גיזונטע קאפ כתב:ובכל מקרה הרב שטיינמן היה חכימא דיהודאי, ואין מישהו שידע כמוהו לתפוס בכל סיפור מה האינטרס של כל אחד, מי שהשחור ומי הלבן, ובלי ספק המקום הנכון לבעיה כזו הוא הרב שטיינמן, וגם לענין בעיה גופא זו שיש מישהו שעובד ביתד נאמן ויש עליו שמועות וכו', א"כ מה צריך לעשות במצב כזה? עולים לרב שטיינמן ומתייעצים
מקדש מלך כתב:אם אתה חושב שהרב שטיינמן יכול היה לטהר את העולם בכח שכלו וחכמתו, הרי שאני חולק עליך. באופן כללי הוא לא יכל לעשות זאת, ודאי לא כזקן מעל גיל תשעים...
מקדש מלך כתב:אם אתה חושב שהרב שטיינמן יכול היה לטהר את העולם בכח שכלו וחכמתו, הרי שאני חולק עליך. באופן כללי הוא לא יכל לעשות זאת, ודאי לא כזקן מעל גיל תשעים...
עליך עיננו כתב:מוחה על ביזוי ת"ח!
גיזונטע קאפ כתב:הרב שטיינמן שלט ביתד נאמן, ובבעיות בחצר שלו הוא יכול היה לטפל, ובודאי בקרב אנשים שהסתובבו סביבו, בתקופה זו כל בעיות הדור הגיעו לרב שטיינמן, אז למה זה לא?
ואגב מי שדרך על מפתנו של הרב שטיינמן ידע שאי אפשר להסתיר ממנו כלום ולא לעבוד עליו, והוא תפס בכל נושא רגע כמימריה מי נגד מי ולמה, ומי כמותו הבין בכוחות הנפש, והדברים מפורסמים
מקדש מלך כתב:הוא הרי הכיר טוב את ולדר, והנה, לא תפס כלום!
אש משמים כתב:השאלה היא לא האם לפרסם או לא. השאלה היא איך להתיחס לאדם חשוד מאוד במעשים קשים. האם להמשיך לתת לו במה בעיתונות או להשהות אותו. האם להאשים את קורבנותיו בלה"ר והוצאת שם רע או להוקיע את הפוגע. האם לתת לפוגע כתבה מכובדת ביום רוצחו את נפשו או שתיים וחצי מילים בסוף העיתון.
השאלה היא היחס שלנו לאדם כזה ולמעשיו. כשכל התמקדות היחס הציבורי הוא בגודל רשעות הנפגעים והמפרסמים ולא בגנות מעשיו, העיוות הוא בלתי נסבל.
האם כתב עיתון הארץ היה צריך לפרסם מה שפרסם אני לא יודע, אבל אם מוצו כל האפשרויות האחרות ואין מי שמוכן לטפל בפוגע כמו שצריך יתכן וזו האופציה הנכונה.
מקדש מלך כתב:גיזונטע קאפ כתב:היה קשה מאוד מאוד לעבוד על הרב שטיינמן, והרב שטיינמן היה איש אמת, שלא חת מפני איש, הוא היה מכניס אותו לחדר, ואומר לו אם זה אמת תתפטר
מה קשור לעבוד עליו? הרב שריאל היה מגיע עם שמועות, והוא היה מכחיש בכל תוקף, מביא רבנים לצידו. והרב שריאל היה מאבד מיד בטחון עצמי. כי ברור שלא היו לו עדויות מסודרות ומספיקות, אלא רק שמועות.
מקדש מלך כתב:בן אליהו כתב:אם כך, ואני אומר זאת רק כדן בקרקע לפני רבותינו, אז עולה שלכאורה דווקא המקום לטענות אלו הוא כן העיתונים וכו'. שהרי רק ע"י הפירסום שם, מופסקת הפגיעה. לא נכון?
בעיתונים שלנו אתה מבין לבד שזה לא אפשרי. אז נחכה למוצא פיו של רבינוביץ'. עפעס לא נראה לי מתכון מוצלח...
לכאורה הפתרון הכי הגיוני הוא לזעזע נהלים בהלכות יחוד, ושאדם שעסקו עם נשים יהיה פסול אוטומטית ציבורית.
גם בנושאי מטפלים עם ילדים יצטרכו נהלים מחמירים מאוד.
אם כי ברור לי שאחרי כזו מכה, גם הבתי דינים שלנו יתנהגו אחרת לגמרי, ואולי גם זו תקנה.
מקדש מלך כתב:בן אליהו כתב:אחד הרבנים הגאונים שמשמש כאחד מהדיינים הבכירים ביותר בבית הדין [של הגרנ"ק] שוחח על כך עם כמה אברכים (איני כותב את שמו, כי לא ביקשתי רשות לפרסמו, כולם מכירים אותו). הוא אמר שמעשיו ידועים לבית הדין לפני יותר מ10 שנים, ובית הדין רצה לדון בכך בעצמו (ולא להסתמך על בית הדין הרבני), אלא שהעדים פחדו להעיד בפני הפוגע. הגאון הרב סילמן פסל עצמו לדון בענינו בגלל פרשה ממונית אחרת, ולכן לא דן בתיק זה.
בכל זאת נשלחו מכתבים עליהם היה חתום הגאון הרב שריאל רוזנברג ליתד נאמן וכן לעירית בני ברק עם הוראה לסלקו מעבודתו ולהרחיקו מעסק עם הציבור (לא יודע בבירור את הנוסח, כי הוא לא פירט), אלא שגם יתד וגם עירית בני ברק צפצפו על הרבנים, והעסיקו אותו כרגיל.
הרב הגאון הנ"ל נשאל אודות ההספדים וכתבה ביתד, ותשובתו היתה אכזבה רבתי מכל ההתנהלות הזו שהיא לגמרי נגד דעת תורה, אלא שהם עושים מה שרוצים.
