פלוריש כתב:פורסם בחדשות כי כל הבשר בצה"ל עבר ל"חלק - הרבנות"
(זה תהליך שהתחיל לפני כעשור ועכשיו הושלם)
מאמר שפירסם כעת הרב אבישי פרץ:
נתבקשתי מחברים מקשיבים לבאר עניין אכילת בשר חלק לאור דברי הרב פרו' משה עמאר שליט"א שכתב כי במרוקו וכן אפילו במשפחת אבוחצירא לא אכלו בשר חלק וכן העיד השוחט שלהם הרב לסרי זצ"ל.
ראשית אדגיש כי אין אני חולק כלל על דברי הרב משה עמאר שליט"א, והסיבה הינה שדבריו אמת לאמיתה של תורה לכל מי שלמד בספרי חכמי מרוקו, שהיו עצומים בחכמה, ביראה, בצדקות ובלמדנות עצומה.
גדולי חכמי מרוקו מבארים בספריהם (ראו למשל ספר נהגו העם לרבי דוד עובדיה זצ"ל בערך טריפות, וכן בקונטרס "באר לחי" לרבי יצחק חזן זצ"ל המופיע בשו"ת יחוה דעת חלק ג ועוד) שבשנת מזר"ה עת הגיעו המגורשים מספרד, התלקחה מחלוקת גדולה בין חכמי המגורשים לחכמי המקומיים בעניין כשרות הבשר. המנהג העתיק במרוקו היה שאם נמצאה סירכא (ריר) דבוקה בין דופן הבהמה (צלעותיה) לריאה הרי שהבהמה טריפה. ואולם המנהג שהביאו איתם המגורשים היה שמשמשים באותה סירכא ולאחר שמתנתקת נופחים את הריאה ובודקים, אם לא מבצבצת במים הרי שהיא כשרה.
מחלוקת זו היתה זמן רב מאוד עד שגברה יד המגורשים ולאט לאט החל המנהג להתפשט במרוקו כשיטתם. ואף רבי חיים בן עטר בספרו פרי תואר (סימן לט) כותב בתקיפות על שיטה זו, אולם מעיד שמנהג להקל ואכן אף אחריו המשיכו במרוקו להקל בדין זה.
קולא זו אינה תואמת את פסקי מרן השולחן ערוך בסימן ל"ט ביורה דעה שמחמיר בסרכות אלו אלא את דברי הרמ"א שם שכתב כי נהגו להקל. ואף כי במרוקו נהגו לפסוק כדעת השולחן ערוך, היות ומנהג זה קדם שזרח אורו השולחן ערוך (כך הסביר המגיה בהערה למפתחות בספר משפט וצדקה ליעקב ח"א.
לכן, אין אני בא לדון ברמה ההלכתית כיצד נכון לפסוק, והאם יוצאי מרוקו צריכים להישאר במנהגם או לפסוק כדעת מרן השולחן ערוך (ובעצם בזה לחזור למנהג העתיק יותר במרוקו כאמור), אך רצוני לבאר שיש הבדל משמעותי בהגדרות בין מה שכיום נקרא בשר שאינו חלק- דהיינו "כשר" רגיל, לבין מנהג המקילים במרוקו אותו הזכיר הרב משה עמאר שליט"א, ובעצם לומר שבמרוקו לא אכלו דווקא בשר "חלק" אך מאידך גם לא אכלו בשר שנקרא כיום "כשר".
