תוכן כתב:מאמר מרדכי הוא ספרדי?
אם יש תשובת הרמב"ם מפורש, מה עוד יש לדון בדעת הרמב"ם?
תוכן כתב:לחיד"א לא היו חברים אשכנזים? עד כמה שידוע לי המאמר מרדכי היה מצרפת.
תוכן כתב:מאמר מרדכי הוא ספרדי?
אם יש תשובת הרמב"ם מפורש, מה עוד יש לדון בדעת הרמב"ם?
בברכה המשולשת כתב:לא.
יש בעולם יותר מאשכנזים וספרדים
הקישון33 כתב:חבל שהראש"ל לא מציין בספריו באיזה גירסה של אוצר החכמה הוא משתמש ככה נדע אם אברך עם גירסה מעודכנת יכול לחלוק עליו...
בברכה המשולשת כתב:לא.
יש בעולם יותר מאשכנזים וספרדים
תוכן כתב: האם יש הסכמה אבל, שהמאמר מרדכי לא היה ספרדי?
מענה איש כתב:בעיני כל העניין של מרן הגרע''י עם הספרים הוא כדי להכיר לציבור את גדולי הפוסקים הספרדים ובכדי לרומם את עדות המזרח
.
מענה איש כתב:בעיני כל העניין של מרן הגרע''י עם הספרים הוא כדי להכיר לציבור את גדולי הפוסקים הספרדים ובכדי לרומם את עדות המזרח
בפועל גם הוא בפסיקותיו נותן משקל ברור לגדולי האחרונים שהיו בספרייתו של החזון איש
ואף להוצאה שהדפיסה שו"ע עם אחרונים מחכמי ספרד והללו חשבו להדפיס בלא הנו''כ הידועים (מג''א ט''ז) נתן הוראה להדפיסם עם הנו''כ הידועים ועליהם יחנו חבל האחרונים
אכן באמת יש מקרים הוא הופך את הקערה על פיה ז"א שהוא מצליח להעמיד חבל אחרונים הסוברים אחרת אך הוא עושה את זה לאו דווקא עם פוסקים ספרדים אלא גם עם פוסקים אשכנזים וזה אחד מדרכיו בהלכה לנסות להעמיד מערכה לקראת מערכה והדברים פשוטים לכל הרגיל בספריו.
'לשווק' את זה כאשכנזים וספרדים קצת חוטא לאמת.
א. מה שכתב על הספרים, הרי לרוב הפוסקים הגדולים פעם לא היה ספריה, ולמי היה כסף לספריות גדולות? רק יוצאי דופן כמו הרש"ש, רבי דוד אופנהיים, וכדו', אבל רובם ככולם לא היו להם הרבה ספרים, ואם היה להם צורך היו משיגים העתקה מדף מסוים.
ורבים לא היה להם גם ש"ס, כמו רבינו המאמר מרדכי, הכותב באו"ח קעד' "כמדומה שהוא ברש"י או בתוס' ואין תחת ידי מסכת (ברכות)", ובסי' קעט' "שוב בא לידי מסכת ברכות ומצאתי שם..." ובסי' קנא' "מ"ש מרן שכ"כ תוס' בפ"ק דבתרא האמת אגיד שאין בתרא מצויה אצלינו", ובסי' תלג "שוב בא לידי מסכת פסחים". והוא מגדולי הפוסקים באו"ח.
ב. ומה שעשה רשימה של חכמינו הספרדים שהחזו"א לא הכיר, תמיהני עליו, הרי מביא מהם בכמה וכמה מקומות, והחזו"א לא הכיר בהבדל בין אשכנזים לספרדים כמ"ש ביו"ד סי' קנט' "אין הפרש בין הארצות במקום שאחרונים חולקים על שו"ע", אלא ההלכה מוכרעת לפי מה שדנו עליה האחרונים אם הסכימו או שנחלקו, ולא משנה מאיזה ארץ הם.
ומה שכתב על תשובות הרמב"ם תמה תמה אקרא, הרי בעצמו אומר בהמשך שמובאים בב"י, א"כ הכיר אותם משם ומה צריך לספרייה כאן?
קיצורו של דבר, חכמי ישראל הגדולים לא נשתבחו בספרייתם אלא בעומק עיונם.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 75 אורחים