תוך כדי שיחה עמו הוא יותר מרמז שעדיין המערכת שם לא נקיה מאנשים כמו ח"ו וד"ל.
שאלת תם: מדוע הרב שריאל רוזנברג לא עירב את הרב שטיינמן זצ"ל בעניין, על מנת שיורה הוא ליתד נאמן לפטרו?
זה מאוד מסובך. המכתב של הרב שריאל לא יפטור אותם מפיצויי עתק, ויתכן שמבחינה חוקית גם לא מהוה עילה לפיטורין בכלל.
לרבנים אין זמן ותקציב להכין תיק הוכחות (הם לא עיתונאים שזו פרנסתם וכל סדר יומם פנוי לצייד, עם יעוץ משפטי צמוד ושאר ירקות), ואילו לו היה את כל האנרגיה שבעולם להגן על עצמו. הרי מדובר בחיים שלו.
אפילו כעת, עם כל ההוכחות, יש לנו רבנים שמגינים עליו.
כנראה עשו נסיון. אבל הוא מיד הכחיש, הביא רבנים לצידו וכו', ולהם לא היה את הזמן והמשאבים והאנרגיה לנהל מערכה כזו. ודאי שלא היה להם את האומץ ללכלך אותו ציבורית לפני שהכל מוכן וברור, הן מבחינה משפטית והן מבחינה ציבורית (תראה איך הרב סילמן חטף על שהעיז לכתוב ש"יש לחשוש ולהסתפק", וזה עוד אחרי תחקיר!).
וזו בדיוק הסיבה שבגללה כל פורום שהוא כנראה נידון לכשלון במקרים דומים. הרב אליהו כמעט בבחינת "משוגע לדבר" (לא מבחינה שלילית, אלא שלקח על עצמו יעוד כזה), וגם הוא לא היה יכול להצליח בסביבה חרדית. הוא מסתייע בשיימינג בתקשורת הכללית, והתקשורת שלנו לא יכולה לעשות את זה, וגם הרבנים שלנו כמובן לא יתראיינו וכו'.
צופה_ומביט כתב:מקדש מלך כתב:בן אליהו כתב:אחד הרבנים הגאונים שמשמש כאחד מהדיינים הבכירים ביותר בבית הדין [של הגרנ"ק] שוחח על כך עם כמה אברכים (איני כותב את שמו, כי לא ביקשתי רשות לפרסמו, כולם מכירים אותו). הוא אמר שמעשיו ידועים לבית הדין לפני יותר מ10 שנים, ובית הדין רצה לדון בכך בעצמו (ולא להסתמך על בית הדין הרבני), אלא שהעדים פחדו להעיד בפני הפוגע. הגאון הרב סילמן פסל עצמו לדון בענינו בגלל פרשה ממונית אחרת, ולכן לא דן בתיק זה.
בכל זאת נשלחו מכתבים עליהם היה חתום הגאון הרב שריאל רוזנברג ליתד נאמן וכן לעירית בני ברק עם הוראה לסלקו מעבודתו ולהרחיקו מעסק עם הציבור (לא יודע בבירור את הנוסח, כי הוא לא פירט), אלא שגם יתד וגם עירית בני ברק צפצפו על הרבנים, והעסיקו אותו כרגיל.
הרב הגאון הנ"ל נשאל אודות ההספדים וכתבה ביתד, ותשובתו היתה אכזבה רבתי מכל ההתנהלות הזו שהיא לגמרי נגד דעת תורה, אלא שהם עושים מה שרוצים.
תוך כדי שיחה עמו הוא יותר מרמז שעדיין המערכת שם לא נקיה מאנשים כמו ח"ו וד"ל.
שאלת תם: מדוע הרב שריאל רוזנברג לא עירב את הרב שטיינמן זצ"ל בעניין, על מנת שיורה הוא ליתד נאמן לפטרו?
זה מאוד מסובך. המכתב של הרב שריאל לא יפטור אותם מפיצויי עתק, ויתכן שמבחינה חוקית גם לא מהוה עילה לפיטורין בכלל.
לרבנים אין זמן ותקציב להכין תיק הוכחות (הם לא עיתונאים שזו פרנסתם וכל סדר יומם פנוי לצייד, עם יעוץ משפטי צמוד ושאר ירקות), ואילו לו היה את כל האנרגיה שבעולם להגן על עצמו. הרי מדובר בחיים שלו.
אפילו כעת, עם כל ההוכחות, יש לנו רבנים שמגינים עליו.
כנראה עשו נסיון. אבל הוא מיד הכחיש, הביא רבנים לצידו וכו', ולהם לא היה את הזמן והמשאבים והאנרגיה לנהל מערכה כזו. ודאי שלא היה להם את האומץ ללכלך אותו ציבורית לפני שהכל מוכן וברור, הן מבחינה משפטית והן מבחינה ציבורית (תראה איך הרב סילמן חטף על שהעיז לכתוב ש"יש לחשוש ולהסתפק", וזה עוד אחרי תחקיר!).
וזו בדיוק הסיבה שבגללה כל פורום שהוא כנראה נידון לכשלון במקרים דומים. הרב אליהו כמעט בבחינת "משוגע לדבר" (לא מבחינה שלילית, אלא שלקח על עצמו יעוד כזה), וגם הוא לא היה יכול להצליח בסביבה חרדית. הוא מסתייע בשיימינג בתקשורת הכללית, והתקשורת שלנו לא יכולה לעשות את זה, וגם הרבנים שלנו כמובן לא יתראיינו וכו'.
פשוט לא יאומן. מה שאתה אומר בעצם: כסדום היינו לעמורה דמינו, איש הישר בעיניו יעשה, והעולם הפקר.
אני באמת לא יודע איך חיים עם מצב כזה.
