דרומי כתב:הרעיון פשוט,
המציאות של היום מחדדת את העובדה שהדרך להגן על המדינה אינה עוברת רק דרך הצבא. אפשר לעשות עוד דברים טובים ששומרים על המדינה לא פחות ואולי יותר.
לדוגמא, יצירת אנשי תקשורת הגונים וישרים, שיקלו על מקבלי ההחלטות ולא יגרמו להם כאבי ראש מיותרים העולים בחיי אדם ה"י.
...
במלים קצרות:
חבל לבזבז אנרגיה במקומות שהתועלת שבה מסופקת.
דרומי כתב:הרעיון פשוט,
המציאות של היום מחדדת את העובדה שהדרך להגן על המדינה אינה עוברת רק דרך הצבא. אפשר לעשות עוד דברים טובים ששומרים על המדינה לא פחות ואולי יותר.
לדוגמא, יצירת אנשי תקשורת הגונים וישרים, שיקלו על מקבלי ההחלטות ולא יגרמו להם כאבי ראש מיותרים העולים בחיי אדם ה"י.
הקמת ישובים ברחבי הארץ (כל מי שמסייע בחיזוק ההתנחלות 'ביתר' מסייע ישירות לשמירת בטחון המדינה).
ועוד.
כיהודים מאמינים אנו יודעים שלימוד התורה מגן על כל יושבי הארץ, כך גם מצוות מעשיות וגמילות חסדים בכלל.
ובכן, מי שכבר נמצא בצבא בוודאי לא יוכל 'לערוק' מתפקידו בשעה כה קשה. אבל מי שעדיין לא הגיע לשם, והוא נמצא בתפקיד אחר - אין שום טעם שדוקא עכשיו הוא יחשוב להחליף תפקיד. ואדרבה - דוקא המציאות הנוכחית מחדדת את העובדה שיש דרכים מומלצות יותר.
במלים קצרות:
חבל לבזבז אנרגיה במקומות שהתועלת שבה מסופקת.
דרומי כתב:הרעיון פשוט,
המציאות של היום מחדדת את העובדה שהדרך להגן על המדינה אינה עוברת רק דרך הצבא. אפשר לעשות עוד דברים טובים ששומרים על המדינה לא פחות ואולי יותר.
לדוגמא, יצירת אנשי תקשורת הגונים וישרים, שיקלו על מקבלי ההחלטות ולא יגרמו להם כאבי ראש מיותרים העולים בחיי אדם ה"י.
הקמת ישובים ברחבי הארץ (כל מי שמסייע בחיזוק ההתנחלות 'ביתר' מסייע ישירות לשמירת בטחון המדינה).
ועוד.
כיהודים מאמינים אנו יודעים שלימוד התורה מגן על כל יושבי הארץ, כך גם מצוות מעשיות וגמילות חסדים בכלל.
ובכן, מי שכבר נמצא בצבא בוודאי לא יוכל 'לערוק' מתפקידו בשעה כה קשה. אבל מי שעדיין לא הגיע לשם, והוא נמצא בתפקיד אחר - אין שום טעם שדוקא עכשיו הוא יחשוב להחליף תפקיד. ואדרבה - דוקא המציאות הנוכחית מחדדת את העובדה שיש דרכים מומלצות יותר.
במלים קצרות:
חבל לבזבז אנרגיה במקומות שהתועלת שבה מסופקת.
דרומי כתב:אני חושב שמי שרצה להבין הבין, ואין לי הזמן והעצבים להסביר שוב.
עכ"פ אני מאוד אשמח אם שלושת המגיבים האחרונים ימלאו את חובתם האזרחית ויתגייסו למלחמה ואולי אנחנו נרוויח שהם יצמצמו את נוכחותם בפורום זה.
ולסיום הענין (מבחינתי) אצטט כאן דברים שנכתבו על ידי מילואימניק ששוחרר זה עתה מעזה
[אני לא היסטוריון אבל להערכתי הזהירה לא נכתבו דברים כאלה על ידי חיילים לפני שלושים שנה ולא לפני ארבעים שנה]:
"בתור מילואימניק ששוחרר, כל הפלוגה יצאה עם תחושת החמצה ופספוס
זה לא קשור לנושא מדיני אלא לתחושה אישית של אזרח שעוצר את החיים למען מטרה נעלה שלא מושגת על ידו.
