נחמת ארי כתב:תרשו לי לשער שכל המתנגדים כאן לחרם אינם גרים בבני ברק, ולא הרגישו איך זה שכונה שלמה שכמה עשרות פרובוקטורים מכריחים אותם לשמוע באמצעות רמקולים עוצמתיים כמה הם משתמטים ופרזיטים וההנהגה שלהם מסואבת וכו' וכו', לאזני הילדים והכל ובלי שום אפשרות להתגונן.
והם ידעו היטב היטב שהם ליד הבית של רג"א. הם חזרו ע"ז כמה פעמים.
תוכן כתב:לאלו שבעד החרם, יש לי שאלה כזאת:
בהנחה - ונראה שזו הנחה סבירה - שמתי שיש ויכוח הרסני בין שני צדדים, צד אחד צריך לוותר אפילו שלדעתו אין צודק ממנו, מי אמור לוותר פה?
ובאופן אחר, האם כל הלימודים שלנו, על עבודת המידות, על המעלה להיות מן הנרדפים ולא מן הרודפים, על מעלת השתיקה בעת מחלוקת, על זה שלימוד תורה לשמה מגדלתו ומרוממתו על כל המעשים, האם כל זה אמור להשאיר רושם כל שהוא באופי שלנו ובהתנהגות שלנו, ואם כן, מהו?
או שמא להיפך, שצריך לזכור את דברי חז"ל על ת"ח שהוא נוקם ונוטר כנחש, על כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה, על משנאיך ה' אשנא ובתקוממך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי.
בעצם השאלה שלי היא, בני תורה שעובדים על עצמם ומשתדלים להתקרב לבורא ית' ולמידותיו, איך הם אמורים להגיב בשעת מחלוקת? האם יש קו מנחה, ואם כן, האם הקו ההוא הוא הקו של ויתור והבלגה, או שמא הוא קו של עמידה על שלנו וללמד אותם לקח? או שמא כל מקרה לגופו, פעם כך ופעם כך?
ישיבה מאן דהו כתב:לכאורה יש הבדל בין המישור הפרטי למישור הציבורי.
במישור הפרטי כל אחד צריך להעביר על מידותיו ולוותר.
אך כציבור צריך לעמוד על זכויותיו ולא לתת לציבורים אחרים לרמוס אותו.
קו ירוק כתב:הגדול בסברא גדול מחבירו
יענה נא מר על השאלות שהציב
מעט דבש כתב:באופן כללי, מבלי להכנס לנושאים שציין מר:
יש דברים שנתפסים בציבור בתור 'שני צדדים', ואז הציבור מקבל בהבנה (או לפחות בשתיקה) הפגנה של 'הצד השני'.
אבל במקום שאין 'שני צדדים' (יו"ר אנג'ל נגד הגרי"ג), אז מי שמפגין זה ביזיון התורה גרידא.
וזו בדיוק הטענה של החילונים, הרי יש כאן 'שני צדדים', אז מה אתם רוצים.
בן אליהו כתב:רבותי, אני שואל את השאלה שלי לא ביחס לציבור, אלא ביחס להנהגה של גדולי ת"ח. זה ברור שהשקרים שנכתבו כאן לא מהווים את התשובה שלהם.
ישיבה מאן דהו כתב:בן אליהו כתב:רבותי, אני שואל את השאלה שלי לא ביחס לציבור, אלא ביחס להנהגה של גדולי ת"ח. זה ברור שהשקרים שנכתבו כאן לא מהווים את התשובה שלהם.
אין אלו שקרים, חלילה וחס.
בנוגע למחלוקת בתוך הציבור הקדוש שלנו, באיזה צד שלא תתמוך, יצאת קרח (תרתי משמע), וכדברי הרבנית של און בן פלת: "דכולא כנישתא קדישא נינהו... אי מר רבה אנת תלמידא ואי מר רבה אנת תלמידא". אך מי מעכב מלתמוך בצעדים מול מישהו שאינו מהציבור שלנו?!
בן אליהו כתב:... ראיתי שכמה ת"ח וכמה אישי ציבור מהציבור הדת"ל, תומכים בהימנעות מקניית סחורה של אנג'ל.
