דרומי כתב:בדרך 'פשוטו של מקרא' כיבוש מלחמה הוא דבר מותר וזהו חלק ממנהגו של עולם, ולכן 'עמון ומואב טהרו בסיחון' ודו"ק.
וראה באריכות בהמצו"ב בביאור דברי רש"י בענין 'לסטים אתם'
כמו שנאמר החזק שורד.
דרומי כתב:בדרך 'פשוטו של מקרא' כיבוש מלחמה הוא דבר מותר וזהו חלק ממנהגו של עולם, ולכן 'עמון ומואב טהרו בסיחון' ודו"ק.
וראה באריכות בהמצו"ב בביאור דברי רש"י בענין 'לסטים אתם'
תוכן כתב:עכשיו שרוסיה נלחמה באוקרינה, ושוחטת ללא רחם... אני לא יכול להפסיק לחשוב על כל היהודים שהאוקראינים הרגו, שחטו, תלו, שרפו, בזזו, הקהילות שהם החריבו, הספרי תורה שהם שרפו, לא מגיע להם? ומאידך גיסא, מאז אחרי מלחמת העולם השניה, אי אפשר לומר שהאוקראינים מצטיינים בשנאת ישראל... מאידך, הקב"ה מאריך אפיה וגבי דיליה... האם יש מישהו שיכול לעשות סדר?
בערקע חייט כתב: מצד שני אומה זו לא ידועה כהיום באנטישמיות מרשימה --
נחומצ'ה כתב:בערקע חייט כתב: מצד שני אומה זו לא ידועה כהיום באנטישמיות מרשימה --
על הירצחו של ר' מענדל דייטש ע"ה הי"ד שמעת? זה היה בז'יטומיר, לא לפני הרבה זמן.
נחומצ'ה כתב:בערקע חייט כתב: מצד שני אומה זו לא ידועה כהיום באנטישמיות מרשימה --
על הירצחו של ר' מענדל דייטש ע"ה הי"ד שמעת? זה היה בז'יטומיר, לא לפני הרבה זמן.
בריה נמוכה כתב:ומה כואב הלב לשמוע בדברי הרב רייזמן שהובא לעיל שרק היפי נפש השמאלנים הם אלו שצריכים לרחם על מליוני האנשים שחייהם חרבו ונהרגו ונפצעו או שנהפכו לפליטים ללא שום סיבה ולדבריו יש פשוט לשמוח ע"ז ולאחל להונגרים ולגרמנים של ימינו גם כן סקילה שריפה הרג וחנק
בערקע חייט כתב:אומה זו לא ידועה כהיום באנטישמיות מרשימה
בברכה המשולשת כתב:בריה נמוכה כתב:ומה כואב הלב לשמוע בדברי הרב רייזמן שהובא לעיל שרק היפי נפש השמאלנים הם אלו שצריכים לרחם על מליוני האנשים שחייהם חרבו ונהרגו ונפצעו או שנהפכו לפליטים ללא שום סיבה ולדבריו יש פשוט לשמוח ע"ז ולאחל להונגרים ולגרמנים של ימינו גם כן סקילה שריפה הרג וחנק
לא הבנתי.
הרי הם לא מקיימים ז' מצוות בני נח (לא אלו ולא אלו)
אז הם כן אוחזים מעשה אבותיהם בידיהם, וחייבים כולם מיתה.
בריה נמוכה כתב:ולמה לי קרא סברא הוא
עזריאל ברגר כתב:בערקע חייט כתב:אומה זו לא ידועה כהיום באנטישמיות מרשימה
כמה אומות אתה מכיר שעל שטרי הכסף שלהן מופיעים דיוקניהם של אנשים שטבחו ביהודים?
אני מכיר אחת: אוקראינה - כנ"ל.
אולי גם במדינות ערב יש כאלו, וצ"ב.
בברכה המשולשת כתב:תמונות לא ראיתי.
עצם הדברים נכב"ב, ושם הארכתי טובא.
אבל הפסוק- אשרי שיאחז ונפץ את עולליך אל הסלע- איך יסביר אותו כתר"ה?
ויעויין בהרחבה באשכול הזה
viewtopic.php?f=51&t=47787&hilit=%D7%99%D7%9E%D7%A9+%D7%95&sid=df0efa6424feb3bdebb148ff039f3f4f#p577787
שלשים אלף קדושי אומן
יום פטירתם:
ה׳ - ז בתמוז תקכ״ח
מקום קבורתם:
בית הקברות הישן, אומן, אוקראינה
בימים ה עד ז תמוז חל יום הזכרון של שלושים אלף קדושי אומן, שנהרגו על קידוש ה' בפרעות תקכ"ח, בעיירה אומן שבאוקראינה.
סיפור הריגתם, קשור בקשר הדוק – כשאר דברי ימי ישראל העקובים מדם באוקראינה – עם תולדות אוקראינה עצמה.
י. בן דוד
העיר אומן, שוכנת על אם הדרך בין קייב בירת אוקראינה, לבין אודסה, עיר הנמל המרכזית שבים השחור. מעצם מיקומה, הייתה אומן מאז ומתמיד עיר מרכזית וחשובה באוקראינה, צבאית וכלכלית.