זה טראומה קשה שמשאיר את החיילים ללא תמיכת הצבא באזרחות, ובלי שהכינו אותם למעבר הזה כמו שצריך.
החיים לא אומר צריך לעשות איקס או וואי, אלא משדר תחושת ריקנות שלו ושל היחידה שלו מחוסר ההכרעה הברור
זה משהו שבאמת באמת מוציא ממך את כל האוויר ומשאיר אותך בתחושת ריקנות בלתי מוסברת
התחושה הזאת של שוב ושוב להקרא למילואים, להאמין במשימה, ולא להצליח להיות חלק מהותי מעשייתה זה משהו שאובייקטיבית שובר את רוחו של האדם"
בהצלחה לכולם!
דרומי כתב:אני חושב שמי שרצה להבין הבין, ואין לי הזמן והעצבים להסביר שוב.
...
בהצלחה לכולם!
ר' גרונם יקום פורקן כתב:אליסף כתב:'גרונם', אתה מזדהה כחרדי?
תלוי בעיני המתבונן. בעיני כן. ואם לדעתך חרדיות כוללת בהגדרה היעדר אפשרות לרפלקסיה וביקורת עצמית - אז למרבה הצער בעיניך לא.
סגי נהור כתב:הנדון איננו שאלת הגיוס לצבא או הצדקת ההשתמטות, אלא האם תחת מעטה האנונימיות של הפורום כבודו לבש זהות שאיננה זהותו האמיתית.
דרומי כתב:אני חושב שמי שרצה להבין הבין, ואין לי הזמן והעצבים להסביר שוב.
עכ"פ אני מאוד אשמח אם שלושת המגיבים האחרונים ימלאו את חובתם האזרחית ויתגייסו למלחמה ואולי אנחנו נרוויח שהם יצמצמו את נוכחותם בפורום זה.
ולסיום הענין (מבחינתי) אצטט כאן דברים שנכתבו על ידי מילואימניק ששוחרר זה עתה מעזה
[אני לא היסטוריון אבל להערכתי הזהירה לא נכתבו דברים כאלה על ידי חיילים לפני שלושים שנה ולא לפני ארבעים שנה]:
"בתור מילואימניק ששוחרר, כל הפלוגה יצאה עם תחושת החמצה ופספוס
זה לא קשור לנושא מדיני אלא לתחושה אישית של אזרח שעוצר את החיים למען מטרה נעלה שלא מושגת על ידו.
זה טראומה קשה שמשאיר את החיילים ללא תמיכת הצבא באזרחות, ובלי שהכינו אותם למעבר הזה כמו שצריך.
החיים לא אומר צריך לעשות איקס או וואי, אלא משדר תחושת ריקנות שלו ושל היחידה שלו מחוסר ההכרעה הברור
זה משהו שבאמת באמת מוציא ממך את כל האוויר ומשאיר אותך בתחושת ריקנות בלתי מוסברת
התחושה הזאת של שוב ושוב להקרא למילואים, להאמין במשימה, ולא להצליח להיות חלק מהותי מעשייתה זה משהו שאובייקטיבית שובר את רוחו של האדם"
בהצלחה לכולם!
ר' גרונם יקום פורקן כתב:סגי נהור כתב:הנדון איננו שאלת הגיוס לצבא או הצדקת ההשתמטות, אלא האם תחת מעטה האנונימיות של הפורום כבודו לבש זהות שאיננה זהותו האמיתית.
מה אגיד... עלית עלי!
אני מזרוחניק עם מעיל דובי ושפם שופע, שלא נותרו לו שום דאגות אחרות מלבד לשגע שניים וחצי חרדים גבוליים שיפשפשו בקרבם וימצאו יושרה פנימית.
יש לי תחושה עמוקה שבגלגול אחר עם תאווה כזאת הייתי יכול להיות חרדי אותנטי.
