לעולם יהיה אדם כתב:צופה_ומביט כתב:שאין השקפה חרדית מגובשת בדברים האלה.
שהמציאות מורכבת, והסוגיה מורכבת, ולכן מעדיפים לא להתעסק איתה, לפחות בגלוי וברבים,
כתבת "לפחות בגלוי", ואני מניח שאתה מתכוון בגלוי, בלי ה"לפחות".
כי ברור לי שגדולי הדור שצריכים להכריע בשאלות מעשיות, לא מפחדים לדון בהם בגלל מורכבותם. אלא שכיוון שהמציאות מורכבת אף היחס שלנו מורכב, וקשה לדבר עליו ברבים.
מי שרוצה להבין מה עמדת גדולי הדור בשאלה הזו לא יקבל אותה במפורש, כי לא דנים עליה בגלוי, אבל יוכל להבינה בנקל מתוך ההוראה לציבור אייך להתנהג.
אני חושב שמה שכתבתי היא ההשקפה החרדית.
אותם רבנים שאת ההשקפה שלהם אתה מכנה סבירה, אם הבנתי נכון למי אתה מתכוון, לדעתי ההשקפה שלהם לא תואמת את ההתנהגות של הציבור החרדי. אני לא רואה את עצמי ראוי לבקר אותם, אני רק יכול לומר שההשקפה החרדית, כפי שהיא מתבטאת בהתנהגות הציבור (בהוראת רבותיו) היא אחרת.
מי שאומר שחיילי צה"ל מקיימים מצווה (והצלת נפש מישראל היא בוודאי מצווה) והם מוסרים נפש על מטרה ראויה, המסקנה מדבריו היא שבשביל בחור חרדי בגיל 18 יש שני דרכים כשרות. האחת ללמוד בישיבה ולהגן על עם ישראל בתורתו, והשנייה להתגייס לצה"ל. ואם יחליט הבחור שהדרך השנייה יותר מתאימה לאופיו וליכולותיו, אז אין בכך פגם.
אי אפשר לרבע את המעגל, זוהי מסקנה הכרחית.
אם אתה אומר שאנחנו חייבים הכרת הטוב גדולה לחיילי צה"ל כי הם מצילים אותנו ממוות, משמע להתגייס לצה"ל זו מצווה.
אי אפשר לומר שצה"ל זו מצווה ולעשות הכל כדי שהבן שלי לא יקיים את המצווה הזו.
אשתדל בלי"נ להתייחס מאוחר יותר,
אבל לע"ע רק בנוגע לסיום דבריך:
הצגת היטב את השאלה,
זו בדיוק המורכבות,
והאמירה המיידית ש"זה לרבע מעגל" - היא בדיוק ההשטחה והחד ממדיות שעליה אני מדבר.
היא לפטור את השאלה במה בכך, כביכול במחשבה הראשונה העולה בראש, מבלי לשבת עליה שבעים ושבעה נקיים.
וכאמור, כנראה לציבור א"א למכור סחורה יותר טובה מזו, כי "אין ציבור נבונים".
אבל זה שיש שאלה טובה - לא פוטר אותה מתשובה טובה.
בלימוד אנחנו נתקלים בשאלות הרבה יותר קשות, שנראות כסתירות גלויות ומפורשות, ואנו משקיעים מאמצים עצומים - בדברים שאינם מוגעים לנו כלל למעשה - ליישב את הסתירה,
ומוצאים ב"ה תשובות, וגם אם צריך לזה גאונות גדולה לפעמים, בסופו של דבר התשובות מתקבלות על ומניחות את הדעת.
הסוגיות שאנו מדברים עליהן כעת [והן בוערות ודחופות ותובעות תשובה, בעל כרחנו, ולטמון את הראש בחול לא יציל את בנינו ובנותינו, וגם אותנו מכל מיני בעיות] ראויות לעיסוק לא פחות רציני ומעמיק.
אבל כאמור, השקפת הציבור החרדי היא [עכ"פ בפועל] שאין לעסוק בשאלות האלה בצורה רצינית ומעמיקה, עכ"פ לא בעבור הרבים.
ומכאן נובעות הרבה בעיות ידועות.
זאת ועוד:
יש עוד הרבה מצוות, שלכולי עלמא הן מצוות, ואעפי"כ אנו לא מגדלים את ילדינו להקדיש להן את חייהם, ומן הסתם יש לנו תשובה [לפעמים הלכתית] מסודרת על זה, הגם שגם בנוגע לזה - התשובה בהכרח מורכבת.
וכמו שהיה אומר הגרי"ש זילברמן [על יסוד דברים ידועים בפנימיות התורה]: העיקר הוא המשקל הנכון לכל דבר.
לסדר נכון את כל האמיתות, שכולן אמת, אבל אם לא תהיה הרמוניה ביניהן, [לפי משקלן, בשיתוף פעולה, מתוך הכרה שכולן אמת ויוצרות ביחד מערכת אחת], אם כל אחת, או חלקן, ישתלטו על המשקל, ויקחו לעצמן משקל יתר, וימשכו יותר מדי לכיוון שלהן - התוצאה תהיה חורבן כל המערכת כולה, ובכללה אותן אמיתות בעצמן.