מה המשמעות של הבטחת חז"ל אליבא דבעל דרך אמונה?

[קראקובער]

IMG_20180312_164527347.jpg (54.84 KiB) נצפה 6387 פעמים

אם אנחנו לא יודעים חשבונות שמים מה המשמעות בכלל של ההבטחה?

[תוכן]

באופן כללי זה עובד, כשזה לא עובד, הטעם הוא משום שאין אנו יודעים חשבונות שמים.

[קראקובער]

לגבי ובחנוני נא בזאת גם תגיד ככה?! אולי העושר לרעתו? ויש פוסקים שגם לגבי מעשר כספים יש ובחנוני.

[עבד הזמן]

המשנ"ב כותב לגבי מי שנוטל ידיו בהרבה מים ולא זוכה למלוא חופני דטיבותא הוא משום שמעשיו מעכבים

[אוצר החכמה]

אני לא מבין את השאלה. המשמעות של ההבטחה היא שהוא מתעשר. אם יותר טוב לו שלא יתעשר אלא יזכה למשהו אחר עושים מה שעדיף לו. אילו לא היה עושה את הדבר לא היה זוכה לטובה הזאת או הזאת. מה השאלה?

[קראקובער]

אני לא מבין את השאלה. המשמעות של ההבטחה היא שהוא מתעשר. אם יותר טוב לו שלא יתעשר אלא יזכה למשהו אחר עושים מה שעדיף לו. אילו לא היה עושה את הדבר לא היה זוכה לטובה הזאת או הזאת. מה השאלה?

ומה נעשה שכתוב ובחנוני נא בזאת? ובלא"ה לדבריך אין קשר למה שמובטח העיקר שיהיה לו יותר טוב ממה שהיה לפני זה, נו נו.

[עקביה]

המשנ"ב כותב לגבי מי שנוטל ידיו בהרבה מים ולא זוכה למלוא חופני דטיבותא הוא משום שמעשיו מעכבים

שם זה מובן, כי אין הבטחה כזו אלא עדות של רב חסדא על עצמו (שבת סב:), ומי שמעשיו מעכבים מסתבר שלא יזכה לזה.

[אוצר החכמה]

אני לא מבין את השאלה. המשמעות של ההבטחה היא שהוא מתעשר. אם יותר טוב לו שלא יתעשר אלא יזכה למשהו אחר עושים מה שעדיף לו. אילו לא היה עושה את הדבר לא היה זוכה לטובה הזאת או הזאת. מה השאלה?

ומה נעשה שכתוב ובחנוני נא בזאת? ובלא"ה לדבריך אין קשר למה שמובטח העיקר שיהיה לו יותר טוב ממה שהיה לפני זה, נו נו.

א. לא על כל הבטחה כתוב ובחנוני נא בזאת.
ב. גם במקום בחינה כמו דברי הנביא, הנביא דיבר אל אנשים שמבינים שדבר שקורה אבל יש לו חריגים הוא עדיין הוכחה.
ג. גם על הבטחה מפורשת יש שמא יגרום החטא כפי שיודע כל מי שלמד רש"י גבי יעקב.
ד. יהודים יודעים את זה דמבואר ברש"י ר"ה ד א.

[אוצר החכמה]

ובלא"ה לדבריך אין קשר למה שמובטח העיקר שיהיה לו יותר טוב ממה שהיה לפני זה, נו נו.

לא ההבטחה היא על עושר אבל לפעמים זה עדיף לו.

מה שמפריע לי בכל העניין הזה הוא שבכל תחום אחר אתה מבין את זה. למשל אומרים לאדם שאם ילמד ידע. למה קראקובער לא שואל הנה מישהו למד ולא ידע בסוף איך אפשר לומר שהלמוד גורם לידיעה?

[קראקובער]

א. לא על כל הבטחה כתוב ובחנוני נא בזאת.

viewtopic.php?p=442170#p442111

מה שמפריע לי בכל העניין הזה הוא שבכל תחום אחר אתה מבין את זה. למשל אומרים לאדם שאם ילמד ידע. למה קראקובער לא שואל הנה מישהו למד ולא ידע בסוף איך אפשר לומר שהלמוד גורם לידיעה?

אין הבטחה!

[אוצר החכמה]

יגעת ומצאת תאמין.

וחוץ מזה זה בדיוק מה שאני מסביר לך ההבטחה מגדירה שהדבר הזה גורם לתוצאה בדיוק כמו שהמציאות מגדירה דברים. אבל לפעמים יש חריגים.

עניתי לך על בחנוני גם בזאת וחוץ מזה שאין בכל דבר ובכל זמן בחנוני נא בזאת. אין טעם שתשלח אותי שוב לזה שאתה כתבת שכן.

[חיים סגל]

מדוע השאלה היא 'אליבא דבעל דרך אמונה', וכי יש לך דרך אחרת להסביר מדוע לא כל הסנדקאים עשירים?

[קראקובער]

יגעת ומצאת תאמין.

וחוץ מזה זה בדיוק מה שאני מסביר לך ההבטחה מגדירה שהדבר הזה גורם לתוצאה בדיוק כמו שהמציאות מגדירה דברים. אבל לפעמים יש חריגים.

