ואחד בביתר עלית) מה דעתם על חומש זה ועל ההתנגדות לו.
והרי התוצאות:
שניים מהם לא הכירו לא את החומש ולא את הפולמוס סביבו (בשונה מרש"י כפשוטו שכולם אמרו לי שהם נעזרים בו מאד). השלישי, (רבה בתשב"ר) אמר לי שהוא שמע על הפולמוס, אבל את החומש עצמו לא הכיר.
לא שאלתי מורות בבית יעקב אבל מהתרשמותי כאבא לבנות ביסודי, נראה לי שעיקר הלימוד אצלם הוא מדרשים אגדיים (ואם אפשר כאלו שיש בהם בשבח הצניעות...) וכבר דשו בזה רבים באשכול על מסורת הגננות.
אנו מתקרבים לפסח. קשה לי להאמין שתהיה מורה שתוותר על המדרש (?) בדבר הסילונית שבמכת ערוב פתחה את דלתות בתי המצרים, ותמורתו תסביר לילדות שמצרים הוכתה בזאבי ערב (רשב"ם על אתר).

[רציני]

דרך אגב:
איך השתנו העיתים.
כידוע שיש התמכרות לאוצר החכמה, אז בגירסא החדשה [יש כמה חידושים מעניינים חבל שלא עושים על זה כתבה, אולם הכי טוב, שכל הדברים האישיים שהיו באוצר החכמה עוברים לחדש אוטומטי בלי לעשות שום פעולה חדשה, זה הדבר הכי טוב. עדיין לא הבנתי למה כל פעם יוצא איזה פעמון למטה היה כדאי לתת איזה הסבר לדברים החדשים כדי שנדע להשתמש בהם], יש אוהבים לעבור על הספרים החדשים, ובעברי ראיתי ספר שכבר היה אותו באוצר החכמה [אבל זה הצילום שצילמה האוניברסיטה אז צריך להיות כפול..], ושמו אהבת דודים לרבי בנימין בן אהרן מזאלוזיץ, בהסכמה (בעמוד 2 באוצר החכמה) של הרב צבי הירש אב"ד לבוב כתב וז"ל: וכן ראיתי תקנה קדומה ממנהיגי ד"א דלא להדפיס ספרים חדשים בדרך דרוש. עכ"ל.
מעניין איפה ה'תקנה' ההיא, ולמה לא מקיימים אותה.
וכעת השתנה התקנה שאסור להדפיס ספרים על דרך הפשט רק על דרך הדרש.

הכוונה של תקנת ד' ארצות הוא לא להדפיס ספרי דרוש היינו ספרי פלפולים גג על גג וכדומה שהיו אז הרב ה גדו"י שיצאו נגד זה
וצ"ע אם יש מקור לדבריו שהיה תקנה כזו, או שזו שמועה ללא מקור

ייש"כ
אם כן הערתי היא רק על דרך הדרש.

[רציני]

וצ"ע אם יש מקור לדבריו שהיה תקנה כזו, או שזו שמועה ללא מקור

viewtopic.php?t=13910

ראיתי שם על התקנה של ההסכמות. על ה'דרש' מנין.

[להתהלך]

כרגיל, אנשים מלמדים זכות על חומר שלא קראו בכלל...
הרב המדבר שם (איני יודע מי ולא מעניין אותי) מצהיר שלא ראה כמעט את החיבור המדובר, אבל הוא רק יודע שזה 'ליקוט מפירושי הראשונים' ובחירת הפירוש 'הכי מתאים לפשט' מתוך פירושיהם.
אז בלי לחזור על כל מה שנטען כאן אלף פעם, הרי האמת היא שלא מדובר רק על 'פירושי הראשונים' ויש שם לפעמים בחירה של פירושי 'אחרונים', תוך כדי התעלמות מכל הראשונים.
לא אחת הפירוש הפשטני של הפסוק מבוסס על 'העמ"ד' או 'הרש"ר הירש' תוך התעלמות מכל הראשונים כולם.

הוא עושה מה שחז"ל ציוו, ולפחות הוא דן לכף זכות בלי לדעת, ההיפך ממחרחר ריב ומדון, שתוקף ברבים, בלי לדעת בכלל מה כתוב בחיבור, יחי ההבדל הקטן!

[להתהלך]

על מה שטענו עלי למעלה על המאמר שלי בפרשת העקידה, הנה מדרש שמצאתי היום,

שמות רבה פרשה מב סימן ו
לך רד כי שחת עמך העם אין כתיב כאן אלא עמך, אמר משה רבון העולם מנין הם עמי, אמר לו הקדוש ברוך הוא עמך הם שעד שהיו במצרים אמרתי לך (שמות ז) והוצאתי את צבאותי את עמי אמרתי לך שלא לערב בהם ערב רב, אתה שהיית עניו וכשר אמרת לי לעולם מקבלים השבים ואני הייתי יודע מה הם עתידין לעשות אמרתי לך לאו, ועשיתי רצונך והם הם שעשו את העגל שהיו עובדים עבודת כוכבים והם עשו אותו וגרמו לעמי לחטא, ראה מה כתיב אלה אלהינו אין כתיב כאן אלא אלה אלהיך שהגרים שעלו עם משה הם עשאוהו ואמרו לישראל אלה אלהיך, לכך הקדוש ברוך הוא אמר למשה לך רד כי שחת עמך.