אולי באמת בדיוק עבור מצב כזה של המערכת התורנית נוצרו הדינים של דינא דמלכותא והמסתעף, ואפילו ברירת המחדל הגרועה של תקשורת מכל סוג.
איזו עוד אופציה יש?
יושב אדם בתוך המערכות הכי מרכזיות של הציבור החרדי, עושה מה שבא לו, פושע ופוגע, חוטא ומחטיא, כולם יודעים, ואי אפשר לגעת בו!
מקדש מלך כתב:לא הבנתי מה אתה מציע. הרי לא תצפה מאיתנו לתת אימון אוטומטי ברבינוביץ' וכל משואה שהוא יצית יאמרו כל העם מקודש מקודש.
והרי הוא כאריה יכסוף לטרוף, אם רק יכול לעמוד במשפט דיבה של הגוים ולצאת זכאי יפרסם כראות עיניו, ואנחנו נשב נמתין למוצא פיו וניתן לו לגטימציה ונאמין לכל מה שיספר?
ואם השיטה שלנו לא מושלמת, אדרבה, יבוא בעל הכרם ויכלה את קוציו.
ובכל מקרה, רבינוביץ' לא שואל אותנו מה לעשות, הוא ימשיך לפרסם ככל יכולתו, ואנחנו נאלץ להכריז (על כל פנים ציבורית ודאי) שאסור לתת בו אמון. וכך או כך, אני לא מקנא בקרבן הבא, ולא משנה איך אנחנו מסתכלים על העניין מבחינה תורנית... כך שאנחנו בהחלט פטורים מלהתייחס לנושא.
דרומי כתב:סביר להניח שאם היתה בבני ברק רבנות תקיפה ומאוחדת שכל הציבור ממושמע לה, היה המצב יותר טוב.
אך מה נעשה ובשם ה'השקפה' פרצו - במדה רבה - את חומות הכשרות הבצורים, ועכשיו מתברר שיש פירצות רציניות גם בתחומים אחרים, ה' ישמרנו.
דרומי כתב:סביר להניח שאם היתה בבני ברק רבנות תקיפה ומאוחדת שכל הציבור ממושמע לה, היה המצב יותר טוב.
אך מה נעשה ובשם ה'השקפה' פרצו - במדה רבה - את חומות הכשרות הבצורים, ועכשיו מתברר שיש פירצות רציניות גם בתחומים אחרים, ה' ישמרנו.
דרומי כתב:יתד נאמן אינו מקומון בני ברקי, אבל אחד מהיסודות הגדולים בו במשך שנים רבות (עכשיו ב"ה כבר לא) היה החלשת מוסד הרבנות בבני ברק. וע"ע טוביה מובשוביץ. ובזה אסיים.
דרומי כתב:סביר להניח שאם היתה בבני ברק רבנות תקיפה ומאוחדת שכל הציבור ממושמע לה, היה המצב יותר טוב.
אך מה נעשה ובשם ה'השקפה' פרצו - במדה רבה - את חומות הכשרות הבצורים, ועכשיו מתברר שיש פירצות רציניות גם בתחומים אחרים, ה' ישמרנו. יתד נאמן אינו מקומון בני ברקי, אבל אחד מהיסודות הגדולים בו במשך שנים רבות (עכשיו ב"ה כבר לא) היה החלשת מוסד הרבנות בבני ברק. וע"ע טוביה מובשוביץ. ובזה אסיים.
דרומי כתב:לצערנו הרב עולה רושם מפחיד, שיש אנשים, חכמים ונבונים בדרך כלל, שרואים גם פרשיות נוראיות כאלה באספקלריא המצומצמת והאנוכיית שלהם. אין נכונות קצת להתרומם מהאינטרסים האישיים גם בעת חירום. ה' ירחם.
שעת הכושר כתב:דרומי כתב:סביר להניח שאם היתה בבני ברק רבנות תקיפה ומאוחדת שכל הציבור ממושמע לה, היה המצב יותר טוב.
אך מה נעשה ובשם ה'השקפה' פרצו - במדה רבה - את חומות הכשרות הבצורים, ועכשיו מתברר שיש פירצות רציניות גם בתחומים אחרים, ה' ישמרנו. יתד נאמן אינו מקומון בני ברקי, אבל אחד מהיסודות הגדולים בו במשך שנים רבות (עכשיו ב"ה כבר לא) היה החלשת מוסד הרבנות בבני ברק. וע"ע טוביה מובשוביץ. ובזה אסיים.דרומי כתב:לצערנו הרב עולה רושם מפחיד, שיש אנשים, חכמים ונבונים בדרך כלל, שרואים גם פרשיות נוראיות כאלה באספקלריא המצומצמת והאנוכיית שלהם. אין נכונות קצת להתרומם מהאינטרסים האישיים גם בעת חירום. ה' ירחם.
תוכן כתב:המשורר כתב:אחר בקשת סליחה מאת הכותב הנכבד
לפי מה שהתפרסם ורגלים לדבר שכן היה, הרי כבר שנים ארוכות היה ידוע בבתי דינים כל מיני סיפורים ותלונות, ולא נעשה דבר.
א''כ כנראה שאין לנו מלחים אלמונים שמטפלים.
זה לא חכמה לטפל ביענקל משה המופרע וההומלס שפוגע באחרים אותו קל להוריד מהכביש. החכמה כשמגיע לרבי העוצמה והקשרים. ובזה כשל נכשלנו. ולוליא הפרסום וחוסר הצנעה שבמקרה זה מי יודע כמה עוד היו נפגעים.
המשל האמיתי בזה נאמר ע''י מאן דהוא שזה כאדם שמהלך ברחובות וסכין בידו וממש הורג ילדים. ואם מאן דהוא יודע ודאי חייב לזעוק בקול ובפרסום כדי למנוע ההריגות. וזה מה שקרה.
לצערינו ולבשתינו זעקה זו היתה צריכה להישמע ע''י שופרות רחוקים מאד מבית המדרש. וע''ז הרעש והמשבר.
