דברי
ר' יחיאל פלסיקין [ שולח במייל מסרים איך לטפל בילדים], ניתן לבקש להצטרף במייל:
[email protected]"ישנם דברים חשובים שרציתי לכתוב מזמן, וכעת לאור האירוע המצער ולאחר התייעצות עם רבנים, מצאתי לנכון לכתוב אותם. אינני נכנס כלל לשאלה מה היה בפרשייה עגומה זו, שאינני יודע מה היה שם. אני רק מבקש לחזור על דברים שהיו אמורים להיות פשוטים:
א) כל הורה צריך להדריך את בניו ובנותיו בערך פעם בחצי שנה, ולומר להם כך: יש אנשים עם בעיה, שמחפשים לגעת בילדים ולעשות להם דברים לא צנועים, ולכן אם קורה לך פעם (לבנים: שמישהו מנסה לגעת בך מתחת לבגדים או באיזור שמהחגורה ולמטה), (לבנות: שבן או גבר מנסה לגעת בכך בכל אופן שהוא) צריך לדעת שזה לא בסדר, וצריך לעשות 3 פעולות: 1) לצעוק בקול ובלי בושה, 2) לברוח מהר מהמקום, 3) ולספר להורים כל דבר.
ב) וצריך להגיד לילדים שהפוגעים הם לא בהכרח אנשים שנראים רעים, אלא יש חובת 'כבדהו וחשדהו' לגבי כל אדם, זה יכול להיות גם חבר מהכיתה, או אדם מוכר מהקהילה, או מהמשפחה, ואפילו אם חרדי מאד, או מהצוות החינוכי, ואפילו רב, גם אז נוגעים כל הכללים האלו, כי היצר הרע עלול לתקוף כל אדם. ולכן תמיד צריך להיות זהירים מול כל אדם בעולם.
ג) צריך להזכיר דברים אלו לבנים בעיקר עד גיל 15 (למרות שהיו גם פגיעות רבות בבנים עד גיל 20, בפרט בטרמפים), ולבנות - בכל גיל שהוא, גם לנשים מבוגרות.
ד) יש הורים שחוששים שמא אם יגידו דברים אלו לילדים, הדבר יכניס אולי לילדים יצר הרע ו"יתן להם רעיונות". ברם צריך לדעת שזהו חשש שוא, וזה נקי למהדרין. והסיבה לכך היא משום שהילדים עדיין אין להם יצריות, ולכן הם תופסים את זה כאזהרה שכלית לגמרי, בדיוק כמו שאסור לחלל שבת, ואין לזה שום משמעות יצרית לגביהם.
ה) והנני להעיד כי ב-18 השנים שאני עוסק בחינוך, עברו תחת ידי מאות (ומסתמא כבר אלפי) מקרים של נשירה ובעיות חינוכיות, כל מקרה והסיבה שלו, ומעולם לא שמעתי שקרה שום נזק או תקלה שהיא ממה שהורים הדריכו את ילדיהם בעניני מוגנות (אפילו אם לא הדריכו באופן הכי מדויק), אך לעומת זאת כן עברו תחת ידי עשרות (ואולי כבר מאות) מקרים שבנים ובנות נפגעו על ידי חברים או על ידי מבוגרים בעניני קדושה (ואני משתדל להפנות לטיפול מתאים), ורבים מהצעירים הללו נפלו לנשירה רח"ל, או שניזוקו נפשית באופן שיקח שנים רבות לתקן זאת אם בכלל. הורים רבים אמרו לי שכל החיים שלהם (ההורים) נהרסו מהיום שהילד נפגע. וגם ידוע לי כי מקרים רבים של בעיות בשלום בית התגלגלו מכך שאחד מבני הזוג נפגע בצעירותו.
ו) אחי ורעי! הלב שלי שותת דם כבר תקופה ארוכה, בגלל ריבוי מקרי הפגיעות. קול דמי אחיך זועקים אליך מן האדמה. בנושא זה אסור לשתוק בשום אופן, כי המקרים קורים מדי יום ביומו, וכל הורה חייב לקחת אחריות ולמנוע את הפגיעה הבאה בקרב ילדיו. רוב הפגיעות ניתנות למניעה על ידי ההדרכה הנ"ל.
לסיום אני חוזר וכותב, כי אינני נכנס כלל לשאלה מה היה בפרשייה עגומה זו, רק ביקשתי לחזק כמה דברים חשובים.
