טשולנט בליל שישי

[רציני]

כמדומה לי ששמעתי בשם הרב בורדיאנסקי משגיח ישיבת קול תורה שהסתפק אם לתת לבחורים טשולנט בליל שבת אחרי הסדר משום שהטשולנט בסעודת הבוקר משום שכבוד יום גדול ואם נותנים בליל שבת לכאורה זה סותר והכריע שכן כי לימוד התורה עדיף.

[תא חזי]

אז מה אכלו בשבת בבוקר?

[זאב ערבות]

את השאריות...
כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 90#p500349
העליתי קונטרס סעודתא דמלכא על מאכלי שבת ויש שם אריכות על טשולנט וענין אכילתו בשבת ביום (וכדאי לקרוא את הסיפור המצורף שם בהודעה)

[רציני]

כמדומה לי ששמעתי בשם הרב בורדיאנסקי משגיח ישיבת קול תורה שהסתפק אם לתת לבחורים טשולנט בליל שבת אחרי הסדר משום שהטשולנט בסעודת הבוקר משום שכבוד יום גדול ואם נותנים בליל שבת לכאורה זה סותר והכריע שכן כי לימוד התורה עדיף.

אז מה אכלו בשבת בבוקר?

אני לא בטוח אם השאלה ברצינות.
אחרי סעודת ליל שבת, הולכים כל הבחורים ללמוד, בחורף הסעודה נגמרת מוקדם ואז אחרי הסדר עוד פעם רעבים, אז נותנים לבחורים משהו לאכול, וזה גם גורם לעודד בחורים שעייפים מלימוד של כל השבוע ורוצים לקיים את שינה בשבת תענוג, אולם בידיעתם שיש אחרי זה עונג שבת של אוכל, אז נשארים ללמוד. אבל עוגות וכדומה לפעמים לא גורם לעונג שבת או לא מרגיע את הרעב, אז הטשולנט הוא המענה לדבר זה.
בשבת בבוקר עוד פעם מקיימים את מצוות אכילת הטשולנט כתיקנה.
יש עוד דבר מעניין היוצא מכל מנהג זה שבכמה מקומות שהישיבה לא נותנת את זה לבחורים אז הבחורים נכנסים למטבח ונותנים מעצמם לעצמם את הטשולנט ובמקרה כזה יש דיון מאוד מעניין בפוסקים.
וכבר שדיברתי בזה, יש להדגיש קצת שהטשולנט של שבת בבוקר יש לו משהו מיוחד חוץ מהתבלין ששמו שבת יש בו את העניין שנשאר על האש כל הלילה, ולכן יכול להיות שיהיה היתר לאכול באמצע השבוע טשולנט לא כזה.

[אישצפת]

וכבר שדיברתי בזה, יש להדגיש קצת שהטשולנט של שבת בבוקר יש לו משהו מיוחד חוץ מהתבלין ששמו שבת יש בו את העניין שנשאר על האש כל הלילה, ולכן יכול להיות שיהיה היתר לאכול באמצע השבוע טשולנט לא כזה.

מטעם זה לכאורה אין מניעה לאכול גם בליל שבת מטעם שכבוד יום צריך שיהיה גדול מכבוד לילה. שלא הרי טשולנט של יום שנשאר על גבי האש כל הלילה כהרי הטשולנט שנאכל בליל שבת שלא שהה אלא מספר שעות.

[הים הגדול]

אף אני שמעתי ביתר חריפות מהגאון הגדול רבי אברהם יצחק קוק שליט"א ראש ישיבת מאור התלמוד שהאוכל צולנט בליל שישי הרי זה בבחינת חילול שבת...

כבועל ארוסתו בבית חמיו...

מדובר היה בשיחה בישיבה בה לא יכל להתבטאות בנוסח כזה...

