מקדש מלך כתב:מהשאלות הקודמות והבאות (עוסקות בתקופת הראשונים), נראה שהכוונה לחלוקה הידועה בין שיטת הלימוד והפסק של בעלי התוספות, שלמדו ב"פלפול", לעומת ראשוני המזרח כדוגמת הרמב"ם, שלמדו ופסקו בצורה "פשטנית".
כמובן ששתי השיטות למדו בעיון רב, ושניהם היו גדולים למעלה מהשגתנו. אלא שמובן גם שאין לדרוש מהתלמידות (וכנראה גם מהמורות) להיכנס לדקויות בניסוח או להבין את משמעות החילוק שביניהן. היא פשוט ענתה נכון לשאלה במבחן, גם אם לא דייקה בבחירת המונח הנכון, ועוד בתחום שאיננו כלל מהבנתה ועולמה.
מקדש מלך כתב:על מי מכוונים דבריך "אין לך שקר גדול מזה"?
א מבקש כתב:אין לך שקר גדול מזה, וכפי שהוכיח ד. בויארין בספרו העיון הספרדי, אדרבה חכמי ספרד הקדימו את בני אשכנז בדרך הלימוד המקובל כיום.
מאמר תמציתמצורף כאן
גביר כתב:א מבקש כתב:אין לך שקר גדול מזה, וכפי שהוכיח ד. בויארין בספרו העיון הספרדי, אדרבה חכמי ספרד הקדימו את בני אשכנז בדרך הלימוד המקובל כיום.
מאמר תמציתמצורף כאן
ויעוין גם כאן
מקדש מלך כתב:אין טעם להתדיין כאן על ההגדרה המדויקת, וגם בין חכמי המזרח לא הכל שוים (ודאי לא חכמי ספרד המאוחרים, מאסכולת הרמב"ן ודעימיה, ששילבו את שיטת בעלי התוספות עם הפסיקה המזרחית שקדמה להם) אבל זו בהחלט חלק מן ההגדרה.
חכמי המזרח למדו את הסוגיא באופן מקומי, ונטו לומר ש"סוגיות חלוקות הם", ואילו בעלי התוספות "עשו את הש"ס ככדור", ותירצו את המימרות באופן דחוק ומפולפל. וכדברי המגיד מישרים "מסגיאות פלפולא דהוות בהו". ויעויין עוד בהקדמת הנצי"ב להעמק שאלה.
כמו כן, שיטת הלימוד המזרחית היתה פסקנית, והתמקדה בפסק ובמסקנות ההלכה (למדו רי"ף יותר מאשר גמרא), שזו גם מגמה מסוימת של בקיאות ופשטנות, ואילו האשכנזים העמיקו בכל השיטות ובעצם מהלך הסוגיא לשם "לומדות", כפי שניתן לראות מפירושי התוספות.
חברא כתב:מקדש מלך כתב:אין טעם להתדיין כאן על ההגדרה המדויקת, וגם בין חכמי המזרח לא הכל שוים (ודאי לא חכמי ספרד המאוחרים, מאסכולת הרמב"ן ודעימיה, ששילבו את שיטת בעלי התוספות עם הפסיקה המזרחית שקדמה להם) אבל זו בהחלט חלק מן ההגדרה.
חכמי המזרח למדו את הסוגיא באופן מקומי, ונטו לומר ש"סוגיות חלוקות הם", ואילו בעלי התוספות "עשו את הש"ס ככדור", ותירצו את המימרות באופן דחוק ומפולפל. וכדברי המגיד מישרים "מסגיאות פלפולא דהוות בהו". ויעויין עוד בהקדמת הנצי"ב להעמק שאלה.
כמו כן, שיטת הלימוד המזרחית היתה פסקנית, והתמקדה בפסק ובמסקנות ההלכה (למדו רי"ף יותר מאשר גמרא), שזו גם מגמה מסוימת של בקיאות ופשטנות, ואילו האשכנזים העמיקו בכל השיטות ובעצם מהלך הסוגיא לשם "לומדות", כפי שניתן לראות מפירושי התוספות.
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=219337#p219337
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=219875#p219875
דרופתקי דאורייתא כתב:יש לחקור [אגב, מונח לימוד ספרדי בשורשו], האם מורות שמפגינות כזו רמה של בורות זהו חינוך מבית אבא ושבשתא כיון דעל על, או"ד שדבר זה מתורתו של אורחות רבינו נלמד... ויפסיקו לפטם את מוחם של בנות ישראל בהזיות מטופשות שאחר כך הופכות לעובדות שאין עליהן עוררין.
שמש כתב:סביר יותר שהבעיה נעוצה אצל כותבי הספרים ... טעו בהלכה הפשוטה לתלמידות הסמינר שהקראים אסורים..
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 191 אורחים