ברצוני לשאול במלוא הכבוד הראוי: בזמן הסכמי אוסלו נערכו הפגנות על בסיס קבוע מול ביתו של כבוד הרב עובדיה זצ"ל, על ידי מפגינים הנמנים על הציבור הדת"ל.
כפי שזכור לי, לא נשמעה אז שום קריאה מת"ח או איש ציבור להימנע מההפגנות.
האם יש הבדל? אם כן, מהו?
בן אליהו כתב:שתי שאלות שמציקות לי:
ראיתי היום שכבוד הגר"י זילברשטיין צוטט כמי שאמר שמי שקונה אנג'ל מראה שלא אכפת לו כבוד התורה.
ברצוני לשאול במלוא הכבוד הראוי: חסידות גור, בידיעת וחסות האדמו"ר שליט"א, רדפה בצורה אלימה את הרב שאול אלתר שהוא ת"ח גדול. מדוע אם כן, אין הרב זילברשטיין שליט"א סבור שכל מי שמצביע לרשימת יהדות התורה, שבראשה עומד נציג חסידות גור, מראה בכך שלא אכפת לו כבוד התורה?
כמובן שהגר"י זילברשטיין לא יכול לענות לי, אבל אני מפנה את השאלה למי מבאי הפורום שיפקח את עיני ויראה לי את ההבדל.
פרנקל תאומים כתב:א) אינני יודע אם הגר"י זילברשטיין שליט"א אמר את מה שייחסת לו, אבל עכ"פ אני בטוח שהפגיעה בכבודו של הגר"ש אלתר שליט"א זעזעה אותו מאד, אלא שידיו וגם ידינו כבולות בעניין, כפי שמובן לכל בר דעת, וכפי שידינו גם היו כבולות בעניין מינויו של אותו פלוני ליו''ר או בכלל לח''כ מטעם הרשימה התורתית.
האופציה של פתיחה במלחמת עולם תוך מגזרית נגד חסידות גור הגדולה (שכמובן תפרש זאת במכוון כפגיעה בכבוד האדמו''ר וכו' וכו') מצריכה שיקול דעת גדול וראיה כוללת, כי הנזקים שעלולים להסתובב ממנה לכלל היהדות החרדית (קרי - לאינטרס של שמירת התורה) עשויים להיות גדולים ואולי אף בלתי הפיכים. מערכות כאלו פותחים רק כאשר ישנו איום ברור על היהדות בכלל או על הנהגת היהדות החרדית בפרט. וגם לא כל אדם גדול רואה את עצמו בעל כח נפשי וציבורי לנהל כזאת מערכה. מה שא"כ מערכה נגד השמאל וכיו"ב שזו מערכה שאדרבה היא מלכדת את היהדות התורתית ולא מאיימת עליה.
ועל זה אז"ל "והוי מחשב שכר מצוה כנגד הפסדה".
וכל זה פשוט כביעתא בכותחא לכל מי שמפעיל שכל ישר, ואינו מחפש להקניט.
ב) בכל מקרה, אין קשר ואין טעם להימנע מחמת הנ"ל מלקיים את החיוב הגמור להצביע לרשימה התורתית ולחזק את כוחה, למען התורה והיהדות, ולמענם של שומרי התורה ובני התורה. אני מניח שגם אתה מבין זאת היטב וכתבת כן רק לתפארת ההטרלה.
פרנקל תאומים כתב:א) אינני יודע אם הגר"י זילברשטיין שליט"א אמר את מה שייחסת לו, אבל עכ"פ אני בטוח שהפגיעה בכבודו של הגר"ש אלתר שליט"א זעזעה אותו מאד, אלא שידיו וגם ידינו כבולות בעניין, כפי שמובן לכל בר דעת, וכפי שידינו גם היו כבולות בעניין מינויו של אותו פלוני ליו''ר או בכלל לח''כ מטעם הרשימה התורתית.
האמת אדרוש כתב:דברי הרב זילברשטיין
סגי נהור כתב:האמת אדרוש כתב:דברי הרב זילברשטיין
אולי אפשר להביא לידיעת הרב שליט"א שהמאפים הנ"ל אינם של חברת אנג'ל, אלא שבעל הקונדיטוריה שילם לחברת אנג'ל כדי ששמה יופיע על בית העסק שלו.