על כל ח"ו יש עוד שלשים שטיפלו בהם בשיטה השקטה. אולי הטיפול עזר אולי לא. אז נכון שהגישה לפעמים נכשלת, ויש צד שצריך להוציא את הדברים לרבים. וגם זה ספק, כי דומה שהפגיעה שספגה הציבור החרדי בהוצאת הדברים החוצה, הוא מכמה בחינות עוד יותר גדול ממה שפגע ח"ו בעצמו.
מקדש מלך כתב:יותם כתב:מקדש מלך כתב:דעת ותבונה כתב:לדעתי הינך טועה ומטעה, הניחא אם היה מדובר בכשלון ומעידה חד פעמית של המטפל, כי אז היה מקום לשמוע את דבריך.
כאן מדובר על ציד שיטתי לאורך שנים, והצדקת המעשים ר"ל.
לא הבנתי במה אני טועה ובמה אני מטעה.
אני באמת לא יודע כלום מעבר למה שנכתב כאן באשכול, ויתכן שאני טועה במציאות.
אבל אם היתה כתובת לנשים במצוקה, ללכת ולהתייחד עם המושיע, אז "חטאת הקהל היא".
אתה טועה בכך שכיוון שלא מדובר על נפילה מקרית, הלכות ייחוד לא היו פותרות את הבעיה (עם כל חשיבותן לצמצום הפירצה).
גם אם היה שומר בדקדוק על דיני ייחוד, ככל שמדובר בניצול של קשר טיפולי לטווח ארוך, ניתן להעביר את הפגיעה עצמה למוקד אחר.
אתה טועה. אכן אפשר להתייחד איתה במקום אחר...
נו, ועסקינן כאן בכיפה אדומה, שהזאב המטפל הזמין אותה למקום אחר והיא הגיעה...
הוא לא ארב לה בפינת רחוב חשוכה.
אש משמים כתב:456456 כתב:אני מכיר גט אחד. אתה מכיר שנים?
ולגבי אותו גט, הבה ונדייק. כתוב חיים ו
שניים. בפרוטוקולים הפנימיים של הדיונים כתוב שם מלא.
תא חזי כתב:במחכ"ת, היחידים שמקשקשים עצמם לדעת הם אלה שמהפכים בזכותם של אנשי ה"מערכת".
מה יש לשכנע לכאן או לכאן כשאחד מהוועדה (אם לא אחד המיוחד) עומד ליד גופת המת הזה, וזועק בקול בוכים שהם לא רצו להדיח אותו, רק הוא "לקח על עצמו"?
ולמחרת - שחור על גבי עיתון - "הרב... זצ"ל".
צופה_ומביט כתב:תוכן כתב:אני מדבר על המנהג שרווח היום בישראל, ומשום מנהג זה אתה לא יודע על אנשים שהתאבדו, וכך המשפחה ממשיכה לשרוד ולתפקד. וזה נכון לגבי כל אחד שנמצא פה בפורום.
כמובן שהיא הנותנת. מי שלא יודעים עליו לא יודעים עליו. בכה"ג ההפסד יוצא בשכר = הרווח למשפחתו הוא יותר מהסכנה לשומעים. אבל במקרה דנן כולם יודעים מה ומי, ומדובר באיש שהיה מאד מוערך, גיבור ילדות של המוני ילדים ונוער. פה הסכנה הגדולה היא לכיוון השני. כמו שאמר בכל התוקף הרב לויכטר. שבגלל הנ"ל תיכנס למישהו המחשבה ש"כן, אם מישהו בלחצים מאד גדולים זה מציאותי/לגיטימי/נסלח/מותר להתאבד". וסכנה על סכנה - שזה הציב "נורמה" שלא מתמודדים עם חטאים ועם בושה מחמתם, לא מתוודים ולא שבים ולא מפצים ולא מתקנים, אלא מתאבדים [ומאשימים אחרים]. ממש "יבטיחך ח.ו. שהשאול בית מנוס לך". גם הרב ירחי דיבר על כך בכל התוקף. מי אמר שרווחת "משפחתו הקרובה והרחוקה" של האיש הזה חשובה יותר מהסכנות האלה לכלל הציבור? אתה יכול לקחת על זה אחריות?
רבנים שונים נקטו בזה עמדות שונות, ביניהם מה שפורסם בשם הגר"ג, אבל הרבה רבנים אחרים דיברו אחרת [אם על האיש הספציפי ואם מה שראו לנכון לדבר דוקא כעת כנגד התופעה]. כל רב ושיקוליו, כל רב והתמונה [הצרה ו/או הרחבה] שהוא רואה.
וכלול בזה מה שש. ספראי כתב וטוען שזה לאחר התייעצות והגהה וכו' עם ועל דעתם של רבנים ודיינים.
בשם הגר"ג נאמר שהיה כאן אונס ואין לו דין מאבד עצמו - וש. ספראי כותב ש"חד וחלק נקודה המאבד עצמו אין לו חלק לעוה"ב".
אנשים שאני מכיר מצאו את עצמם מנסים לרכך לילדיהם את המכה שגיבור ילדותם התאבד [עצם ההתאבדות, ילדים שלא ידעו פרטים מה ולמה], על יסוד דברי הפוסקים הנ"ל שתולים וכו' - ואז מצאו את עצמם מנסים בו-בזמן לשמור אצל ילדיהם את ההנחה הפשוטה [שמעולם לא עלתה על דעתם אחרת אבל כעת הנושא על השולחן] - שאין כזה דבר ואופציה להתאבד ויש אפס סובלנות וסלחנות לדבר כזה.
אני לא יודע מה ח"ו עשה, וגם אתה לא. יש המון שמועות, אבל אין שום דבר שאפשר לסמוך עליו.
תעשה לי טובה...