את התוס' הזה (פסחים צ"ט ב') לא למדו שם?!
לא יאכל אדם. פירוש אפילו התפלל ומשום מצה כדאמרינן בגמ' דבלא התפלל תפלת מנחה אפילו בשאר ימות השנה אסור כדתנן בפ"ק דשבת (ד' ט:) וא"ת ומה לא יאכל אי מצה אפילו קודם נמי אסור כדאמרינן בירושלמי כל האוכל מצה בערב הפסח כאילו בועל ארוסתו בבית חמיו ואי במיני תרגימא הא אמר בגמרא (ד' קז:) אבל מטבל הוא במיני תרגימא וי"ל דאיירי במצה עשירה דלא אסר בירושלמי אלא במצה הראויה לצאת בה חובתו ואוכלה קודם זמנה אבל מצה עשירה שריא וכן היה נוהג ר"ת:

[אישצפת]

אם אינני טועה שם הדמיון לבועל ארוסתו בבית חמיו הוא מחמת שקודם לאכילת מצה יש שבע ברכות וכך בבעילת ארוסה בבית חמיו קודם ברכות הנישואין. משא"כ הכא.

[הים הגדול]

אם אינני טועה שם הדמיון לבועל ארוסתו בבית חמיו הוא מחמת שקודם לאכילת מצה יש שבע ברכות וכך בבעילת ארוסה בבית חמיו קודם ברכות הנישואין. משא"כ הכא.

לפי ההבנה הפשוטה, הדמיון למי שאין לו סבלנות להמתין ובעודה בכפו יבלענה. (מיהו ודאי אפשר שכיוון ג"כ הירוושלמי לרמוז לדבריך)

[מקדש מלך]

הפירוש של איש צפת נאמר בראשונים. זה אכן לא הפירוש היחיד, אבל מכאן ועד לכתוב "ההבנה הפשוטה", ו"אפשר שכיון לרמוז" יש כברת דרך.

[רציני]

כמדומה לי ששמעתי בשם הרב בורדיאנסקי משגיח ישיבת קול תורה שהסתפק אם לתת לבחורים טשולנט בליל שבת אחרי הסדר משום שהטשולנט בסעודת הבוקר משום שכבוד יום גדול ואם נותנים בליל שבת לכאורה זה סותר והכריע שכן כי לימוד התורה עדיף.

אז מה אכלו בשבת בבוקר?

אני לא בטוח אם השאלה ברצינות.
אחרי סעודת ליל שבת, הולכים כל הבחורים ללמוד, בחורף הסעודה נגמרת מוקדם ואז אחרי הסדר עוד פעם רעבים, אז נותנים לבחורים משהו לאכול, וזה גם גורם לעודד בחורים שעייפים מלימוד של כל השבוע ורוצים לקיים את שינה בשבת תענוג, אולם בידיעתם שיש אחרי זה עונג שבת של אוכל, אז נשארים ללמוד. אבל עוגות וכדומה לפעמים לא גורם לעונג שבת או לא מרגיע את הרעב, אז הטשולנט הוא המענה לדבר זה.
בשבת בבוקר עוד פעם מקיימים את מצוות אכילת הטשולנט כתיקנה.
יש עוד דבר מעניין היוצא מכל מנהג זה שבכמה מקומות שהישיבה לא נותנת את זה לבחורים אז הבחורים נכנסים למטבח ונותנים מעצמם לעצמם את הטשולנט ובמקרה כזה יש דיון מאוד מעניין בפוסקים.
וכבר שדיברתי בזה, יש להדגיש קצת שהטשולנט של שבת בבוקר יש לו משהו מיוחד חוץ מהתבלין ששמו שבת יש בו את העניין שנשאר על האש כל הלילה, ולכן יכול להיות שיהיה היתר לאכול באמצע השבוע טשולנט לא כזה.

מטעם זה לכאורה אין מניעה לאכול גם בליל שבת מטעם שכבוד יום צריך שיהיה גדול מכבוד לילה. שלא הרי טשולנט של יום שנשאר על גבי האש כל הלילה כהרי הטשולנט שנאכל בליל שבת שלא שהה אלא מספר שעות.

אין הכי נמי

[תורת המן]

אף אני שמעתי ביתר חריפות מהגאון הגדול רבי אברהם יצחק קוק שליט"א ראש ישיבת מאור התלמוד שהאוכל צולנט בליל שישי הרי זה בבחינת חילול שבת...

כבועל ארוסתו בבית חמיו...

מדובר היה בשיחה בישיבה בה לא יכל להתבטאות בנוסח כזה...

