יוסף חיים אוהב ציון כתב:בהמבשר התורני השבוע היה חלום.
מי יעלה לנו?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:בהמבשר התורני השבוע היה חלום.
מרן שר התורה הרב עו''ח כתב:
אגב, רציתי לשאול,
ונתעוררה לי שאילה זו בהאי שבתא בחלום בשנת הצהריים
מה הדין אם יש לפנינו 10 ארגזים, באחד מהם יש אדם (יהודי), ובכל התשעה יש כרים וכסתות, ואינו ידוע היכן נמצא האדם. האם נימא ביטול ברוב, ויהיה מותר להשליך את כל הארגזים למים?
כוונתי לשאול לפי האחרו' שנקטו דמדאו' אדם בטל ברוב, ורק מדרבנן יש דין דבע"ח אינם בטילין, ואדם אינו שונה מבע"ח בפרט הזה.
פולסברג כתב:מרן שר התורה הרב עו''ח כתב:
אגב, רציתי לשאול,
ונתעוררה לי שאילה זו בהאי שבתא בחלום בשנת הצהריים
מה הדין אם יש לפנינו 10 ארגזים, באחד מהם יש אדם (יהודי), ובכל התשעה יש כרים וכסתות, ואינו ידוע היכן נמצא האדם. האם נימא ביטול ברוב, ויהיה מותר להשליך את כל הארגזים למים?
כוונתי לשאול לפי האחרו' שנקטו דמדאו' אדם בטל ברוב, ורק מדרבנן יש דין דבע"ח אינם בטילין, ואדם אינו שונה מבע"ח בפרט הזה.
אהרן תאומים כתב:בשינת הצהריים בשבת זו חלמתי שאני עולה לתורה ...אשמח לשמוע דעת החכמים כאן
אהרן תאומים כתב:יישר כח הערה חשובה, ויש לדון שלא קראתי בתורה רק עליתי, ואני זוכר שבתכלית הבעל קורא קרא פסוקים שאינם בתורה כמדומני מנביא, בכל אופן אצום כפי שהערתם
viewtopic.php?f=50&t=62905&p=809925&hilit#p809925בוצינא כתב:ומאז אני מורגל בנפילת פסוק בפי ברגע היקיצה גם מבלי השאלות.
זיז שדי כתב: ונראה לי כי אמת הוא
תוכן כתב:אשמח אם אנשים יענו לסקר הבא:
א. האם חלמתם אי פעם על דברי תורה בלילה?
ב. האם זכרתם מה שחלמתם כשקמתם?
ג. האם מה שזכרתם היה נכון?
פי האתון כתב:זיז שדי כתב: ונראה לי כי אמת הוא
חז"ל יסדו: 'משביעו רעב'...
צופה_ומביט כתב:חלמתי הלילה שאני נמצא בשבת באיזו ישיבה [שלמדתי בה בעבר], ובסעודת הלילה אני מדבר בדברי תורה עם היושבים לצידי, ותוך כדי כך, מיניה וביה ומקדושת השבת והמעמד, מתחדש לי ביאור בתפילה: "ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו כליל תפארת בראשו נתת לו".
המדובר אל משה הוא המדובר אל כל יהודי, שמקבל איזה דבר/חסד מהקב"ה, ונראה לו קטן, ולפעמים נראה לו שתפילתו לא נענית וכיו"ב, וקיבל מהקב"ה רק דבר קטן. אבל האמת והדרך הנכונה היא "ישמח משה במתנת חלקו", יהיה מה שיהיה חלקו והמתנה שקיבל מהקב"ה, ישמח בה. והכיצד ישמח בה? "כי עבד נאמן קראת לו". הוא עבד נאמן שבטל לרצון רבו ושמח ברצון רבו ומה שעושה עמו רבו הוא לו כל הון שבעולם וסומך על רבו לגמרי שמה שעושה עמו רבו הוא הכי טוב עבורו מכל צד ובחינה. וכשיעשה כך [בתמימות ואמת, לא ע"מ לקבל פרס וכיו"ב] - אזי ייפקח הקב"ה את עיניו ויזכה לראות שבאמת "כליל תפארת בראשו נתת לו", שבאמת המתנה שקיבל איננה דבר קטן כלל וכלל, אלא קיבל מהקב"ה דבר גדול עד מאד, חסדי חסדים עצומים ונפלאים, עומק לפנים מעומק לאין שיעור, ישועה ונחמה, מחכמתו ועצתו העמוקה של הקב"ה. אבל ראייה זו גופא היא מתנה מהקב"ה [נכלל ג"כ בלשון "נתת לו"], שזוכה לה [כשכר האמנה, שמציץ עליו בעל הבירה] מי שמעיקרא "שמח במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו".