ישעיהו לוריא כתב:ר' גרונם יקום פורקן כתב:סגי נהור כתב:הנדון איננו שאלת הגיוס לצבא או הצדקת ההשתמטות, אלא האם תחת מעטה האנונימיות של הפורום כבודו לבש זהות שאיננה זהותו האמיתית.
מה אגיד... עלית עלי!
אני מזרוחניק עם מעיל דובי ושפם שופע, שלא נותרו לו שום דאגות אחרות מלבד לשגע שניים וחצי חרדים גבוליים שיפשפשו בקרבם וימצאו יושרה פנימית.
יש לי תחושה עמוקה שבגלגול אחר עם תאווה כזאת הייתי יכול להיות חרדי אותנטי.
כל ההגחכות על הכותבים האחרים לא מכבדות אותך.
סתם להקטין ולהשתלח?!
וכבר ניסו לרמוז לך פה ושם, וללא הועיל.
כן מסתבר כתב:אגב, מה העמקות הנרמזת בשם ’ר’ גרונם יקום פורקן’?
כן מסתבר כתב:אגב, מה העמקות הנרמזת בשם ’ר’ גרונם יקום פורקן’?
פרנקל תאומים כתב:כן מסתבר כתב:אגב, מה העמקות הנרמזת בשם ’ר’ גרונם יקום פורקן’?
כינוי שהצמיד ר' שמואל יוסף הלוי טשאטשקעס מביאטשאטש ז"ל (המכונה ש"י עגנון מק''ק שבוש), לדמותו של המ"מ הגה"צ ר' בן ציון יאדלר זצ''ל.
ע"ע בתוך ספרו "תמול שלשום" (שם, שם). כך עכ"פ לפי המקובל.
viewtopic.php?f=51&t=63566#p820334
צופה_ומביט כתב:הקדמתני.
מן הסתם כוונתך לזה.
שנאה ותיעוב של ממש.
בושה וחרפה.
ולקַחַת את זה ולעשות ממנו כינוי לעצמך בפורום תורני. לא יאומן.
בושה וחרפה.
משוש דורים כתב:פרנקל תאומים כתב:כן מסתבר כתב:אגב, מה העמקות הנרמזת בשם ’ר’ גרונם יקום פורקן’?
כינוי שהצמיד ר' שמואל יוסף הלוי טשאטשקעס מביאטשאטש ז"ל (המכונה ש"י עגנון מק''ק שבוש), לדמותו של המ"מ הגה"צ ר' בן ציון יאדלר זצ''ל.
ע"ע בתוך ספרו "תמול שלשום" (שם, שם). כך עכ"פ לפי המקובל.
viewtopic.php?f=51&t=63566#p820334
ניכר הוא שעגנון שר"י שנא ותיעב מאד את רב"צ יאדלר, וכל שיגו ושיחו עליו הוא במטרה להגחיך אותו, וכן הוא הכינוי הזה ר' גרוינם יקום פורקן, וכדרך המשכילים בכל הדורות.
ראיתי פעם כתבה שעשה עליו בעיתון, וממש נזדעזעתי, זה היה יותר גרוע מהליצנות של קורח, ממש על ה' ועל משיחו.
זה חייב להיות משהו אישי, כנראה שרב"צ הזהיר מקריאה בספריו והוא נפגע מכך מאד.
הרואה כתב:משוש דורים כתב:פרנקל תאומים כתב:כן מסתבר כתב:אגב, מה העמקות הנרמזת בשם ’ר’ גרונם יקום פורקן’?
כינוי שהצמיד ר' שמואל יוסף הלוי טשאטשקעס מביאטשאטש ז"ל (המכונה ש"י עגנון מק''ק שבוש), לדמותו של המ"מ הגה"צ ר' בן ציון יאדלר זצ''ל.
ע"ע בתוך ספרו "תמול שלשום" (שם, שם). כך עכ"פ לפי המקובל.
viewtopic.php?f=51&t=63566#p820334
ניכר הוא שעגנון שר"י שנא ותיעב מאד את רב"צ יאדלר, וכל שיגו ושיחו עליו הוא במטרה להגחיך אותו, וכן הוא הכינוי הזה ר' גרוינם יקום פורקן, וכדרך המשכילים בכל הדורות.