וכעת הנני לצטט מדברים שאמר הגאון
רבי יצחק מרדכי הכהן רובין שליט"א, רב קהילת בני תורה בהר נוף, וממחברי ה'ארחות שבת', כפי שפורסם היום, יום רביעי, כד טבת תשפ"ב:
"לנו המבוגרים אנו צריכים לספר, שכל אדם בכל תקופה עלול לסבול מחולשות, שברוב הפעמים יש אפשרות לטפל בהן, וחייבים לטפל בהן, אין זו בושה שאדם הסובל ממצוקה ילך לאיש מקצוע לקבל עזרה. בין אם הסובל מבוגר ובין אם הוא צעיר, אפילו אדם נכבד וכד' אם הוא מרגיש בחולשה עליו לבקש עזרה, בדיוק כמו אדם שסובל מחולי הגוף שעליו לפנות לרופא, כך חשוב והכרחי וחמור מכך, מי שסובל מחולשות והתנהגויות לא תקינות שעליו לבקש עזרה, כיון שלולא העזרה הוא יכול להפוך לאדם שאחרים סובלים ונפגעים ממנו".
"חובה בסיסית על כולנו, שבמידה שאנו שומעים על אדם עם חולשות, עלינו לדאוג ליידע ולפעול אצל רבנים ויושבי על מדין חכמים ונבונים איש איש המנהיג את קהילתו, הם האנשים שבזהירותם וביראתם ובחכמתם יש בכוחם להבחין בין דם לדם ובין דין לדין".
"האדם צריך להיזהר מאד מאד בלשונו ולא להיות ח"ו הולך רכיל ומספר לשון הרע וק"ו לא להלבין את פני חברו ברבים בכל דרך שהיא, אבל בד בבד חובה עליו להיות אחראי וזהיר למסור את הדברים שעליהם הוא יודע למי שהדברים תחת אחריותם".
"עלינו לשנן ולזכור, שבכל גיל ובכל מצב האדם הוא זה שאחראי למעשיו ולשלטון יצריו, הוא ולא אחר, ובפרט אם הוא מחנך שעליו להיות זהיר בכפל כפליים. התורה הקדושה מלמדת אותנו שהאדם ניחון בכוחות, ויש בכוחו להתמודד עם מידותיו ויצריו, בין אדם לחברו ובין אדם למקום. אם אדם נכשל ח"ו בעבירה אז יש לו אפשרות בעולם הזה לתקן, כל זמן שהנר דולק אדם יכול לפעול". עד כאן מדברי הגאון הרב יצחק מרדכי הכהן רובין שליט"א (עם קיצורים מעטים) (המאמר המלא מצורף למסר).
וכעת אצטט ממכתבו של
הגאון רבי יהושע אייכנשטיין שליט"א ראש ישיבת יד אהרן שכתב היום, יום רביעי כד טבת: "באופן כללי צריכים לדעת שלכל אדם יש יצר הרע ויתכן שיכשל בדברים מסויימים כאשר יצרו תוקפו, ואלו הם עבירות המגיעות מן היצר הרע הטבעי, שכדי להישמר מהם צריך לחזק את ההכרה בבורא עולם, בשכר ועונש וביראת שמים. אלא שכאשר חוזרים וקורים דברים חמורים אצל אדם במשך כמה פעמים ובכל מיני סיטואציות, הרי שזהו סימן כי לא מדובר על יצר הרע רגיל אלא זו מחלה ומחלה מצריכה טיפול. ובמקרים חמורים יותר הדבר יכול להגיע למעשים הנעשים באונס, ובמציאות זו אין ערך לנזק הנגרם בעומק הנפש ומזיק פעמים רבות בנזק בלתי הפיך לכל החיים. זהו חולי המגיע משחיתות הנפש עד שעל המזיק יש לעיתים דין של קרוב לרודף. אך לא באנו לקבוע עובדות בדבר אמינות הסיפורים בנושא הנוכחי בצורה ודאית", עד כאן ממכתבו של הגאון רבי יהושע אייכנשטיין שליט"א, מילה במילה (המכתב מצורף למסר).
נמסר בשם הרב אייכנשטיין שאין לפרסם בשמו הקלטות וכד' בפרשייה זו, כי אנשים מסלפים את דבריו, אלא רק את המכתב הזה שהוא עמדתו הרשמית והאמיתית."
