עושה חדשות כתב:ברשימת הנהגותיו של אחד מגדולי ישראל זצ"ל מצאתי כתוב;
ולענ"ד ודאי נפלה כאן טעות. כיצד אפשר לחגוג את יום מתן תורתינו למי שסובר כך?
עושה חדשות כתב:ברשימת הנהגותיו של אחד מגדולי ישראל זצ"ל מצאתי כתוב;
ולענ"ד ודאי נפלה כאן טעות. כיצד אפשר לחגוג את יום מתן תורתינו למי שסובר כך?
בברכה המשולשת כתב:עושה חדשות כתב:ברשימת הנהגותיו של אחד מגדולי ישראל זצ"ל מצאתי כתוב;
ולענ"ד ודאי נפלה כאן טעות. כיצד אפשר לחגוג את יום מתן תורתינו למי שסובר כך?
זה נוגע לשאלה אם זה נחשב זכות להתגייר כדת, אבל אח"כ אחרי כמה שנים, להפסיק לשמור מצוות, ללא שזה היה התכנון מעיקרא (כי אז אין כאן גירות מעיקרא, לכאורה)
לפי האגר"מ זו זכות, ולפי רוה"פ זו חובה. [הם דנו בגיור קטנים מדין זכין, אבל הסברא היא סברא]
עושה חדשות כתב:לא מדובר על גר קטן המתגייר בלי ידיעתו, וגם זאת לא שאלה של חו"מ בגדרי זכות וחובה של 'זכין'. מדברים כאן על בת סמינר שהסיכוי שלה להיות צדיקה או ח"ו להיפך שווה לכל שאר חברותיה מהסמינר. האם זאת היתה טעות ח"ו להתגייר ולקבל את התורה לפני שהתייעצנו עם 'כל צוות המחנכות' שיפסקו כולן שבוודאי נהיה צדיקים? ודאי נפלה טעות במסופר.
הוה אמינא כתב:שבלי הגיור לא היתה יורשת גהינום על כל עבירה מדאורייתא ומדרבנן, ולמה לעשות לה את זה??
קו ירוק כתב:בתרגום רות פרק ב פסוק יב יג, משמע שגוי הולך לגיהנום.
כך שבודאי אי משו"ה שוה לה להתגייר
עזריאל ברגר כתב:סגי נהור כתב:הוה אמינא כתב:שבלי הגיור לא היתה יורשת גהינום על כל עבירה מדאורייתא ומדרבנן, ולמה לעשות לה את זה??
על זה כבר אמר ר"מ (חגיגה טו, ב): מוטב דלידייניה וליתי לעלמא דאתי.
הוא לא אמר את זה על גוי!
הוא אמר את זה על יהודי תלמיד חכם שסרח.
דרומי כתב:בהקשר זה שמעתי פעם מבן תורה אחד שאמר בפשיטות, שברכת "שלא עשני גוי" היא בבחינת "חייב אדם לברך על הרעה כו'", דהא פשיטא שעדיף היה להיות גוי ולהיות פטור מכל חוב כו', ואין זאת אלא שמודים לקב"ה על הכל. והראיה היא מברכת "שלא עשני אשה", ששם בוודאי הוא כך, שהרי פשוט שעדיף להיות אשה כו'.
דרומי כתב:בהקשר זה שמעתי פעם מבן תורה אחד שאמר בפשיטות, שברכת "שלא עשני גוי" היא בבחינת "חייב אדם לברך על הרעה כו'", דהא פשיטא שעדיף היה להיות גוי ולהיות פטור מכל חוב כו', ואין זאת אלא שמודים לקב"ה על הכל. והראיה היא מברכת "שלא עשני אשה", ששם בוודאי הוא כך, שהרי פשוט שעדיף להיות אשה כו'.
מקדש מלך כתב:שהרי וודאי היה עדיף להיות עיוור בלי נסיונות בשמירת העינים (וכהנהגת איזה אמוראים)
בברכה המשולשת כתב:דרומי כתב:בהקשר זה שמעתי פעם מבן תורה אחד שאמר בפשיטות, שברכת "שלא עשני גוי" היא בבחינת "חייב אדם לברך על הרעה כו'", דהא פשיטא שעדיף היה להיות גוי ולהיות פטור מכל חוב כו', ואין זאת אלא שמודים לקב"ה על הכל. והראיה היא מברכת "שלא עשני אשה", ששם בוודאי הוא כך, שהרי פשוט שעדיף להיות אשה כו'.
אמר את זה בפשיטות בפורים, אני מניח.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 90 אורחים