ראיתי פעם כתבה שעשה עליו בעיתון, וממש נזדעזעתי, זה היה יותר גרוע מהליצנות של קורח, ממש על ה' ועל משיחו.
זה חייב להיות משהו אישי, כנראה שרב"צ הזהיר מקריאה בספריו והוא נפגע מכך מאד.
מעניין באיזה שלב הוא כתב את עלילות ר' גרונם וגו'
כידוע הבוטשאטשער עבר כמה וכמה תהפוכות בחייו
לא בטוח שלא שב בתשובה עליהם כבר.
הרואה כתב:משוש דורים כתב:פרנקל תאומים כתב:כן מסתבר כתב:אגב, מה העמקות הנרמזת בשם ’ר’ גרונם יקום פורקן’?
כינוי שהצמיד ר' שמואל יוסף הלוי טשאטשקעס מביאטשאטש ז"ל (המכונה ש"י עגנון מק''ק שבוש), לדמותו של המ"מ הגה"צ ר' בן ציון יאדלר זצ''ל.
ע"ע בתוך ספרו "תמול שלשום" (שם, שם). כך עכ"פ לפי המקובל.
viewtopic.php?f=51&t=63566#p820334
ניכר הוא שעגנון שר"י שנא ותיעב מאד את רב"צ יאדלר, וכל שיגו ושיחו עליו הוא במטרה להגחיך אותו, וכן הוא הכינוי הזה ר' גרוינם יקום פורקן, וכדרך המשכילים בכל הדורות.
ראיתי פעם כתבה שעשה עליו בעיתון, וממש נזדעזעתי, זה היה יותר גרוע מהליצנות של קורח, ממש על ה' ועל משיחו.
זה חייב להיות משהו אישי, כנראה שרב"צ הזהיר מקריאה בספריו והוא נפגע מכך מאד.
מעניין באיזה שלב הוא כתב את עלילות ר' גרונם וגו'
כידוע הבוטשאטשער עבר כמה וכמה תהפוכות בחייו
לא בטוח שלא שב בתשובה עליהם כבר.
צופה_ומביט כתב:לצערי וכאב לבי העצום, לבושתי וחרפתי, אני מרים ידיים בנושא "האחריות החרדית" ["אנו מנהלים את המלחמה הרוחנית", "החזית שלנו היא בעמל התורה ועבודת השם", "אנו מחזיקים את עם ישראל ואת הלוחמים בזכויות ותפילות" וכו' וכו'] כשרואים במה עסוקים ראשי הציבור שלנו עכשיו.
כרגיל, היפך האחדות, רק לי ושלי, שלי שלי ושלך שלי, בדיוק מה שפסקה המשנה את דינו ל"רשע". בדיוק מה שפסקו חז"ל שמקטרג בראש. בדיוק מה שפסקו חז"ל שבמצב כזה אין ברכה ואין הגנה ושכינה מסתלקת מישראל, והקב"ה מצהיר ואומר "אין אני מלככם" (ספרי ורש"י דברים לג, ה).
ובכלל, עצם הדבר ש"נציג חרדי" היכן שהוא פירושו ידוע מראש "נציג קהילה פלונית" שעושה לקבוצתו והוא נציג שלה דייקא, וממילא המלחמה העצומה על כך בכל מקום, בין אם בכנסת ובין אם ברשויות המקומיות, כי השליח כלל אינו נציג "התושבים" אלא נציג הקבוצה שאליה הוא משתייך, וכך בדיוק תיראה "כהונתו", ומלחמת הקודש אינה אלא על ג'ובים וכוח והמון כסף. ומכאן כל עסקאות הדילים הרקובים ממקום למקום על גבם ועל חשבונם של התושבים. ומכאן כל השפה בנושא, אין יותר "נציג החרדים", יש נציג קבוצה זו, ונציג קבוצה זו, להדיא ובגלוי.