איש_ספר כתב:יונת אלם כתב:בקשו את דברי הרב י. אבר שליט"א
מצו"ב
לא קבלתי ע"ע להגיב לכל מה שמעלים כאן. מה גם שיש לי תחושה (תקוה?) שהכותב בעת ובעונה הזו לא בהכרח עומד מאחורי מה שהוא כתב. אבל בכ"ז משהו מן הצד
כחמץ לשינים וכעשן לעינים. זו שפה של בית המדרש?! התאבדות חמורה כי היא "אלימות מאד קשה"?!
הזכיר לי מה שראיתי לרב אחד שכתב שמעשיו של המנוח ועסקו עם הנשים, הרי זו פגיעה חמורה ב"ערכי המשפחה".
גלעד כתב:תוכן כתב:פנת יקרת כתב:מתי בדיוק ח"ו חזר בתשובה? לאחר לחיצת ההדק וקודם שהכדור התרסק במוחו?? אז אולי תקרע את הדפים מן השולחן ערוך בהלכות אבלות, כי זה כמו דיני קנסות שלא דנים בזמן הזה??
הכל טוב ויפה. אני מדבר על המנהג שרווח היום בישראל, ומשום מנהג זה אתה לא יודע על אנשים שהתאבדו, וכך המשפחה ממשיכה לשרוד ולתפקד. וזה נכון לגבי כל אחד שנמצא פה בפורום.
אמנם נוהגים היום שהמאבד עצמו לדעת נוהגים בו דיני אבלות, מכל מקום המנהג בעיה"ק ירושלים שאין קוברים אותם יחד עם שאר המתים, אלא בריחוק מקום בחלקה בפני עצמם, וכן ראיתי בעיני בהר המנוחות, וכן שמעתי שקיימת חלקה כזאת בהר הזיתים, ה' ישמרנו.
ועל כן תמוה מאד שקברו אותו בחלקה רגילה על יד קבר בנו (אם כי שמעתי גם עליו שמועות, ואכמ"ל).
לגבי המאעל''ד ל''ע,
כתב ה"ערוך השולחן" (יו''ד שמ"ה ס''ה): "כללו של דבר המאבד עצמו לדעת תלינן בכל איזה תלייה כל שהוא, כגון לתלות ביראה או בצער או שיצא מדעתו או שסבור היה שזה מצוה לבל להיכשל בעבירות אחרות וכיוצא באלו הדברים, מפני שזהו באמת דבר רחוק שאדם יעשה נבלה כזו בדעת צלולה. צא ולמד משאול הצדיק שנפל על חרבו לבלי יתעללו בו הפלשתים וכיוצא בזה מקרי אונס, וכל שכן קטן המאבד עצמו לדעת וחשוב כשלא לדעת".
ומ''מ לגבי המשפחה גם בלאו הכי כבר כתב ב''פתחי תשובה'' (יו''ד שמ"ה סק"א) בשם שו"ת חת"ס:
''אמנם מ"מ אומר אני היכא דאיכא כבוד משפחה נכבדת אשר יהיה להם לבוז ולכלימה עולמית שאחד מהם קלקל מעשיו אבל אם יתיר להם המורה להתאבל אז יאמרו הבריות קמו ביה רבנן במילתא ונתבאר שלא היה לו דין מאבד עצמו אזי יכול המורה להורות לכתחלה להתאבל אפילו אם באמת נתברר לו שהיה לו כל דין מאעל"ד''.
ויש בזה גם מח' חת''ס ומהרש''ם לגבי המאבעל''ד מחמת צער.
פנת יקרת כתב:ש. ספראי כתב:לא ידוע לי שאני עומד למשפט ועלי להביא הוכחות.
מספיק לי שאני יודע שאני מפרסם את דברי לא לפני התייעצויות תכופות.
לא מאמין? אל תאמין. מי שמכיר אותי הרי מאמין לי, ומי שלא מכיר אותי, מה אכפת לי....
כנ"ל גם יתד נאמן.
מי שמנוי שם, יודע שהכל נעשה בעצת חכמים, בפרט בנושא כה טעון. בפרט כשהם ידעו שחלק ניכר מהציבור לא יסכים עם הסגנון.
מי שלא מאמין לזה, יכול לקרוא עיתונים אחרים (הארץ, למשל....).
לגופו של ענין, כפי שכבר כתבתי כאן בתחילת הפרשה, כל הנושאים שיכולים להעלות על השולחן, יועלו. אלו שיצטרכו להעלות מתחת השולחן- יועלו שם.
מתי?
לא ברגע שמתחשק לך בדווקא. יש שיקולים לכל דבר. זעם טוקבקיסטי בפאוצה"ח אינו אחד ממערכת השיקולים.
מאחר שבוודאי אינך מנוי יתד, ומקבל אותו רק בימי שלישי, ביכולתך לא להכניסו הביתה. בדיוק כמו שאני עושה עם עיתונים אחרים.
אם העיתון היה 'מסעדה' והיו מאכילים שם תקופה ארוכה כל כך נבילות וטריפות, היו מורידים מזמן את ההכשר, ואולי כל מערכת הכשרות שנתנה את ההכשר האמור הייתה בטלה ומבוטלת...
תוכן כתב:על כל ח"ו יש עוד שלשים שטיפלו בהם בשיטה השקטה. אולי הטיפול עזר אולי לא. אז נכון שהגישה לפעמים נכשלת, ויש צד שצריך להוציא את הדברים לרבים. וגם זה ספק, כי דומה שהפגיעה שספגה הציבור החרדי בהוצאת הדברים החוצה, הוא מכמה בחינות עוד יותר גדול ממה שפגע ח"ו בעצמו.
פרנקל תאומים כתב:אדון מוה''ר פנת יקרת, אתה לא מוכר כאן, חדשים מקרוב באו. וזה חשוד מאד וגם קצת מעצבן ולא מקובל שאתה מופיע ומתערבב בתוך אשכול רגיש שכזה.