התקופה עליה אנו מדברים (חציה השני של המאה ה-18), הייתה תקופת מרידות, בה מרדו האוקראינים בשלטון הפולני, בנסיונם להשיג עצמאות. היהודים, שנתפשו כשכבה עירונית המייצגת ומוגנת ע"י השלטון הכובש, היו, כמו תמיד, הקרבנות הראשונים בכל מרידה.
בשנת תק"ך, 1760, מרדו ההיידמאקים בשלטון הפולני. בעברם באומן, הרגו המורדים אלפים מיהודיה והחריבו את רובה. שנה לאחר מכן, בנה הרוזן פוטוצקי, מושל האזור, את העיר מחדש ופיתחה. אז הוא החל גם בבנייתו של גן סופיא המפורסם.
לא שנים רבות חלפו, ובשנת תקכ"ח, 1768, מרדו ההיידמאקים שוב. שוב החלה מסכת של פרעות ופוגרומים להשתולל ברחבי אוקראינה, יהודי אזור קייב, במיוחד, עברו שרשרת של פוגרומים נוראיים. יהודי אזור אומן נמלטו אליה, בהיותה עיר מבצר, בתקווה למצוא בה מקלט.
מפולין נשלח איוון גאנטע – שהיה שונא יהודים מושבע – על מנת לדכא את המרידה. אולם, עד מהרה החליף גאנטע את נאמנותו, ובקיץ אותה שנה הצטרף גאנטע למורדים והיה למפקדם. שני הכוחות התאחדו כעת, כשאחת ממטרותיהם המרכזיות היא הריגת וחיסול היהודים בכל מקום שהם.
לא כל יהודי האזור הצליחו להכנס לאומן. לחלקם הגדול לא היה מקום בעיר, והם נותרו מחוצה לה. כאשר הגיע גאנטע, החלו היהודים שהיו מחוץ לעיר להלחם בו ולעמוד על נפשם, אולם הכוחות לא היו שווים. תוך זמן לא ארוך, לא נותר מהם עד אחד.
תורה של העיר הגיע.
כוחותיו של גאנטע פרצו העירה בחמת זעם, הורגים וטובחים כל יהודי שנקרה בדרכם. יהודי העיר נמלטו לבית הכנסת הגדול שבעיר, שהתמלא על גדותיו באלפי יהודים עטופי טליתות, זועקים לפני בוראם שיצילם – ומוכנים למסור נפשם על קדושת שמו ית'.
סמוך לבית הכנסת עצרו הפורעים. בהוראתו של גאנטע נבנתה כמן חופה, שגובהה נמוך מגובה אדם, ולידה העמידו צלם, באופן שכל מי שיעבור תחת החופה יאלץ להתכופף קמעא – להשתחוות לצלם ח"ו.
והכרוז יצא: אל בית הכנסת, שם כאמור התרכזו יהודי אומן, והכריז שכל מי שרוצה להציל את חייו יצא ויעבור דרך החופה והיו לו חייו לשלל.
אותה שעה, נתקדש שמו הגדול ית'. מכל אלפי היהודים ששהו בבית הכנסת, אנשים, נשים וטף, זקנים וצעירים, לא נתפתה איש. כולם, ללא יוצא מן הכלל, מסרו נפשם על קדושת שמו, בחרו ליפול לידיהם צמאות הדם של הפורעים, אך לא לכרוע לצלם.
חוצפתם של היהודים (כך, אגב, תוארו הדברים גם בעיתון אוקראיני בתקופה האחרונה: 'חוצפתם של היהודים') העלתה את חמתם של הפורעים. כחיות טרף התפרצו הללו אל בית הכנסת, רצחו וטבחו ביהודיפ בכידונים, סכינים ושאר כלי משחית, בעוד נחלי דם זורמים כמים.
שלשה ימים השתוללו הפורעים: ה' ו' ו-ז' בתמוז, לא נחו ולא שקטו, עברו שוב ושוב על הררי הגופות, דקרו ושיסעו ויהי מספר ההרוגים, בעיר ומחוצה לה, שלושים אלף.
רק מתי מעט, בודדים ממש, מתושבי אומן, שהסתתרו במערה בקרבת העיר, ניצלו. רבי דוד חזן, איש צדיק וקדוש, ועמו עוד יהודים מספר. היו אלה הניצולים היחידים מיהודי אומן וסביבתה. לאחר שתם מסע הרציחה, יצאו רבי דוד חזן ושאר המסתתרים ממחבואם, והחלו לאסוף את הגופות להביאם לקבורה. הגופות נערמו לכדי שני הרים גבוהים, שכוסו בעפר, והמה טמונים בבית החיים העתיק בעיר אומן (בית החיים בו נטמן לאחר כ-40 שנה רבי נחמן מברסלב).