וקבוצות ידועות מסוימות עומדות בראש התיעוב הזה ועסוקות אך בלקחת לעצמם הכל ולשמר בכוח בידם את מה שכבר לקחו.
וממילא במה עסוקים אצלנו עכשיו ראשי הציבור? מלחמות אחים, ונקמנות, ובגידות והפרת אמונים [מי שאינו עומד בדיבורו ודיבורו לא מחייב אותו כל קבלת התורה שלו עומדת על כלום], ובחישות בכל מקום.
זה הוספת זכויות לטובת המצב? או שחושבים שהכל מצוה? שהמצב הזה והמציאות הזו מרימים מאד את קרננו אצל הקב"ה והוא רווה נחת מ"חזו בניי חביביי דמשתכחין בצערא דילהון ועסקין ב..."?
או שפשוט נתיישנה המלחמה, כל שכן בציבור שלא מרגיש וחי אותה, וממילא חזרנו לכרגיל? [ובושה לנו שזה ה"כרגיל" שלנו].
וכל הדיונים לגבי אחדות עם ציבורים אחרים לעת כזאת, או לכה"פ להיות נושא בעול עם חברו, וכו', התייתרו בבת אחת. הם היו רלוונטיים אילו לפחות היתה התעוררות לאחדות ונשיאה בעול עם חברו לעת כזאת בתוכנו פנימה. אבל אם אצלנו כרגיל מלחמת הכל בכל על הכל שלי שלי ושלך שלי, איזה נידון יש בכלל על אחדות ונשיאה בעול עם אחרים.
אין לנו פה לדבר, ולא מצח להרים ראש. רק לקבור את עצמנו מבושה.
צופה_ומביט כתב:לצערי וכאב לבי העצום, לבושתי וחרפתי, אני מרים ידיים בנושא "האחריות החרדית" ["אנו מנהלים את המלחמה הרוחנית", "החזית שלנו היא בעמל התורה ועבודת השם", "אנו מחזיקים את עם ישראל ואת הלוחמים בזכויות ותפילות" וכו' וכו'] כשרואים במה עסוקים ראשי הציבור שלנו עכשיו.
כרגיל, היפך האחדות, רק לי ושלי, שלי שלי ושלך שלי, בדיוק מה שפסקה המשנה את דינו ל"רשע". בדיוק מה שפסקו חז"ל שמקטרג בראש. בדיוק מה שפסקו חז"ל שבמצב כזה אין ברכה ואין הגנה ושכינה מסתלקת מישראל, והקב"ה מצהיר ואומר "אין אני מלככם" (ספרי ורש"י דברים לג, ה).
ובכלל, עצם הדבר ש"נציג חרדי" היכן שהוא פירושו ידוע מראש "נציג קהילה פלונית" שעושה לקבוצתו והוא נציג שלה דייקא, וממילא המלחמה העצומה על כך בכל מקום, בין אם בכנסת ובין אם ברשויות המקומיות, כי השליח כלל אינו נציג "התושבים" אלא נציג הקבוצה שאליה הוא משתייך, וכך בדיוק תיראה "כהונתו", ומלחמת הקודש אינה אלא על ג'ובים וכוח והמון כסף. ומכאן כל עסקאות הדילים הרקובים ממקום למקום על גבם ועל חשבונם של התושבים. ומכאן כל השפה בנושא, אין יותר "נציג החרדים", יש נציג קבוצה זו, ונציג קבוצה זו, להדיא ובגלוי.
וקבוצות ידועות מסוימות עומדות בראש התיעוב הזה ועסוקות אך בלקחת לעצמם הכל ולשמר בכוח בידם את מה שכבר לקחו.
וממילא במה עסוקים אצלנו עכשיו ראשי הציבור? מלחמות אחים, ונקמנות, ובגידות והפרת אמונים [מי שאינו עומד בדיבורו ודיבורו לא מחייב אותו כל קבלת התורה שלו עומדת על כלום], ובחישות בכל מקום.
זה הוספת זכויות לטובת המצב? או שחושבים שהכל מצוה? שהמצב הזה והמציאות הזו מרימים מאד את קרננו אצל הקב"ה והוא רווה נחת מ"חזו בניי חביביי דמשתכחין בצערא דילהון ועסקין ב..."?