עניתי לך על בחנוני גם בזאת וחוץ מזה שאין בכל דבר ובכל זמן בחנוני נא בזאת. אין טעם שתשלח אותי שוב לזה שאתה כתבת שכן.

אם יש סיבה צדדית קצת קשה לומר ששייך לנסות את ה' בכל אופן זה שונה מאוד מ'אנחנו לא יודעים חשבונות שמים'.

[

quote="חיים סגל"]מדוע השאלה היא 'אליבא דבעל דרך אמונה', וכי יש לך דרך אחרת להסביר מדוע לא כל הסנדקאים עשירים?

[/quote/] זה לא הבטחה של התורה זה סגולה שהרמ"א מביא.

[אבק פורח]

על הסנדקאות כבר הקשה כן הגר"א בביאורו לשו"ע
ובחנוני נא בזאת כתוב על מעשר דגן ולא על מעשר כספים

[קראקובער]

מפורש ברמ"א שזה קאי גם על כספים.

[עבד הזמן]

שמעתי על אברך אחד שנכנס לגראי"ל ושאלו הואיל והוא מקפיד על מעשר כספים אמאי אינו מתעשר?
ואמר לו הגראי"ל שייתכן ואינו מקפיד כראוי, בתגובה הוציא האברך קלסר ובו רשומים כל הכנסותיו ואת המעשרות שנתן כולל על הדירה וכו' שקיבל.
והשיבו הגראי"ל שאין הכי נמי המקפיד במעשר כספים זוכה לעשירות, אך צריך שלא יהיו דברים המעכבים, ושמא יש בממונו ריבית וכדו' שגורמים לעניות ומקלקלים את סגולת המעשר.

[לולי דמיסתפינא]

נודעו בזה דברי החתם סופר הנפלאים בתשובותיו (או"ח סי' קנח קנט) עיי"ש.

[דרומי]

בספר 'תורת מנחם' חלק לו ע' 78 מדבר על מצב כזה - שבו האדם מעשר אך אינו מתעשר - בסגנון מיוחד, כדאי לעיין בפנים. הוא לא מסביר איך זה קורה, אבל מסיים בכך שגם כשזה קורה צריך להמשיך ולתת צדקה בלי חשבון...

[מענה איש]

ראיתי פעם בשם הגראי''ל שאמר שבדורנו שיש הסתר פנים לא רואים את הברכה

[עושה חדשות]

לכאו' איך בכלל שייך לבחון כזה דבר -גם בדור שאין בו הסתר פנים, אם שנה אחת מעשר ושנה אחת לא מעשר ומשווה את ההכנסות? הרי חייב לעשר! או שמשווה לגוי וכד', ויש לו הכנסה ממקור בלתי צפוי ואילו לגוי אין, ומהיכ"ת שלא נגזר עליו מסיבות אחרות. ואטו שייך להציג בזה מדגם ברור, הרי יש הוצאות נוספות והשתדלויות המשפיעות וכו', כיצד שייך לומר 'ובחנוני'?

[עקביה]

ראיתי פעם בשם הגראי''ל שאמר שבדורנו שיש הסתר פנים לא רואים את הברכה

במחילה, זה לעשות צחוק מהבטחה של הקב"ה.

[עקביה]

לכאו' איך בכלל שייך לבחון כזה דבר -גם בדור שאין בו הסתר פנים, אם שנה אחת מעשר ושנה אחת לא מעשר ומשווה את ההכנסות? הרי חייב לעשר! או שמשווה לגוי וכד', ויש לו הכנסה ממקור בלתי צפוי ואילו לגוי אין, ומהיכ"ת שלא נגזר עליו מסיבות אחרות. ואטו שייך להציג בזה מדגם ברור, הרי יש הוצאות נוספות והשתדלויות המשפיעות וכו', כיצד שייך לומר 'ובחנוני'?

ראה תוס' (תענית ט. ד"ה עשר) ותנחומא (פ' ראה ס"י), ומשמע שה"ה לאידך גיסא, כלומר אם יפריש מאלף מאה ועשר תעשה לו השדה אלף ומאה.

[כולל יונגערמאן]

מפורש ברמ"א שזה קאי גם על כספים.

אז צריך לבדוק מי הם מקורותיו של הרמ"א, ולהקשות עליהם

אותו הדבר לענין הבטחת שמיטה, במדה שיש קושי מהמציאות, אז הקושיא נסובה לדעות האומרים שההבטחה קאי גם בזמנינו, ולהפנות הקושיא עליהם. הקושיות אינם על הכתוב ובכאן זה לא קושיא על חז"ל, אלא על דעות הסבורים שיש הבטחה במעשר כספים (ולכן היטב אשר ניסח השאלה דווקא אליבי' דהדרך אמונה שכנראה נקט שיש כאן קושי וניסה לתרץ).

בקיצור, שאלות אמוניות לא גרע משטיקל גמרא... כדי להקשות זה חייב להיות מבוסס ומוצק וצריך לדעת על מי בדיוק מקשים