בן אליהו כתב:פרנקל תאומים כתב:א) אינני יודע אם הגר"י זילברשטיין שליט"א אמר את מה שייחסת לו, אבל עכ"פ אני בטוח שהפגיעה בכבודו של הגר"ש אלתר שליט"א זעזעה אותו מאד, אלא שידיו וגם ידינו כבולות בעניין, כפי שמובן לכל בר דעת, וכפי שידינו גם היו כבולות בעניין מינויו של אותו פלוני ליו''ר או בכלל לח''כ מטעם הרשימה התורתית.
אני לחלוטין לא מסכים. הידיים ממש לא כבולות. עיין ערך ההתעקשות של ר' גרשון שליט"א מול חסידות בעלזא בעניין הלימודי ליב"ה.
איש_ספר כתב:הפטור שמקבלים בני הישיבות מהשירות הצבאי, לעולם לא יתישב על ליבם של החילונים. יש לנו סיבות מספיק טובות למה בלתי ניתן להשתתף בשום מסגרת צבאית שאינה אלא בית ספר חילוני, אבל השורה התחתונה, שיש כאן מדינה במצב מלחמה תמידי, שמשלמת בחיי אדם כדי להגן על יושביה, והחרדים לא חלק מהמשחק. כפי שכבר נאמר, אין שום היתכנות שחילוני מצוי ישלים עם המצב הזה, 'ישלים' במובן שיראה את זה כמוסרי וכראוי, ויתרה ע"כ, כהנהגה הנגזרת משמירת תורה ומצוות שאינה ניתנת לויכוח.
אין שום היתכנות שחילוני מצוי ישלים עם המצב הזה, 'ישלים' במובן שיראה את זה כמוסרי וכראוי, ויתרה ע"כ, כהנהגה הנגזרת משמירת תורה ומצוות שאינה ניתנת לויכוח. ובכן המצב הזה שההתנהגות שלנו נראית בלתי מוסרית, הוא מצב כואב מאד, אך כנראה בלתי נמנע לאור הנסיבות. אין אפשרות לשרת בצבא ואין אפשרות להפוך את זה למתקבל על דעתו של חילוני מצוי. זהו זה.
עזריאל ברגר כתב:סגי נהור כתב:האמת אדרוש כתב:דברי הרב זילברשטיין
אולי אפשר להביא לידיעת הרב שליט"א שהמאפים הנ"ל אינם של חברת אנג'ל, אלא שבעל הקונדיטוריה שילם לחברת אנג'ל כדי ששמה יופיע על בית העסק שלו.
א. אם אינני טועה - הבצקים מגיעים מאנג׳ל.
ב. עיקר המלחמה היא על השם והכינוי, ולא שמוצרי אנג׳ל הינם "איסורי הנאה".
איש_ספר כתב:ובחזרה לענין הגיוס, לענ"ד גם אוכלסיות מתבדלות לחלוטין כמו תו"א למשל, גם לדידם, הפטור מהשירות אינו מובן מאליו. דעת לנבון שסו"ס הם נהנים משירותי הבטחון ושמירת הגבולות, ואפילו אורח במדינה זרה, יש גבול לשיעור הזמן שהוא יכול לטעון שמשום היותו אורח הוא פטור מצרכי ציבור.
הפצת המעיינות כתב:בקיצור כמו שכתב איש ספר
"כפי שכבר נאמר, אין שום היתכנות שחילוני מצוי ישלים עם המצב הזה, 'ישלים' במובן שיראה את זה כמוסרי וכראוי, ויתרה ע"כ, כהנהגה הנגזרת משמירת תורה ומצוות שאינה ניתנת לויכוח. אין סיכוי שמה שחנן פורת לא הבין, יבין עומר בר לב למשל."
ולא יבינו את כל הפלפולים העמוקים שנכתב למעלה
יש עוד משפט קצר שהרבה חילונים מבינים אותו: "אם הצבא היה מורכב רק מחרדים היית מסכים לשלוח את הבן שלך אליו?" ...
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 131 אורחים