בשעת החלום היה הפירוש הזה אצלי מאיר עיניים ואמיתי בתכלית גמורה, הן בעצמותו והן בכניסתו במילים. למעשה התעוררתי [למחצה לשליש ולרביע] מתוך חלום זה, ובעודי בדמדומי שינה עמד בדעתי שזה חלום, ושבדר"כ לא זוכרים אח"כ את הדברים, וכן שבדר"כ אח"כ מגלים שבהשכלה של ערוּת אין קשר ופשר לדברים, ולכן מיד חזרתי ובדקתי את הרעיון שוב ושוב, ועלה יפה ולא נגרע ממנו מאומה, ואף שיננתי אותו לעצמי היטב ובדיוק, כדי שאזכור אותו לכשאקום, והוגמר אז בדעתי שאכן ראוי הוא להיאמר ואכתבנו לעצמי במשך היום. השינון אכן הועיל לזיכרון, ולגבי התוכן, הפלא הוא שגם במשך היום כשכבר הייתי ער לגמרי, הגם שהועם קצת אורו של הביאור והזוהר המיוחד שהיה לו בחלום, עדיין הוא יכול להיאמר לענ"ד, וכתודה לקב"ה אני רושמו כאן לרבים לזיכרון.
צופה_ומביט כתב:חלמתי הלילה שאני נמצא בשבת באיזו ישיבה [שלמדתי בה בעבר], ובסעודת הלילה אני מדבר בדברי תורה עם היושבים לצידי, ותוך כדי כך, מיניה וביה ומקדושת השבת והמעמד, מתחדש לי ביאור בתפילה: "ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו כליל תפארת בראשו נתת לו".
המדובר אל משה הוא המדובר אל כל יהודי, שמקבל איזה דבר/חסד מהקב"ה, ונראה לו קטן, ולפעמים נראה לו שתפילתו לא נענית וכיו"ב, וקיבל מהקב"ה רק דבר קטן. אבל האמת והדרך הנכונה היא "ישמח משה במתנת חלקו", יהיה מה שיהיה חלקו והמתנה שקיבל מהקב"ה, ישמח בה. והכיצד ישמח בה? "כי עבד נאמן קראת לו". הוא עבד נאמן שבטל לרצון רבו ושמח ברצון רבו ומה שעושה עמו רבו הוא לו כל הון שבעולם וסומך על רבו לגמרי שמה שעושה עמו רבו הוא הכי טוב עבורו מכל צד ובחינה. וכשיעשה כך [בתמימות ואמת, לא ע"מ לקבל פרס וכיו"ב] - אזי ייפקח הקב"ה את עיניו ויזכה לראות שבאמת "כליל תפארת בראשו נתת לו", שבאמת המתנה שקיבל איננה דבר קטן כלל וכלל, אלא קיבל מהקב"ה דבר גדול עד מאד, חסדי חסדים עצומים ונפלאים, עומק לפנים מעומק לאין שיעור, ישועה ונחמה, מחכמתו ועצתו העמוקה של הקב"ה. אבל ראייה זו גופא היא מתנה מהקב"ה [נכלל ג"כ בלשון "נתת לו"], שזוכה לה [כשכר האמנה, שמציץ עליו בעל הבירה] מי שמעיקרא "שמח במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו".
בשעת החלום היה הפירוש הזה אצלי מאיר עיניים ואמיתי בתכלית גמורה, הן בעצמותו והן בכניסתו במילים. למעשה התעוררתי [למחצה לשליש ולרביע] מתוך חלום זה, ובעודי בדמדומי שינה עמד בדעתי שזה חלום, ושבדר"כ לא זוכרים אח"כ את הדברים, וכן שבדר"כ אח"כ מגלים שבהשכלה של ערוּת אין קשר ופשר לדברים, ולכן מיד חזרתי ובדקתי את הרעיון שוב ושוב, ועלה יפה ולא נגרע ממנו מאומה, ואף שיננתי אותו לעצמי היטב ובדיוק, כדי שאזכור אותו לכשאקום, והוגמר אז בדעתי שאכן ראוי הוא להיאמר ואכתבנו לעצמי במשך היום. השינון אכן הועיל לזיכרון, ולגבי התוכן, הפלא הוא שגם במשך היום כשכבר הייתי ער לגמרי, הגם שהועם קצת אורו של הביאור והזוהר המיוחד שהיה לו בחלום, עדיין הוא יכול להיאמר לענ"ד, וכתודה לקב"ה אני רושמו כאן לרבים לזיכרון.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 127 אורחים