או שפשוט נתיישנה המלחמה, כל שכן בציבור שלא מרגיש וחי אותה, וממילא חזרנו לכרגיל? [ובושה לנו שזה ה"כרגיל" שלנו].
וכל הדיונים לגבי אחדות עם ציבורים אחרים לעת כזאת, או לכה"פ להיות נושא בעול עם חברו, וכו', התייתרו בבת אחת. הם היו רלוונטיים אילו לפחות היתה התעוררות לאחדות ונשיאה בעול עם חברו לעת כזאת בתוכנו פנימה. אבל אם אצלנו כרגיל מלחמת הכל בכל על הכל שלי שלי ושלך שלי, איזה נידון יש בכלל על אחדות ונשיאה בעול עם אחרים.
אין לנו פה לדבר, ולא מצח להרים ראש. רק לקבור את עצמנו מבושה.
מחשבה אחת כתב:דרעי-פרוש-גפני
משום מה השמטת צלע רביעית - וראשית ובולטת - בסירחון.
מריבות שגרתיות של פוליטיקאים שלוחא דרבנן.
נו מה לעשות שזה נכון. לא יודע מה קדם למה, אבל זה נכון.
צופה_ומביט כתב:מחשבה אחת כתב:דרעי-פרוש-גפני
משום מה השמטת צלע רביעית - וראשית ובולטת - בסירחון.
מריבות שגרתיות של פוליטיקאים שלוחא דרבנן.
נו מה לעשות שזה נכון. לא יודע מה קדם למה, אבל זה נכון.
מחשבה אחת כתב:צופה_ומביט כתב:לצערי וכאב לבי העצום, לבושתי וחרפתי, אני מרים ידיים בנושא "האחריות החרדית" ["אנו מנהלים את המלחמה הרוחנית", "החזית שלנו היא בעמל התורה ועבודת השם", "אנו מחזיקים את עם ישראל ואת הלוחמים בזכויות ותפילות" וכו' וכו'] כשרואים במה עסוקים ראשי הציבור שלנו עכשיו.
כרגיל, היפך האחדות, רק לי ושלי, שלי שלי ושלך שלי, בדיוק מה שפסקה המשנה את דינו ל"רשע". בדיוק מה שפסקו חז"ל שמקטרג בראש. בדיוק מה שפסקו חז"ל שבמצב כזה אין ברכה ואין הגנה ושכינה מסתלקת מישראל, והקב"ה מצהיר ואומר "אין אני מלככם" (ספרי ורש"י דברים לג, ה).
ובכלל, עצם הדבר ש"נציג חרדי" היכן שהוא פירושו ידוע מראש "נציג קהילה פלונית" שעושה לקבוצתו והוא נציג שלה דייקא, וממילא המלחמה העצומה על כך בכל מקום, בין אם בכנסת ובין אם ברשויות המקומיות, כי השליח כלל אינו נציג "התושבים" אלא נציג הקבוצה שאליה הוא משתייך, וכך בדיוק תיראה "כהונתו", ומלחמת הקודש אינה אלא על ג'ובים וכוח והמון כסף. ומכאן כל עסקאות הדילים הרקובים ממקום למקום על גבם ועל חשבונם של התושבים. ומכאן כל השפה בנושא, אין יותר "נציג החרדים", יש נציג קבוצה זו, ונציג קבוצה זו, להדיא ובגלוי.
וקבוצות ידועות מסוימות עומדות בראש התיעוב הזה ועסוקות אך בלקחת לעצמם הכל ולשמר בכוח בידם את מה שכבר לקחו.
וממילא במה עסוקים אצלנו עכשיו ראשי הציבור? מלחמות אחים, ונקמנות, ובגידות והפרת אמונים [מי שאינו עומד בדיבורו ודיבורו לא מחייב אותו כל קבלת התורה שלו עומדת על כלום], ובחישות בכל מקום.