עליך עיננו כתב:פנת יקרת כתב:מה לעשות, וההערכה והחושה היא, ש"הדג מסריח מהראש"... כל מכתבי התמיכה המגויסים של הרבנים, כולל "דעת תורה" ו"לשון הרע" זה הכול מן העסקנים הנוגעים בדבר, שמפחדים שמא יגיעו עד אליהם, והאמינו, כנראה שבאמת יש להם מה להסתיר... אם לא מן העניין הזה דווקא, אזי "מעניין לעניין שבאותו עניין או שלא באותו העניין" וד"ל. אותם כוחות שפעלו בהצלחה עד כה להסתיר מעיני הציבור הירא ושלם את מה שקורה, הם הכוחות הפועלים כעת ללא ליאות 'בחצרות הרבנים' שיאסרו מלדבר על העניין... לא משנה שהדי יריית האקדח בבית הקברות סגולה בפתח תקווה לי קבר הבן (מה אשם הבן, נעבעך, שהאבא עושה בזכרו שימוש מניפולטיבי מכוער שכזה??..) עדיין מהדהדים באוזני הציבור, אבל 'הוטל צו איסור פרסום' מסוג 'סתימת פיות מהסוג הגרוע ביותר... הכול בשם טוהר המחנה והלשון כמובן... אשרי המאמין, התם ומתממם עם תמימים, וכל מאמינים שהוא תמים פעלו'...הוגה כתב:פנת יקרת כתב:הוגה כתב:אמת.
התחושה היא עזה בציבור, כאילו יש כאן רצון של פחדנות לטאטא.
מצד שני ברור שעדיף כך במידה מסוימת שלא נזדהם בזוהמא יותר ממה שכבר אנו בה.
נזכרתי היום בגישה של רבני הספרדים אחרי שואת השבתאות, שרואים שהחיד"א ורבי חיים פאלאג'י כתבו המסורת בידם שלפעמים טובה שתיקה כדי שנוכל להמשיך בעבודתינו. מצד שני נראה שח"ו זה המשך החבטות שאנו סופגים של אין סוף קדושי מירון והפיגועים הבלתי פוסקים.
באיזה שהוא מקום, לצד האיסורים של 'לשון הרע' ועוד.. ישנה דרישה מוצדקת מצד הציבור, שמישהו ייקח אחריות במגזר הציבורי, אם בעיריית בני ברק, ואם ב'יתד נאמן', ופשוט יודיע על 'התפטרותו'... כן, ממש כך! זהו צעד מקובל של לקיחת אחריות, גם אם אתה סבור ואפילו מצהיר למשל, שלא אתה אשם בסיפור הזה, אבל זהו צעד מקובל בכל העולם כולו במקרים שכאלו... ורק פה בישראל, ובציבור החרדי בפרט, 'ל שמעו' על צעד מתבקש שכזה... אדרבה, שמישהו יהיה 'גבר' ויקום ויתפטר (ולא 'שישאל לדעת תורה' אם הוא צריך להתפטר, בסיפור כזה כבר היינו ואנחנו מכירים טוב את 'התשובה' במקרים כאלה... די לנו בסופר עצמו 'שביקשו ממנו להישאר' (!!! ממש כך).
אם יהיה צעד כזה, בצירוף צעדים בונים כמובן, אז אולי קצת יושתק הבעבוע הציבורי שלא יפסיק. מדובר כאן במשרות של אימון, והציבור פשוט איבד אימון במנהיגיו (בעסקנים!). לא יזיק אם גם מישהו או כמה מישהו מסביבות גדולי ישראל 'יזוזו ממקומם' (או 'יוזזו') ויפנו את המקום לאנשים נכבדים מאלה, בכדי לחדש את האימון ולרענן את השורות... כן, יש תחליף לכל אחד... (מקווה שדבר כזה יוכל לקרות קודם בוא המשיח וחידוש הסנהדרין...).
אם לא יחול שום שינוי, איננו רוצים לצפות כיצד תיראה כאן המערכת הציבורית בשנים הבאות. ויפה שעה אחת קודם.
תפטר את כל העיתון ואת כל העירייה? כל אחד ואחד מאנשי הציבור בוחר בעצמו במי לתת אימון ובמי לא. יעשו בחירות לשבעת טובי העיר? אדרבה כל קהילה תגבש לעצמה את המבנה שלה. הבעיה שמזמן כל הקהילות הפשוטות התפרקו, ונשארנו עם יחצנים ובעלי אינטרסים. בסוף אחרי כל ההתפרקות והניפוץ כל קהילה תבנה את עצמה מחדש.
אם לא תחול איזו טלטלה, אם קול הציבור אכן יושתק (וחוששני שזה אכן מה שיקרה...), כי אז פני מערכות הציבור החרדי ישונו ללא הכר... אף אחד לא יוכל להבטיח, כי ביום פקודה יעזרו 'קריאות קודש' למיניהם (הצודקות כמובן לעצמם) וציבור חשוב שנקעה נפשו בהתנהלות 'מסביב' יוקיר את רגליו מן הקלפי, ולפי מה שקורה כעת לא צריך ללכת רחוק ולדמיין את צהלת השונאים שלנו אז..
הציבור שלנו קיבל 'צלצול השכמה' מחריש אוזניים, שאי אפשר וגם אסור לברוח מפניו... אם לא נטפל במורסה כעת, אפשר שזה יתפוצץ וכל הגוף יזוהם חלילה... אי אפשר לכסות גידול ממאיר עם 'פלסטר', אלא צריך לטפל בו. כשם שההתאבדות לא נעשתה 'בצנעה' (וכי בחינם ספדו ספדניא'?...), כך גם הטיפול צריך להיות דרסטי וכואב. רק ככה יש סיכוי שהגוף הבריא של הציבור שלנו ידחה את המורסה המורעלת והיה מחניך קדוש. (בינינו, הס מלהזכיר: שמא כל מיני מחלות רעות וייסורים במחנה החרדי בשנים האחרונות, באות על שום חטאים מזוויעים שנעשו בסתר ובצנעה??!... היש מי שלוקח אחריות??).
