צופה_ומביט כתב:אני מבין שקרה משהו השבוע?
כי עד לרגע זה חשבתי שכל הנושא הוא שימוש של איזה פוליטיקאים שונאי ישראל ברעיון ישן שאמר הרב המדובר לפני כמה שנים, מה שאודותיו נפתח אשכול זה, דהיינו
זה.
ועכשיו במה שהובא כאן אני רואה ש"השבוע נפל דבר בישראל, נעו אמות הסיפים, פצצה רוחנית" - על מה מדובר?
וכמובן - לרב אליסף - כל דבריי לעיל היו לאור הבנתי הנ"ל. אם דבריך נאמרו ביחס למשהו מהשבוע - אין לי מושג במה מדובר.
[ואולי היתה זו חזרה על אותו רעיון מלפני כמה שנים?].
לא "זכיתי" לשמוע את דבריו, אבל תמלול עיקרי הדברים שמסתובב הוא כזה:
רב דוד לייבל, נשיא קהילות 'אחוות תורה' ומנהיג חרדי בולט, המוכר כמי שמחזיק בדעות שונות מעט מהמיינסטרים החרדי, נשא בסוף השבוע נאום חריג בערב גיבוש למאות בני הקהילות בבית שמש שנערך בהיכל התרבות העיר בשיתוף העירייה. "אנשים צריכים שתהיה להם האפשרות לבחור את חינוך ילדיהם: חיידר, ממ"ח עם לימודי ליב"ה מלאים, או ישיבה עם לימודי תואר. זה לכתחילה וכך מצווה ההלכה". בעיצומו של הערב, בו נכח גם הרב אלימלך קורנפלד, מרבני העיר בית שמש, יצא הרב לייבל בקריאה להשתלבות בשוק התעסוקה והעבודה, וציין כי מדובר במהלך שהוא "לכתחילה". "אנחנו לא מקיימים את המצוות רק בגלל שמירת הזהות, אלא גם בגלל ההבנה שמי שמקיים אותן בהבנת התוכן שלהן, לא כרובוטים, הוא מיישר אורחותיו. הוא נהיה אדם הגון ומאוזן, מכבד את הבריות, ישר".
הרב לייבל הדגיש כי הוא איננו שולל את האפשרות של להיות אברך, "אני ואחוות תורה מייקרים תלמידי חכמים. אלו שממיתים עצמם באוהלה של תורה, אלו שמשקיעים את עצמם מעל 10 שעות ביום בלימוד, אלו ששקועים בלימודם כשהם הולכים ברחוב, כשהם הולכים לישון – עליהם נאמר 'אשריך וטוב לך'. אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא".
"אני בעצמי", הוא סיפר, "יושב כל היום בבית המדרש ולומד עם אנשים שרוצים להבין את התורה לעומקה, ללמד אותה, להשפיע אותה לנחלת הכלל. אף אחד לא מנסה להוציא מבית המדרש אברך ששקוע בלימודו ואני עצמי מייקר תלמידי חכמים ומחזיק את רשת כוללי "רבי עקיבא אייגר', רשת כוללים לאנשים שיושבים ולומדים כל היום כבר למעלה מ-30 שנה".
אולם לדבריו, "לצד זאת, מי שמרגיש שאין זה ייעודו. הוא לא רואה את עצמו יושב ולומד 10 שעות ביום, או שאין לו היתכנות כלכלית, או שרוצה להגשים את עצמו בעולם המעשה – מותר לו לבחור לעצמו צורת חיים אחרת בעולם המעשה. ולא רק שמותר לו אלא כך הוא מגשים את ההתנהגות האולמטיבית כפי שכותב השו"ע – כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עמה עוון. ואף אחד לא יכול להעז ולומר שאין זו התנהלות לכתחילה".
הרב לייבל התייחס גם לשאלת ההסתגרות החרדית ותקף את הנוהג: "מי שנמצא בבועה ברור שהוא יהיה יותר שמור, אבל זו לא חוכמה. להיות באי בודד ולא לגנוב כשאין ממי לגנוב זו לא חכמה. הרבה יותר קשה להיות בעולם המעשה ולשמור את ההלכה. התורה מבקשת התמודדות, חישול, קניין בנפש, השרשה, וזה קורא רק בהתמודדות. וחברת העובדים צריכה להתמודד בעולם המעשה ולשמור את ההלכה ולשמור על הערכים".
על רקע סערת לימודי הליב"ה יצא הרב לייבל בקריאה בעד לימודי הליב"ה והאפשרות לבחור את דרך חינוך הילדים: "צריך שאנשים יוכלו לבחור את צורת החינוך של ילדיהם. חיידר רק עם תורה, חיידר עם מתמטיקה ואנגלית, תלמוד תורה עם לימודי ליב"ה קל, ממ"חים עם לימוד ליב"ה מלא. הממ"חים יכולים וצריכים להיות עם רמת יידישקייט גבוהה. עם ניהול נכון, הדרכה נכונה וליווי נכון ככה זה יהיה. ממ"ח 'נצח' כאן בבית שמש הוא אחד מהדוגמאות המוצלחות".
הרב לייבל הוסיף, "צריך שיוכלו לבחור בישיבה קטנה, ישיבה תיכונית, בישיבה גדולה – ישיבה עם תואר, כל הצורות הן לגיטימיות ולפי ההלכה. לכל הורה יש אחריות על ילדיו לראות איזה כלים יש לילד ולפי זה לשלוח אותו למוסד שמתאים לו. החיידר הוא לא לאברך והממ"ח הוא לא לעובד. אברך יכול לשלוח לממ"ח ועובד יכול לשלוח לחיידר. הקהילות צריכות להיות מעורבות ואברכים ועובדים צריכים לחיות יחד בהערכה הדדית בדיוק כמו בארה"ב, בצרפת, באנגליה ובבלגיה. המצב בארץ הוא מצב עגום ובלתי טבעי שמצריך את אחוות תורה. אחוות תורה מובילה לגיטימציה של מי שיוצא לעבוד. אחוות תורה מובילה את ההקפדה על השו"ע בקהילותיה".
לסיום פנה הרב לנשות אחוות תורה שישבו גם הן באולם, ואמר ש"הן חלק אינטגרלי מהארגון. לא רק בגלל שהן נותנות לבעליהן ללמוד בערב, לא בגלל החינוך של ילדיהן, אלא בזכות עצמן". לכן, פנה אליהן הרב, "חשוב מאוד שתשתתפו בשיעורים, בסדנאות ובגיבושים ותהיו חלק מהובלת הארגון".