זה הוספת זכויות לטובת המצב? או שחושבים שהכל מצוה? שהמצב הזה והמציאות הזו מרימים מאד את קרננו אצל הקב"ה והוא רווה נחת מ"חזו בניי חביביי דמשתכחין בצערא דילהון ועסקין ב..."?
או שפשוט נתיישנה המלחמה, כל שכן בציבור שלא מרגיש וחי אותה, וממילא חזרנו לכרגיל? [ובושה לנו שזה ה"כרגיל" שלנו].
וכל הדיונים לגבי אחדות עם ציבורים אחרים לעת כזאת, או לכה"פ להיות נושא בעול עם חברו, וכו', התייתרו בבת אחת. הם היו רלוונטיים אילו לפחות היתה התעוררות לאחדות ונשיאה בעול עם חברו לעת כזאת בתוכנו פנימה. אבל אם אצלנו כרגיל מלחמת הכל בכל על הכל שלי שלי ושלך שלי, איזה נידון יש בכלל על אחדות ונשיאה בעול עם אחרים.
אין לנו פה לדבר, ולא מצח להרים ראש. רק לקבור את עצמנו מבושה.
ייש"כ על הדברים הבהירים והחדים.
איש מסכן חכם היה בשנת תשמ"ט, שביקש למלט את העיר בחכמתו וחזה וצפה את הכל, אך עתה גם הוא עצמו לא זכר את האיש המסכן ההוא.
היה יכול להיות ניסוי נחמד ביותר אילו היה מצווה לסגור את המפלגה על בריח, ונראה היכן היו חלומותיהם.
אליסף כתב:אל תתחצף
צופה_ומביט כתב:וכל זה כמובן רק אם באמת לא השתנתה דעתו. אבל לכאורה פשוט שהשתנתה - עקב המציאות.
הרי גם לפני תשמ"ט היתה מפלגה חרדית, אלא שהיא לא היתה "ליטאית", והוא טען שלבני התורה אין מה לעסוק בפוליטיקה, דהיינו שיש להשאיר זאת הלאה לעסקונה החסידית. דא עקא כשרואים במציאות מה קורה שם ומה יקרה אם הכל יהיה תלוי בהם, אפשר שחזר בו.
אינני מבין בכלל את כל הגישה הזו הגורסת כי על עולם התורה להיות תקיף וחזק ולוחם, היודע להגן על זכויותיו בתוקף, ויודע להשיב מלחמה השערה, ואוי לו למי שבא להצר צעדיו ולמנוע דבר - המגיע לו - בעדו.
לא! לא זו צורתו הראוי' והנכונה של עולם התורה. הוא אף פעם לא הי' כך בעבר, ואין זו הצורה שיש ל"הלבישו" בהווה ולהבא!
עולם התורה לפי מיטב הכרתי, והכרת אחי ורעי, חייב להיות רוחני, נעלה ועדין, צנוע ומצטנע, ולא המוני ותוקפני, מופיע ומתבלט, לוחם ואלים! לא!
וכל זה אף במחיר הפסדים, ויהיו אפילו מאת מונים יותר מההפסדים הצפוים לנו אם לא נהא תקיפים תוקפניים ואלימים כיריבינו ומתנגדינו.
אנחנו לא נלך להתאבד – מבחינת כל המהות הרוחנית העצמית שלנו - כדי להשיג עוד ועוד הישגים פה ושם, לתקן עוולות הנגרמות לנו, ולקבל את כל מה שמגיע באמת לנו, וכל זה במחיר התאבדות רוחנית ומהותית.
...ויהא אפילו דבר זה כרוך בוויתורים בלתי נעימים, ואף מכאיבים, כהנה וכהנה, הכל כדאי, ובלבד כדי להגיע למטרה הכרחית זו שהיא ממש בציפור נפשינו, נפש עולם התורה פה ב"ב.
מחשבה אחת כתב:ציטוט קצר:תקיפים תוקפניים ואלימים כיריבינו ומתנגדינו.
צופה_ומביט כתב:והוא טען שלבני התורה אין מה לעסוק בפוליטיקה, דהיינו שיש להשאיר זאת הלאה לעסקונה החסידית
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 89 אורחים