מה ההתלהמות הזו? כן רק עסקנים ופושעים עומדים מאחרי כל זה?
למי כוונתך? לרב גרשון? לרב ברמן? רב אייכנשטיין? כל מי שהעיז להתבטאות שבענינים אלו צריך להיזהר מאד הוא פושע? הוא אינטרסנט?
כן האמת תצמח מהפייסבוק והטיוטר שם יושבים הצדיקים האמיתיים שלא חטאו מעולם..? שם לאף אחד אין אינטרסים!
מה נראה לך שהרב וואזנר שהיה המתנגד הכי גדול של האינטרנט היה אומר על המצב הזה ??.
תהיה מופתע אני הכרתי אותו אישית השנאה הכי גדולה שהיה לו בחייו היה האינטרנט והפריצות
נכון הוא היה בעד שילכו להתלונן במשטרה אבל ודאי שלא היה מתיחס לידיעות מהרשתות..זה מה שאתה רוצה שיהיה? שעל כל פוסט בפייסבוק של איזה חוזר בשאלה נתחיל לנדות אנשים? אתה יודע מי הבא בתור? זה יכול להיות אני ואתה או כל אחד אחר!
אתה רוצה שהם ינהלו לך את החיים? הם המלאים בזוהמה שהמצוה היחידה שהם מקיימים זה לתפוס פדופילים?? וכמובן שהם דואגים לרוחניות שלנו.. והכל על גבם של הנפגעים המסכנים,
האם ידוע לך כמה נפגעים יש על האשמות שווא ?
אני מכיר אישית משפחה שלמה שנהרסה שמונה נפשות כולם חזרו בשאלה שתיים מתוכם יתאבדו אחרי שהבכור העליל על אב המשפחה שעושה דברים מגונים רק אחרי שנים שהיה בכלא גילו את האמת שלא היה ולא נברא אבל כבר היה מאוחר מידי הוא כבר לא בין החיים אחרי התקף לב והאמא שבר כלי... ויש עוד מלא כאלה מה תאמר על הסוג הזה??
אז דע לך שלולי חכמת הרבנים שאתה כל כך מזלזל בהם משום מה זה מה שהולך לקרות וזה הרבה יותר גרוע עולם הפקר שהתיר לעצמו הכל בשם הנאורות וקידמה ..
אז יש לנו תורה ודרך ומי שלא רוצה לחיות כך מוזמן לעבור אצל המתחסדים המזויפים..
נב. אני מדגיש אין לי שום מילה על הסיפור של ולדר אלא הנושא עצמו הוא לא שחור לבן וצריך להפסיק להתלהם ולחשוב שמה שהציבור החילוני חושב עלינו זה האמת..(אני יודע מחמת עיסוקי עד כמה הענין הזה מטופל בצורה הכי עדינה ומורכבת שיש וכל מה שעושים היום גורם בדיוק ההיפך נזק אמיתי ..)
ודי בזה.
לעולם יהיה אדם כתב:פרנקל תאומים כתב:אדון מוה''ר פנת יקרת, אתה לא מוכר כאן, חדשים מקרוב באו. וזה חשוד מאד וגם קצת מעצבן ולא מקובל שאתה מופיע ומתערבב בתוך אשכול רגיש שכזה.
למרות שהצדק עמך, האם אינך חושב שהוא צודק לגופו של עניין?
גלעד כתב:הרב פרנקל תאומים, אני שמח שבזכותי אתה יכול להשלים את מנת היומית שלך, ואני רק מקווה בשבילך שאתה גם מקבל תשלום הוגן עבור היחלצותך ההרואית לטובת הקדוש זצ"ל הי"ד, שאם לא כן הלא זהו בזיון עצום עבור רומעכ"ת להתייחס לאזוב קיר שכמוני.
לגופן של דברים, הדברים הולכים ומתבררים מיום ליום, וניסיונות ההשתקה שלך וחבריך רק מסייעים בעד בירור הדברים.
בינתיים עד לבירור הדברים על אמיתתן, כדאי שתקבעו אתה וחבריך את ספריו של ח"ו כספרי חובה בסדר מוסר, תוכלו לשאוב מדמותו הרבה יראת שמים והשקפה טהורה, יחד עם מידות טובות ובין אדם לחבירו, (בסדר עיון תוכלו לפלפל ולהצדיק איסור מאבעל"ד ואיסור א"א נשג"ז ומשכב"ז).
איש_ספר כתב:
ג. הסיפור של ההתאבדות, גם זה יכול להוציא את האיש הפשוט מדעתו. יקום כאן מישהו ויספר על מאבל"ד שזכה ללויה כזו שחנוהו פני העיר. הפוסקים דוחקים עצמם לאפשר לו קבורה ואבילות, אבל לוויה כזו והספדים כאלה מי ראה ומי שמע. ואח"כ הביטויים על אונס וכו', לא נשמע מעולם יחס סלחני שכזה לאמבעל"ד, אולי בבשמים ראש הנאור והמשכיל. וכאן אתה מוצא ת"ח, המקבלים בסלחנות כזו כמעט בשווין נפש. מדהים ממש. אני מכיר לפחות שני משפחות שאירע להם אסון כזה. שם המאבד/ת היה אדם שחייו היו חושך מתחילה ועד סוף, מחלת נפש מייסרת, בדידות מצמיתה, החיים היו להם למקום של סבל בלתי פוסק, והם האומללים האלה, נקברו בצנעה ובבושה, והנבל הזה, שהקב"ה חנן אותו בכל טוב מכל טוב, עד שמת ממנת יתר, הוא הזוכה ללויה כזו. בושה!