לזכר הטבח האיום, כתב רבי דוד חזן את "קינת אומן", בה הוא מתאר את המעשה ומקונן על רבבות ההרוגים, ובה הוא כותב: "ביום ההוא בא מספר ההרוגים ערך שלושים אלף נפשות מישראל, יזכרם אלהינו לטובה עם שאר צדיקי עולם וינקום דמם השפוך בימינו לעינינו, ולרחם על פליטתינו, ומהר ויחיש לגאלנו, על ידי משיח צדקינו, ותבנה בית מקדשינו, במהרה בימינו, אמן ואמן."
אחרון התלמידים כתב:והיום לא ידוע לנו על אנטישמיות מיוחדת במקום זה, אדרבה יש רה קהילות משגשגות שם וכו' וכו'.
אחרון התלמידים כתב:בס"ד
אין לי כ"כ מה להוסיף על הנאמר, מלבד עוד כמה סיפרי זוועות שחולללו הרוצחים האוקראינים. רק עיין בספר בעל החשיבות ההיסוטרית 'יהודי ביער' של ר' יחיאל גרנטשטיין ז"ל, מה עוללו הפרטיזנים מבריה"מ - שרובם היו ביילורוסים ואוקריאנים לאחים לנשק מזרע ישראל, לאחר שהנרצחים קודם לכן הקריבו את חייהם לעזרת הרוצחים בשדה הקרב.
אבל עדיין חשבתי בליבי, סו"ס הם בחרו נשיא יהודי שאינו מתכחש ליהדותו, והיום לא ידוע לנו על אנטישמיות מיוחדת במקום זה, אדרבה יש רה קהילות משגשגות שם וכו' וכו'.
ובפרט שאנו עם ישראל רחמנים ורואים את התמונות הבאמת מזעזעות על ילדים שבורחים קופאים מקור בשלג, והרוגים מההפצצות. ושמא זו אומה קצת שונה מהדורות הקודמים.
עד כאן ככל הנראה לא חידשתי דבר. פחות או יותר כמעט כולנו באותה המבוכה.
אבל בש"ק האחרונה כאשר אמרתי 'אב הרחמים', נבוכתי הרבה יותר, כאשר אנו מבקשים מאבינו האוהב והרחמן שבשמים ית"ש, שיפקוד ברחמים קהילות הקודש שמסרו נפשם על קדושת ה', מה אני אומר? ועל מה מדובר? על פקידה בעוה"ב? לא נכון. נקום לעיננו נקמת דם עבדיך השפוך.
ואם מחר יפלשו הרוסים לגרמניה הארורה גם אז אסביר לשעצמי כל מיני הסברים?
או שמא הצטרפתי לקבוצה שאין קשר בין תפילותיה לבין מעשיה, שמסוגלת לבכות ברגשי קודש 'וקבץ נדחנו מארבע כנפות הארץ לארצנו', ולבאר בשפתיים דולקות על האיסור הנורא לגור בא"י.
אודה למי שיחלצני ממבוכתי.
באמונתו כתב:אחרון התלמידים כתב:נקום לעיננו נקמת דם עבדיך השפוך.
הנוסח הנכון הינו: "וינקום בימינו לעינינו נקמת דם עבדיו השפוך", רק הצנזורה השמיטוה, ועיין סידור אזור אליהו.
עזריאל ברגר כתב:באמונתו כתב:אחרון התלמידים כתב:נקום לעיננו נקמת דם עבדיך השפוך.
הנוסח הנכון הינו: "וינקום בימינו לעינינו נקמת דם עבדיו השפוך", רק הצנזורה השמיטוה, ועיין סידור אזור אליהו.
הנוסח המקורי הוא: יודע בגיים (בגוים) לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך (כך אמר אסף).
אָב הָרַחֲמִים שׁוֹכֵן מְרוֹמִים. בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים הוּא יִפְקֹד בְּרַחֲמִים הַחֲסִידִים וְהַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים. קְהִלּוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לא נִפְרָדוּ. מִנְּשָׁרִים קַלּוּ וּמֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם וְחֵפֶץ צוּרָם. יִזְכְּרֵם אֱלֹהֵינוּ לְטוֹבָה עִם שְׁאָר צַדִּיקֵי עוֹלָם. וְיִנְקֹם [בימינו] לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים. הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקֹּם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ: וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר. וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וַ-ה' שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן: וּבְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ: וְאוֹמֵר, כִּי דוֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים: וְאוֹמֵר, יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה. מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ:
ש. ספראי כתב:אוקריינה
ראה ב'התוועדויות' תשמ"ב ח"ד ס"ע 2170.דרומי כתב:כמדומני שיש משהו דומה בשם המנחת אלעזר ממונקאטש (בעת מלחמת העולם הראשונה)
לבי במערב כתב:ראה ב'התוועדויות' תשמ"ב ח"ד ס"ע 2170.דרומי כתב:כמדומני שיש משהו דומה בשם המנחת אלעזר ממונקאטש (בעת מלחמת העולם הראשונה)
דרומי כתב:כמדומני שיש משהו דומה בשם המנחת אלעזר ממונקאטש (בעת מלחמת העולם הראשונה)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 59 אורחים