בכדי שדבריי יובנו היטב, אעתיק לשון הרב יצחק חזן זצ"ל (שהיה דיין מו"צ במרוקו ולימים חבר ביה"ד הגדול בירושלים) בקונטרס "באר לחי" (המובא בספרו יחווה דעת חלק ג) העוסק בדיני טריפות אלו, וז"ל:
"ודע שכל מה שכתבנו להתיר בבדיקה אינו אלא בסירכא היוצאת מהאומה או מהאונה לדופן או לכל מקום שחוץ מהריאה (פרט מגב האונות לדופן שכנגדן או שנסרכו האונות כסידרן) דבזה הוא שנהגו להתיר ע"י בדיקה...אבל בסירכא דשלא כסידרן או היוצאת מהוורדא לכל מקום בריאה שנזכרה טריפותן בגמרא וכן בסירכא דמינה ובה בריאה עצמה ובשר שתחתיה מקמים בזה אין לנו שום מנהג ולא שום צד להתיר בבדיקה...אמנם ראיתי להרמ"א ז"ל בהגה ס' ל"ט סע י"ג שהביא סברת היש מתירין שהקילו למעך ולמשמש בסירכא ואם נתמעכה תולין להקל שאין זו סירכא אלא ריר בעלמא הוא ואומרים כי סירכא גמורה גם אם ימעך בה אדם כל היום לא תינתק... וסיים ומ"מ פשט המנהג למשמש בכל הסירכות ואינם מחלקים בין סירכא לסירכא.."
במילים אחרות מסביר הרב חזן זצ"ל כי מנהג מרוקו אמנם היה להקל שלא כדעת השולחן ערוך ולאכול בשר "לא חלק" אך לא בכל סוגי הסרכות לגמרי כמנהג אשכנז.
עוד ממשיך שם הרב חזן זצ"ל: ופשוט הוא דלא התירו אלא למעך ולמשמש בנחת שכ"ה מבואר להדיא בהרמ"א ז"ל ובשמ"ח שם אבל לא שינתק הסירכא בכח וכ"ש שלא יקלוף וראה כמה צווחו על זה גדולי הפוסקים על אלה המנתקים את הסירכא בכח וכ"ש אלה שמקלפים אותה בציפורן...אלא צריך שיסיר אותם מכל וכל רק ע"י מיעוך ומישמוש דוקא ואפילו בדיקה לא מהני....
כוונת דבריו שגם שהקלו בכמה סוגי הסרכות, זה דווקא בבדיקה באופן שהבדיקה נעשית בנחת ובעדינות ולא בכוח וזה גם לא תואם את מנהג אשכנז להקל גם בקילוף ממש (כמתואר בספר ערוך השולחן יורה דעה סימן לט אות קט).
כיום המציאות בשחיטת בשר "כשר" שאינו חלק שמתירים כל סוגי הסרכות שהתיר הרמ"א, ולאו דוקא במשמוש בעדינות אלא גם בחזקה.
יתירה מזו, חשוב להדגיש, כי ישנם גם סוגי סרכות שלדעת מרן השולחן ערוך כשרות ללא בדיקה כלל (לדוגמא סרכא הנקראת- סרכא לדופן צר), ולדעת הרמ"א כי צריך לבדוק, וכיום בכשרות רבנות רגילה לא בודקים סרכא זו, ובעצם מקילים תמיד פעם לדעת הרמ"א ופעם לדעת בעל השולחן ערוך, ומזכים את השטר לשני בעלי חוב....
לכן, לעניות דעתי, לא נכון כלל גם לבני מרוקו להקל בבשר כשר רגיל, (ואף בני אשכנז ראוי שיחמירו) אלא צריכים רכוש בשר חלק שהינו לפי כל השיטות, ואין ללמוד מעת גלותנו במרוקו שם היו סדרי השחיטה ברורים לפי המנהג ועל פי רבותיהם, לעומת המציאות בימינו בה הקולות והחומרות התערבבו. לכן גם אין להביא ראיה ממעשה השחיטה לבבא סאלי זצ"ל שגם אם התיר את הבשר הרי פשוט שנהג כמנהג מרוקו ולא היה מתיר בשר שיש בו סרכא שלא הקלו בה...וללא ספק כי במציאות כיום היה נוהג לאכול רק בשר בכשרות "חלק" ולא נכנס לספקות בדיני דאורייתא, שהרי בשר "כשר" אינו עומד בקריטריונים בהם הקלו במרוקו.
דברים אלה ברורים לי כשמש, וברור לי שגם חכם רבי משה עמאר שליט"א יודה בכך באם יכיר שהמציאות הינה כך. ה' ברחמיו יצילנו משגיאות,
הכותב הוא ראש מדור כשרות חוץ, הרבנות הצבאית
הועתק מכאן:
https://www.inn.co.il/news/611124