שמעתי מאחד ששמע בעצמו מבנו של הרב פינקוס זצ"ל - משווק ספריו.
היה זה בתקופה שרשת יפה נוף עמדה לפני פשיטת רגל - אז התמזגה היא עם פלדהיים שהיתה במצב דומה.
פינקוס דיבר אז עם ולדר וטען בוא נוציא אנו לפחות את הספרים שלנו, טרם פשיטת הרגל כשאז כבר יבואו כונסי נכסים ושאר מרעין בישין, ומי יודע כמה מהקרן נקבל בחזרה, ואנו את נפשינו הצלנו.
אמר לו ולדר אם אנחנו נוציא את הספרים זה יפרסם מאוד את הדבר ויזרז את ההתמוטטות, אני מעדיף להפסיד מאה אלף ש"ח מאשר לגרום נזק בעקיפין למישהו אחר.
כאמור שמעתי בעצמי מכלי שני למעשה, השמות והעובדות ידועות וניתן בקלות להוכיח את אמיתותם.
(לא לצטט בשמי בשום אופן).
איש_ספר כתב: [השיח משתנה כל הזמן, מכתבים חוזרים נשנים מסרים שבים ומשתנים, עד שא"א לעקוב כאן כבר מה משנה ראשונה ומה זזה ממקומה. הקהל כידוע פגוע וסוער מהיחס הסלחני לכל שלושת התועבות גם יחד. לאחרונה אנו עדים להחרפת הנוסח כלפי מעשה ההתאבדות וחומרתו (את חרפת הלוויה וההספדים איש לא ימחה). אולי אני רגיש מידי, אבל יש לי תחושה שזה לא מקרי. הכי קל ונוח להתייחס לזה. העיסוק בשני הנושאים הראשונים, מטיל צל כבד על רבים מבין החיים, מה ידעו, למה שתקו, איך אפשרו וכו'. משא"כ ההתאבדות, אפשר להטיל את כל הקלון על ראשו של המת, זה לא דורש מאתנו דבר ולא מחייב אותנו להשיב על שום שאלה. וה' הוא היודע].
לעולם יהיה אדם כתב:ראוי להזכיר שהרב שמואל אליהו, טרם הפרסום, ניסה לדבר עם ח.ו. ולשכנעו להודות ולמנוע את הפרסום.
מלבד הפרסום הראשוני בעיתון הארץ, כל מה שנעשה אח"כ נעשה בלית ברירה ובניסיון למנוע פרסום.
הבעיה שאחרי ההתאבדות חבריו לעבודה פרסמוהו ברעש גדול כצדיק, וזה כבר "ולא תחניפו את הארץ".
כמה זה נשמע נדוש אחרי הסיפור הגיע הזמן להחליף דיסק.פרנקל תאומים כתב:לא. הרב ספראי העיד כאן שהוא יודע שהיתה התייעצות עם ת''ח וגם הובאו הדברים בפני גדולי הדור, לרבות פירוט של מה שהיה ידוע על ולדר, ומה לעשות שההוראה שהעיתון קיבל היתה לפרסם מאמר פטירה ולהתעלם מהכיעור ברה''ר של העיתון. הן בגלל העניין של הילדים שקוראים את העיתון וההנהגה הכללית הידועה מכבר בעיתונות השמורה בעניין כתיבה או רמיזה על עניינים כה''ג, והן בגלל כבוד המשפחה הקרובה והנרחבת שסבלו דיים ורצו למנוע מהם סבל נוסף (אופציה של התעלמות או כמעט התעלמות כשמדובר באדם כה מפורסם שגם כתב קבוע בעיתון, כמוה היתה כנקיטת עמדה ברה''ר וכרמיזה ברורה ברה''ר של העיתון).
עובדה שכך נהג הגר''נ זוכובסקי שליט''א ברבים, ואף הרחיק לכת. א''כ העיתון נשמע לדעת תורה. ועל מי אתה מלין?
What made things very clear was the suicide note. This was not a depressed person writing a note. This was narcissism at its best, this was manipulative, this was a person preparing to commit a violent crime, murder, and the victims…all of us, [he intended that] we should all feel guilty for his death. I think to any level-headed human being who has any sensitivity to human beings and a bit of nuance–it’s obvious
דעת ותבונה כתב:לעולם יהיה אדם כתב:ראוי להזכיר שהרב שמואל אליהו, טרם הפרסום, ניסה לדבר עם ח.ו. ולשכנעו להודות ולמנוע את הפרסום.
מלבד הפרסום הראשוני בעיתון הארץ, כל מה שנעשה אח"כ נעשה בלית ברירה ובניסיון למנוע פרסום.
הבעיה שאחרי ההתאבדות חבריו לעבודה פרסמוהו ברעש גדול כצדיק, וזה כבר "ולא תחניפו את הארץ".
גם ההזדקקות לרב שמואל אליהו בטיהור המחנה החרדי, זה דבר שמצריך תיקון גדול. וכי פסו מן הארץ דיינים חרדים שמקיימים 'לא תגורו'?
אמר לי דיין בבי"ד של הגרנ"ק בשם דיין אחר (הידוע מאוד בנושא הנדון), ששתיקתו במשך כל השנים היתה משום "שאין לו מספיק כסף בכדי לשכור את עמית חדד",
גם אם נאמין לדיין ההוא שזה השיקול היחיד שמנע ממנו לפעול, עדיין המצב הזה שת"ח היושבים על מדין יודעים בבירור על מעשים חמורים ומונעים את עצמם מלעצור את המעשים הללו, מחמת שיקולים זרים - הוא מצב שמצריך תיקון. בדחיפות.
ואני מוסיף עוד: אותו דיין אומר שכיום ישנו סיפור נוסף על אדם אחר (אם כי לא בממדים של ח"ו, לכה"פ לפי הידוע לאותו דיין), שכמה דיינים יודעים - ושותקים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 143 אורחים