את התוס' הזה (פסחים צ"ט ב') לא למדו שם?!
לא יאכל אדם. פירוש אפילו התפלל ומשום מצה כדאמרינן בגמ' דבלא התפלל תפלת מנחה אפילו בשאר ימות השנה אסור כדתנן בפ"ק דשבת (ד' ט:) וא"ת ומה לא יאכל אי מצה אפילו קודם נמי אסור כדאמרינן בירושלמי כל האוכל מצה בערב הפסח כאילו בועל ארוסתו בבית חמיו ואי במיני תרגימא הא אמר בגמרא (ד' קז:) אבל מטבל הוא במיני תרגימא וי"ל דאיירי במצה עשירה דלא אסר בירושלמי אלא במצה הראויה לצאת בה חובתו ואוכלה קודם זמנה אבל מצה עשירה שריא וכן היה נוהג ר"ת:

באיזה ישיבה לומדים פסחים דף צט?
אפילו לדף ז' אינם בטוחים להגיע...

[הים הגדול]

הפירוש של איש צפת נאמר בראשונים. זה אכן לא הפירוש היחיד, אבל מכאן ועד לכתוב "ההבנה הפשוטה", ו"אפשר שכיון לרמוז" יש כברת דרך.

בסה"כ אמרתי מה "פשוטו של תלמוד" בקריאה פשוטה, ובוודאי בתור מליצה אפשר להשתמש בזה ככה. (כמובן שיתכן שאי"ז הפירוש האמיתי אבל מכלל פשש"ת לא נפיק)

באיזה ישיבה לומדים פסחים דף צט?
אפילו לדף ז' אינם בטוחים להגיע...

בעוה"ר. (בזילברמן לא לומדים ?)

[הדריכני באמיתך]

כן, זה לא כותרת מתאימה לחינוך נערים, אך הבעיה היא אמיתית.
חשבתי זה רק במחנינו או בירושלים עירנו, ביררתי אצל הורי בחורים,
המגיפה לא פוסחת על בתי חסידים וליטאים, אשכנזים וספרדים.

ועל מה הקצף?
ב"ה זכינו לבחורים עמלים ויגעים התורה כל השבוע, אך כיון ואתא 'ליל שישי', הנפש הבהמית דורשת 'שחרור' [על פי לשונם..].
ועם-ישראל צריך פרנסה, וכך נוצר השידוך בין בעלי 'טשולנטיות' לנערי חמד מישיבה קטנה ואילך.
זה כבר נהפך למשהו מקודש. כביכול מנהג ישראל תורה היא וחלילה מלבטלו.
זה כבר לא ה'טועמיה' אלא מעשה בהמה ממש. שורפים זמן לקול נגן זמירות שבת ונפשם סובאת בכל המעדנים.

זה מזכיר לי, את חטא בעל פעור שמתריזים לפניה. אמרו ע"כ דרשנים, וכי 'חכמה יש כאן', מה העבודה הזאת לכם?
אלא שזה התחיל באמת היו אוכלים ושותים לפניה, אח"כ הדורות התקלקלו, ונשארו רק עם המתריזין לפניה.
והוא הדין בטשולנט דליל שישי...
פעם היו עושים משמר או 'חבורות' בליל זה, ולבסוף לקינוח אולי טעמו או 'גנבו' מהמטבח.. קצת טשולנט
אך היום זה כבר נהפך לעבודה, והמחמירים מוסיפים בלייבער ושאר מיני מאכלין דיהודאין לזכר נשמת כל הצדיקים..

מה קורה כאן?
אומרים לי 'אנשי חינוך מבינים', נו, תשמח שאֵלו תאוות הדור.. שבזה יסתכם ה'טיפשעשרה' שירגיש גדול.
האם זה נכון?
האם אנו כהורים צריכים להשתתף ולממן כל אשר יקראון במוחם וליבם? האם אנו משועבדים לבנינו עד סוף?

כמו שאמרת, כנראה שהם עושים את זה בשביל שיחרור.
השאלה האם מישהו חשב על תחליף ראוי לשיחרור לפני שהוא מתכוון לקח להם את השחרור הזה.
אי אפשר לסגור ולסגור בלי לחשוב למה הבנאדם מנסה לברוח..

[מי אנוכי]

אף אני שמעתי ביתר חריפות מהגאון הגדול רבי אברהם יצחק קוק שליט"א ראש ישיבת מאור התלמוד שהאוכל צולנט בליל שישי הרי זה בבחינת חילול שבת. וביאר טעמו שמראה בכך שאין השבת חשובה אצלו אלא סוף השבוע כשאר האומות העולם.
אותה שעה ששמעתי זאת, נער צעיר הייתי. וזכורני היטב עד כמה נשתוממתי על חריפות הדברים. כמדומה שהיום, על אף שלא חלפו עדיין ארבעים שנה, עומד אני מעט על דעתו.

בספר מספרים לדור אחרון הכולל עובדות וענינים מצדיקים ונתחבר ע"י ר' שלמה הערצאג (ברוקלין תשפ"א) מובא שאין לאכול טשולנט אלא רק בשבת...

שמעתי מדודי נ"י שהלך הרבה פעמים להשיעור של ע"ש במתיבתא תפארת ירושלים, שהגאון הרב דוד פיינשטיין זצ"ל ערר ע"ז כמה פעמים, שמכבוד שבת הוא לייחד מאכלים רק לשבת.

אי משום הא - צריך להפסיק לא רק את הנוהג של טושלנט בליל שישי אלא גם את המנהג המצוי שששמים טושלנט בשמחות (זה התחיל בחתונות והיום מביאים טושלנט גם בבר מצוה ובאירוסין) שזה היום נפוץ מאוד לכל מבקרי אולמי השמחות... ולא שמענו מי שימחה בזה!!!

[לבי במערב]

התם שאני, דהוי סעודת מצוה (ומה גם שרבים 'עדיין' אינם נוהגים בכך).

[כדכד]

בספר מצמיח ישועות הביא בשם הרר"ב ממז'בוז' שביאר את הגמ' "אנן דאכלינן בישרא במאי נשני בשבתא" ע"ד הוורט שהשאלה היתה: אנן דאכלינן בישרא - בימות החול - במאי נשנייא - במה נתרץ עצמנו שאוכלים בשר בחול?
והתשובה "בשבתא" - כיוון שיש להתענג בשבת ו"שינוי וסת תחילת חולי מעים" ע"כ אנו אוכלים גם בימות החול.
אולי כך יש ללמד זכות על האוכלים מאכלי שבת בחול...

[זאב ערבות]

לא מסתבר שאכילת שבת תזיק, אלא אדרבא, אכילת בשר בשבת היא המונעת שינוי וסת ותחילת חולי מעים בימי החול... כלומר השבת היא המושכת ברכה לימי החול שלא יזיקו המאכלים.

[כדכד]

מקובלני מרבותי שאין להשתמש ברוה"ק כשאפשר בדרך הטבע.
הנסיון מעיד ששינוי וסת תחילת חולי מעיים הוא גם במי שאוכל בשבת מה שאינו רגיל בימות החול

[זאב ערבות]

איני יודע לאיזה נסיון אתה מתכוין, אך לו היה שבכל שבת היו מקבלים שינוי וסת מהמאכלים שלה, זה היה הופך לעינוי והלא השבת לעונג ניתנה.

[כדכד]

כי אוכלים בשר גם בחול

[זאב ערבות]

זה בתקופה האחרונה, נניח חמישים שנה, אך מלפני כן אכילת בשר במשך השבוע היה מותרות שרק יחידים יכלו להרשות לעצמם, אז האם אז כל שבת היה להם שינוי וסת?
וכעת ראיתי שבסנהדרין (קא ע"א ) ד"ה שבתות וימים טובים רש"י מפרש אין לך עני בישראל שאין לו מעדנים.

[כדכד]

הספר שציטטתי ממנו נכתב לפני למעלה ממאה שנה והוא כותב את זה (מה שהבאתי בשם הרר"ב ממזבוז)

[נחומצ'ה]

פורסם השבוע:

[גביר]

דובר כאן על כך שיושבים במקומות אלה יתר על הזמן הדרוש לאכילה באווירה קלילה וכו'

יש להעיר שגם בין בעלי דוכני המזון ישנם המסתייגים משהייה ארוכה מדי במקום ומעירים על כך בדרכם שלהם, כפי שניתן להבין משלט זה [שלט בדוכן מזון, רחובות ת"ו] -

שלט בדוכן מזון.jpg (36.81 KiB) נצפה 1173 פעמים